רפורמות במדיה

חיפוש חופשי

תוצאות חיפוש ל: רפורמות במדיה

60 תוצאות

מאמרים

המהלכים הממשלתיים האחרונים בשוק התקשורת לא נועדו לשרת את הימין, אלא משהו אחר. התהליך ברשות השידור הוא חשוב והיסטורי. כישלון שלו ילמד לקח שהוא רחב עשרת מונים מהסיפור של השידור הציבורי.

הניסיון להצמיד בין המהפכה הטכנולוגית למהלכים פוליטיים אינו פועל בצורה חד ערכית. הרשתות החברתיות אינן אמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות- יש להן מגבלות הנובעות מעצם האלגוריתם שמפעיל אותם, מהאינטרסים המסחריים שעומדים מאחוריהן, ומטבעה של הפעילות האנושית. בעת הזו, חשובים יותר מתמיד ההגנה על חופש ביטוי, חופש עיתונות וההתנגדות לצנזורה – בתקשורת הממוסדת וברשת כאחת.  

קבוצת פייסבוק שיש בה מאה אלף חברים, גם אם היא מכונה "פרטית", אינה שונה ממועדון, מסעדה או פארק מים. היכולת להפלות דווקא מתעצמת בעולמות דיגיטליים ועל כן יש להחיל את החקיקה האוסרת הסתה, פגיעה בזולת או אפליה בכניסה לקבוצות במרחב הציבורי הדיגיטלי.

שני ממצאים מטרידים עולים מהתחקיר של עמית סגל על ניהול קמפיין הליכוד בבחירות האחרונות: מאות אלפי אזרחים קיבלו ב SMS מידע ללא פילטרים והקמפיינרים של הליכוד ניצלו לכאורה את ההפצה האישית וההמונית, בכדי לשקר לבוחרים תוך שימוש בביטויים גזעניים. מדובר בהשחתת ההליך הדמוקרטי וניצול המדיום ה"אישי" להטעיית הציבור, מבלי לאפשר כל פילטר או יכולת לקיים דיון.

לפני כשנה וחצי, כתבה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש הפרויקט לרפורמות במדיה ביחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל ותא העיתונאיות, קוד אתי שמטרתו להתוות כללי הצגה של עבירות מין בתקשורת – ומאז הם פועלים להטמעתו באמצעי התקשורת השונים.

המלצות המשטרה להעמיד לדין את גבי אשכנזי מעלות בין היתר שאלות קשות בנוגע לחקירות עיתונאים בכירים ולשאלת דריסת החיסיון העיתונאי על ידי רשויות השלטון. קראו את המאמר שהתפרסם בעת פרסום הפרשה בתקשורת. 

בימים האחרונים מתנהל משא ומתן קדחתני בנוגע לעתידו של ערוץ 10. אלא אם יגיעו בעלי הערוץ להסדר, יאבדו את הזיכיון שלו וייאלצו להחשיך את המסך. סאגת ערוץ 10 היא דוגמא להיעדר תכנון נכון של שוק התקשורת ובעיקר לכשל מובנה בתרבות הרגולטורית: היעדר ההבחנה בין תפקידם של הפוליטיקאים ותפקידם של המסדירים את התחום. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.

אם לא תהיינה הפתעות ודחיות של הרגע האחרון, בראשית שנת 2012 אמור להצטרף ערוץ טלוויזיה חדש לרשימת הערוצים הישראליים. אתגרים רבים רובצים לפתחו של הערוץ, וראוי להעלותם לדיון ציבורי עוד בזמן הישיבה אל שולחן הסרטוטים ולא כחוכמה לאחר מעשה אם הערוץ יקרוס. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.

האישור שניתן לערוץ 20 לשדר חדשות הוא הזדמנות לתקשורת הימנית המשודרת לעלות מדרגה מתקשורת שמבקרת את התקשורת מהשמאל, ליצרנית תקשורת שמפיקה חדשות אמיתיות.

עם התאגיד, כבר לא נשאר מה להגיד. כבר לא נשאר מי שיגיד.

אם חוק בא לעולם, ואז מחוסל או משתנה לפי גחמת השליט ובתמיכת שריו וח"כיו, וכל זאת משיקולים פסולים, ללא הצדקה עניינית ותוך רמיסת טובת הציבור, מדוע ראויים חוקי המדינה בכלל לכבוד?

על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה על משרד התקשורת וההתייחסות לניגוד העניינים של ראש הממשלה בתקופת כהונתו כשר התקשורת, במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי מדובר בדו"ח חשוב החושף את הכשל המהותי שנוגע למדיניות בשוק התקשורת בישראל בשנתיים האחרונות

 

ברמת המעשה עלינו להחליף את ביקורת התקשורת בעשיית תקשורת. מי שמתבונן בעין בוחנת על מהפיכת הגיוון בתקשורת הישראלית יראה שמדובר בתהליך שבו אנשי הימין תופסים בעיקר עמדות של אורחי תכניות אירוח, כותבי טורים ומראיינים. אין כמעט עיתונות תחקירים מקצועית ומעמיקה מימין הנחוצה בכדי לשנות את השיח התקשורתי

נגן
מאמר דעה

האירוע בירדן הוכיח: כוחה של הצנזורה גדל

את מוסד הצנזורה הצבאית, שאין לו אח ורע באף מדינה דמוקרטית בעולם, צריך להעביר מן העולם ואת סמכויותיו לבטל. הסמכות לעצור מידע שהכרחי שלא יתפרסם צריכה לעבור לבתי משפט ולשופטים שיצוידו בידע מתאים

נגן
מאמר דעה

זה הזמן להעביר את שוק התקשורת בישראל למאה ה-21

ערוץ 20 בחר אסטרטגית שלא לבקש רישיון לערוץ ברודקאסט – מה שהיה מאפשר לו לשדר חדשות כאוות נפשו, אבל היה מחייב אותו בעמידה בסט של מחוייבויות וסטנדרטים שעולים הרבה כסף. עכשיו, כשהם נדרשים לשלם על פי חוק את המחיר על מעשיהם מגיע הבכי ומישהו חייב לומר: הפרידו בין צנזורה במובן האמיתי שלה, לבין הצורך בכפיפות לכללים מוסכמים ועמידה במחויבויות – כספיות או תוכניות

ראש הממשלה נחוש לסגור את תאגיד השידור הציבורי שהקים בעצמו בממשלה הקודמת. מה עומד מאחורי המהלך? והאם בכלל צריך שידור ציבורי בעידן שבו כל אדם עם מקלדת יכול ליצור תוכן עיתונאי?

חוסר האמון בתקשורת נובע גם מידע רחב יותר שצבר הציבור בזכות הרשתות החברתיות וכלי תקשורת שהחלו לבקר אחד את השני. הקהל לא קונה יותר את האוביקטיביות ולכן, אם רוצים לשפר את אמון הציבור בתקשורת, הדרך לפעול היא ליצור שקיפות, אמינות וגיוון כפי שמציע הקוד האתי החדש של תאגיד השידור הציבורי.

תאגיד השידור הציבורי "כאן", בתור ערוץ ממלכתי-ציבורי, נדרש לניסוח תקנון אתיקה ופעילות לאור התנאים וההגדרות המיוחדים השזורים בהקמתו. לאחר הקשיים שליוו את התחלת פעילותו וכן לאור ההתנגדות של גורמים שונים לפתיחתו, הוחלט על ניסוח תקנון אתיקה לפיו יפעל הערוץ. "כאן" פנו לחוקרת המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר במטרה לעזור לתאגיד לנסח תקנון זה, אשר יוחל על ענייני התוכן החדשותי כמו גם התוכן הפרסומי והיומיומי שישודר בערוץ.

מכתב תמיכה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לביטול פקודת העיתונות המנדטורית לקראת ישיבת ועדת שרים לחקיקה בנושא.

מדובר בחוק בלתי ישים, העלול ליצור צנזורה בלתי מידתית בהליך משפטי בלתי תקין ובלי תקדים בעולם.

"נזק היסטורי בלתי הפיך- החוק החדש יביא לקיצוץ של שליש בתקציב החדשות בשל גחמות פרסונליות"

לקראת ההצבעה במליאת הכנסת על חוק תאגיד השידור המחודש חוות דעת של המכון קוראת לשרים וחברי הכנסת לא לתת יד למסע הנקם ולחקיקה פרסונלית בלתי ראויה

מדינה דמוקרטית מתאפיינת בתקשורת חופשית איכותית ועצמאית, בפלורליזם ובחופש הביטוי. זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. יחד, נאחד כוחות כדי שתישאר כזו.

פילוח ההצבעה לפי משתנה קריאת העיתונים מצביע כי העיתונות הטבלואידית הבריטית, עדיין משפיעה על דעת הקהל וסדר היום. יתרה על כך, הפיצול בין הדיעות כפי שהשתקף בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות בבריטניה, מסוכן לקיומה של חברה דמוקרטית מתפקדת.

סקירת סוגיות עיקריות שעלו בחופש העיתונות בישראל 2015

הצעת החוק מציגה כשל מהותי בנוגע לעקרונות היסוד של חוק תאגיד השידור הציבורי. זאת בא ליד ביטוי במעורבות משרד התקשורת בתהליך ובהתניית המיתוג החדש של מערך החדשות בהפסקת השידורים במתכונתם הנוכחית.

לקראת הצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה על התיקון לחוק תעמולת הבחירות ביוזמת חברי הכנסת יואב קיש וחיליק בר, נשלחה חוות דעת בנושא מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לתמוך בהצעה. 

ממש לנגד עינינו הופכות הרשתות החברתיות מאמצעי התקשורת החופשי ביותר שידעה האנושות לתשתית טרור עבור המון מוסת, לכלי להסלמת שנאה ורוע במקום לכלי להחלפת דעות וניהול ויכוח, לכלי למיצוי רווחים של חברות מסחריות וציניות במקום לנכס חברתי. יש כאן אינתיפאדה באינסטגרם. אולי בעתיד יקראו לה אינסטיפאדה.

חוות דעת שנשלחה לראש הממשלה ושר התקשורת מר בנימין נתניהו, שרת המשפטים, הגב' איילת שקד וחברי וועדת השרים לחקיקה

הבעיה הפוליטית הכי חשובה של הזמן הזה איננה רק חופש העיתונות. עם כל חשיבותה, היא נגזרת משאלה רחבה יותר:  איך להתאים את הדמוקרטיה הנכבדה שלנו לתאוצה של עידן המידע. 

בשבוע שעבר פורסם שראש הממשלה יוזם חקיקה שתתקן את ההגדרה של האזנת סתר.  לכאורה, מדובר במהלך שאמור לשמור על הפרטיות שלנו, אך יקשה בראש ובראשונה על אנשים פרטיים המבקשים להתגונן מפני כוחות חזקים מהם וכן על עבודת המשטרה. הכוונה של הצעת החוק היא בעיקר  להתעלל במוסדות הביקורת על השלטון, רשויות אכיפת החוק והתקשורת. מן ההדף, ייפגע גם הציבור הרחב. 

מדובר בהצעת חוק פרסונלית הפוגעת קשות בחופש הביטוי והעיתונות והמכוונת, ישירות, להתמודד עם עיתון אחד מסוים – "ישראל היום". למעורבות של חברי כנסת ופוליטיקאים באסדרה ישירה של אמצעי תקשורת קונקרטי יש השפעה הרסנית על הזכות לחופש ביטוי ועיתונות, והיא מסוכנת לדמוקרטיה השברירית שלנו.

נחוץ דיון מעמיק בשאלות הנוגעות לזכות לפרטיות בעידן הדיגיטלי.

המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לזכויות דיגיטליות, מבקשים מהשרים להתנגד להצ"ח של ח"כ רויטל סוויד (מחנ"צ), הנוגעת להסרת פרסום הסתה ברשת החברתיות, שכן מדובר בהצעה לא אפקטיבית ולא דמוקרטית המבקשת לעשות מיקור חוץ של עבודת האכיפה והשיפוט ולהעבירה לידי גורמים מסחריים היושבים בחו"ל. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא לערוך מספר תיקונים מהותיים בנוסח החוק ולבטל את סעיף "הביזוי", המבקש להגביל את תכני הערוץ המבקרים את הכנסת.

נתניהו מבין שהדבר הכי טוב שקרה לו זו המהפכה הדיגיטלית שם הוא מדבר ישירות אל הקהל, ללא תיווך וללא שאלות קשות. לא פחות מזה, בין ראש הממשלה וחלק מאמצעי התקשורת קיימת מערכת יחסים שדומה לקרב סכינים, שם הנפגע העיקרי הוא הציבור.  

תהילה שוורץ אלטשולר ואלעד מן על החוק הארכאי שמעניק לצנזורה הצבאית את הסמכות לדרוש מכולנו להגיש לעיונה כל דבר אותו אנחנו מעוניינים לפרסם.

חוות דעת של ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר שנשלחה לוועדת המשנה לדיון בהצעת חוק תאגיד השידור הציבורי התשע"ד 2014, בראשות ח"כ צחי הנגבי ולחברי הוועדה על הכשלים המהותיים בנוסח החדש של חוק רשות השידור: לוח הזמנים המוצג ברפורמה לא ריאלי, לא מנתק את המעורבות הפוליטית ואינו נותן מענה לרשות השידור הזמנית ועובדיה.

 

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של היום. המחברים מציעים שורה של המלצות לשינוי החוק לקראת הסדר חוצה מדיה.

הוועדה הציבורית לבחינת רפורמה מקיפה בחוק תעמולת הבחירות, אשר בראשה תעמוד נשיאת בימ"ש העליון בדימוס, השופטת דורית בייניש חייבת לעצב מחדש את סדרי תעמולת הבחירות בישראל, באופן שישמר את חופש הביטוי הפוליטי אבל גם ובעיקר יתמודד עם המציאות התקשורתית העדכנית.

המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהצעת החוק של חה"כ מיקי רוזנטל פ/2159, לעגן ברגולציה פרסום סמוי שכן כזה אינו מסומן, משחית את המעשה התקשורתי וגורם להטעיה מכוונת של הצרכנים. כמו כן, היותו רכיב מרכזי במודל העסקי של כלכלת התקשורת, מדגיש את הצורך לאסדרה רוחבית של עניין זה.

ספרים