נייר עבודה

נקודות התורפה והתרופה לפריימריז בישראל

בשבועיים הקרובים יקיימו חלק מהמפלגות פריימריז לקביעת רשימות המועמדים שלהן לכנסת ה-20. המאמר מציג את נקודות התורפה של השיטה ומענה אפשרי להן.

פריימריז

שיטת הפריימריז היכתה שורש בנוף הפוליטי הישראלי. הניסיון של קרוב ל-40 מערכות פריימריז מלמד כי בצד המעלות הרבות, שיטת הפריימריז סובלת גם מליקויים ומכשלים רבים.

להלן פירוט של הביקורות כלפי הפריימריז בשלושה תחומים: ההיבטים הכספיים; ניצול לרעה ושחיתות בהתנהלות הפריימריז; והשפעה שלילית על התנהגות הפוליטיקאים. המאמר בוחן כל טענה, ואם היא מבוססת, מופיע מענה מתאים שעשוי למתן או למנוע את ההשפעות השליליות.

א. הפריימריז והכסף

1. השיטה פוגעת בשוויון ההזדמנויות בין המועמדים ומעניקה יתרון לא הוגן למועמדים בעלי אמצעים.

מענה: הוכנס תיקון לחוק המפלגות הקובע תקרת הוצאות למועמדים. גם התפשטותן של טכנולוגיות תקשורת המאפשרות להגיע לקהלים רחבים ללא עלויות גבוהות מקטינה את אי השוויון.

2. "השיטה משחיתה": חיזוק התלות בבעלי הון בעקבות קבלת תרומות מהם.

מענה: נקבעו בחקיקה כללים המסדירים את נושא קבלת התרומות (תקרה מרבית של תרומה מאדם בודד, איסור על קבלת תרומה מתאגיד, איסור על קבלת תרומה במזומן מעל סכום של 200 ₪, איסור על קבלת תרומה בעילום שם).

3. "השיטה משחיתה": המועמדים מפרים את תקנות המימון, והאכיפה אינה אפקטיבית.

מענה: כיום המפלגות חייבות בהגשת דיווח פרטני למשרד מבקר המדינה, אשר עורך ביקורת חשבונות של המועמדים בפריימריז ורשאי להטיל קנס על מועמדים שאינם מקפידים למלא את הוראות החוק.

ב. הפריימריז ו"שודדי הקולות"

1. השיטה מעודדת קבלני קולות הפוקדים בדרכים מפוקפקות אזרחים למפלגה.

מענה: כדי להחליש את התמריץ לפעילותם של קבלני הקולות יש להסדיר את אופן ההתפקדות למפלגה (זיהוי ודאי של המתפקד, הצהרה שאינו חבר במפלגה אחרת, תשלום על ידי חשבון בנק/כרטיס אשראי של המתפקד) ולקבוע תקופת אכשרה ארוכה כדי למנוע מצב של התפקדות ברגע האחרון.

2. השיטה מאפשרת לאזרחים להיות חברים ביותר ממפלגה אחת והדבר מנוגד לחוק ועלול ליצור עיוות של תומכיה האמיתיים של המפלגה, לפגוע באמון החברים והציבור בטוהר הבחירות ובמהימנות תוצאותיהן.

מענה: יש לתת סמכות קבועה בידי רשם המפלגות לערוך הצלבה של רשימות חברי המפלגה.

3. השיטה מאפשרת להיות חברים במפלגה בלי להצביע עבורה בבחירות לכנסת. תופעה זו של "חברים לא כֵּנים" פסולה מהבחינה הדמוקרטית אך רווחת מאוד.

מענה: "דרך המלך" להתמודד עם תופעה זו היא באמצעות האחדת הליך בחירת המועמדים עם הליך הבחירות הכלליות לכנסת. כלומר, אימוץ של פתק הצבעה פתוח או פתוח למחצה ("פריימריז ביום הבחירות").

4. השיטה מאפשרת זיופים ושיבושים חמורים אחרים של הליכי הבחירות
מענה: חוק המפלגות קובע אמות מידה קפדניות על בחירות פנימיות במפלגות ומחיל עליהן את הנורמות הנדרשות מבחירות לגופים ציבוריים וכן כולל הטלת סנקציות חריפות על עברות בחירות. יש המציעים להעביר את ניהול הבחירות למנגנון חיצוני נטול פניות.

ג. השפעת הפריימריז על התנהגות הפוליטיקאים

1. זינוק בהיקף החקיקה הפרטית בשל השימוש בהגשת הצעות חוק כאמצעי להגברת הסיקור התקשורתי והבולטוּת הציבורית.

מענה: הקטנת השטף הלא סביר של החקיקה הפרטית באמצעות תיקונים בתקנון הכנסת (קביעת מכסות סיעתיות, הגבלת מספר ההצעות שיכולות לעלות לדיון בכל שבוע והצבת אמות מידה קפדניות לרמת הצעות החוק ולדברי ההסבר המצורפים להן). דרוש גם שינוי התפיסה הציבורית: חברי כנסת מוצלחים צריכים להימדד לא בכמות החוקים שהגישו אלא באיכות החקיקה.

2. השיטה פוגעת בלכידות המפלגתית משום שהיא מעצימה את היריבות האישית בין המועמדים השונים ואת הקונפליקטים הפנימיים בתוך המפלגה.

מענה: הטענה אינה מבוססת. יריבות אישית, מחנאוּת ומתח פנימי מלווים את המפלגות תהא השיטה אשר תהא ולכן אין מדובר בתולדה של הפריימריז.

3. השיטה גורמת לקמפיינים רדודים המדגישים תדמית אישית תקשורתית על חשבון עמדות וערכים.

מענה: הפרסונליזציה של ההליך הפוליטי אינה נובעת מהפריימריז, אלא היא תופעה כללית יותר.

4. השיטה פוגעת במשמעת המפלגתית ובשל אי התלות במוסדות המפלגה והרצון להתבלט הם מגלים יותר עצמאות ואינם מצייתים לקו המפלגתי.

מענה: יש אמת בטענה ולפיה חברי כנסת שנבחרו בשיטה של פריימריז מתנהגים באופן שונה מאלה שנבחרים על ידי מוסדות המפלגה או המנהיג. אך בדרך כלל, גם חברי כנסת שנבחרו בשיטת הפריימריז מצביעים בהצבעות חשובות על פי ההנחיה המפלגתית.

סיכום

ראינו כי כלפי שיטת הפריימריז מופנות ביקורות רבות. חלקן מוצדקות, חלקן מוצדקות באופן חלקי וחלקן לא מבוססות. ראינו גם שהמחוקק כבר נתן מענה לחלק ניכר מהביקורות הללו, תוך כדי מאמצים לתקן את נקודות התורפה של שיטת הפריימריז. 

על מנת לאזן טוב יותר בין עקרון ההשתתפות הרחבה לבין עקרון הלכידות המפלגתית ובין עקרון הפתיחוּת לבין ההקפדה על טוהר הליך הבחירה מומלץ לאמץ שיטה משולבת שבה חברי המפלגה ישתתפו בהצבעה, אך זאת רק לאחר סינון מוקדם של מוסדות מפלגתיים. אפשרות אחרת היא להעניק לבוחרים בבחירות לכנסת אפשרות להשפיע על זהות המועמדים שייבחרו לכנסת באמצעות סימון על פתק ההצבעה המפלגתי ("פריימריז ביום בחירות") (לפירוט: "שיטת בחירות המועמדים בישראל: בעיות ופתרונות).

זהו תקציר של המאמר של קניג, עופר (2014), פריימריז בישראל: מאזן ביניים, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.