גבולות הגזרה של כיתות הכוננות העירוניות
על רקע הגיוס המזורז של כיתות הכוננות במלחמת "חרבות ברזל" וקיצור ההכשרות למתנדבים, כיצד מתנהל תהליך הגיוס? האם מותר להקים כיתת כוננות שכונתית? כל השאלות והתשובות.
Photo by Michael Giladi/Flash90
מעודכן נכון ל-17 באפריל, 2024
בחודשים האחרונים, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוקמו כ-900 כיתות כוננות חדשות ברחבי המדינה. כיתות הכוננות משמשות ככוח עתודה מבצעי וזמין להפעלה מהירה, לטובת סיוע לכוחות הביטחון בפעילות באירועים ביטחוניים בשגרה ובעת מצב חירום, ובכך הן נועדו לשפר את המענה המבצעי באירועים אלה.
ככלל, ניתן לחלק את כיתות הכוננות המופעלות על-ידי כוחות הביטחון לשלושה סוגים עיקריים:
- כיתות כוננות באחריות הצבא - כיתות כוננות המכונות בט"פ צה"ל, אשר פועלות ביישובי קו התפר וביישובים סמוכי-גדר (לרוב אלו הממוקמים כ-4-0 ק"מ מגבולות המדינה). כיתות אלו נועדו לתת את המענה הראשוני בהגנה על היישוב בעת אירוע.
- כיתות כוננות באחריות מג"ב (תחת המשטרה) – כיתות כוננות אשר פועלות בתחומי המרחב הכפרי, קרי ביישובים ובמועצות האזוריות, ובאזורי קו התפר (בהתאם לחלוקת גבולות גזרה של המשטרה והצבא). מתוקף מיקומם של היישובים במרחב הכפרי, לכיתות כוננות אלו סמכות נרחבת להגנה על יישובים באירועי חירום.
- כיתות כוננות באחריות המשטרה – כיתות כוננות עירוניות, אשר פועלות במרחב העירוני ומוקמות בימים אלה בעשרות ערים ברחבי הארץ. מסמך זה עוסק בכיתות כוננות מסוג זה.
כיתות הכוננות העירוניות נועדו להכפיל את כוחה של המשטרה בעתות חירום. הן מורכבות מתושבי היישוב בו הן מוקמות, כפופות בהפעלה לתחנת המשטרה המקומית ופועלות בשטח המוגדר על-ידי המחוז המשטרתי. עד לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הפעילה המשטרה ארבע כיתות כוננות עירוניות. מאז פרוץ המלחמה, הקים המשרד לביטחון לאומי כ-900 כיתות כוננות חדשות (יותר מ-10,500 מתנדבים חדשים), והוצהר כי הכוונה היא להגיע לסך של 1,200 כיתות כוננות. מתוך מספר זה, כ-200 מכיתות הכוננות הן עירוניות. תוך כמה שבועות הוקמו כיתות כוננות בערים ברחבי הארץ, לרבות בתל אביב, בירושלים, באלעד, בחריש, בסאג'ור, בעכו וברמלה. לפי המשטרה, קיימת עדיפות בהקמת כיתות כוננות בערים קרובות לגבול, בערים מעורבות בהן מתגוררים אזרחים יהודים וערבים, ובאזורים אחרים אותם מגדירה המשטרה כאזורי סיכון.
חברי כיתות הכוננות העירוניות הם אזרחים ואזרחיות שמתגייסים למשטרה כמתנדבי משמר אזרחי במסלול אבטחה. מפקדי בסיסי מתנדבים במשטרה אחראים על איתור וגיוס המתנדבים והמתנדבות בהתאם לעמידה במספר קריטריונים, כאשר תקן כיתת כוננות במרחב העירוני עומד על מינימום של 10 חברים ומקסימום של 20 חברים. הקריטריונים העיקריים לגיוס לכיתת כוננות שבאחריות המשטרה הם: טווח גילאים שבין 21 ל-64 (ובמקרים מסוימים עד גיל 68), פטור ממילואים וכן מגורים בעיר בה מוקמת כיתת הכוננות.
תנאי סף נוסף להתנדבות במסגרת כיתת כוננות עירונית הוא עבר של שירות בתפקיד לחימה – בהכשרת רובאי 03 לפחות. עם זאת, בעדכון לנוהלי המשטרה בנושא כיתות הכוננות שפורסם במהלך שנת 2024, הובהר כי ניתן אף לאשר חריג ביחס לרובאי 02, בהתחשב בצורך המבצעי ובמאפייני כיתת הכוננות.נוהל אג"מ מספר 220.70.62 "הקמה והפעלת כיתות כוננות משא"ז במשטרת ישראל" (07.03.2024). מצד אחד, קריטריון זה מאפשר לכאורה לאוכלוסייה מגוונת יותר לקחת חלק בפעילות כיתות הכוננות. מצד שני, יש לקחת בחשבון שדרישת המיומנות בשימוש בנשק והפעילות באירועים מבצעיים מצריכה הכשרות נוספות לאוכלוסייה זו.
המשטרה מאתרת, מבין מאגר המועמדים להתנדבות, מפקד כיתת כוננות וסגן מפקד עבור כל כיתה, להם ניסיון צבאי או משטרתי. בין תחומי האחריות שלהם: רישום המתנדבים, סיוע בתיאום הדרכות ואימונים והעברת עדכונים שוטפים למתנדבי הכיתה.
ככלל, ייעוד כיתות הכוננות הוא להוות כוח עתודה מאורגן, מאומן וחמוש, זמין להפעלה מהירה ולסיוע למשטרה בפעילות למען שמירת ביטחון הנפש והרכוש מפני פעולות איבה. הדבר כולל פעולות ראשוניות לסיכול פעילות חבלנית עוינת: חתירה למגע עם מחבלים, סריקות מבית לבית ובידוד זירה עד להגעת כוחות מקצועיים. חברי כיתת הכוננות פועלים לפי תרחישים, ובהתאם למשימות או הצבות שנקבעו מראש.
המשטרה מחלקת את משימות כיתות הכוננות העירונית לשני מצבים עיקריים: שגרה וחירום.שם.
בשגרה, מתנדב בכיתת הכוננות יכול, בראש ובראשונה, להיות מופעל במקרה של פיגוע חבלני. בנוסף, המתנדב מתגבר משימות אבטחה בזמן התרעות ממוקדות על פעילות חבלנית עוינת, משתלב במשימות התחנה ולוקח חלק בפעילות אבטחה אשר כוללת מחסומים סדורים במסגרת היערכות ביטחון שוטף ובהתאם להתרעות. כמו כן, לפי הנוהל המעודכן של המשטרה להפעלת כיתות כוננות, ניתן להפעיל את המתנדבים במשימות אבטחה נוספות בהתאם לצרכים האזוריים של המשטרה, אך לא מתואר בנוהל באילו משימות מדובר. יש לציין כי בניגוד למתנדבים 'רגילים' בשורות המשטרה, מתנדבי כיתות הכוננות לא נדרשים להתנדב למכסת שעות קבועה (לדוגמה משמרת שבועית או חודשית).
בעת חירום, מתנדבי כיתות הכוננות מסייעים למשטרה בהגנה ושמירה על ביטחון הציבור בזמן אירוע פעילות חבלנית עוינת או בפרוץ פעולות איבה. בנוסף, מתנדבי כיתות הכוננות אוספים מידע ראשוני מהשטח עד להגעת כוחות מקצועיים, מסייעים למשטרה באבטחת צירי תנועה, מבצעים סריקות לאיתור אדם, רכב או חפץ חשוד ומסייעים בפינוי והכוונת אוכלוסייה מאזורי איום ואסון.
כיתות הכוננות העירוניות כפופות למפקדי תחנות המשטרה ביישובים בהם הוקמו, והן מופעלות, לפי המשטרה, באמצעות פיקוד ושליטה מסודר של משטרת ישראל. בנוהלי המשטרה קיימת הבחנה בנוגע לפעילות העצמאית של חברי כיתות הכוננות בין עתות שגרה לבין עתות חירום.שם.
בעתות שגרה, חברי כיתת הכוננות פועלים בהתאם להזנקה. עד כה, בנוהלי המשטרה נקבע כי במסגרת זו המתנדבים יפעלו במשולב עם כוח משטרתי, ובכפיפות לשוטר ממונה בלבד. עם זאת, מהנהלים המעודכנים של המשטרה עולה כי המתנדבים רשאים לפעול בעת הזנקה בשגרה גם ללא נוכחות שוטר. במקרה כזה, הפיקוד על הכיתה יהיה בידי מפקד הכיתה וסגנו.
בעת אירוע חירום, כיתת הכוננות רשאית לפעול ללא נוכחות שוטר, בתחום הישוב או הרובע שלה ועל פי תוכנית תרחישים תחנתית. לפי נוהלי המשטרה, כאשר מתרחש אירוע החירום או התרעת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) קונקרטית, מפקד התחנה או קצין מטעמו מזניקים את חברי כיתת הכוננות באמצעות קצין המתנדבים או גורם רלוונטי אחר במשטרה, אך הדבר אפשרי גם ישירות באמצעות מפקד הכיתה. הפיקוד על חברי כיתת הכוננות נעשה על-ידי מפקד הכיתה וסגנו, עד להגעת כוחות משטרה למקום האירוע.
עם זאת, ממסמכי המשטרה עולה כי "חברי כיתת הכוננות רשאים להזניק עצמם בקרות אירוע פח"ע ביישובם, לגביו הם מדווחים לראשונה (לפני המשטרה)". חברי הכיתה יתנו מענה ראשוני וידווחו למשטרה על האירוע ועל כך שהופעלו באמצעות מפקד כיתת הכוננות, וזאת עד להגעת כוחות שיטור לסייע להם.
ההזנקה העצמית של חברי כיתת הכוננות מעוררת מספר שאלות חשובות. בין היתר, לא ברור מהם גבולות שיקול הדעת של מפקד כיתת הכוננות בהזנקת חברי הכיתה ואף לא ברור אם כל חבר כיתה יכול להזניק את הפעילות, למשל כשמפקד הכיתה לא זמין. זאת ועוד, עולה השאלה מתי חבר כיתת כוננות פועל בכובעו כחבר הכיתה (עם הסמכויות הנלוות לכך), ומתי הוא פועל בתור אזרח פרטי נושא נשק במסגרת הגנה עצמית.
לפי תקנות המשטרה, כאשר מתנדב משטרה פועל בנסיבות הקשורות בשמירת ביטחון הנפש והרכוש מפני פעולות איבה, אזי סמכויותיו הן כשל שוטר.תקנה 6 לתקנות המשטרה (המשמר האזרחי), תשנ"ז-1996. כלומר, מותר למתנדבים לנקוט צעדים אותם שוטר רשאי לנקוט. כך גם כאשר הוא פועל בנוכחות שוטר ולשם סיוע לו. כך למשל, הוא רשאי לבצע תשאול מבצעי ראשוני בזמן אירוע לקבלת תמונת מצב. כמו כן, הוא רשאי, בתנאים מסוימים, לבצע מעצר ולהחזיק בעצור עד להגעת שוטר או להביאו לתחנה. לצורך ביצוע המעצר, הוא רשאי להשתמש בכוח ולהיכנס לבית או למקום ולחפש בו. כמו כן, הוא רשאי לתפוס חפצים אשר עשויים לשמש כראיה.
עם זאת, לפי נוהלי המשטרה המעודכנים, חלות מספר מגבלות על מתנדבים בעת פעילות מבצעית. בין היתר, אסור להם לפעול במסגרת אירועי הפרות סדר והפגנות (גם לא בנוכחות שוטר), ללוות עצורים במסגרת משימת ליווי עצור או לחקור אדם חשוד או עד. כאשר מבוצע מחסום, הדבר ייעשה בפיקוד של שוטר בלבד. בנוסף, בנוהלי המשטרה המעודכנים, מתנדבי כיתות הכוננות אינם נמנים עם מתנדבי המשטרה ביחידות שרשאיות לבצע מרדף אחר רכב חשוד.נוהל אג"מ מספר 220.70.62 "הקמה והפעלת כיתות כוננות משא"ז במשטרת ישראל" (07.03.2024); נוהל אג"מ מספר 220.70.12 "הוצאת מתנדבים לפעילות במשא"ז" (04.09.2023).
יודגש, כי חברי כיתות הכוננות נדרשים לפעול בהתאם להוראות פתיחה באש של משטרת ישראל.נוהל אג"מ מספר 220.70.62 "הקמה והפעלת כיתות כוננות משא"ז במשטרת ישראל" (07.03.2024).
ניתן לחלק את הפיקוח המשטרתי על חברי כיתות כוננות לשני תחומים עיקריים: תלונות נגד מתנדבים בשל פעולה בעלת אופי פלילי שביצע המתנדב, ועבירות משמעת של מתנדבים בשל התנהגות אשר מנוגדת לנוהלי המשטרה ולערכיה.
מפקודת המשטרה עולה, כי חובותיו של מתנדב במשטרה וכפיפותו לשיפוט בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר.סעיף 49ד לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971. בתקנות המשטרה נקבע כי תלונות נגד מתנדב במשטרה בקשר למעשים שביצע בשעת מילוי תפקידו, המעוררים חשד לפלילים, יתבררו באותה הדרך שבה התלונות מתבררות נגד שוטרים.תקנה 9 לתקנות המשטרה (המשמר האזרחי), תשנ"ז-1996. בהתאם לכך, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מוסמכת לחקור חשד לעבירה פלילית של מתנדב במשטרה שבוצעה במהלך תפקיד. עבירות שביצעו מתנדבים שלא במסגרת מילוי תפקידם מטופלות על-ידי המשטרה.
באשר לעבירות משמעת, לפי פקודת המשטרה, כפיפותו של מתנדב לדין משמעתי בעת מילוי תפקידיו תהיה כשל שוטר.סעיף 49ד לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971. עם זאת, בשונה מהנוהל החל על שוטרים, לפי תקנות המשטרה, מתנדב שחשוד בביצוע עבירת משמעת יובא לבירור משמעתי בפני קצין מברר. הליך הבירור יתועד בכתב, והקצין המברר יהיה רשאי להטיל על המתנדב אמצעי משמעתי של אזהרה, נזיפה או הפסקת חברות לתקופה מסוימת או לצמיתות.תקנה 10 לתקנות המשטרה (המשמר האזרחי), תשנ"ז-1996. בנוהלי המשטרה נקבע כי מתנדב החשוד בביצוע מעשה שהוא עבירת משמעת או פעילות חריגה בניגוד לנהלים יעודכן על הקפאת פעילותו ויוזמן לבירור משמעתי בפני קצין מתנדבים.נוהל אג"מ מספר 220.70.14 "גריעת מתנדב וסיום התנדבות במשא"ז" (02.11.2023). יצוין כי הדבר עלול לעמוד בסתירה עם פקודת המטה הארצי בנושא הטיפול בתלונות הציבור, שם נקבע כי תלונה על התנהגות בלתי נאותה של מתנדב תטופל על-ידי קצין תלונות הציבור. ראו: פקודת מטא"ר מספר 06.03.01 "הטיפול בתלונות הציבור" (10.01.2010).
על האמור יש להוסיף כי מפקד בסיס מתנדבים יכול גם לגרוע מתנדב משירות בשל אי-התאמה לשירות במשטרה. אי-התאמה לשירות יכולה לנבוע, בין היתר, מטעמים שקשורים באופיו של המתנדב, בהתנהגותו או בדרך מילוי תפקידו.נוהל אג"מ מספר 220.70.14 "גריעת מתנדב וסיום התנדבות במשא"ז" (02.11.2023). בשנים האחרונות נגרעו מהמשטרה עשרות מתנדבים בגין התנהגות פסולה או בגין עבירות משמעת.דוח מבקר המדינה נושאים מערכתיים: הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים (מאי 2023).
לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המתנדבים לכיתות הכוננות עברו תהליך אישור ביטחוני שארך כחודש-חודשיים. עם זאת, במסגרת התהליך המזורז בשבועות הראשונים להקמת כיתות כוננות ברחבי הארץ, תהליך האישור הביטחוני קוצר משמעותית והתבצעה בדיקת רישום פלילי ראשונית בלבד. במסגרת תהליך זה, המשטרה בחנה אם הוגשו בעבר נגד המועמד תלונות, אם נפתחו בעניינו תיקים ואם קיים בעניינו מודיעין משטרתי. כמו כן, המשטרה ציינה בעבר כי היא עורכת בדיקה מול בני משפחתו של המועמד לבחינה אם קיים אירוע פלילי בעברו שיכול להעיד על מסוכנותו.
לפי נוהלי המשטרה המעודכנים, תהליך הבדיקה כולל מילוי שאלון ובדיקה במערכות המידע של המשטרה. יוער, כי התהליך לא כולל שלבים אחרים של הליך תעסוקתי מלא של גיוס מתנדבי משטרה, דוגמת ועדת השמה או מבדק התאמה ממוחשב.נוהל אג"מ מספר 220.70.62 "הקמה והפעלת כיתות כוננות משא"ז במשטרת ישראל" (07.03.2024); נוהל אג"מ מספר 220.70.01 "גיוס מתנדבים למשא"ז" (31.01.2024).
לפי המשטרה, היא בוחנת את מסוכנתו של המבקש למול המערכות שעומדות לרשותה – מערכותיה הפנימיות (הכוללות מידע על תיקים, תלונות או מודיעין), ולמול גורמים במשרד הרווחה, שמעדכנים את המשטרה על מקרי מסוכנות מדווחים. עם זאת, לא נעשית בדיקה סדורה מול גורמים רלוונטיים אחרים, כגון הביטוח הלאומי או ארגונים אזרחיים המסייעים למתמודדים ולמתמודדות עם אלימות במשפחה. פער זה עלול להביא לכך שבכיתות הכוננות העירוניות יהיו חברים מתנדבים שמחזיקים בנשק ושמהווים איום על בני משפחתם.
בנוסף, נבחנת כשירותו הרפואית של המתנדב על-ידי רופא משטרתי אשר בוחן אם המועמד להתנדבות אכן כשיר ברמה בינונית לפחות. באשר לכשירותו הנפשית של המתנדב, כחלק מתהליך הגיוס, המתנדב נדרש למלא הצהרת בריאות ולחתום על טופס ויתור סודיות רפואית. המשטרה מתואמת עם משרד הבריאות כדי לזהות את המועמדים שלא ניתן לגייסם בשל היעדר כשירות נפשית. עם זאת, לא ברור על-פי אילו קריטריונים נבחנת כשירותו הנפשית של המועמד ואיזה מידע קיים או חסר במערכות משרד הבריאות לצורך כך. כך למשל, כאשר מתנדב פונה לקבלת טיפול פסיכיאטרי אצל רופא פרטי, הפרטים לא יופיעו במערכות של משרד הבריאות.
יצוין כי אם המשטרה מנעה מאדם להתגייס לכיתת הכוננות מטעמים של היעדר כשירות נפשית, אותו אדם רשאי לערער על כך. במסגרת הערעור, הוא יופנה לרופא פסיכיאטר שמשרד הבריאות ממנה ושעמו עובדת המשטרה, ושם יעבור ראיון חוזר.
לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", עברו מתנדבי כיתות הכוננות העירוניות הכשרה שהייתה מורכבת מ-29 משכי שיעור, אשר כללה הכשרה בסיסית למתנדבי המשמר האזרחי והסמכה בנשק באמצעות שלושה אימונים מעשיים והסמכה תאורטית. עם פרוץ המלחמה, התבצע גיוס מזורז של חברי כיתות הכוננות, והכשרתם קוצרה לשבעה משכי שיעור. היא כללה יום של הכשרה פרונטלית על סמכויות שוטר ויום של הכשרת נשק. בנוסף, המשטרה הפיצה בקרב המתנדבים לומדת הדרכה ייעודית דיגיטלית להשלמת ההכשרה המקצועית של המתנדבים, ללימוד ההנחיות והנהלים להגנה על יישובים ולמתן מענה ראשוני בשעת חירום.
לאחרונה הוסדרה תוכנית הכשרה מקיפה עבור מתנדבי כיתות הכוננות בנוהל שפרסמה המשטרה במהלך שנת 2024 (אם כי לא ברור בשלב זה שאכן תוכנית ההכשרה המקיפה יותר מיושמת בפועל).נוהל אג"מ מספר 220.70.62 "הקמה והפעלת כיתות כוננות משא"ז במשטרת ישראל" (07.03.2024). על-פי הנוהל, גם המתנדבים שקיבלו הכשרה מקוצרת, ישתתפו בתוכנית ההכשרה המלאה בשנה הקרובה. על הנייר, תוכנית ההכשרה מורכבת משלושה חלקים עיקריים: הראשון – הכשרה בסיסית, במסגרתה יעברו המתנדבים קורס בסיסי של 29 משכי שיעור. קורס זה כולל שיעורים בנושא יעוד ותפיסת ההפעלה של כיתות הכוננות, סמכויות חברי הכיתה ותרגול שלהן, חובות וזכויות המתנדב, משימות המתנדב (למשל, בדיקת רישוי והצבת מחסומים) וערכי המשטרה. בסוף הקורס ייערך למתנדבים מבחן מסכם. החלק השני של תוכנית ההכשרה המעודכנת כולל "אימון הקמה" בנשק (כלומר שייך לשלב הקמת כיתת הכוננות), במסגרתו עובר המתנדב תוכנית אימון עיונית והסמכה מעשית במטווח, שם הוא נדרש להפגין רמה נדרשת בתחום הטכני, התפעולי והבטיחותי. במסגרת חלקה השלישי של תוכנית ההכשרה, מתקיים יום עיון שבו נקלטים המתנדבים בתחנה המשטרתית (או ביחידת מג"ב הרלוונטית בכיתות הכוננות היישוביות) אליה הם כפופים. המתנדבים עוברים תדריך מבצעי, שכולל סקירה על גזרת התחנה ועל איומי החירום שעולים בה, הגדרת משימות לכיתת הכוננות ותיאום אופן הזנקתה.
מעבר לכך, לא ברור האם המתנדבים עוברים חניכה, שהיא כלי חשוב בהטמעת הלימוד התיאורטי, לשם יישומו הלכה למעשה. לכאורה, נוהל הדרכת מתנדבי המשטרה מחייב גם את מתנדבי כיתות הכוננות לעבור תהליך חניכה הכוללת מינימום של שלוש פעילויות, אחת בנוכחות שוטר והשתיים האחרות בנוכחות מתנדב חונך.נוהל אג"מ מספר 220.70.15 "הדרכת מתנדבי המשמר האזרחי" (27.07.2023). במסגרת החניכה, החונך בוחן את התאמת המתנדב ליחידה, ובודק, בין היתר, את המיומנות המקצועית והמבצעית של המתנדב, את אופן הפעלת שיקול דעתו ואת הערכים על-פיהם הוא פועל. עם זאת, בנוהל הייעודי בנושא הפעלת כיתות הכוננות לא מופיעה הנחייה בנוגע לחניכה. לכאורה, אופן ההפעלה של כיתות הכוננות לא מאפשר חניכה מסוג זה משום שחלק משמעותי מפעילותן הוא פעילות עצמאית שאינה בהתלוות לשוטר. אין במודל הקיים הסדר שמאפשר חניכה לפעילות עצמאית, ועל כן מומלץ שהמשטרה תיצור מודל חניכה שיתאים לחברי כיתות הכוננות.
בנוסף, על פי תכנון של המשטרה, אחת לחציון יתבצע אימון למשך יום אחד, אשר נועד לשמור את כשירותם של המתנדבים ביחס לשימוש בנשק שבידיהם. אחת לחציון אמורה להיערך גם הדרכה-תוך-תפקיד בנושאים מקצועיים. כמו כן, אחת לחציון מתוכננים להיערך תרגילי כוננות של הכיתה, והם גם אמורים להשתתף בתרגיל תחנתי או מרחבי אחת לשנה.
מתנדבי כיתת הכוננות נושאים נשק ארוך קנה, אשר משמש לרוב אנשי כוחות ביטחון מיומנים, כאשר לפי נוהלי המשטרה, נשיאת הנשק נעשית לצורך הגנה עצמית ומניעת סכנה לפגיעה בחפים מפשע. לפי נוהלי המשטרה, חל איסור על מתנדב בכיתות הכוננות העירוניות להשתמש בציוד כיתת הכוננות שלא במסגרת מילוי תפקיד ביחידה. עם זאת, לפי המשטרה, המתנדב רשאי לשאת את הנשק כל העת, כדי שיוכל להיות בכוננות לאורך כל שעות היממה. ואכן, בנוהל המעודכן של המשטרה משנת 2024 בנושא כיתות הכוננות, מתנדב בכיתת כוננות יהיה רשאי לשאת את הנשק מחוץ לביתו גם שלא בעת הפעלה, למשל בדרך לעבודה ובחזרה, בכפוף לנשיאת תעודת מתנדב.נוהל אג"מ מספר 220.70.62 "הקמה והפעלת כיתות כוננות משא"ז במשטרת ישראל" (07.03.2024).
בהתאם לנוהלי המשטרה, מתנדב שאינו נושא את הנשק המשטרתי על גופו ומשאירו בביתו, בין אם הוא בבית ובין אם לא, ישמור אותו בכספת כשהמחסנית מופרדת מכלי הנשק. במקום בו לא קיימת כספת יישמר הנשק במקום מוסתר שאינו נגיש לאחרים ובמיוחד לילדים (רצוי תחת שני מנעולים שונים – מנעול החדר ומנעול דלת בית ראשית), או בכספת, והמחסנית תישמר בנפרד.להרחבה על החשיבות של שמירה על נשק במקום מאובטח – נעול, לא טעון, בנפרד מהתחמושת, ובמקום שבו ילדים מתקשים להגיע אליו, ראו: מירית שרעבי-לביא "הסיכון לילדים מפני כלי הנשק ברישיון פרטי – חוות דעת ראשונית לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד על-רקע הגידול במספר רישיונות הנשק הפרטיים" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (25.03.2024). במקביל, משטרת ישראל שוקדת בימים אלו על פתרונות אחסון נוספים לנשקי חברי כיתות הכוננות. מפקד בסיס כיתת כוננות בודק אחת לרבעון את הימצאות הנשק בידי המתנדב.
יוער, כי אם יש ברשותו של מתנדב כיתת כוננות כלי ירייה אישי (אקדח), הוא יהיה רשאי לפעול עמו בנוסף לנשק ארוך הקנה שמנופק לו מהמשטרה. זאת בתנאי שהמתנדב קיבל לכך אישור של קצין מתנדבים או של מפקד יחידת המתנדב. המשטרה מאפשרת זאת להשגת התייעלות ארגונית בהפעלת המתנדבים. המתנדב מורשה לביצוע ירי בנשק, בהתקיים נסיבות המקימות סמכות לכך על פי חוק – הגנה עצמית או ביצוע מעצר. יודגש, כי לפי נוהלי המשטרה, השימוש בנשק הפרטי יהיה בהתאם להוראות הפתיחה באש הנהוגות במשטרה. באשר לטיפול בנשק, לרבות מבחינת בטיחות, הדבר יהיה באחריות המתנדב.נוהל אג"מ מספר 220.70.13 "שימוש בנשק שאינו משטרתי להתנדבות במשא"ז" (07.11.2023).
ככלל, על מתנדבי כיתות הכוננות חלות מגבלות הקשורות בהתנהלותם בתחום הפוליטי או המדיני ברשתות החברתיות ובאינטרנט, אך אלו חלות על המתנדבים בעת מילוי תפקיד בפועל, משמע, כאשר הם משובצים לפעילות או למשמרת במשטרה ומזוהים תוך כדי פעילותם עם כוחות המשטרה.נוהל אג"מ מספר 220.70.12 "הוצאת מתנדבים לפעילות במשא"ז" (04.09.2023). במסגרת זו, חל עליהם איסור לחשוף את נטייתם הפוליטית, להשתתף באירועים פוליטיים או להביע עמדה פוליטית. לפי נוהלי המשטרה, הוראות אלו לא חלות על מתנדב כאשר הוא מחוץ למסגרת מילוי התפקיד בפועל. במילים אחרות, מחוץ למסגרת הפעילות ייחשבו המתנדבים לצורך זה כאזרחים מן המניין.
עם זאת, המתנדבים מחויבים בכל עת, גם מחוץ לתפקידם, לשמור על ערכי המשטרה ועל נורמות התנהגות ממלכתיות וייצוגיות. כך, נוהלי המשטרה אוסרים על מתנדבים, במסגרת התבטאויות פרטיות או ברשת, להתבטא באופן פוגעני, בוטה או גזעני. בנוסף, לפי הנהלים, אסור למתנדב להתנהל באופן הפוגע בתדמית המשטרה "תוך גילוי חוסר לויאליות כלפי עמיתיו ומפקדיו בארגון". יצוין כי דרישת נאמנות זו ממתנדבים לא חלה באופן דומה על שוטרים.
הסמכות לקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש במדינה נתונה למשטרת ישראל. לפי תפיסת הממלכתיות הביטחונית, הטיפול בביטחון נתון בידי המדינה, ולא בידי מיליציות מגזריות או פרטיות. למדינה מונופול על תחום הביטחון והפעלת הכוח הממוסד מתוקף ריבונות המדינה. להוציא חריגים שמוסדרים בחוק כגון שירותי אבטחה פרטיים מפוקחים, המדינה לא מוכנה לאפשר ליחידים או לקבוצות להקים מיליציות חמושות.
חשוב להדגיש כי פעילותן של קבוצות חמושות ובלתי מוסדרות עלולות לפגוע בטווח הארוך בכולנו, וראשית באלו מאתנו שמראש בטוחים פחות (נשים, מיעוטים, אנשים שחיים בעוני). יתרה מזאת, בטווח המידי, הסכנה של כאוס בהתנהלות באירוע ביטחוני, והחשש מהתלקחות שתצא משליטה בגלל הפעילות האזרחית החמושה בערים המעורבות, הם ממשיים ועלולים לגרור את המדינה לחזית נוספת ובעלת השלכות חמורות.
לפיכך, בישראל אין מקום להקמת כיתות כוננות בלתי מוסדרות או התאגדויות של מתנדבים אוחזי נשק.
ההתגייסות האזרחית להגנה על ביטחון הפנים במדינה מעוררת השתאות. אכן, נראה כי המערך המתחדש של המשמר האזרחי עתיד להישאר עמנו בטווח הרחוק, ולהוות נדבך משמעותי מפעילותה של המשטרה. עם זאת, לאור הקצב המהיר של הקמת כיתות הכוננות העירוניות החדשות, וכן בהתחשב בהיקף המשימות והסמכויות של כיתות הכוננות העירוניות הפועלות בימים אלו, וביכולתן להזניק את עצמן בעת אירוע, חשוב שהמשטרה תנקוט כבר עתה צעדים להתמודדות עם פערים קיימים בגיוס ובהפעלת כיתות הכוננות. אחרת, קיים חשש ממשי כי האמון במתנדבי כיתות הכוננות, ומתוקף כך גם במשטרה עצמה, ייפגע. פרסום נוהל הקמה והפעלת כיתת כוננות במשטרת ישראל והקמת מנהלת ייעודית לשלבי הקמת המערך הם צעדים נכונים בכיוון הזה.
בנוסף, לאור הגיוס הנרחב והפעילות המוגברת של כיתות הכוננות במרחב העירוני, המשטרה נדרשת לוודא כי חברי כיתות הכוננות פועלים אך ורק בתחומי תפקידם וסמכותם, ולטפל כנדרש בכל חריגה מכך. דוח מבקר המדינה משנת 2023 שעסק, בין היתר, בטיפול בעבירות מתנדבים, מצא כי למשטרה אין יכולת מספקת לבצע פיקוח ובקרה על אירועים משמעתיים בהם מעורבים מתנדבים, ועל אופן הטיפול בהם.דוח מבקר המדינה נושאים מערכתיים: הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים (מאי 2023). במיוחד לאור הגידול המשמעותי במספר המתנדבים, חשוב שהמשטרה תקצה משאבים לתיעוד ולטיפול כנדרש בעבירות משמעת של מתנדביה, ותפעל באופן שקוף ככל הניתן כאשר היא בוחנת ומטפלת בחריגה מסמכויות ומתפקידי המתנדב בכיתות הכוננות.
במקביל לכך, כדי לבסס את האמון בכיתות הכוננות, המשטרה נדרשת להבהיר בפומבי באופן אקטיבי ובאופן נגיש לציבור מהם סמכויות ותפקידי המתנדבים, ובאילו מצבים הם רשאים להזניק את עצמם ולפעול באופן עצמאי.
יש מקום להבהיר בנוהל כיתות הכוננות המעודכן, מהם גבולות שיקול הדעת של מפקד כיתת הכוננות בהזנקת חברי הכיתה (כל עוד הדבר לא הוסדר בתרשים הזרימה להקפצה), וכן יש להבהיר מהו מצב חירום, במסגרתו מתנדבי כיתות הכוננות רשאים לפעול באופן עצמאי יותר, עד להגעת כוחות הביטחון. בנוהל תרחישי חירום של המשטרה, ניתן למצוא תרחישים רבים, ממלחמה כוללת או מוגבלת ועד שריפה או רעידת אדמה. ראוי אפוא להבהיר האם מתנדבי כיתות הכוננות נועדו לסייע בהתמודדות עם כלל תרחישי האיום השונים, ובהתאם יש לבחון אם עברו את ההכשרה הנדרשת. מעבר לכך, במקום החלוקה הדיכוטומית לשני מצבים (שגרה וחירום), ייתכן שיש מקום מבחינת המשטרה, מטעמים של איזון בתפקידים ובסמכויות, להבדיל בין תפקיד וסמכות המתנדבים בעת שגרה, בעת שגרת-חירום (המצב בו אנו נמצאים כיום – מצב מיוחד בעורף שנמשך חודשים מספר) ובעת חירום (התרעת פח"ע ממוקדת או פיגוע ביטחוני).
מעבר לאמור, קיים חשש לקושי מהותי ביישום נוהל הפעלת כיתות הכוננות בשל היעדר קביעת תקנים והיעדר איוש התקנים הרלוונטיים הנדרשים להפעלת הכיתות. דוח של מבקר המדינה משנת 2016 מצא כי המשטרה לא קבעה תקן למשרות קציני מתנדבים ב-20 תחנות, וכי ב-92 בסיסי מתנדבים לא היה מפקד בסיסי מתנדבים, 64 מתוכם בחברה הלא-יהודית.דוח מבקר המדינה דוח שנתי 66ג: בניין מערך המתנדבים המשטרה והפעלתו (2016). בתגובת המשטרה לדוח היא העידה כי נבחן המענה הנדרש למערך המתנדבים בהיבטים השונים, ואכן המשטרה פועלת היום להשלמת החוסרים. ההחלטה להקים את מערך כיתות הכוננות חייבת להיות מגובה במערך תמיכה מתאים. ראוי שהכנסת וארגוני חברה אזרחית ימשיכו לעקוב אחר ההתקדמות בהשקעת התקנים והתקציב הנדרשים לצורך הפעלה יעילה, שוויונית והוגנת של מערך המתנדבים במשטרה.
בתוך כך, אנו סבורות כי על המשטרה לחזור ולוודא שהמתנדבים שהיא גייסה לשורותיה במסגרת הגיוס המזורז הם כשירים ומתאימים, כשם שהיא מתכוונת לעשות ביחס למתנדבים חדשים. יש חשיבות יתרה במצב זה לעבודה על-פי נהלים לשם פיקוח על-ידי הגורמים הרלוונטיים בתחנות. במצב הנוכחי, על קציני המתנדבים מוטלת אחריות יתרה לוודא השתלבות בארגון ועבודה על-פי ערכיו, ואיתור בזמן של חוסר כשירות.
בנוסף, ראוי לציין כי אף שהצבת הדרישה לניסיון עבר בשימוש בנשק בגיוס לכיתות הכוננות היא ברורה, קריטריון זה על פניו מונע, או לכל הפחות מגביל, את יכולתן של אוכלוסיות מסוימות, בדגש על אזרחים מהחברה הערבית ונשים, להתנדב לכיתות הכוננות העירוניות. כך, קיים אתגר בהקמת כיתות כוננות באזורים בהם מתגוררים בני החברה הערבית, לרבות בערים ערביות ובערים מעורבות (בהן כיתות הכוננות ייצגו רק את הרוב היהודי). מצב זה עלול לפגוע במרקם היחסים בין קהילות במדינה ובתחושת הביטחון והאמון של אזרחים ערבים. יצוין כי בהתאם לנוהלי המשטרה ניתן להקים יחידות מתנדבים בקרב החברה הערבית, שפעילותן ממוקדת לקידום צורכי הקהילה. אף שיש לעודד את ההקמה והפעילות של יחידות מתנדבים אלו, חשוב לציין כי הן שונות מכיתות הכוננות בעיקר משום שהמתנדבים בהן לא מוסמכים להפעיל סמכויות שוטר.נוהל אג"מ מספר 220.70.64 "הפעלת מתנדבי קהילה בחברה הערבית" (02.10.2022). השלכה אפשרית נוספת של תנאי סף זה היא תת-ייצוג של נשים, שמשרתות בתפקידי לחימה באחוזים נמוכים בהשוואה לגברים, ומשכך, מספר המתנדבות הפוטנציאליות נמוך יותר. מומלץ שהמשטרה תפעל לפצות על הפגיעה בשוויון בגיוס, ותאתר דרכים לשלב את הקבוצות שנפגעו במסגרת המאמצים לחיזוק הביטחון ותחושת הביטחון בישראל.
לבסוף, לאור ריבוי ההתארגנויות הפרטיות שהתאגדו לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חשוב שהמשטרה תצא בהצהרה פומבית, ובה תדגיש כי כיתות כוננות שאינן מוסדרות ומפוקחות על-ידה הן בלתי-חוקיות. כמו כן, חיוני שהמשטרה תפעל באופן יזום למניעת הפעילות של כיתות כוננות בלתי-מוסדרות. במקביל, כדי לסייע למשטרה באכיפה נגד פעילות פסולה זו, מומלץ להבהיר בחקיקה כי קיים איסור להחזיק או לשאת נשק כחלק מהתארגנות אזרחית חמושה ועצמאית. בהתאם לאמור, אזרחים המעוניינים לתרום לקידום הביטחון ותחושת הביטחון בסביבתם, מוזמנים להתנדב באופן מסודר לכיתות הכוננות המשטרתיות.