מאמר דעה

האם כל האמצעים כשרים?

| מאת:

שני ממצאים מטרידים עולים מהתחקיר של עמית סגל על ניהול קמפיין הליכוד בבחירות האחרונות: מאות אלפי אזרחים קיבלו ב SMS מידע ללא פילטרים והקמפיינרים של הליכוד ניצלו לכאורה את ההפצה האישית וההמונית, בכדי לשקר לבוחרים תוך שימוש בביטויים גזעניים. מדובר בהשחתת ההליך הדמוקרטי וניצול המדיום ה"אישי" להטעיית הציבור, מבלי לאפשר כל פילטר או יכולת לקיים דיון.

בכתבה של עמית סגל בערוץ 2, צפינו בניהול קמפיין הליכוד בבחירות האחרונות. מהתחקיר עולים שני ממצאים, שהשילוב ביניהם יוצר לא פחות מאשר פצצה ציבורית.

הממצא הראשון הוא שהקמפיינרים החליטו לעקוף את כלי המדיה המסורתיים, בין היתר על ידי שימוש בשליחת הודעות טקסט (sms). כדאי לזכור שבמהלך מערכת הבחירות זאת היתה אחת מהסיסמאות של ראש הממשלה נתניהו: הוא יעקוף את אמצעי התקשורת הממוסדים בגלל ההטיות שהם משקפים. לכן, כאשר אנשים קיבלו ממנו הודעה אישית, אל הסלולרי הנמצא בכיס האחורי של הג'ינס, הם צרכו אותה בלי פילטרים. בניגוד לידיעה בתקשורת או אפילו ברשתות חברתיות פתוחות - שמאפשרות בדיקה, ביקורת או דיון פומבי (נניח בתגובות בפייסבוק), כאן מדובר בהודעה "אישית" לגמרי. אישית במובן של - ללא תיווך של שום גוף, ואישית גם במובן של - רק אני קיבלתי אותה. לא בכדי אמר מנהל הקמפיין הדיגיטלי במפורש - דאגנו שלא לשלוח את הסמסים לעיתונאים.

הממצא השני הוא שביום הבחירות נשלח (לכאורה), בכוונת מכוון, שקר בהודעות הסמס: "אחוז ההצבעה אצל הערבים גבוה פי 3". אם מישהו מתבטא בצורה גזענית, זה חמור. אם מישהו ביודעין שולח שקר גזעני - זה חמור שבעתיים.

תמונה: צילומי מסך

ומדוע שני הדברים האלה יחד מהווים פצצה? מפני שכך אפשר להשתמש במדיום כדי להטות את דעת הקהל, כדי להשחית הליך דמוקרטי. זהו אקט, שנעשה לא בצורה קבוצתית שמאפשרת ביקורת ודיון באג'נדות של כלי תקשורת וברמת האתיקה העיתונאית שלהם, אלא בצורה אישית. כל אחד ואחד לבדו. אם נוסיף לכך את היכולת לאגם מאגרי מידע, המצב רק יחמיר. הרי מה שנעשה בקמפיין הזה, לפחות לפי התחקיר - היה קישור בין כתובת ובין מספר סלולרי. זה יחסית פשוט. אבל מה לגבי איגם עם מאגרי מידע אחרים, כמו למשל מצב סוציו אקונומי, דפוסי שימוש ברשת, דפוסי צריכה, דפוסי התבטאות בעבר? זאת הפצצה. זאת המלכודת. היכולת ליצור שכנוע פוליטי, תפור לפי מידה, שמגיע רק אלי באופן יחידני דרך הסלולרי, שמסתמך על מכירה או על גניבה של פרטי האישיים - שיש בו שקר גזעני - ושבשל כך מצליח להשפיע על תוצאות של בחירות.

אנחנו נמצאים בדור של מעבר. טכנולוגיות חדשות מציפות אותנו, וכמו תמיד לא כולן משמשות רק לחיוב. מה שברור הוא שהזכות לפרטיות הופכת להיות אחת הזכויות שהכי חשוב לשמור ולהגן עליהן, לא רק מפני יכולת כלכלית להשתמש לרעה, אלא - ואולי בעיקר - בגלל החשש מפני השחתת ההליך הדמוקרטי שלנו.