פתק פתוח למחצה: הוספת ממד אישי לשיטת הבחירות לכנסת

בתוך משפחת הדמוקרטיות שנהוגה בהן שיטה יחסית־רשימתית בבחירות לפרלמנט, ישראל מתאפיינת בשיטת בחירות חריגה: היא היחידה שאין בה ממד אישי וגם לא ממד אזורי. מאפיין ייחודי זה פוגע בהיבטים שונים של הדמוקרטיה, ובעיקר מחליש את הקשר בין הבוחרים לנבחרים. מחקר מדיניות זה בוחן את היתרונות שבתיקון שיטת הבחירות לכנסת באמצעות הטמעת ממד אישי, מתוך שמירה על אופייה היחסי של השיטה.

המחקר מתמקד בשיטה המכונה "פתק פתוח למחצה", הנפוצה בדמוקרטיות מפותחות שנהוגה בהן שיטת בחירות יחסית־רשימתית. מדובר ברפורמה מוסדית המאזנת בין שמירה על מעמדן של המפלגות, לבין מתן השפעה מסוימת גם לבוחרים ביום הבחירות. בשיטה זו, בעת ההצבעה לרשימה הבוחרים יכולים להביע את העדפותיהם כלפי המועמדים ברשימה הזאת, ובתנאים מסוימים אף להשפיע על הסיכויים שלהם להיבחר לפרלמנט. המחקר דן לעומק במגוון הדילמות וההכרעות הנוגעות לפרטי השיטה הספציפיים, ומסיק שאימוץ פתק פתוח למחצה צפוי לשפר את יכולתם של האזרחים להשתתף בפוליטיקה, את המחויבות והאחריות של הפוליטיקאים כלפי הציבור, ואת התרבות הדמוקרטית בישראל.