סקר Risks That Matter בנושא מיסוי ורשת ביטחון כלכלית
ישראל מדורגת במקום האחרון ב-OECD מבחינת תחושת האזרחים שהם מקבלים תמורה הוגנת בעבור המסים. גם רמת האמון ביכולת הממשלה לספק רשת ביטחון כלכלית בעת משבר נמוכה משמעותית מהממוצע במדינות הארגון. הנתונים מאששים את תחושות הציבור: מתברר כי ההוצאה האזרחית וההוצאה החברתית בישראל נמוכות באופן עקבי מהממוצע ב-OECD
Photo by Canva
אמון הציבור בתמיכה ממשלתית:
- רמת האמון של הציבור בישראל בכך שהממשלה תספק לו תמיכה כלכלית וחברתית במקרה של אובדן הכנסה כתוצאה מנסיבות שונות נמוכה משמעותית מהממוצע ב-OECD.
- שני שליש מהציבור בישראל סבור שהממשלה לא תספק לו רשת ביטחון הולמת במקרה של אובדן הכנסה עקב עזיבת העבודה כדי לטפל בקרובי משפחה קשישים או בעלי נכות.
- רוב מוחץ של המשיבים הישראלים (87%) סבורים שהממשלה צריכה לעשות יותר כדי להבטיח את הביטחון הכלכלי והחברתי שלהם. דרישה זו בולטת במיוחד בקרב הציבור הישראלי בהשוואה ליתר המדינות הנסקרות.
- 58% מהציבור בישראל מדווח על חיסכון בגובה של שלושה חודשי הכנסה לפחות לשעת חירום – שיעור גבוה יותר מהממוצע ב-OECD (53%).
- חוסר האמון של החברה הישראלית בממשלה, כפי שעולה מנתוני הסקר, מתיישב עם המצב בפועל, לפי נתונים אמפיריים:
- קצבת הבטחת ההכנסה המינימלית בישראל למשקי בית ללא הכנסה נמוכה ביחס לזו הממוצעת ב-OECD.
- שיעור ההוצאה האזרחית מהתמ"ג בישראל נמצא ברבעון התחתון של מדינות ה-OECD בין 2007 עד ל-2024, וכן שיעור ההוצאה החברתית הציבורית בישראל מתוך התמ"ג נמוך באופן עקבי ב-3-5 נקודות האחוז מממוצע ה-OECD בעשור שבין 2014 ל-2023.
- קצבת הבטחת ההכנסה המינימלית בישראל למשקי בית ללא הכנסה נמוכה ביחס לזו הממוצעת ב-OECD.
עמדת הציבור על מיסוי וחלוקת משאבים צודקת:
- רוב בציבור הישראלי (69%) סבור שאינו מקבל תמורה הוגנת למיסים ולתשלומים הסוציאליים שלו, וישראל ממוקמת בתחתית המדינות הנסקרות בכל הנוגע לרמת האמון הציבורי באופן שבו מתחלקות ההטבות הציבוריות ביחס לתשלומי המיסים.
- הציבור הישראלי תומך פחות בהשוואה לממוצע ה-OECD בהעלאת המיסים לעשירים כדי לתמוך בעניים. ממצא זה מעלה את האפשרות שתחושת חוסר ההוגנות אצל הציבור בישראל נובעת מפערים בין-מגזריים (בתשלומי מיסים ובקבלת הטבות ציבוריות) ולאו דווקא מאי-שוויון בין עשירים לעניים. מסקנה זו נתמכת על ידי נתונים אמפיריים שמראים שהמגזר היהודי שאינו חרדי משלם יותר מיסים ביחס לשיעורו באוכלוסייה, בעוד שהמיסים המתקבלים מהמגזר החרדי ומהמגזר הערבי נמוכים ביחס לשיעורם באוכלוסייה. בדומה לכך, במגזר היהודי שאינו חרדי תשלומי המיסים של משקי הבית בישראל גבוהים משווי ההעברות והשירותים שהם מקבלים בתמורה, ואילו המצב הפוך במגזר הערבי, וקיצוני אף יותר במגזר החרדי. כמו כן, חשוב לציין שמלכתחילה ביחס למדינות ה-OECD נטל המס הישיר בישראל נמוך יחסית בעשירונים 1-8, וגבוה יחסית בעשירון העליון, דבר שעלול להפחית את הרצון של רבים להעלות את המיסוי לעשירונים העליונים.
- למרות תחושת חוסר ההוגנות, הציבור הישראלי מציג מוכנות גבוהה יותר מהממוצע ב-OECD לשלם 2% מס נוסף עבור שירותים מסוימים. המוכנות הגבוהה ביותר היא עבור שירותי בריאות (38%) וקצבאות זקנה (34%). כלומר, כאשר ברור לציבור לאן הולך הכסף הנכונות לשלם יותר מס עולה. ממצאים דומים עולים בעקביות גם בסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם נמצא שרוב מוחלט של הישראלים מעוניינים בהגדלת השירותים האזרחיים שהמדינה מעניקה לאזרחים, ששיעור ניכר מוכן לשלם יותר מיסים בשביל שירותים אלו, ושגם בקרב אלו שאינם מוכנים לשלם יותר מיסים, הסיבה המרכזית היא שהם לא מאמינים שההכנסות מהמיסים יופנו לשירותים שהם ומשפחתם ייהנו מהם.
מסמך זה מציג ניתוח של הממצאים שעולים מתוך סקר Risks That Matter שעורך ארגון ה- OECD אחת לשנתיים. הסקר כולל מגוון עשיר ביותר של נושאים, כאשר במסמך זה בחרנו להתמקד בנושאים שנוגעים לאופן שבו הציבור הישראלי תופס את מדיניות הממשלה בנושאי מיסוי, חלוקת משאבים ציבוריים, ומתן מענה בעתות של מצוקה כלכלית וחברתית.
ייחודיות דו"ח זה היא ביכולת לבחון את עמדות הציבור הישראלי במגוון הנושאים, תוך השוואה לעמודת הציבור במדינות רבות מה-OECD. בחינת עמדות הציבור באופן השוואתי מאפשרת לנטרל את אפקט ההטיה הטבעי שקיים. מרכיב ההשוואה חשוב במיוחד במקרים של שביעות רצון משירותים חברתיים, כאשר סביר להניח שיש חוסר שביעות רצון מובנה ובסיסי בכל המדינות ביחס למדיניות הממשלתית בהיבטים של הוצאה חברתיות, נטל המס ומידת התמיכה הכלכלית בעתות משבר.
סקר Risks That MatterOecd. (2024). OECD Risks That Matter Survey: 2024 Core Questionnaire. לשנת 2024 (האחרון שנערך) בוצע בסוף 2024 (דהיינו בנובמבר-דצמבר 2024, כשנה לאחר ה- 7.10.23). גודל המדגם של כל מדינה עומד על מעל 1,000 משתתפים בין הגילאים 18-64. ההגעה לנסקרים התבצעה באופן אינטרנטי או דרך שיחות טלפון, אך הסקר עצמו נערך דרך האינטרנט בלבד, ולכן ייתכן שיש בו ייצוג חסר של האוכלוסייה החרדית. כמו כן, הסקר בישראל נערך בעברית בלבד, ולפיכך ניתן להניח שיש ייצוג חסר של האוכלוסייה הערבית.
חלקים רבים מהניתוח המוצג במסמך מתמקדים בממוצע של תשובות העונים על הסקר, עבור כל מדינה. לכן, במקרים כאלו, כאשר נטען שהציבור הישראלי מציג עמדה מסוימת, הכוונה למגמה הכללית שנצפתה בסקר, בהתאם לממוצע של כלל העונים הישראלים.
בהקשר זה יש לשים לב שבשאלות שבהן הדירוג נע בין 1 ל-5, נקודת האמצע המביעה ניטרליות הינה 3, ואילו בשאלות שבהן טווח הערכים נע בין 1 ל-4, נקודת האמצע שמביעה ניטרליות היא 2.5.
