הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים תפגע בכולנו, ובדרכים לא צפויות

Photo by Tomer Neuberg/Flash90

לרוני ואריק, שני עובדים בחברה גדולה, יש סכסוך עם המעסיק. הבעיה היא שהמעסיק מתעקש על בירור הסכסוך בבית הדין הרבני דווקא. אריק לא מעוניין בכך, אך חושש שסירוב יפגע בקידומו, והוא חש מחויב להסכים. כך הוא מוצא את עצמו נגרר לבית הדין הרבני בניגוד לרצונו האמיתי. רוני, לעומת זאת, מתנגדת בתוקף. היא לא מוכנה להופיע בפני בית דין דתי שאין בו דיינות, וחוששת שהדין הדתי יפגע בה, כפי שקרה לה לא מזמן בהליך הגירושין שעברה. הם מבינים שלמרות שהם עובדים באותו תפקיד, יחולו עליהם כללים משפטיים שונים.

למרבה המזל, סכסוכים בענייני עבודה כמו זה של רוני ואריק עדיין לא יכולים להתברר בבתי הדין הדתיים, שמוסמכים היום לדון רק בנושאי נישואין וגירושין. אלא שהמציאות הזאת תשתנה אם תאושר הצעת חוק דרמטית, שעוברת מתחת לרדאר, ושמטרתה להרחיב את סמכויות בתי הדין האלה אל לב המשפט האזרחי. לפי ההצעה, בתי הדין הרבניים והשרעיים יוסמכו לשמש כבוררים במגוון נושאים אזרחיים – מסכסוכי עבודה ושכירות, ועד טענות להפליה וסכסוכי שכנים – אם הצדדים יסכימו. ההליך יתקיים לפי הדין הדתי בלבד.

לכאורה, הדרישה להסכמת הצדדים מאזנת את ההרחבה החריגה. בפועל, לא פעם ההסכמה תהיה חלולה, כשצד אחד נדחק להסכים בעל כורחו, לדוגמא בסכסוכים בין עובד למעסיק, או בין שוכר למשכיר. במצבים כאלה, ההסכמה לבוררות לא תמיד תהיה חופשית, אלא עלולה להינתן בשל הפעלת לחץ גלוי או סמוי, על ידי הצד החזק או הקהילה הדתית אליה משתייכים הצדדים. לפי הצעת החוק, אם רק צד אחד מבקש לקיים בוררות, מזכירות בית הדין תשלח לצד שטרם הסכים הזמנה רשמית להצטרף לבוררות, ועשויה לשוב ולפנות אליו אם לא השיב להזמנה הראשונית. דמייני שאת מקבלת מכתבים רשמיים, עם לוגו המדינה, מגוף שמחזיק בסמכות שיפוט בלעדית בענייני המעמד האישי שלך. האם לא תרגישי לחץ להסכים, גם מתוך חשש שאם תסרבי יהיו לכך השלכות על ענייני נישואין וגירושין?

לחוק כזה עלולה להיות השפעה מוחשית על כולנו. אישה שחתמה על טופס הסכמה לבוררות כשנרשמה לקורס מקצועי ונקראת כעת לתת את הסכמתה להליך בבית הדין, עלולה לגלות שסכסוך הנוגע להפליה מגדרית שחוותה בקורס יידון בפני הרכב של דיינים גברים (כמו כל אחד מ-33 ההרכבים בבתי הדין הרבניים), לפי תפיסה דתית שאינה תואמת את ערך השוויון. שוכר שחתם על חוזה שכירות הכולל סעיף בוררות עלול למצוא את עצמו מתדיין בבית דין רבני, מחשש שסירוב יוביל לסימונו כשוכר בעייתו ויקשה עליו לשכור דירה בעתיד.

רק לאחרונה אישרה הכנסת להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים בהליכי גירושין גם ללא הסכמת שני ההורים. כעת, היא מבקשת להרחיב את סמכותם גם לסכסוכים אזרחיים, תחת מעטה של הסכמה. קשה להתעלם מהמגמה: הרחבה מתמשכת של סמכויות בתי הדין הדתיים, תוך פיצול מערכת המשפט הממלכתית למערכות שיפוטיות שונות – כי יש מי שמאמין שאנחנו לא מפוצלים מספיק – ובד בבד, הגנה פחותה על זכויות יסוד וערעור מתמשך של זכויות נשים ושל ערך השוויון.

הצעת החוק הזאת אינה רפורמה טכנית או מינורית. מדובר בשינוי שעלול לעצב מחדש את מערכת המשפט, ובהמשך את חיי היומיום של כולנו.