הסכמה רחבה בציבור הישראלי לגבי הצורך בפעולה ממשלתית בסוגיית האקלים
בעוד הממשלה שוקלת לפרוש מאמנת האקלים של האו"ם, נתונים מגלים שרוב הציבור בישראל סבור שהממשלה לא עושה די בהתמודדות עם שינויי האקלים וקורא למקבלי ההחלטות לפעול בנושא. יתרה מכך, ניתוח השוואתי של 3 סקרים שונים שנערך על ידי חוקרי המכון מצביע על כך שבניגוד למדינות אחרות, בישראל תחום האקלים נותר מחוץ לקיטוב הפוליטי, וישנה הסכמה רחבה חוצת מחנות פוליטיים לגבי הצורך בפעולה ממשלתית בנושא
Photo by langithitam/Langithitam through Canva
ארגון ה-OECD עורך זה כעשור סקר תקופתי -Risks that Matter Survey (RTM) - המתמקד בזיהוי הסיכונים העיקריים שניצבים בפני אזרחי המדינות החברות בארגון, כפי שהם נתפסים על ידי הציבור עצמו. הסקר, הנערך אחת לשנתיים מהווה הזדמנות לקבל הצצה השוואתית לעמדות הציבור הישראלי בהשוואה לעמיתיו במדינות המפותחות. בשנת 2022 פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה סקירות אחדות המנתחות את ממצאי סקרRTM בשנה זו, והן כללו בחינה של תפיסות הציבור הישראלי על הכלכלה, תפקוד השירות הציבורי ואיומי האקלים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD.
סקירה זו ממשיכה את קו המחקר ומנתחת את ממצאי סקר RTM העדכני שבוצע בסוף 2024 ופורסם בתחילת שנת 2025. זהו הסקר הראשון שנערך לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, ולכן הוא מספק תמונת מצב עדכנית של תפיסות הציבור בתקופה מאתגרת במיוחד. המיקוד בסקירה זו הוא תפיסות אזרחי ישראל ביחס לשינויי האקלים. סקירה זו מצטרפת ללקט סקירות המבוססות על סקר 2024 RTM של ה- OECD, כאשר שתי הסקירות האחרות התמקדו בסוגיות כלכליות ושירות ציבורי.
נוסף על הסקר של ה-OECD, דו"ח זה מתבסס על שני מאמרים נוספים וזאת בשביל לחזק את ממצאי הסקר: סקר "Global Attitudes Survey" של Raw Research Centeמכון מחקר עצמאי, הפועל לניתוח סוגיות, עמדות ומגמות מרכזיות בזירה העולמית באמצעות מחקר חברתי מבוסס נתונים. וסקר עמדות הציבור הישראלי בנושאי אקלים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בספטמבר 2025.סקר עמדות הציבור בנושא ההיערכות למשבר האקלים
שילוב סקרי ה-RTM עם Global Attitudes Survey וסקר עמדות הציבור הישראלי בנושאי אקלים מצביע על כך שמאז 2022 חלה ירידה במידת הדאגה משינויי האקלים בכלל המדינות המפותחות וישראל בפרט. עם זאת נמצא כי רוב מתון מהנשאלים בישראל (57%) הביעו חשש מפני שינויי האקלים.
כמו כן, למרות רמת הדאגה הנמוכה יחסית, ישראל מדורגת במקום הראשון בתפיסה כי הממשלה אינה עושה די בהתמודדות עם שינויי האקלים, כאשר 63% מהמשיבים ציינו כי הממשלה אינה פועלת במידה מספקת. תפיסה זו אף התחזקה מאז 2022. כלומר, התפיסה בקרב הציבור הישראלי כי הממשלה אינה עושה די בנושא ההיערכות למשבר האקלים רק התחזקה .
ממצא נוסף הוא כי מאז 2022 נרשמה עלייה בתפיסה שלפיה סבסוד תחבורה ציבורית הוא הכלי המועדף למיתון ההשלכות על הציבור במסגרת יישום מדיניות סביבתית.
עוד עולה מן הסקירה כי סוגיות הקשורות לשינויי האקלים אינן מאופיינות בישראל ברמות גבוהות של קיטוב פוליטי. כלומר, קיימת הסכמה רחבה בקרב כלל המנעד הפוליטי כי הממשלה אינה עושה די בהתמודדות עם הסוגיה. ממצא זה מצביע על הזדמנות לקדם מדיניות היערכות לשינויי האקלים ללא מסגור פוליטי מובהק, ובכך לצמצם חסמים פוליטיים והתנגדויות שאינן ענייניות, העלולות לעכב את יישומה.
הניתוח המובא בדו"ח זה מראה כי קיימת הזדמנות לקידום מדיניות בתחום האקלים, הנשענת על תמיכה ציבורית רחבה וציפייה לפעולה ממשלתית. מכאן, אנו קוראים למקבלי ההחלטות לפעול כבר היום, במטרה לנצל שעת כושר זו ולקדם מדיניות בתחום.
1. סקר Risks That Matter של ה-OECD
הסקר כלל מדגם מייצג של 1,005 משיבים דוברי השפה העברית. מבחינת מגבלותיו, הסקר נוסח בשפה העברית בלבד ובגרסה אינטרנטית בלבד (ולא טלפונית), ועל כן ככל הנראה לוקה בחסר בייצוג של אוכלוסיות שאינן דוברות עברית או ללא גישה לאינטרנט (בעיקר ערבים וחרדים). ניתוחים של דפוסי ההצבעה של המשיבים תומכים בטענה שהסקר אינו מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. עם זאת, מהשוואת התשובות לממצאי סקרים מייצגים, כמו הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנחנו מעריכים כי הסקר הוא מדגם מייצג של האוכלוסייה דוברת העברית בישראל.
זאת ועוד, הממוצעים המשוקללים שחושבו בהשוואות שנערכו בין מדינות ה-OECD אינם כוללים את ערך התשובות של המשיבים שלא ידעו להשיב על השאלה. השימוש בממוצע משוקלל הוא מתודה מוכרת בסקרים, והיא נעשית כדי להבטיח שהתוצאות ישקפו בצורה טובה יותר את אוכלוסיית המדינה.
הסקר נערך ב-27 מדינות, ובחן את תפיסות הציבור לגבי הסיכונים החברתיים והכלכליים שהמדינה והחברה מתמודדות איתם.
רשימת המדינות שהשתתפו בסקר: אוסטריה, בלגיה, קנדה, צ'ילה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, ישראל, איטליה, קוריאה, לטביה, ליטא, מקסיקו, הולנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, סלובניה, ספרד, שווייץ, טורקיה, בריטניה וארצות הברית.
2. סקר "Global Attitudes" של Pew Research Center
סקר בינלאומי, הנערך זה למעלה משני עשורים, ובוחן עמדות ציבוריות בנושאים פוליטיים, חברתיים ובינלאומיים במדינות רבות בעולם. במסגרת הסקר נמדדות, בין היתר, תפיסות הציבור ביחס לשינויי אקלים, סיכונים גלובליים, חששות מטרור והפצת פייק ניוז.
סבב הסקר של אביב 2025 נערך בקרב מדגמים מייצגים של האוכלוסייה הבוגרת בכל מדינה שנכללה בו, תוך שימוש בשיטות איסוף נתונים המותאמות להקשר המקומי, ובהן ראיונות טלפוניים וסקרים מקוונים. הנתונים משוקללים לצורך הבטחת ייצוגיות דמוגרפית.
בישראל הסקר נערך בקרב כ-1000 משתתפים ב-2 שפות, עברית וערבית.
3. סקר האקלים של המכון הישראלי לדמוקרטיה
סקר ארצי, שנערך לראשונה בשנת 2020, הבוחן את עמדות הציבור בישראל כלפי משבר האקלים, את תפיסת ההיערכות אליו, וכן את מידת נכונותו של הציבור לפעול לקידום יישום מדיניות אקלים ואף לשאת בעלויות הכלכליות הכרוכות בהתמודדות עמו. הסקר נערך על ידי חוקרי פרויקט האקלים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
סקר 2025 נערך בחודש ספטמבר על מדגם מייצג של 1,033 משיבים בני 18 ומעלה, בשילוב ראיונות מקוונים וטלפוניים. המדגם כלל 806 משיבים דוברי עברית ו-227 משיבים דוברי ערבית.
