התפטרות מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

עו"ד אורלי עדס, המנכ"לית הפורשת של ועדת הבחירות המרכזית | Photo by Olivier Fitoussi/Flash90

מהי ועדת הבחירות המרכזית?

ועדת הבחירות המרכזית היא הגוף האחראי על ארגון וניהול הבחירות לכנסת. בעת בחירות, היא הלב הפועם של מערכת הבחירות מבחינה ארגונית, ומעסיקה עשרות אלפי עובדים ביום הבחירות עצמו. בראש הוועדה עומד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית – כיום מדובר במשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג. היו"ר עומד בראש הוועדה על שני רכיביה: 1.  המטה המקצועי, שעובדיו נעדרי זיקה פוליטית; 2. המליאה, שהיא גוף פוליטי, ומורכבת מנציגי הסיעות בכנסת היוצאת. בתוך רכיב זה אפשר לכלול גם את נשיאות ועדת הבחירות המרכזית, המורכבת מיו"ר הוועדה ומארבעה סגנים.על המבנה ותפקידיה של ועדת הבחירות המרכזית, לרבות המלצות לחיזוק האופי המקצועי והעצמאי של הוועדה על חשבון זה הפוליטי, ראו: דנה בלאנדר, ועדת הבחירות המרכזית – מקצועית או פוליטית, מחקר מדיניות 175, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2022.

מה תפקיד מנכ"לית ועדת הבחירות?

בראש המטה המקצועי של ועדת הבחירות המרכזית, מתחת ליו"ר, עומדת מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית. המנכ"לית שזה עתה התפטרה מתפקידה , עו"ד אורלי עדס, כיהנה  בתפקידה מאז שנת 2010 (קודם לכן כיהנה כסמנכ"לית הוועדה).

המנכ"לית אמונה על כל ההיבטים המינהליים והביצועיים של ניהול הבחירות, ובין השאר: התוויית מדיניות בנושאים מינהליים ותפעוליים; ארגון וביצוע תקין של הליך הבחירות לכנסת; הקשר עם יו"ר הוועדה, עם מנהלי ועדות הבחירות האזוריות, עם משרד הפנים ועם גורמי ביטחון; ניהול תקציב הוועדה; ייזום וקידום של הצעות לתיקוני חקיקה; גיבוש ואישור של תוכנית העבודה של הוועדה, בתיאום עם יו"ר הוועדה, והבטחת יישומה; ניהול מערך פיקוח ובקרה על פעולות הוועדה והפקת לקחים. כמו כן, למנכ"לית הועברו סמכויות הנוגעות לגיוס עובדי ועדת הבחירות המרכזית וסיום העסקתם.ראו פירוט בדו"ח מבקר המדינה 75ג משנת 2025, היבטים של ניהול ההון האנושי בוועדת הבחירות לכנסת, עמ' 35-33.

מהם הליכי המינוי לתפקיד זה?

לפי סעיף 41(ב) לחוק שירות המדינה (מינויים), הסמכות בעניין עובדי ועדת הבחירות המרכזית נתונה ליו"ר הוועדה. לפי סעיף 41(ב)(2), יו"ר הוועדה ממנה את המנכ"ל, לפי המלצת ועדת איתור שהיו"ר עצמו ממנה. כלומר: לא מדובר בהליך רגיל של מכרז, וגם לא במשרת אמון או מינוי אישי של שר כלשהו. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ממנה ועדה שתפקידה להמליץ בפני היו"ר על מועמד או מועמדים לתפקיד, והיו"ר ממנה את המנכ"ל. אין פירוט לגבי הרכב הוועדה וסדרי עבודתה (בניגוד להנחיות די מפורטות לגבי ההרכב, ההתנהלות וההחלטות של ועדות איתור אחרות בשירות המדינה, כדוגמת ועדות האיתור של נציבות שירות המדינה).הנחיית נציב המדינה 1.1, "נוהל הקמת ועדת איתור"; הנחיית נציב שירות המדינה 1.2, "נוהל עבודת הוועדה לאיתור מועמדים". לא הוגדרו גם תנאי סף וכשירות ספציפיים למנכ"ל (וזאת בניגוד למנכ"לים במשרדי ממשלה שנקבעו להם תנאי כשירות – אם כי נמוכים למדי).תנאי הכשירות למנכ"לים במשרדי ממשלה מפורטים בהחלטת ממשלה 86 מיום 10.5.2009. זאת מתוך הנחה שהיו"ר, שהוא כאמור שופט בית המשפט העליון, ינהל את ההליך בצורה מקצועית וימנה מנכ"ל מתאים וראוי. עם זאת, בחוק הבחירות לכנסת יש הגבלות על העסקת עובדים בוועדת הבחירות המרכזית שהם בעלי עבר פלילי מסוים (לפי החלטת יו"ר הוועדה), ויש איסורים רחבים למדי בנוגע להעסקת עובדים בעלי זיקה פוליטית, במיוחד בכל הנוגע למנכ"ל: איסור על העסקה של "מי שיש לו זיקה אישית או עסקית למפלגה או לגורם בכיר בה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, חבר במפלגה...", וכן על מי שעסק בפעילות כזו או היה חבר מפלגה – במקרה של מנכ"ל הוועדה, בשבע השנים האחרונות (במקרה של עובדים אחרים – בחמש השנים האחרונות).

הליך המינוי המתואר בחוק מעולם לא התרחש עד כה – וזאת כיוון שהתיקון לחוק שקובע את ההליך הוא מ-2014, ואילו המנכ"לית היוצאת מונתה עוד קודם לכן. המינוי, ב-2010, התבצע אמנם אף הוא באמצעות ועדת איתור, אך בהליך שאותו ניהלה נשיאות ועדת הבחירות המרכזית – גוף פוליטי ברובו, כאמור. התיקון לחוק מ-2014 בא להבטיח מינוי מקצועי ועצמאי, כפי שנאמר בדברי ההסבר להצעת החוק: "תפקיד מנכ"ל ועדת הבחירות מקצועי באופיו; הוא אינו ממונה למשרת אמון גרידא, כפי שממונים מנכ"לים במשרדי הממשלה המבצעים את מדיניות השר, אלא משמש הסמכות הניהולית המקצועית הבכירה בוועדת הבחירות".

אשר לסיום הכהונה – למשרה זו לא נקבעו הסדרי קציבת כהונה, כך שאין מועד קבוע לסיום הכהונה (מעבר לגיל הפרישה על פי חוק של עובדים בשירות המדינה). זאת, בניגוד למשרות בכירות אחרות רבות בשירות המדינה שנקבעו להן הסדרים כאלה.למשל במסגרת החלטת ממשלה 4470 מיום 8.2.2009. יצוין שבשנת 2014, לפני התיקון לחוק שהסדיר את אופן מינוי המנכ"לית והיבטים רבים אחרים הנוגעים לעובדי ועדת הבחירות המרכזית, עלתה הצעה לקציבת כהונת המנכ"לית (4 מערכות בחירות או 12 שנים – התקופה הארוכה יותר). אך בסופו של דבר לא נקבעו בחקיקה או במקום אחר כללים בעניין משך הכהונה של המנכ"לית.

עם זאת, בחודש מאי 2025 פרסם מבקר המדינה דוח (75ג) בעניין היבטים של ניהול ההון האנושי בוועדת הבחירות לכנסת. בדוח המליץ מבקר המדינה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, בין השאר, להסדיר בצורה טובה יותר שני היבטים בנוגע לכהונת מנכ"לית הוועדה: א. את "סדרי מינויה ועבודתה" של ועדת האיתור לתפקיד המנכ"לית, ברוח הכללים לגבי ועדות איתור של נציבות שירות המדינה; ב. חשוב יותר לענייננו – לבחון קביעת כללים בעניין תקופת הכהונה של המנכ"לית. למעשה, מבקר המדינה סבר שהיעדר כל קציבת כהונה למנכ"לית הוא סוג של אנומליה, שסותר את המדיניות הממשלתית הכללית בעניין קציבת כהונת בעלי משרות בכירות. עם זאת, הוא הכיר בכך שכל הסדר קציבת כהונה צריך להביא בחשבון שמדובר בתפקיד קריטי בעל מאפיינים ייחודיים, במיוחד הצורך בעצמאות מכסימלית ובניסיון מצטבר. יצוין שוועדת הבחירות המרכזית מסרה בתשובתה למבקר כי היא מתנגדת לכך – בין היתר בטענה שמדובר בתפקיד ייחודי של שומר סף קריטי, שיש ערך רב לניסיון המצטבר של בעל התפקיד, ושבניגוד לתפקידים אחרים אי-אפשר לנייד את המנכ"לית לתפקיד אחר עם סיום כהונתה.

לפי סעיף 17א לחוק הבחירות לכנסת, הסמכות בעניין פיטורי עובדי ועדת הבחירות המרכזית היא של יו"ר הוועדה – כלומר, הוא שרשאי להדיח את המנכ"לית (כמובן לאחר הליכי הדחה מסודרים לפי הדין). וכמובן – המנכ"לית רשאית להתפטר, כפי שאכן עשתה.

אילו אירועים הקשורים בוועדת הבחירות המרכזית התרחשו לאחרונה?

בתקופה האחרונה התרחשו מספר אירועים שכללו ביקורות קשות ואף התקפות על המנכ"לית בפרט ועל התנהלות הוועדה בכלל,  עד כדי סכנה לדה-לגיטימציה של הוועדה:

• בעקבות פרסום דוח המבקר בהמליץ על קציבת כהונה (ראו לעיל) החלה חרושת שמועות לגבי קציבת כהונה ועתידה של עדס. בנובמבר 2025 הודיע יו"ר הוועדה סולברג רשמית כי החליט להאריך את כהונתה – כך שהיא תישאר בתפקידה במהלך מערכת הבחירות הקרובה (לכנסת ה-26) והבאה (לכנסת ה-27). החלטה זו זכתה בזמן אמת וגם בתקופה האחרונה לביקורת מצד גורמים פוליטיים ואחרים (גם בהקשר של טענות למעורבותו של נשיא המדינה יצחק הרצוג).
  
  
• ועדת הכספים, אשר מאשרת בהליך מיוחד את תקציב ועדת הבחירות המרכזית, אישרה השנה תקציב מצומצם מזה שביקשה הוועדה. לטענת גורמים באופוזיציה הדבר נעשה כדי לפגוע בתפקודה של הוועדה.
  
  
• ביקורת ועתירה כנגד מינוי יועמ"שית לוועדה: לאחר התפטרות יועמ"ש הוועדה, עו"ד דין ליבנה, מונתה במכרז עו"ד יפעת סימינובסקי ליועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית. מינויה גרר ביקורת מצד גורמים פוליטיים, לרבות חילופי מכתביים פומביים בין עו"ד אילן בומבך (בשם רה"מ והליכוד) לבין יו"ר הוועדה סולברג, שהגן בתוקף על המינוי וטען שהוא נעשה באופן תקין. אף הוגשה לבג"ץ עתירה נגד המינוי (שעדיין תלויה ועומדת);
  
  
• התפטרותה של מבקרת הפנים של ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד הילה ולדמן, לוותה בביקורת של פוליטיקאים וברשתות החברתיות כלפי בעלי תפקידים בכירים בוועדה.
  
  

חשוב להדגיש: התנהלות מקצועית ותקינה של ועדת הבחירות המרכזית היא קריטית לניהול הבחירות ולאמון הציבור בבחירות. ביקורת על התנהלות ועדת הבחירות המרכזית, לרבות על הליכי המינוי לתפקידים הבכירים בוועדה ואף עתירות משפטיות נגד החלטות ספציפיות של הוועדה – הם לגיטימיים ועשויים אף לתרום לשיפורים נדרשים. עם זאת, התקפות פומביות חוזרות ונשנות מצד גורמים פוליטיים ומובילי דעת קהל על הוועדה ועל נושאי משרה בכירים בה, עלולות להוביל לדה-לגיטימציה של הוועדה, ובשל כך של הליך הבחירות כולו. הדבר עלול באופן פרדוקסלי דווקא לשמש להצדקות ניסיונות לפגוע בטוהר הבחירות, בטענה שהן ממילא לא הוגנות, ואף להוביל לאי-הכרה בתוצאותיהן.

על מה חשוב להקפיד עכשיו, לקראת מינוי המנכ"ל הבא של ועדת הבחירות המרכזית?

• יש למנות מנכ"ל חדש לוועדת הבחירות המרכזית בהליך תקין ומקצועי. אפשרות חלופית – לשיקול דעתו של היו"ר סולברג, ובמיוחד אם הבחירות לכנסת יוקדמו – היא למנות ממלא מקום לתקופה קצובה בזמן, עד אחרי הבחירות הקרובות לכנסת (ככלל מינוי ממלא מקום לתקופה ארוכה אינו רצוי, אך כאן מדובר בנסיבות חריגות של קרבה לבחירות לכנסת). ככל שימונה מנכ"ל קבוע חדש עוד לפני הבחירות – יש לעשות זאת במהירות האפשרית. כאמור, לפי החוק, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט סולברג הוא שימנה את המנכ"ל הבא, לפי המלצת ועדת איתור שהוא-עצמו ימנה. חשוב שוועדת האיתור, ההליך והמנכ"ל שייבחר – ו/או ממלא המקום – יהיו מקצועיים וא-פוליטיים ככל האפשר (גם בהתאם לחוק, האוסר על מינוי מנכ"ל בעל זיקה פוליטית או שהיה פעיל פוליטית בשנים האחרונות).
  
  
• יש לספק למנכ"ל הנכנס תמיכה מקצועית מכסימלית. כפי שהציע מבקר המדינה בהקשר של כניסת מנכ"ל חדש לתפקיד, יש לדאוג ל"חיזוק המטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית באופן שיבטיח רציפות ויציבות בעבודת הוועדה גם בעת כניסתו לתפקיד של מנכ"ל חדש וכן קביעת תקופת חפיפה שתסייע בכניסת המחליף לתפקיד".דו"ח מבקר המדינה 75ג משנת 2025, היבטים של ניהול ההון האנושי בוועדת הבחירות לכנסת, עמ' 35. כאמור, אפשר גם לשקול למנות ממלא מקום מקצועי עד לכניסת מנכ"ל חדש לתפקידו.
  
  תמיכה זו חשובה במיוחד בעת הנוכחית: ברור שכניסת מנכ"ל חדש לתפקידו כעת, חודשים ספורים לפני הבחירות לכנסת, היא מאתגרת במיוחד. במובנים רבים הליך הבחירות כבר הותנע – כך למשל בכל הנוגע לגיוסי כוח אדם, מכרזים והתקשרויות של ועדת הבחירות המרכזית; הכנותיה של הוועדה לאתגרים וסכנות הנוגעים לניהול הליך הבחירות, למשל בתחום ה-AI; ועתירות שמוגשות באופן הולך וגובר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בעניינים כמו שימוש אסור במשאבים ציבוריים ועבירות אחרות על דיני תעמולת בחירות.
  
  
• אשר לפוליטיקאים (וגם אנשי תקשורת ומובילי דעת קהל אחרים) – מצופה מהם כי יסייעו לחיזוק האמון הציבורי בהליך הבחירות בכלל ובוועדת הבחירות המרכזית ואנשיה בפרט, וימנעו מניסיונות דה-לגיטימציה. כאמור – ביקורת היא לגיטימית וחשובה, אך עליה להישמע בפורומים המתאימים ולהיות מכבדת וממוקדת באותם היבטים הדורשים תיקון. צריך לזכור בהקשר זה כי לגורמים מסוימים, ובכלל זה מדינות זרות, יש ממילא אינטרס לפגוע באמינות הציבורית של הבחירות כדי לתרום לכאוס ולהקצנה, והן אכן עושות זאת באמצעות מה שמכונה "קמפיין השפעה" ברשתות החברתיות; חשוב שלא לתרום למאמצים הרסניים אלה.
  
  
• כחלק מכך, מצופה מכל הגורמים המעורבים שיימנעו מהפעלת לחץ כלשהו על היו"ר סולברג ועל הליכי המינוי למשרת מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית. לחץ כזה לא רק עלול לפגוע באמינות הוועדה והבחירות, אלא גם להרתיע מועמדים פוטנציאליים מהגשת מועמדות או, בהמשך, להרתיע את המנכ"ל החדש ממילוי תפקידו באופן מקצועי ועצמאי. גם כאן – ביקורת יכולה להיות מוצדקת וחשובה, אבל יש להימנע מהפעלת לחצים פסולים ומהתקפות מיותרות.
  
  

יש לזכור שוועדת הבחירות המרכזית מורכבת ממטה מקצועי, מליאה פוליטית, ויושב ראש שהוא שופט בית המשפט העליון. עירוב זה יש בו כשלעצמו פוטנציאל לפוליטזיציית-יתר ופגיעה במקצועיות הליך ניהול הבחירות. לכן חשוב על אחת כמה וכמה שהמנכ"ל.ית, הליך מינויו והתנהלותו יהיו מקצועיים, בלתי תלויים ומנותקים משיקולים פוליטיים. הדבר חיוני לניהול תקין והגון של הבחירות ולשם הבטחת האמון הציבור בהליך הבחירות ובתוצאותיו. שרשרת האירועים סביב ועדת הבחירות המרכזית ובעלי התפקידים בה  עלולים להוביל לדה-לגיטימציה של הוועדה ולפגיעה באמינות הבחירות.ראו אסף שפירא וגיא לוריא, שמירה על טוהר הבחירות לכנסת ה-26: מיפוי הסכנות ודרכי ההתמודדות עימן, הצעה לסדר 61, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2026. עם זאת, לאור העובדה שעד היום התנהלו הבחירות בישראל תחת שבטה של ועדת הבחירות המרכזית באופן תקין, למעט כשלים נקודתיים, יש לקוות (ואנו מאמינים) שגם בחירות 2026 יתנהלו באופן דמוקרטי.