הצבעת אי-אימון קונסטרוקטיבי: שאלות ותשובות
מהי הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי ובמה היא שונה מהצבעת אי-אמון רגילה? מי רשאי להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל? והאם מנגנון האי-אמון קונסטרוקטיבי קיים במדינות אחרות? על רקע המשבר הפוליטי של הימים האחרונים חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות
הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי היא מנגנון מיוחד של הצבעת אי-אמון, שאמור למנוע הפלה תכופה של ממשלות ומטרתו לחזק את הרשות המבצעת. כאשר האופוזיציה מגישה הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי, בניגוד למקרה של הצעת אי אמון רגילה שהייתה קיימת בעבר, עליה להראות כי באמתחתה ממשלה חלופית. במלים אחרות, הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי היא הצבעה כפולה: הבעת אי-אמון בממשלה הקיימת (רוב הורס) ובחירת ממשלה חלופית (רוב בונה). בישראל מחייבת הצבעה כזו גם רוב של 61 חברי כנסת או יותר (רוב מוחלט – absolute majority).
מנגנון האי אמון הקונסטרוקטיבי בצורתו החלקית (רוב מוחלט של חברי הכנסת + הצבעה על מרכיב הממשלה הבאה) אומץ כבר בשנת 2001, עם ביטול הבחירה הישירה של ראש הממשלה. בשנת 2014 אומץ מנגנון מלא שכולל דרישה נוקשה יחסית של הצגת ממשלה במליאה בזמן ההצבעה על הפלת ממשלה קיימת.
הצבעת אי-אמון בממשלה מכהנת היא חלק בלתי נפרד מהמשטר הפרלמנטרי. ברוב המדינות מדובר באי-אמון רגיל, במספר מדינות, ובהן גרמניה, ספרד, בלגיה, הונגריה, סלובניה ופולין קיים גם מנגנון אי-אמון קונסטרוקטיבי.
סיעה או מספר סיעות יחד רשאיות להגיש הצעה להביע אי אמון בממשלה ואמון בממשלה אחרת (מכאן שזהו כלי סיעתי ולא אישי). אם מספר סיעות מגישות הצעה אחת יראו אותן כסיעה אחת.
סיעה המונה פחות משבעה חברים יכולה להגיש 3 הצעות במושב (שנה פרלמנטרית), סיעה המונה בין 7 ל-9 חברים יכולה להגיש 4 הצעות.
הצעה להביע אי אמון יכול שתהיה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום או כהצעה בסיום הדיון בכל סעיף העומד על סדר היום. לשם הגשת הצעה להביע אי אמון בממשלה תמסור סיעה למזכיר הכנסת הודעה בכתב על קווי היסוד של מדיניות הממשלה המוצעת, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים המיועדים. ההודעה תהיה חתומה בידי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת ותצורף לה הסכמה של כל השרים המיועדים. ההודעה תהיה תקפה כל עוד לא מסרה הסיעה הודעה אחרת.
הצעה להביע אי אמון בממשלה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום תידון בשבוע הראשון של הכנסת והשינוי ייעשה, לכל המאוחר, עד יום ד' האחרון בפגרה שלפני הכנסת.
אם זה אי אמון שהוא סעיף עצמאי על סדר היום, אז ניתן להגיש את ההצעה בפגרה, והיא תידון בישיבה הראשונה שאחרי הפגרה, אלא אם הבקשה הוגשה ע"י 61 ח"כים ואז היא תידון תוך שבוע גם בפגרה (סעיף 44(ה)(1) ו-(3)).
אם זה אי אמון שמוגש בסוף סעיף על סדר היום, למשל הצעת חוק בקריאה ראשונה או שנייה, אפשר להגיש את ההצעה בפגרה ככל שהמליאה דנה בהצעת החוק, וההצבעה תידחה לישיבה הראשונה שאחרי הפגרה, אלא אם כן הממשלה תבקש הצבעה מיד ואז יצביעו מיד גם אם הכנסת בפגרה.