אמנות בין-לאומיות

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא אמנות בין-לאומיות

מאמרים

מאמר דעה

לחשוב אחרת: מדוע כדאי לישראל להצטרף לאמנת רומא

ישראל יכולה למנוע פתיחת הליכים כנגד אזרחיה בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג דווקא באמצעות הצטרפותה כמדינה חברה בבית המשפט.

מאמר דעה

זה כואב ומקומם, אבל יש דברים שאינם תלויים בהדדיות

העובדה שצד אחד מפר את הכללים אין משמעותה שגם הצד השני פטור מכיבודם, וגם מי שמחזיק בתפיסה הסכמית של חוקי המלחמה, מחויב לעיקרון שיש כללים הומניטריים בסיסיים שאין להפר גם לנוכח הפרתם בידי האויב. אחריות מוסרית איננה משחק סכום אפס, ומהעובדה שיש מי שאחראי לפגיעה לא נלמד שאחרים פטורים מאחריות לאותה פגיעה גם כן 

מאמר דעה

קווים אדומים להריסת בתי מחבלים

על רקע החלטת שופטי בג"ץ להגביר ההגבלות על הריסת בתים, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים, ולבחון אמפירית את יעילותה של מדיניות זו כנגד הטרור.

יציאה "מרצון"?

נדרשת הסדרה חקיקתית מקיפה של מעמדם וזכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט, ומי שאינם בני הרחקה למדינות מוצאם וזכאים ל"הגנה משלימה". יש לקוות שהכנסת החדשה תפעל בהתאם.

מאמר דעה

גם יהודים זקוקים להרתעה

הריסת בתים אינה הפרקטיקה המשפטית היחידה שמכוונת להרתעה, פרקטיקות כאלה נהוגות גם במשפט פלילי. אך האם יעלה על הדעת להחליט, לגבי מגזרים שסטטיסטית מעורבים יותר בפשיעה, או מכבדים פחות את שלטון החוק, שכלפיהם נדרשת יותר הרתעה?

נייר עמדה

פסילת תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות: בדרך לסיבוב שלישי?

ב-22 בספטמבר 2014 פסל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את התיקון לחוק למניעת הסתננות. פסק הדין המרכזי קובע כי שני ההסדרים פוגעים יתר על המידה בזכויות לחירות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכויות לכבוד,  ואינם עומדים בדרישת המידתיות. קראו את ניתוח פסק הדין.

מאמר דעה

יום הפליט הבינלאומי: עת למדיניות מקלט הוגנת בישראל

היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתראים לארצותיהם מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר הנכנסים לישראל, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה בישראל. 

מאמר דעה

החוק למניעת הסתננות – גרסת נובמבר 2013: לא תם ולא נשלם

ב-16 בספטמבר 2013 קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בפסק דינו בעניין אדם נ' הכנסת ואח' כי תיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות מינואר 2012, שאִפשר החזקה של מבקשי מקלט במעצר לשלוש שנים, אינו חוקתי. מיד לאחר קבלת החוק, הצבעתי על קשיים משפטיים מהותיים העומדים בבסיס הסדר זה, הן מבחינת המשפט הבינלאומי והן מבחינת המשפט החוקתי הישראלי.

מאמר דעה

החוק למניעת הסתננות בבית המשפט העליון: סיבוב שני

אין מנוס מלשוב ולהציג את הפתרון המתבקש: הסדרה בחקיקה ראשית של מעמדם וזכויותיהם של מבקשי מקלט, פליטים מוכרים ומי שבקשותיהם להכרה כפליטים נדחו אך לא ניתן להרחיקם ומכאן שיש להעניק להם "הגנה משלימה". הסדרה זו אפשר שתיעשה במסגרת חוק הגירה לישראל או בחקיקה ייעודית לעניין זה. לעת הזאת יש לקוות שבית המשפט העליון יפסול את תיקון מס' 4 כמו שפסל את קודמו.

הצעת חוק ההגירה לישראל: בחינת ההסדרים הנוגעים למבקשי מקלט ולפליטים

כמעט 60 שנים לאחר אשרור אמנת הפליטים ועם התגברות זרם הפליטים והשוהים הבלתי חוקיים בישראל, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חקיקה ראשונה לעניין הטיפול בפליטים. קראו את התקציר למאמרו של רובי ציגלר.

סיום ההגנה הקבוצתית ל"נתיני" דרום סודאן וגירושם המתוכנן - שני קשיים משפטיים

הודעת הממשלה על סיום ההגנה הקבוצתית ל"נתיני" דרום סודאן וגירושם המתוכנן מישראל עוררו סערה ציבורית שהתעצמה לנוכח הידרדרות המצב ההומניטרי במדינה הצעירה והעימותים הצבאיים בינה לבין סודאן, שכנתה מצפון. רובי ציגלר טוען כי הגירוש המתוכנן מעורר שני קשיים משפטיים. קראו את מאמרו.

(אי-) הלגיטימיות של הריסת בתי מחבלים - הערת פסיקה בעקבות פסק הדין בעניין הישאם אבו דהים נגד אלוף פיקוד העורף

בתחילת ינואר אישר הרכב של בג"ץ למדינה לשנות את מדיניותה בארבע השנים האחרונות ולפיה אין הורסים בתי מחבלים, ובכך אִפשר לאטום שתיים מתוך ארבע הקומות שבהן התגוררו בני משפחתו של המחבל שביצע את הפיגוע בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ברשימה זו נבחן את הלגיטימיות – או יותר נכון חוסר הלגיטימיות – של הריסת בתי מחבלים, מתוך שימוש בפסק דין אבו דהים כנקודת מוצא.

סקירה

זכויות אדם

התמודדות עם תופעת גירוש פליטים או זרים אחרים הינה מנת חלקן של מדינות רבות במאה העשרים ואחת. מה ניתן ללמוד מפסיקתו האחרונה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניינם של פליטים המבקשים מקלט מדיני בבריטניה ביחס להתמודדות עם התופעה בישראל? קראו את מאמרו של עדו רוזנצוייג.

הקלות הבלתי נסבלת של שלילת האזרחות

שר הפנים הודיע כי בכוונתו לשלול את אזרחותם של ארבעה ערבים ישראלים שאולי מסייעים לארגוני טרור. כיום החוק מונע זאת ממנו, ולכן השר מתכוון לשנותו ולהחזיר לסמכותו את שלילת האזרחות בלי הליך שיפוטי. האם שלילה זו יעילה ועל מי להחליט בעניין זה?

אירועי התאטרון במוסקבה (2002) - החלטת ביה"ד האירופי לזכויות אדם וההקשר הישראלי

ב-20 בדצמבר 2011, פרסם בית הדין האירופי לזכויות אדם (להלן: בית הדין) פסק דין העוסק בטענות על אודות הפרת זכויות אדם על ידי רוסיה במהלך מבצע לשחרור בני ערובה אשר הוחזקו בכוח על ידי מיליציה צ'צ'נית בתאטרון דוברובקה, הידוע גם בשם נורד אוסט (Nord Ost; להלן התאטרון) במוסקבה באוקטובר 2002.

מאמר דעה

הרחקה "למדינות שלישיות"- ניתוח פסק הדין

עם פסילת הסדר הכפייה מרצון, ניתן לקוות כי המדינה תתפנה למציאת פתרון למצוקתם של 36,000 אזרחי אריתריאה וסודאן השוהים בישראל שאינו כולל כליאה או סנקציות כספיות. זה מכבר בשלה העת לבחינה מחודשת של הקריטריונים לקבלת מעמד פליט בישראל לאור הפער הבלתי סביר בין שיעורי ההכרה בישראל לבין שיעורי ההכרה במדינות אחרות

מאמר דעה

להשהות יישום נוהל הרחקת מבקשי המקלט

יש חשש כי נפלו פגמים משפטיים בולטים בנוהל ההרחקה, ויש סיכוי ממשי כי חלקים שונים שלו יתמוטטו כמגדל קלפים - יפסלו או יוגבלו בערכאות משפטיות, או על-ידי דרגים מקצועיים ופוליטיים. ולכן, יש מקום לחשב מסלול מחדש: להשהות את יישום נוהל ההרחקה, לבדוק בדיקה רצינית וכנה ולקדם בדחיפות מרבית פיתוח ויישום תכנית לשילוב מבקשי המקלט ברחבי ישראל

הודעה לעיתונות

מתווה הטיפול במבקשי המקלט

המכון הישראלי לדמוקרטיה על מתווה הטיפול במבקשי המקלט: "מבטא את מחויבותה של ישראל לשמירה על זכויות האדם והחוק הבינלאומי"; "יש להנפיק בהקדם אשרות מתאימות למבקשי המקלט שיישארו בישראל ויאפשרו להם לצאת לעבוד ולקבל זכויות רפואיות וסוציאליות"

מאמר דעה

הריסת בתים - האם יש בזה טעם?

חוות דעת

הצעת חוק המאבק בטרור התשע"א 2011

לאחרונה פרסם משרד המשפטים את תזכיר הצעת חוק הטרור שמטרתו לתת בידי המדינה כלים משפטיים להתמודדות עם תופעת הטרור. בהצעה מופיעים שינויים מהותיים לעומת מה שהיה מקובל עד היום - בהגדרת הטרור, בדין המהותי, בסדרי הדין ובהחמרה הדרמטית ברף הענישה. כל אחד מן השינויים המוצעים ראוי לדיון ציבורי מעמיק ורציני, בעיקר באשר למידת הפגיעה בזכויות האדם הנובעת ממנו ובאשר לאפשרות הצדקתה. צוות טרור ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הכין מסמך המתייחס להצעת החוק באופן מפורט. קראו את עיקר דבריהם.

סקירה

על הקשר בין בית המשפט העליון, עצמאות דרום סודן וסוגיית מבקשי המקלט

בחודש יולי התרחשו שני אירועים שהקשר בינם מקרי: דחיית עתירה בנושא נוהל החזרת מבקשי מקלט פוטנציאליים למצרים והקמת הרפובליקה של דרום סודן. עם זאת יש בין האירועים מן המשותף: שניהם עלולים להרחיק את היום שבו ישראל תאמץ מדיניות כוללת על יסוד אמנת הפליטים לטיפול בהסדרת מעמדם של מבקשי מקלט ופליטים.

מאמר דעה

פסיקת בית המשפט העליון - מדרון חלקלק בדרך להתרת עינויים?

פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע

בלוג סיווג ביטחוני

על שוויון והריסת בתים

במקום לקבוע כי הסנקציה הריסת הבתים של מחבלים חלה גם כלפי טרוריסטים יהודים, ולבסס הבחנה לא משכנעת של הצורך בהרתעה במגזרי אוכלוסייה שונים, ראוי כי בית המשפט העליון יקיים דיון מעמיק בעצם חוקיות הסנקציה ויורה על ביטולה

בלוג סיווג ביטחוני

מדיניות מפלה בהריסת בתים

מציאות שבה מדינת ישראל מורה על הריסת בתי מחבלים פלסטינים ודוחה על הסף את דרישת בני משפחתו של מי שנשרף למוות על ידי יהודים לעשות כן לקרובי רוצחיו, היא בלתי נסבלת, והיא זו שראוי שתעמוד לנגד עיניהם של השופטים הדנים בעתירה

מאמר דעה

שלילת אזרחות: צעד מסוכן לדמוקרטיה

בהחלטה יוצאת דופן הורה בית המשפט המחוזי על שלילת האזרחות של עלאא זיוד, שהורשע בעבירת טרור. האם שלילת אזרחותו של אדם מהווה צעד התרעתי לגיטימי, או שמדובר בסנקציה עונשית קיצונית ופסולה? האם העובדה שמדובר בערבי היא מקרית? ומה ההשלכות של החלטה כזו? 

מאמר דעה

שלילת אזרחותו של מחבל: ענישה מנהלית?

שלילת אזרחותו של עלאא זוויד, שהורשע בביצוע מעשה טרור, מעוררת קשיים ניכרים בשאלת הפעלת שיקול הדעת של המדינה ובית המשפט. הליך שלילת האזרחות במקרה זה נשען על שיקולים הנגועים במוצא, מוצא לאומי וכן הלאה. אם הממשלה סבורה שיש לשלול אזרחות למחבלים - יש לעשות זאת בלא קשר למוצאם או לחומרת מעשיהם, עליהם יענשו בכל מקרה. 

בלוג סיווג ביטחוני

חזרה לדוקטרינת "הפצצה המתקתקת"

בתאריך 12.12.17 נדחתה עתירה שהגיש פעיל חמאס על החלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ שהיו מעורבים בחקירתו. בג״ץ זה מספק הזדמנות טובה לחזור ולבחון את האופן בו האיסור נגד עינויים מיושם הלכה למעשה במשפט הישראלי כמעט עשרים שנה לאחר הקביעה בבג"ץ הועד הציבורי נגד עינויים (1999) כי אין לשירותי הביטחון סמכות חוקית להפעיל לחץ פיסי על נחקרים.

בלוג סיווג ביטחוני

היכן העובדות?

קריאת פסק הדין שניתן לאחרונה בבג״ץ ואשר דחה עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב״כ בגין תלונה של נחקר יוצרת תחושה מטרידה של העדר איזון בריקוד העדין הזה

מאמר דעה

הקפאת הסכם הגירוש

זמן קצר לאחר שברכנו את ממשלת ישראל על ההסדר שהגיעה אליו עם נציבות האו"ם לפליטים ועל ההחלטות שקיבלה באשר לטיפול בתושבי דרום תל אביב ובמבקשי המקלט שיישארו בישראל, הודיע אתמול ראש הממשלה נתניהו על הקפאת ההסכם