מאמר דעה

קולה של אימא (ערבייה)

| מאת:

כאשר האלימות והפשע הם חלק בלתי נפרד מהמרחב, אלו מחלחלים גם אל הילדים, אפילו במערכת החינוך. התחושה שאין דין ואין דין ביישובים בערביים מפחידה את כולנו, במיוחד הנשים, האמהות

Flash 90

קולה של אמא בישראל, יבקע על פי רוב מגרונה של אם יהודיה בגל"צ. בעקבות הרצח הנורא של הנער מוחמד עדס, ופציעתו הקשה של חברו בן ה-12 אבקש שהציבור היהודי יעשה אוזניו כרויות גם לקולה של אם ערבייה, בתקווה שהדברים שאכתוב כאן ייצגו ולו במעט את הלך הרוח המלווה אמהות רבות (וגם אבות כמובן) בחברה הערבית – בייחוד בעת הזו.

כאימהות, אנו מבקשות להגן על ילדנו מכל משמר החל מיום היוולדם. אנו מנסות ליצור להם עולם שמור, מוגן שישמור אותם בריאים ושלמים. בחברה הערבית, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. כאשר הרחוב מלא בנשקים בלתי חוקיים שלעיתים קרובות יורים וגם פוגעים בחפים מפשע, גם האמא הנחושה והמגוננת ביותר לא תוכל להיערך בזמן אמת ולחצוץ בין ילדיה ובין הקליע התועה המאיים עליהם באבחה של רגע. גם אם ילדינו לא נפגעים – מי יערוב לנו שחלילה הם לא ימנו בין הפוגעים? לחינוך בבית ניכרת השפעה, אין ספק. אך כאשר האלימות והפשע הם חלק בלתי נפרד מהמרחב, אלו מחלחלים גם אל הילדים – אפילו במערכת החינוך. מחקרן של אדים מסארווה ומונא חורי - כסאברי שפורסם לאחרונה תחת הכותרת: "התנהגות אלימה בקרב בני נוער בחברה הערבית – פלסטינית: גורמי סיכון וגורמי חוסן" עמד בין היתר על הקשר לעיל וקבע כך: "בקרב בני הנוער הערבים בישראל קיימים שיעורי חשיפה גבוהים לאלימות בקהילה, ולכן הם נמצאים בסיכון גבוה להיפגע מאלימות – כמו גם לפגוע בזולת". האם יש אופציה לחיים נורמליים?

תבינו, התחושה שאין דין ואין דין ביישובים בערביים ממש מחרידה את כולנו, במיוחד הנשים. אנחנו יודעות שבכל רגע כל אחת מאתנו עלולה לאבד את בעלה, אחיה, בניה ובנותיה גם אם הם אזרחים נורמטיביים. הגענו למצב שארגוני הפשיעה לא מפחדים לפגוע בחפים מפשע בטעות. זה בסך הכול נזק פעוט. הם מרגישים שיש להם שליטה מוחלטת על המרחב, ולא בכדי. הניסיון מלמד אותם שהם יכולים לעשות כל העולה על דעתם ורוחם מבלי לשלם מחיר, מבלי שימוצה עמם הדין.

אני מודעת לכך שהאם הערבייה נתפסת בציבור היהודי במקרה הטוב בזלזול ובאופן סטריאוטיפי ובמקרה הרע כאיום. מי שרחמה נתפס ככלי נשק במאבק הדמוגרפי של הסכסוך היהודי – הערבי. יחד עם זאת, נותרה בי האמונה שעדיין ישנם ערכים אנושיים בסיסיים שניתן להניח מחוץ לסכסוך. שנשים המגדלות ילדים ברחמן, יכולות גם לילד רחמים כלפי אחרים. כלפינו. לשמוע לקולה של אמא, גם אם היא ערבייה. לכן, אני רוצה לבקש מכן, וגם מכם חברי היהודים להתייצב לצדנו בהפגנות. בואו לדרוש יחד איתנו את הזכות הבסיסית לחיות בביטחון ובשלום בביתנו וברחובותינו. לצערנו – זעקתנו לא חודרת את הקירות האטומים של משרד רה"מ. אולי יחד נצליח לעשות כן.

פורסם לראשונה ב-N12.