מאת: ד"ר תמי הופמן
המעבר של זיכרון השואה למרחב הדיגיטלי הופך אותו לנגיש יותר, אך גם פגיע לעיוות ולהשוואות מנותקות מהקשר היסטורי. כשהתוכן הופך קצר ומהיר, עומק ומורכבות נדחקים לשוליים, וכאשר הרשתות הן מקור הידע העיקרי של צעירים – היכולת לשמר זיכרון אחראי ומשמעותי נמצאת בסכנה.
תצלום ישן יכול להפוך לסרטון חי, קול שאבד יכול להישמע שוב. מפתה להשתמש בבינה המלאכותית כדי להתקרב למי שאיבדנו, אבל במיוחד ביום השואה כדאי לשאול מה יקרה אם לא נוכל עוד להבחין בין זיכרון היסטורי לבין החיקוי המלאכותי שלו.
מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר
יום השואה 2026 מגיע על רקע מציאות משתנה שבה האנטישמיות אינה רק זיכרון היסטורי, אלא תופעה דיגיטלית מתפתחת במהירות חסרת תקדים. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, מומחית לאנטישמיות ולרדיקליזציה בעידן הדיגיטלי, לשיחת עומק על פניה החדשים של השנאה.
כיצד השתנתה האנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר? מה תפקיד הרשתות החברתיות בהפצת שנאה, תיאוריות קונספירציה ורדיקליזציה - לעיתים במסווה של ביקורת פוליטית לגיטימית? והאם מדובר בתופעה חדשה, או באותם דפוסים היסטוריים בלבוש טכנולוגי עדכני?
השיחה בוחנת את הגבול המיטשטש בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, את המנגנונים שמובילים אנשים "רגילים" לאמץ רעיונות קיצוניים, ואת הדרך שבה שיח שנאה מחלחל מהשוליים הדיגיטליים אל המיינסטרים ולעיתים גם לאלימות ממשית.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
קרוב למחצית מכלל הציבור חושבים שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוקטים יד רכה מדי בתגובה לאלימות מתנחלים נגד צה"ל ונגד פלסטינים בגדה המערבית/יו"ש, רק כרבע סבורים שמדובר ביד קשה מדי ● רוב גדול בציבור היהודי סבורים שבהתחשב בנסיבות הלחימה ישראל עושה מאמצים ניכרים למנוע סבל מיותר מהפלסטינים בעזה; בציבור הערבי הרוב סבורים שגם בנסיבות הנוכחיות ישראל הייתה יכולה להפחית משמעותית את סבל הפלסטינים.
אם הרשתות החברתיות מגבירות אנטישמיות, הבינה המלאכותית יוצרת "אוטומציה" שלה, ומעצימה מסרים של שנאה באפקטיביות שלא הכרנו. בינתיים בארה"ב מדברים על צעדים נוקשים נגד אנטישמיות אבל מבטלים פיקוח על בינה מלאכותית, ומי שנאבקת בהטיות המסוכנות של הטכנולוגיה היא דווקא אירופה.
מדיניות אכיפה בלתי מספקת של הרשתות החברתיות מאפשרת לתכנים הכוללים אנטישמיות והכחשת שואה להיחשף בתקופה זו בהיקף חסר תקדים. לצד כשל זה, התפתחו "אנטישמיות אלגוריתמית" מבוססת בינה מלאכותית, שמסוגלת להבין מיהו יהודי ברשת, וכן "אנטישמיות מבוססת דאטה" המאפשרת ליצור רשימות ומאגרי יהודים אשר ישמשו בסיס לרדיפה ולטרגוט אנטישמיים.
כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).
מאת: יוחנן פלסנר
נשיא המכון מתייחס לגילויי האנטישמיות במוסדות האקדמיים: "המיינסטרים לא יכול להכיל את זה, אבל היית מצפה מהנשיאות לפעול. יש להן כלים".
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
עם השנים צברנו יכולות פוליטיות ודיפלומטיות, תקשורתיות ומודיעיניות, טכנולוגיות וצבאיות. על מדינת ישראל מוטלת החובה לעשות בהן שימוש אקטיבי ונחוש כדי ללחום באנטישמיות באשר היא. זוהי אחת המשמעויות החשובות של היותנו מדינת הלאום של העם היהודי, ולא רק מדינת אזרחיה