ניתוח ממצאי סקר עמדות הציבור בנושא ההיערכות למשבר האקלים
Photo by Chaim Goldberg/Flash90
- רוב הציבור בישראל (68%) סבור שעל הממשלה להיערך להשפעות ההתחממות הגלובלית (70% בקרב היהודים ו-54% בקרב הערבים) – ירידה של 7 נקודות אחוז לעומת הסקר מנובמבר 2020.
- שיעור הסבורים כך עולה עם הגיל: מ-63% בקרב הצעירים בני 18-24, עד ל-76% בקרב המבוגרים בני 65 ומעלה.
- במגזר הערבי נרשמה ירידה בתמיכה בהיערכות הממשלתית להשפעות ההתחממות הגלובלית, מ-76% בנובמבר 2020 ל-54% כיום.
- בציבור החרדי שיעור התמיכה בכך עומד על 39% בלבד, לעומת 79% בקרב חילונים.
- בכל שלושת המחנות הפוליטיים (ימין, מרכז ושמאל) קיים רוב התומך בהיערכות ממשלתית, אך מידת ההסכמה פוחתת ככל שנעים ימינה על הציר הפוליטי.
- רוב הציבור מוכן לבצע צעדים סביבתיים פשוטים: להפריד פסולת למחזור כאשר פחי המחזור קרובים לביתם (61%) ולוותר על שימוש בכלים חד-פעמיים (56%).
- לעומת זאת, רק 35% מוכנים לצמצם נסיעה ברכב פרטי ו-30% תומכים בהטלת אגרת גודש; יתרה מכך, רוב המשיבים (53%) מתנגדים להטלת אגרת גודש.
- נושא האקלים לא מהווה שיקול עיקרי בבחירות: 73% מהמשיבים ציינו כי הנושא לא משפיע על הצבעה לכנסת, וכשני שליש ציינו זאת בהתייחס לבחירות המקומיות. מנגד, בצפון הארץ הנושא מהווה שיקול גבוה יותר בבחירות המקומיות (44% לעומת 31% בממוצע הארצי).
- בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת במוכנות הציבור לשאת בנטל הכלכלי הכרוך בצעדים להפחתת פליטות פחמן, כגון תשלום מיסים על אנרגיה מזהמת או רכישת רכב פחות מזהם.
- עם זאת, כמחצית מהציבור מוכנים להשקיע ברכב חסכוני (47%) או בפאנלים סולריים (55%).
- במקביל, חלה ירידה ניכרת בשיעור החרדים המוכנים לוותר על שימוש בכלים חד-פעמיים: מ-37% בנובמבר 2020 ל-21% בלבד כיום. זאת, על רקע (למרות או בשל) הטלת המס וביטולו.
- נדרשת פעילות הסברה נרחבת: 36% לא יודעים שבאפשרותם להתקין פאנלים סולריים על גג ביתם ו-51% לא יודעים שניתן להתאים את ביתם לתקן ירוק ולחסוך באנרגיה.
- רוב הציבור (56%) תומך במתן תמריצים כספיים לאוכלוסיות החלשות כדי שיוכלו להשקיע בפאנלים סולריים, תקן ירוק ו/או רכב חשמלי.
- 38% מהמשיבים סבורים שיש להפנות את הכנסות מס הפחמן שהוטל בינואר 2025 להשקעה ממשלתית בשיפור תשתיות התחבורה והאנרגיה במשק, לעומת 31% המעדיפים הפחתת מע"מ ו-28% המעדיפים שהכסף יופנה למתן תמריצים למעבר לאנרגיות נקיות.
סקר זה הינו השלישי בסדרת סקרים שמבצע המכון הישראלי לדמוקרטיה במטרה לבחון את עמדות הציבור הישראלי בנושא משבר האקלים, ההיערכות לקראתו והמוכנות של הציבור לפעול באופן אקטיבי למען הפחתת פליטות מזהמות ואף לשאת בנטל הכספי הכרוך בכך. סדרת סקרים זו מבוצעת כמעטפת משלימה לפעילות ענפה של המכון במסגרת פרוייקט ההיערכות למשבר האקלים, אותו מוביל המכון יחד עם המשרד להגנת הסביבה ומשרדי ממשלה נוספים מאז ינואר 2019.
הסקר הראשון נערך בנובמבר 2020סקרי עמדות הציבור בנושא משבר האקלים, דפנה אבירם-ניצן, הילה שואף־קולביץ והתמקד בעיקר במודעות הציבור להשפעות ההתחממות הגלובלית ובנכונותם לפעול לצמצום הנזקים. הסקר השני, שנערך בפברואר 2021, בחן את המוכנות האקטיבית של הציבור לפעול ולשלם עבור ההיערכות למשבר האקלים, למשל באמצעות התקנת פאנל סולרי, צמצום שימוש ברכב פרטי והתאמת הבית לתקן ירוק.
הסקר הנוכחי, שמפורסם עם פתיחת ועידת האקלים הבינלאומית ה-30 שמתקיימת השנה בברזיל, משלב שאלות משני הסקרים הקודמים ומאפשר בין היתר גם לבחון את שינוי עמדות הציבור הישראלי בנושא במהלך חמש השנים שחלפו מאז בוצע הסקר הראשון. ממצאי הסקר מאפשרים לבחון את השינוי בעמדות הציבור על רקע תקופה רוויית משברים, בהם מגפת הקורונה, אירועי 7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל והמשבר הפוליטי-חברתי סביב ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה הנוכחית. רצף אירועים שללא ספק השפיעו על רמת האמון הציבורי בממשלה ועל סדרי העדיפויות של האזרחים.
על רקע זה, כאשר חודש נובמבר 2025 מתברר כחודש החם ביותר זה 83 שנה, אנו רואים חשיבות רבה להנגיש למקבלי ההחלטות ולציבור את עמדות האזרחים בישראל כלפי ההיערכות למשבר האקלים. ממצאי הסקר מצביעים על ירידה כללית במוכנות הציבור לשאת בנטל הכלכלי של ההתמודדות עם משבר האקלים, אך גם על פתיחות משמעותית לשינוי התנהגותי. לאור זאת, נדרשת פעילות ממשלתית של הסברה ותמריצים. הנתונים שלהלן מהווים קריאת כיוון לגיבוש מדיניות סביבתית אחראית, יציבה והוגנת לשנים הבאות – למען הדורות הבאים.
סקר אקלים 2025 מבוסס על מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, וכולל 1,033 משיבים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך הן באופן מקוון והן באופן טלפוני במהלך חודש ספטמבר 2025. רואיינו בו 806 איש ואישה בשפה העברית (78%) ו-227 משיבים בשפה הערבית (22%), טעות הדגימה המרבית למדגם זה ברווח סמך של 95% היא ±3.05% לכלל המדגם, ±3.45% לציבור היהודי, ו-±6.50% לציבור הערבי.
הסקר נערך על ידי המרכז לממשל וכלכלה בייעוץ וליווי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית.
