פרופ' ראובן (רובי) ציגלר

המכון הישראלי לדמוקרטיה על מתווה הטיפול במבקשי המקלט: "מבטא את מחויבותה של ישראל לשמירה על זכויות האדם והחוק הבינלאומי"; "יש להנפיק בהקדם אשרות מתאימות למבקשי המקלט שיישארו בישראל ויאפשרו להם לצאת לעבוד ולקבל זכויות רפואיות וסוציאליות"

יש חשש כי נפלו פגמים משפטיים בולטים בנוהל ההרחקה, ויש סיכוי ממשי כי חלקים שונים שלו יתמוטטו כמגדל קלפים - יפסלו או יוגבלו בערכאות משפטיות, או על-ידי דרגים מקצועיים ופוליטיים. ולכן, יש מקום לחשב מסלול מחדש: להשהות את יישום נוהל ההרחקה, לבדוק בדיקה רצינית וכנה ולקדם בדחיפות מרבית פיתוח ויישום תכנית לשילוב מבקשי המקלט ברחבי ישראל

עם פסילת הסדר הכפייה מרצון, ניתן לקוות כי המדינה תתפנה למציאת פתרון למצוקתם של 36,000 אזרחי אריתריאה וסודאן השוהים בישראל שאינו כולל כליאה או סנקציות כספיות. זה מכבר בשלה העת לבחינה מחודשת של הקריטריונים לקבלת מעמד פליט בישראל לאור הפער הבלתי סביר בין שיעורי ההכרה בישראל לבין שיעורי ההכרה במדינות אחרות

המאמר מבקר את תזכיר החוק למניעת הסתננות שפרסם משרד המשפטים ושעתיד להידון על-ידי הכנסת. ד"ר ציגלר טוען כי ההסדר המוצע פוגעני מקודמו בכל הנוגע לזכויותיהם החוקתיות לחירות ולכבוד של מבקשי המקלט בשלושה היבטים מרכזיים.

ביום 11 באוגוסט 2015 ניתן פסק-דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8665/15 דסטה ואח' נ' שר הפנים ואח'.

אם ההסדרים החדשים אליהם הגיעה המדינה הם "כשרים" ועומדים בכללים הבינלאומיים המקובלים, מדוע סירבה המדינה בדיון שנערך בבית המשפט ב- 13 ביולי לחשוף פרטים על ההסדרים עם המדינות השלישיות ולהעמידם למבחן משפטי וציבורי, ומדוע בית המשפט אינו דורש ממנה לעשות כן?

היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתראים לארצותיהם מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר הנכנסים לישראל, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה בישראל. 

נדרשת הסדרה חקיקתית מקיפה של מעמדם וזכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט, ומי שאינם בני הרחקה למדינות מוצאם וזכאים ל"הגנה משלימה". יש לקוות שהכנסת החדשה תפעל בהתאם.

ב-22 בספטמבר 2014 פסל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את התיקון לחוק למניעת הסתננות. פסק הדין המרכזי קובע כי שני ההסדרים פוגעים יתר על המידה בזכויות לחירות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכויות לכבוד,  ואינם עומדים בדרישת המידתיות. קראו את ניתוח פסק הדין.

אין מנוס מלשוב ולהציג את הפתרון המתבקש: הסדרה בחקיקה ראשית של מעמדם וזכויותיהם של מבקשי מקלט, פליטים מוכרים ומי שבקשותיהם להכרה כפליטים נדחו אך לא ניתן להרחיקם ומכאן שיש להעניק להם "הגנה משלימה". הסדרה זו אפשר שתיעשה במסגרת חוק הגירה לישראל או בחקיקה ייעודית לעניין זה. לעת הזאת יש לקוות שבית המשפט העליון יפסול את תיקון מס' 4 כמו שפסל את קודמו.

ב-16 בספטמבר 2013 קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בפסק דינו בעניין אדם נ' הכנסת ואח' כי תיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות מינואר 2012, שאִפשר החזקה של מבקשי מקלט במעצר לשלוש שנים, אינו חוקתי. מיד לאחר קבלת החוק, הצבעתי על קשיים משפטיים מהותיים העומדים בבסיס הסדר זה, הן מבחינת המשפט הבינלאומי והן מבחינת המשפט החוקתי הישראלי.

ב- 18 בדצמבר 2012 מצויין יום המהגר הבינלאומי. אחת הסוגיות המרכזיות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בתחום ההגירה הוא היחס למבקשי המקלט שחצו את הגבול ממצרים ומצויים כיום בשטחה.

פסק הדין מכיר בקיומם של הבדלי תרבות ופערי שפה, אך קובע כי "אין מדובר בקשיים שמערכת החינוך אינה יכולה להתמודד עמם". האם משרד החינוך יפתור את הבעיה על ידי חינוך נפרד לילדי העותרים? נותר רק לקוות שלא נגיע לשם.

הודעת הממשלה על סיום ההגנה הקבוצתית ל"נתיני" דרום סודאן וגירושם המתוכנן מישראל עוררו סערה ציבורית שהתעצמה לנוכח הידרדרות המצב ההומניטרי במדינה הצעירה והעימותים הצבאיים בינה לבין סודאן, שכנתה מצפון. רובי ציגלר טוען כי הגירוש המתוכנן מעורר שני קשיים משפטיים. קראו את מאמרו.

ב 11 ינואר 2012 נדחה הסבב השני של העתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל, המונע מעמד בישראל מבני זוג של ישראלים שהם תושבי "האזור"(השטחים), איראן, לבנון, סוריה או עיראק. רובי ציגלר מביא שני רשמים הנגזרים מהוויכוח הציבורי שהתעורר סביב הסוגיה.

ב 16.9.2013 בג"צ פסל את תיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות שאפשר את החזקתם של מבקשי מקלט במעצר ממושך. בהרכב מורחב של 9 שופטים נקבע כי התיקון אינו חוקתי ובטל. הממשלה – והכנסת – בחרו לפסוע בדרך שאינה תואמת הן את ההגנה על חירות האדם הקבועה במשפט החוקתי הישראלי והן את מחויבויתיה הבינלאומיות של ישראל לפי אמנת הפליטים.

בחודש יולי התרחשו שני אירועים שהקשר בינם מקרי: דחיית עתירה בנושא נוהל החזרת מבקשי מקלט פוטנציאליים למצרים והקמת הרפובליקה של דרום סודן. עם זאת יש בין האירועים מן המשותף: שניהם עלולים להרחיק את היום שבו ישראל תאמץ מדיניות כוללת על יסוד אמנת הפליטים לטיפול בהסדרת מעמדם של מבקשי מקלט ופליטים.

לאחרונה נוספה לצה"ל משימה חדשה בחזית הדרום - שמירה על הגבול מחדירתם של מבקשי מקלט בישראל. את המשימה הזאת מבצע צה"ל ככל משימת ביטחון, ללא הרגישות הנדרשת בהתמודדות עם מבקשי מקלט, מתוך התעלמות מסכנת החיים שאנשים אלה נמצאים בה ושלא בהתאם לדין הבינלאומי.

כמעט 60 שנים לאחר אשרור אמנת הפליטים ועם התגברות זרם הפליטים והשוהים הבלתי חוקיים בישראל, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חקיקה ראשונה לעניין הטיפול בפליטים. קראו את התקציר למאמרו של רובי ציגלר.

מדינת ישראל חתומה על ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם המעניקה זכויות מקלט לפליטים. רובי ציגלר מפנה את תשומת הלב לכך שישראל בוחרת להגדיר את פליטיה כמסתננים, ולא לכבד את זכויות האדם להן היא מחויבת.