חרדים לביטחון: סבסוד עלות הביטחון עבור המגזר החרדי ודרכים להפחתתו

1. רקע ומטרת המחקר

הביטחון הצבאי נחשב "מוצר ציבורי" שכלל האזרחים נהנים ממנו שווה בשווה, אך הנשיאה בעלויותיו רחוקה מלהיות שוויונית. מחקר זה מנתח את "הסבסוד הבין־מגזרי" — פער מבני שבו המגזר היהודי הלא־חרדי מממן בשיטתיות את שירותי הביטחון עבור המגזר החרדי. במציאות הכלכלית והביטחונית החדשה שלאחר מלחמת חרבות ברזל הסטטוס קוו הקיים אינו בר־קיימה. מטרת המחקר היא להציג אומדן מצרפי ועדכני של עלויות הביטחון (הגלויות והסמויות) הנובעות מהשתתפות החסר של החברה החרדית, ולפרוש חלופות מדיניות מעשיות לצמצומו.

2. שיטת המחקר והחידוש המחקרי

להבדיל ממחקרים קודמים שהתמקדו רק בהוצאות ממשלתיות גלויות (תקציב הביטחון), מחקר זה מציע תרומה אמפירית חדשנית באמידת העלויות הסמויות של הביטחון במונחי סבסוד בין־מגזרי. עלויות אלו מחושבות אל מול תרחיש ייחוס של צבא מקצועי (גיוס התנדבותי בשכר שוק), והן כוללות –

(1) עלות סמויה בזמן שירות החובה: "המס הסמוי" המוטל על החיילים בשל הפער בין דמי הקיום לשכר השוק.

(2) עלות סמויה לטווח ארוך (אפקט מחזור החיים): אובדן ההכנסה לאורך מחזור החיים בשל דחיית הכניסה לשוק העבודה וצבירת הוותק המקצועי.

(3) נזק כלכלי לא־מפוצה למעסיקים: אובדן מרכיב ההון הלא־מפוצה בפירמות המעסיקות משרתי מילואים.

3. ממצאים אמפיריים ואומדן הנטל הכלכלי

• עלות הביטחון המצרפית נאמדת בכ־148 מיליארד ש"ח בשנה (כ־24% מתקציב המדינה). עלות זו מורכבת מעלות תקציבית גלויה (כ־117.3 מיליארד ש"ח בממוצע לשנה בעשור הקרוב, זינוק של 88% לעומת העשור הקודם) ומעלות סמויה (כ־30.4 מיליארד ש"ח בשנה).
• מרכיבי העלות הסמויה הם 18.4 מיליארד ש"ח פער בשירות החובה, 8.4 מיליארד ש"ח אובדן הכנסה עתידי, ו־3.5 מיליארד ש"ח נזק לא־מפוצה למעסיקי מילואים.
• היקף הסבסוד המגזרי. שיעור החברה החרדית באוכלוסייה הוא כ־14%. היא נהנית מהגנה ששוויה כ־21 מיליארד ש"ח, אך תרומתה למימונו עומדת על כ־6 מיליארד ש"ח בלבד. הסבסוד המצרפי עומד על 14.9 מיליארד ש"ח בשנה (11.2 מיליארד ש"ח בעלויות הגלויות ו־3.8 מיליארד ש"ח בעלויות הסמויות).
• משמעות הנטל ברמת הפרט ומשק הבית
  • כל משק בית חרדי מסובסד ישירות בנטל הגלוי בכ־51,800 ש"ח בשנה בממוצע.
  • כל צעיר וצעירה חרדים שאינם מתגייסים מסובסדים בכ־72,000 ש"ח לכל שנת שירות (כ־220,000 ש"ח לשירות מלא) על ידי המשרתים הלא־חרדים. הצעירים הלא־מתגייסים זוכים בו בזמן לסל הטבות ייעודי (קצבאות, הנחות בארנונה, סבסוד מעונות) ששוויו עשוי להגיע עד כ־1.5 מיליון ש"ח לאורך חייהם.
    
    

4. חלופות מדיניות והמלצות

כדי לשנות את העיוות במנגנון ולהביא לחלוקת נטל יעילה והוגנת יותר, המחקר מציג שלושה מעגלי מדיניות, ובהם חלופות שונות שעשויות להיות משלימות:

• מעגל המשתמטים החרדים. אכיפת חובת גיוס מלאה לצד סנקציות כלכליות ישירות, הכוללות הטלת קנסות משמעותיים וביטול מוחלט של הטבות נלוות (כגון סבסוד מעונות יום, הנחות בארנונה והטבות דיור).
• מעגל הפטורים משירות. הטלת "מס פטור משירות" (Military Service Exemption Tax) בגובה 3%–5% על אזרחים בגיל השירות שאינם משרתים, לצד ביטול או צמצום של נקודות זיכוי בסיסיות ממס הכנסה למי שאינו נושא בנטל.
• המעגל הכללי

(1) קביעת היטל ביטחון לאומי (National Defense Tax) במבנה רגרסיבי, כדי להבטיח השתתפות שוויונית של כלל האוכלוסייה.

(2) ביטול הטבות מגזריות רחבות. הפסקת תקציבי ישיבות ומלגות אברכים בכלל הגילים, ביטול הנחות בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לאברכים והתניית נקודות זיכוי ממס במיצוי כושר השתכרות.

שילוב חלופות המדיניות שנבחנו במחקר עשוי להפחית את הסבסוד הביטחוני למגזר החרדי בשליש מן הסבסוד הכולל שנאמד במחקר. יישום מתווה זה יביא לצמצום הפער המבני, יקל את הנטל הכלכלי הרובץ על כתפי המגזר המשרת ויבטיח את חוסנו הפיסקלי ואת יציבותו של המשק הישראלי מול אתגרי המקרו העתידיים.