הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.

עוסקת, בין היתר, בהתחמשות המואצת בחברה הישראלית, בסוגיות ליבה מתחום השיטור וביטחון הפנים, בחובת הגיוס לצבא ובמצבה המשפטי של ישראל במישור הבינלאומי.
טרם הצטרפותה למכון עבדה בשגרירות ישראל בהאג ועסקה במשפט בינלאומי ובפעילות הארגונים ובתי הדין הבינלאומיים בעיר.
כן עבדה במחלקה למשפט בינלאומי במערך ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שם עסקה בתחומי המשפט הבינלאומי הכלכלי והמשפט הבינלאומי הטכנולוגי.
עו"ד לביא היא בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בהצטיינות ביישוב סכסוכים ובוררות במשפט הבינלאומי מאוניברסיטת ליידן שבהולנד.
תמונה: עודד אנטמן
הממשלה החליטה להסיט כחצי מיליארד ₪ מתקציב התוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית ולהעביר אותם לשב"כ ולמשטרה לצורך טיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. האם השב"כ, כגוף שייעודו שמירה על ביטחון המדינה ומוסדותיה, מתאים למשימה, ומה עלולות להיות ההשלכות של מעורבותו?
מאת: עו"ד מירית לביא
האירוע החמור בבאר שבע, במהלכו ירו אזרחים על מפגינים בכלי מסוג איירסופט, אינו הפעם הראשונה שבה המשטרה נכשלת בהגנה על מי שמממשים את זכותם הדמוקרטית. בעיקר לקראת הבחירות, המשטרה חייבת להיערך להגן על ביטחון המפגינים ועל ערכי הדמוקרטיה.
מאת: עו"ד מירית לביא
בית-המשפט העליון דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות שהוגשו נגד המשך כהונתו של חה"כ איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, על-רקע טענות למעורבותו הפסולה בפעילות משטרת ישראל ופגיעה בעצמאותה המקצועית. מה הייתה השתלשלות העניינים בהליך המשפטי עד כה, מהם הכללים החלים על מעורבותו של השר בעבודת המשטרה ומהן טענות שני הצדדים ביחס לעתירות?
מאת: עו"ד מירית לביא
"נשק מציל חיים" הצהיר השר בן גביר כשהודיע על הוספת עוד שכונות בירושלים לרשימת אזורי זכאות לנשק ברישיון אישי. אלא שהליך הוספת יישוב לרשימה מעלה את החשש לפוליטיזציה של מדיניות הרישוי, אשר נעדרת פיקוח מספק ולמעשה מתעלמת ממקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בנשק אישי ברישיון. כך, מדיניות שמוצגת כהגנה על הציבור עלולה דווקא לסכן אותו.
מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בשגרה בישראל מכוח הכרזת הכנסת?
שימוש בכוח מופרז וענישה קולקטיבית לא מחזקים משילות אלא מחלישים אותה. את בעיית הפשיעה בנגב אי אפשר לפתור בכלים מעין־צבאיים, אלא באמצעות שיטור מקצועי ועצמאי שמבוסס על אמון ושיתוף פעולה עם הקהילה. התערבות השר לביטחון לאומי מכשילה את המשטרה ועלולה לגרום להתלקחות השטח.
רשימת המקרים שבהם הפר השר לביטחון לאומי את ההסכמות עמו והתערבותו החוזרת ונשנית בעבודת המשטרה לא הותירו ליועמ"שית ברירה: בחוות הדעת שהגישה לבג"ץ היא מבקשת לקבוע דיון דחוף בעתירות נגד המשך כהונתו. כישלון מתווה ההבנות עם השר בן גביר, כמו ההפרות של הסכם ניגוד העניינים עם ראש הממשלה, מעלים את השאלה בדבר יכולתם של הסכמים כאלה לשמש כפתרון בתקופה הנוכחית.
לנוכח כשלי המערכות הממשלתיות במלחמת "חרבות ברזל" והדיון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, פורסם כי ראש הממשלה שוקל להקים ועדת חקירה ממשלתית לחקר אירועי 7 באוקטובר. אילו הבדלים קיימים בין שתי הוועדות, כיצד מקימים כל אחת מהן ואילו סמכויות יש לה? כל השאלות והתשובות.
כש"הצל" וחבריו לכיתת הכוננות חוסמים זירת נפילת טיל ומעכבים עיתונאים זרים, המשטרה חייבת להתעורר ולהבהיר למתנדבים שעליה היא אחראית מה המגבלות שחלות עליהם.
החלטת השר לביטחון לאומי להוסיף את חצור הגלילית לרשימת היישובים הזכאים לכלי נשק פרטיים בגלל תופעת גביית דמי החסות מעבירה מסר ברור: מדינת ישראל "הזדכתה" על אחריותה הבסיסית לספק ביטחון אישי וקהילתי לאזרחיה.
מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף", ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? האם המגבלות שהטילה הממשלה על יציאת אזרחים לחו"ל הן חוקיות? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בישראל בשגרה מכוח הכרזת הכנסת? על כל אלה ועוד במסבירון זה.
מתווה העקרונות שאליו הגיעו היועצת המשפטית והשר לביטחון לאומי אמנם אינו מושלם, אבל הוא מגביל את יכולתו של השר להתערב בפעילות המשטרה ומעגן גבולות שנפרצו במהלך כהונתו. עכשיו רק נותר לראות אם ההסכמות יכובדו.
ביישוב כרמית שבנגב הוזעקו אזרחים חמושים "לתת מענה" לנוכחות של תושב ערבי מהיישוב וחבריו במגרש הכדורגל. כשהמדינה מחמשת אזרחים אך לא מסבירה להם את גבולות השימוש בנשק, לא רק חיי אדם נמצאים בסכנה, אלא גם מרקם החיים העדין מאוד ממילא.
בשעה שהפשיעה משתוללת, סבב המינויים האחרון במשטרה התבצע ללא שקיפות מספקת ובלי לתעדף את החשיבות של ניסיון וותק לעבודת משטרה יעילה. באקלים ארגוני שבו לחצי השר מחלחלים מטה לפיקוד, סכנת הפגיעה בממלכתיות ובמקצועיות של המשטרה גוברת וכתוצאה מכך תיתכן פגיעה בחיי האזרחים.
הדיון במגעים להשבת החטופים והתנאים שמוצבים בו קשורים לסוגיות אסטרטגיות של המלחמה ולכן צריך להתקיים בקבינט המדיני-ביטחוני. הימנעות ראש הממשלה מכינוס הקבינט לדיון בסוגיות כבדות משקל, כמו השינויים בתנאי העסקה להשבת החטופים, וכן הצהרת נתניהו על כך שהוא יקבל את ההחלטה הסופית בנושא, תוביל לריכוז כוח מופרז בנושאי ביטחון בידיו ובאופן הסותר את השיטה הנוהגת בישראל.
מאת: עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד מירית לביא
צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.
ב-19 ביולי 2024 פרסם בית הדין הבין-לאומי לצדק (ה-ICJ) שבהאג חוות דעת בעניין "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". מה קבע בית הדין? מה ההשלכות האפשריות מבחינת ישראל? מה יכולה ישראל לעשות עתה?
ב-19 ביולי 2024 יפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ) שבהאג את חוות הדעת המייעצת שלו בעניין "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". מהות ההליך בפני בית הדין, השאלות המרכזיות שהובאו בפניו וההשלכות האפשריות של חוות הדעת.
לאפשר למתגייסים החרדים להרגיש שייכים, לכבד אוכלוסיות אחרות ולגייס לפי צורכי הצבא. אחרי פסיקת בג"ץ – צה"ל חייב להוביל בנחישות את המהלך, בדרך לשוויון אמיתי.
מאת: עו"ד מירית לביא, ד"ר ערן שמיר-בורר, עו"ד עדיה זיו קיסוס
מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.
באמצעות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ביקש השר לשמש כ"מפכ"ל-על" של המשטרה ולהתוות עקרונות פעילות ומדיניות בתחום החקירות. המדינה טוענת כי התיקון פותח צוהר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח המשטרתי, מפר את האיזונים והבלמים בפעילות המשטרה ולפיכך אינו חוקתי. צפו בדיון.
מה שמאפשר לחבורות השוטרים מטעם עצמם, דוגמת אלה שפעלו בירושלים, לפעול בלי לעורר התנגדות ציבורית הוא קיומם של גורמי ביטחון פנים מרובים במרחב האזרחי. המשטרה נדרשת לפעול כלפיהם בנחישות ולהימנע מיצירת רושם שהיא נמנעת מכך ממניעים פוליטיים או בשל חשש מחוסר שביעות רצון של הדרג הפוליטי.
האם בקשת התובע כרים קאן לצווי מעצר מבוססת עובדתית ומשפטית? כיצד מתנהל ונאכף הליך הוצאת הצווים? מהן השלכותיו ומה ישראל יכולה לעשות ביחס לבקשה ולעבירות שקאן טרם הכריע לגביהן? כל מה שחשוב לדעת.
על רקע הגיוס המזורז של כיתות הכוננות במלחמת "חרבות ברזל" וקיצור ההכשרות למתנדבים, כיצד מתנהל תהליך הגיוס? האם מותר להקים כיתת כוננות שכונתית? כל השאלות והתשובות.
בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?
בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.
דמוקרטיות שבהן קיימת חובת גיוס דווקא מצמצמות את האפשרות לקבל פטור מלא משירות ונוטות שלא לפטור קבוצות שלמות מחובת השירות, אלא יוצרות מסגרות לשירות חלופי כדי להתמודד עם האתגרים הנובעים מעקרון השוויון. בפינלנד הוענק פטור מלא משירות עבור קבוצה דתית קטנה יחסית, אולם הוא בוטל בעקבות החלטה שיפוטית משום שיצר פגיעה בשוויון. ההשוואה מלמדת שהדרישה לשוויון בנטל אינה ייחודית לישראל ושמגמת שילוב האוכלוסיות הפטורות בשירות צבאי או אזרחי חלופי היא כללית.
הצעה לסדר זו מתמקדת בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל. אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עיקרון השוויון במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי והחלופות האפשריות לו. בשל המרכזיות של עקרון השוויון בשיח על הסדר הגיוס, הרי שהלגיטימציה והיציבות המשפטית של כל הסדר עתידי תיבחן בהכרח דרך פריזמה נורמטיבית של התאמתו לעקרון השוויון, ובמיוחד מבחינת מידת תרומתו להפחתת אי-השוויון הקיימת במציאות הנוכחית.
מה"רשימות המאושרות" של תש"ח דרך "חוק טל" ועד ניסיונות ההסדרה שעברו בבג"ץ: כך התגלגלה סוגיית השוויון בנטל השירות הצבאי במשך השנים עד לנקודת ההכרעה שבה היא מצויה כעת.
מאת: עו"ד מירית לביא
לנוכח רגישות תקופת הרמדאן והמציאות החדשה של ביטחון הפנים, על המשטרה להבהיר הן למתנדבים בכיתות הכוננות והן לבעלי הנשק ברישיון את המגבלות החלות עליהם. בנוסף, עליה להבטיח שהתארגנויות אזרחיות חמושות לא יפעלו עצמאית, שמא יסכנו את הציבור ואת פעילות גופי הביטחון.
בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.
דווקא בחסות הממשלה שדיברה בהרחבה על משילות מתאפשרים כיום תהליכים שמובילים לכאוס בביטחון הפנים. פעילות הגורמים האזרחיים עלולה להביא לפגיעה ממשית בניהול הביטחון בתוך גבולות ישראל ולכן דרושים הן חיזוק כוחות השיטור ואכיפת החוק במדינה והן מניעת התאגדות אזרחית חמושה עצמאית.
מאת: עו"ד מירית לביא
תקנות כלי היריה החדשות נוטות באופן קיצוני לעבר הזכאות להחזקה בנשק פרטי, ללא האיזון או הפיקוח הנדרשים. קיים חשש שהן הותקנו במהרה ובחסות מצב החירום, ללא התחשבות בהשלכות המסוכנות של ההרחבה הדרמטית של הזכאים לרישיון.
אילו סמכויות מוקנות לגופי הביטחון ולגורמים נוספים מתוקף ההכרזות על מצב מיוחד בעורף ועל אירוע חירום אזרחי? מי מוסמך לקבל את ההחלטות בנוגע לשני המצבים ולהאריך את תוקפם? כל השאלות והתשובות.
מי הם חברי הקבינט המדיני-ביטחוני ומה עליהם לעשות לאחר הכרזת מלחמה ובמהלך המערכה? מה מקומם של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי לממשלה בקבלת ההחלטה? כל השאלות והתשובות.
ועדת אגרנט הצביעה על ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני בנושאים ביטחוניים, והדגישה את סמכות הממשלה להכריע בעניינים אלה; ואולם, גם בחלוף חמישה עשורים, עדיין לא הוסדר ולא הושג האיזון הראוי בין סמכות ראש הממשלה לבין שרי הקבינט, כפי שהוכח באירועים ביטחוניים לאורך השנים. יש להבהיר בחקיקה את סמכויות חברי הקבינט, ועד להסדרה החוקית על כלל הגורמים המעורבים לממש את אחריותם ולדרוש הבאת החלטות ביטחוניות בפני הקבינט.
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
בחר/י אילו קטגוריות תרצה/י לאפשר