הידרדרות ישראל במדד עשיית העסקים - פרדוקס המחייב בחינה מחדש
לאחרונה התבשרנו על הידרדרות נוספת במיקומה הבינלאומי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business"). בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD ) אנו נמצאים במקום החמישי מהסוף. מה שמטריד עוד יותר הוא מגמת הירידה העקבית בעשור החולף במיקומנו היחסי.
לאחרונה התבשרנו על הידרדרות נוספת במיקומה הבינלאומי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business"). מדד זה, המשמש אינדיקטור מרכזי עבור חברות ברחבי העולם בבואן לבחור היכן להשקיע, בוחן את קלות עשיית העסקים בכל מדינה על פי כמה קריטריונים מרכזיים ובהם: מספר התהליכים הנדרשים, משך הזמן לכל הליך, עלות עשיית העסקים ואיכות הרגולציה. שיפור מיקומנו במדד הנו בעל חשיבות אסטרטגית לא רק בהיבט הכלכלי, אלא גם בהיבט החברתי והערכי. בעוד התרומה הכלכלית מתבטאת בשיפור מעמדנו הבינלאומי, במשיכת משקיעים ובהעלאת פריון העבודה; הרי שהתועלות החברתיות והערכיות שנגזרות מהקטנת הנטל הבירוקרטי יבואו לידי ביטוי בהגדלת השקיפות ושוויון ההזדמנויות לעצמאים ולבעלי העסקים הקטנים והבינוניים. אלו, מתקשים להתמודד מול סבך הבירוקרטיה בשל העדר אמצעים, ידע, נגישות וקשרים. יתרה מכך, הקטנת הנטל הבירוקרטי מפחיתה את הצורך ב"מאכערים" ומקטינה גם את התמריצים וההזדמנויות לנהוג בשחיתות.
לכאורה, דירוג ישראל במדד לא רע, מקום 54 מתוך 190 מדינות ברחבי העולם מציב אותנו בשליש העליון, אולם בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD) אנו נמצאים במקום החמישי מהסוף. מה שמטריד עוד יותר הוא מגמת הירידה העקבית בעשור החולף במיקומנו היחסי, אשר התעצמה משמעותית בחמש השנים האחרונות. אם בין השנים 2007 ל-2012 ירדה ישראל עשרה מקומות בדירוג, ממקום 26 ל-36; הרי שמאז 2012 ועד היום הידרדרה ישראל ב-18 מקומות נוספים, למקום ה-54. דווקא בשנים האחרונות, בהן הממשלה שמה לה כיעד להקטין את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי, הקימה את האגף לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה, וקבעה יעד כמותי להפחתת עלויות הבירוקרטיה ב- 25%, התעצמה ההידרדרות. זהו פרדוקס המחייב בחינה מחדש של כיווני הפעולה.
חשוב שלא נרפה את ידיהם של מובילי התהליך בממשלה, שכן הסיבה לירידה המתמשכת בדירוג ישראל, אינה נעוצה בהכבדת הנטל, אלא בשיפור מהיר יותר של המדינות המתחרות בנו בעולם. דוגמה מצוינת לכך עולה מניתוח מצבנו בהתייחס לפתיחת עסק חדש בישראל: אף כי בעשור האחרון הופחתו מספר הפרוצדורות בתחום ב-20%, קוצר משך הזמן ב-65% וקטנו עלויות פתיחת העסק ב-27%, הידרדרנו בפרמטר של מדד פתיחת עסק מהמקום ה-17 ב-2008 למקום 37 כיום. שיפור דרמטי חל במדד המשנה לתחום הסחר הבינלאומי אך גם שם למרות הפחתה משמעותית בעלויות ובלוחות הזמנים הידרדרנו מהמקום השמיני לפני עשור למקום ה-60 כיום.
כדי להשיג שיפור משמעותי בדירוג יש ללמוד מניסיונן של אותן מדינות שהצליחו לבצע קפיצת מדרגה ומאלו שמובילות את הדירוג. ניתוח עומק של רכיבי המדד שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי בפועל ניצבת בפנינו הזדמנות לבצע סיבוב פרסה. הניתוח ממחיש כיצד ניתן להשיג זינוק של 16 מקומות ולעלות למקום ה-38, אם ניישר קו מול ממוצע ה-OECD בשני פרמטרים: מספר ההליכים ומשך הזמן, זאת ביחס לארבעה תחומים: היתרי בנייה, חיבור לחשמל, רישום נכס ותשלום מסים. מדובר בצעדים פשוטים יחסית ליישום, שלרוב אינם מחייבים שינויי חקיקה. בכדי ליישמם, יש לעבור לדיווח ממוחשב, להגביר את השקיפות ולפשט תהליכים באמצעים טכנולוגיים. בנוסף, יש ליישם שיטות מתקדמות לאכיפה ושימוש בכלים מתחום הכלכלה התנהגותית, המקובלים כיום ברחבי העולם. אלו נמצאו כאפקטיביים לטיוב עבודת הממשל ולשיפור יחסי הגומלין בין הממשלה לאזרח ולמגזר העסקי.
את תמרור האזהרה שהניף לפנינו הבנק העולמי יש להפוך להזדמנות - זה הזמן לקבוע יעדים ברורים ומדידים, שהשגתם תביא לקפיצת מדרגה במדד ויצירת סביבה עסקית תומכת צמיחה לעסקים הקטנים והבינוניים בישראל.
פורסם לראשונה בדה מרקר