סקירה

תעסוקה בשבת - תמונת מצב

| מאת:

חוק המרכולים, שהפך לסמל הנוכחי של המאבק בענייני דת ומדינה, מבקש לקבוע כי שר הפנים יאשר פתיחת עסקים בשבת רק אם ימצא שיש "צרכים חיוניים בכך". סקירה המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה שכ-400,000 יהודים עובדים בכל שבת. ואולם למרות החוקים האוסרים על עבודה בשבת, ב-2016 נרשמו 28 דוחות בלבד על העסקת עובדים בניגוד לחוק.

בשנים האחרונות חל גידול מתמשך בהיקף הפעילות המסחרית בשבת. יותר מרכולים, קניונים וחנויות פועלים בשבת מחוץ לערים ובעת האחרונה גם במרכזי הערים. פעילות זו מצטרפת לעוד ענפים שפועלים בשבת באופן מסורתי. ל-13% מהמועסקים בשוק התעסוקה היהודי השבת אינה יום מנוחה. מתוך עובדים אלו יש עשרות אלפים שאינם זוכים ליום מנוחה שבועי כלל.

מהנתונים שיפורטו מטה עולה כי:

  • חלק לא מבוטל מהעובדים בשבת אינם נהנים ולוּ מיום מנוחה שבועי אחד, ולמעשה עובדים שבעה ימים בשבוע.
  • בניגוד למחשבה המקובלת העבודה בשבת היא תופעה רוחבית כמעט בכל ענפי המשק, ולא מדובר רק בעובדים חלשים או לא מאוגדים.
  • בשל היעדר האכיפה ברמה הארצית והמקומית, נראה שחוק המרכולים לא יביא להפחתת מספר העובדים בשבת ויעודד את המשך הכאוס בכל הנוגע לחוקי העזר העירוניים ולאכיפתם של חוקי העבודה.
  • במציאות של היעדר אכיפה, חוקי עזר וצרכים ציבוריים משתנים מעיר לעיר – נראה שהצעות החוק האחרונות בעניין השבת הן מהלך פוליטי אשר השפעתו על רוב ציבור המועסקים בשבת תהיה זעירה עד אפסית. המציאות שנקבעת בשטח חזקה יותר מהניסיונות לשמר, באמצעות טלאי חקיקה הצהרתיים, את מקסם השווא של הסטטוס קוו בכל הנוגע לשבת.
  • במקום לדאוג ל-92,000 עובדים שאינם נהנים מיום מנוחה ולעוד עובדים רבים שעובדים בשבת מתוך אילוץ, מקודמות הצעות חקיקה שרק מעצימות את המחלוקת הציבורית סביב השבת.
  • אנו סבורים כי אפשר להסדיר את מנוחת השבת רק באמצעות פתרון המבוסס על הסכמה לאומית רחבה. סקרים מראים כי מתווים דוגמת ההסדר שהציע המכון הישראלי לדמוקרטיה או אמנת גביזון-מדן זוכים לתמיכה ציבורית רחבה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה. קבלת מתווה כזה יכולה להוביל לראשונה גם לנכונות אמיתית של גורמים ממשלתיים ומקומיים לאכוף את החוקים שיתקבלו ולא תיצור התנגדות מקיר לקיר כמו זו שעולה בעניין חוק המרכולים. זאת ועוד, פתרון מוסכם יביא מצד אחד להפחתה של היקף העבודה בשבת ומצד שני לפתיחת עסקים חיוניים שלא בניגוד לחוק. רק כך ניתן יהיה להבטיח את שמירתה של השבת כיום מנוחה בעל ייחוד לאומי וחברתי.

עבודה בשבת: תמונת מצב עדכנית

להערכת הלמ"ס מספר המועסקים בישראל בשנת 2017 עמד על כ-3.85 מיליון איש. מנתוני הסקר החברתי שנערך ב-2016 בלמ"ס עולה כי 16.4% מהציבור עובדים בשבת. משני הנתונים האלה אפשר להסיק כי יותר מ-620,000 ישראלים עובדים בשבת. מתוך כלל ציבור העובדים בשבת 65.3% הם יהודים, ובחישוב גס כ-400,000 איש, שהם כ-13% מכלל המועסקים היהודים, עובדים בשבת.ההערכות המספריות בסקירה זו מבוססות על נתוני הסקר החברתי 2016 והערכת הלמ"ס בעניין מספר המועסקים הכללי במשק לשנת 2017. התוצאות המפורטות הן רק אלו שרמת המובהקות שלהן הייתה מספקת.
עוד עולה מנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס שבניגוד לדעה הרווחת הגורסת כי עובדים בשבת הם קבוצה מוחלשת, אין הבדלים משמעותיים בשיעורי התעסוקה בשבת בין רמות ההכנסה השונות.

אחוז המועסקים בשבת בהתאם לרמת ההכנסה (ברוטו)

נתונים בעניין שיעורי התעסוקה בשבת דווקא מעידים כי בעלי שכר גבוה עובדים בשבת בשיעור גבוה מעט יותר מבעלי שכר נמוך. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא ששיעור שומרי המסורת שאינם מוכנים לעבוד בשבת גבוה יותר בקרב קבוצת בעלי השכר הנמוך מבקרב קבוצת בעלי השכר הגבוה. הסבר נוסף הוא שהעבודה בשבת מתגמלת יותר ומשמשת כלי להעלאת השכר, וממילא אם אדם עובד בשבת – שכרו גבוה יותר.

תמונת מצב דומה עולה גם מהשוואה של שיעורי ההעסקה בשבת של שכירים לעומת עצמאיים ושל חברי ארגוני עובדים לעומת עובדים שאינם מאוגדים.

אחוז המועסקים בשבת, השוואה בין עובדים מאוגדים ושאינם מאוגדים

אחוז המועסקים בשבת, השוואה בין שכירים לעצמאיים

נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס מלמדים אפוא כי בקרב העובדים בשבת שיעורם של העובדים שאינם מאורגנים נמוך משיעורם של העובדים שחברים בארגון עובדים. הסבר אפשרי לנתון זה הוא ששיעור גבוה מתוך העובדים המאורגנים מועסקים במגזרים שיש להם היתר עבודה כללי בשבת. עוד נמצא כי שכירים עובדים בשבת בשיעורים נמוכים יותר מעצמאים. עובדה זו יכולה להיות מיוחסת למגבלות הקיימות בחוק שעות עבודה ומנוחה על העסקה בשבת, המקשות על העסקתם של שכירים בשבת ועושות אותה לכדאית פחות.

תעסוקה בשבת וחובת יום מנוחה

תעסוקה בשבת קשורה במקרים רבים לעבודה מאומצת יותר – דהיינו ליותר שעות עבודה בשבוע ולפחות ימי מנוחה. כך למשל, רוב גדול של העובדים המועסקים בשבת (68%) עובדים הן בימי שישי הן בשבתות עצמן (לוח 1). יתרה מזו, כ-2% מהעובדים בישראל עובדים 7 ימים בשבוע. בחישוב זהיר מדובר ביותר מ-92,000 עובדים שאינם זוכים ולוּ ליום מנוחה אחד בשבוע. שיעורם של העובדים שאינם נהנים מיום מנוחה גבוה יותר משמעותית בקבוצת המועסקים בשבת, שבקרבהּ כמעט 13% עובדים בכל אחד מימות השבוע ללא כל יום מנוחה. לעבודה מאומצת כזאת יש מחיר אישי משמעותי. כך למשל נמצא כי רוב העובדים בשבת (כ-59%) דיווחו על קושי לאזן בין העבודה לחיי המשפחה. 

התפלגות ימי עבודה בסוף השבוע

עבודה: זמני העבודה בסוף שבוע סה''כ
שישי, לאחר כניסת השבת 11.3
שבת 20.5
שישי ושבת 68.1

מספר שעות העבודה השבועיות של המועסקים בשבת מעיד גם הוא על עבודה מאומצת יותר בהשוואה למועסקים רק בימי חול. לפי נתוני הלמ"ס, ממוצע שעות העבודה השבועי בישראל עומד על 36.4, ורק 7% מכלל הציבור הישראלי עובדים למעלה מ-60 שעות. לעומת זאת, 14.6% מהעובדים בשבת מדווחים כי הם עובדים למעלה מ-60 בשבוע.

מספר ימי העבודה בשבוע בקרב ציבור המועסקים (באחוזים)

 

  עובד/ת בסוף השבוע 
ימי עבודה בשבוע סה"כ כן לא
1 0.7* .. 0.7*
2 1.7 2.5* 1.6
3 3.8 5.6* 3.4
4 5.6 6.2 5.5
5 62.1 34.1 67.8
6 20.4 31.5 18.3
7 2.4 12.8 0.4*
לא ידוע\לא רלוונטי 3.3 6.4

2.4

* לפי הגדרות הלמ"ס הנתון אינו מובהק סטטיסטית.

התפלגות מספר שעות העבודה השבועיות לעובד/ת

    עובד/ת בסוף השבוע 
מס' שעות עבודה בשבוע סה"כ כן לא
פחות מ-20 שעות 7.1 6.6* 7.2
42-20 שעות בשבוע 39.4 31.8 40.9
59-43 שעות בשבוע 39.2 34.3 40.3
מעל 60 שעות בשבוע 7 14.6 5.6

עבודה בשבת: חלוקה גיאוגרפית

ניכרים הבדלים בהיקפי התעסוקה בשבת בין אזורים שונים בישראל. במחוז הצפון שיעור המועסקים בשבת הוא הגבוה ביותר – כ-25% מתוך המועסקים במחוז עובדים בשבת, ואילו המחוז שעובדים בו בשבת בשיעור הנמוך ביותר הוא מחוז הדרום – רק 12.4%. מעניין שהפערים בשיעורי התעסוקה בשבת בין אזורי הארץ מתקיימים גם כאשר משווים רק בין העובדים היהודים. נתוני הלמ"ס מלמדים כי גם בקרב האוכלוסייה היהודית דפוסי התעסוקה בשבת משתנים בין אזור לאזור ובין עיר לעיר. כך למשל, במחוז הצפון 16.4% מהעובדים היהודים מועסקים בשבת, ואילו במחוז דרום מדובר רק ב-11.2%.

הבדלים משמעותיים בשיעורי התעסוקה בשבת קיימים גם בין שלוש הערים הגדולות בישראל (ירושלים, תל אביב-יפו וחיפה): בירושלים הנתון עומד על 17.6%, ואילו בחיפה ובתל אביב דיווחו כ-24% כי הם עובדים בשבת.

שיעורי העובדים בשבת בחלוקה מחוזית

עובד/ת בסוף שבוע ירושלים הצפון חיפה המרכז תל אביב הדרום יהודה והשומרון
כן 16.1 25.8 19.3 14 15.6 12.4 -
לא 83.2 74.1 80.5 85.5 84.1 87.2 95.7

שיעורי התעסוקה בשבת בקרב יהודים בחלוקה מחוזית

עובד/ת בסוף שבוע ירושלים הצפון חיפה המרכז תל אביב הדרום יהודה והשומרון
כן 9.1* 16.4 15.1 12.9 15.3 11.2 -
לא 90.1 83.6 84.7 86.8 84.5 88.4 96.4

שיעורי התעסוקה בשבת בערים ירושלים, חיפה ותל אביב

עובד/ת בסוף שבוע ירושלים חיפה תל אביב
כן 17.6 24.1 24.6
לא 81.6 75.6 75.4

שיעורי התעסוקה בשבת בחלוקה לפי מגדר, גיל, מצב משפחתי ורמת דתיות

נתוני הלמ"ס מגלים כי גברים עובדים בשבת בשיעור גבוה יותר מנשים: 18.2% מהגברים לעומת 14.3% מהנשים. זווית נוספת לבחינה של היקפי התעסוקה בשבת היא על פי חלוקה לקבוצות הגיל: מהנתונים עולה כי תעסוקה בשבת נפוצה יותר בקרב צעירים – כ-20% מהצעירים היהודים בגילאי 29-20 עובדים בשבת; רווקים עובדים בשיעור גבוה יותר מנשואים או ממי שהיו נשואים בעבר. כ-64% מהעובדים היהודים בשבת מגדירים עצמם כחילונים.

שיעורי המועסקים תעסוקה בשבת בחלוקה לקבוצות גיל

עובד/ת בסוף שבוע 20–29 30–39 40–49 50–59 מעל 60 
כן 20 12.2 12.6 10.7 8.4
לא 79.8 87.4 87.2 89 91.1

שיעורי תעסוקה בשבת לפי מצב משפחתי

עובד/ת בסוף שבוע נשוי גרוש/חי בנפרד/אלמן רווק
כן 13.5 15.4 25
לא 86.3 84 74.4

התפלגות המועסקים בשבת לפי רמת דתיות (הגדרה עצמית)

רמת דתיות שיעור המועסקים
חרדי\ דתי 3.9*
מסורתי 31.8
חילוני 64.1

* לפי הגדרות הלמ"ס הנתון אינו מובהק סטטיסטית.

שביעות רצון מהעבודה

עיון בנתוני הסקר החברתי מלמד על הבדלים גם בשיעורי שביעות הרצון מהעבודה של העובדים היהודים בשבת בהשוואה למי שאינם עובדים בשבת. שיעורי שביעות הרצון הכללית של ציבור המועסקים בישראל מעבודתם גבוהים – 88.6%; בקרב העובדים בשבת שיעור גבוה יותר של עובדים מדווחים כי הם אינם שבעי רצון מעבודתם בהשוואה למי שאינם עובדים בשבת – 15% ו-10.6%, בהתאמה.

שיעורי שביעות הרצון מהעבודה (בקרב יהודים)

עובד/ת בסוף שבוע מרוצה לא מרוצה
כן 84.8 15
לא 89.1 10.6
תעסוקה בשבת לפי ענפי משק ובהתאם למשלחי יד

כדי להבין את טיבו המדויק של שוק העבודה בשבת ראוי לבחון את שיעורי ההעסקה בענפי הכלכלה ובמשלחי היד השונים, כפי שנסקרו על ידי הלמ"ס. ניתוח הנתונים מעלה כי הענף הכלכלי ששיעור התעסוקה בו בשבת הוא הגבוה ביותר הוא אירוח ואוכל – 47.5% מהעובדים עובדים בשבת. משלח היד ששיעור העבודה בו הוא הגבוה ביותר הוא מכירות ומסחר, שבו 27.9% עובדים בשבת. לעומת זאת, רק 12.2% מהעובדים המקצועיים בחקלאות עובדים בשבת, ורק 15.1% בעלי משלח יד אקדמי עובדים בשבת. עוד ניתן להעריך כי מספר העובדים בשבת בענף הבריאות, הרווחה והסעד עומד על 86,394 איש (שהם כ-20.4% מהמועסקים בענף).

היקף העבודה בשבת, לפי ענפים כלכליים 

 הענף אחוז מעובדי המשק מתוכם עובדים בשבת הערכה למספר העובדים
תעשייה וחרושת  11.6% 10.9% 48,679
מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב 12.3% 17.6% 83,344
שירותי אירוח ואוכל 4.4% 47.5% 80,465
מידע ותקשורת 5.6% 17.7% 31,693
שירותי מקצועיים, מדעיים וטכניים 8.1% 14.1% 43,970
שירותי ניהול ותמיכה 4.2% 25.5% 41,233
מינהל מקומי, מינהל בטחון ציבורי; ביטוח לאומי חובה 8.1% 16.8% 52,390
חינוך 12.8% 11.5% 56,672
שירותי בריאות, שירותי רווחה וסעד 11.0% 20.4% 86,394
אומנות בידור ופנאי 2.1% 38.5% 31,127

*ההערכה מבוססת על בהתאם לנתוני הסקר החברתי 2016 והערכת מספר העובדים של הלמ"ס, התוצאות המפורטות הן רק אלו שרמת המובהקות שלהן הייתה מספקת.

מספר העובדים בשבת לפי ענף (הערכה)

שיעור העובדים בשבת, לפי ענף

האם העבודה בשבת חוקית?

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, ליהודי אסור לעבוד בשבת, אלא אם קיבל לשם כך היתר כללי-ענפי או היתר פרטני מן השר הממונה, שהוא היום שר העבודה והרווחה. נוסף על כך, רוב חוקי העזר ברשויות המקומיות אוסרים על פתיחת עסקים בשבת או מתירים זאת באופן מוגבל מאוד – בעיקר כשמדובר בפעילות בילוי או פנאי.

היתר פרטני. לפי נתוני משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כ-10,700 איש בישראל עובדים בשבת לפי היתר זה. דהיינו, פחות מ-2% מציבור המועסקים הכלליים עובדים בשבת על פי היתר זה. חברת החשמל עומדת בראש טבלת המעסיקים שלהם ניתן היתר כללי להעסיק בשבת, ו-2,160 מעובדיה עובדים בשבת. התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה שהתקבל לאחרונה, שמאפשר לשר לשקול שיקולים שבמסורת, מתייחס להיתרים אלו בלבד. ניתן לראות שבפועל מספר העובדים לפי היתרים אלו הוא זניח ביחס למספרם של כלל העובדים בשבת.

היתר ענפי. 14 היתרים כלליים מאפשרים להעסיק עובדים בשבת באופן גורף בשורה של ענפים: שמירה, טיפול בבעלי חיים, מלונות, אספקת מים, אירוח בתי מלון, מסעדות ובתי קפה, מפעלים רפואיים ומוסדות לטיפול בזקנים או בילדים, שמשים בבתי כנסת, שמשים וסדרנים במקומות ציבוריים, מצילים וסדרנים על שפת הים ומצילים בבריכות שחייה, כבאות, עבודות קידוח, ייצור ואספקת קרח ועבודות ביוב. מתוך 14 ההיתרים, 12 היתרים ניתנו ב-1951, היתר אחד ב-1954 והיתר אחד ב-1960. מאז ועד היום בכל ההיתרים האלה לא חל כל שינוי בעניין הסדרי העבודה בימי מנוחה. נציין כי אין בנמצא נתונים רשמיים על מספר המועסקים העובדים לפי היתר כללי.

הנתונים מלמדים כי חלק ניכר מהעובדים בשבת עושים זאת בניגוד לחוק. רובם יהודים שעובדים ללא היתר על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, ובעסקים שפועלים בניגוד לחוקי העזר העירוניים.

אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה

אכיפה מינהלית
מסיכום הפעילות של מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה לשנת 2016 ניתן ללמוד על פעילות אכיפה מינהלית מצומצמת ביותר.משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מינהל הסדרה ואכיפה – סיכום פעילות לשנת 2016: http://employment.molsa.gov.il/About/Units/RegularizationAndEnforcement/AnnualReports/sikum2016-general.pdf רק 28 עיצומים כספיים הוטלו על עסקים שהעסיקו עובדים בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

היקף האכיפה המינהלית

סעיף העבירה מספר ההתראות מספר העיצומים
העסקה אסורה במנוחה השבועית או בלא היתר או בניגוד להיתר 95 התראות 11 עיצומים בסכום כולל של: 2,088,220 ש"ח.
אי-תשלום גמול עבודה במנוחה שבועית 56 התראות 1 עיצום כספי בסך 122,520 ש"ח
אי-ניהול פנקס בדבר שעות עבודה ומנוחה (רלוונטי גם לימי חול) 593 התראות 16 עיצומים בסך 245,280 ש"ח

אכיפה פלילית
נראה שמדובר בפעילות זניחה עוד יותר. מינהל ההסדרה והאכיפה מונה בדוח הפעילות השנתי לשנת 2016 רק 5 תיקים פליליים שנפתחו בגין הפרות חוק שעות עבודה ומנוחה (ללא פירוט של טיב העבירה), ובלא שהוטל ולו קנס כספי אחד.

אכיפת חוקי עזר עירוניים
אכיפת דיני העבודה מתבצעת בנפרד מאכיפתם של חוקי העזר העירוניים הנוגעים להפעלת עסקים בשבת. גם בתחום זה שורר כאוס חוקי שרק מחזק את האי-בהירות בעניין היקף העבודה המתבצעת בשבת.

מחקר שביצע מרכז המידע והמחקר של הכנסת על אכיפת ההוראות בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי המנוחה תומך במסקנה זו.גדעון זעירא, אוריאנה אלמסי, איתי פידלמן, אורי טל ספירו ופלורה קוך דבידוביץ, "אכיפת ההוראות בדבר פתיחת עסקים וסגירתם בימי המנוחה על ידי הרשויות המקומיות", 2014: https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03360.pdf המחקר בחן 35 רשויות שענו לשאלון המחקר, שבתחומן מתגוררים כ-44% מהאוכלוסייה. מהנתונים עולה כי:

  • ב-92% מהעיריות שנבחנו היו חוקי עזר, לעומת 20% בלבד מהמועצות המקומיות.
  • כמחצית מהרשויות שלהן חוקי עזר מצהירות כי הן אינן אוכפות אותם.
  • ברשויות שבהן יש אכיפה הוטלו בשנים 2011-2008 36,523 קנסות, שהכניסו לקופות המועצות כ-17.6 מיליון ש"ח.

הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הידועה כ"חוק המרכולים") מבקשת לשנות מצב זה. עם זאת, נכון למועד כתיבת שורות אלו התוצאה המיידית של העלאת הצעת החוק להצבעה היא קידומם של חוקי עזר עירוניים המתירים פתיחת עסקים בשבת באופן גורף. בעקבות זאת ייתכן בהחלט כי הצעת חוק המרכולים דווקא תביא לצמיחה במספרם של המועסקים בשבת, שכן חוקי העזר החדשים שהתקבלו יגדילו בערים הרלוונטיות את מספר העסקים שפעילותם מותרת.