סקר יוני 2026: 47% מכלל הציבור סבורים שהמשטרה נוקטת ביד רכה מדי כלפי מפגינים חרדים

הפגנת חרדים נגד מעצר עריקים, ירושלים, יוני 2026 | Photo by Chaim Goldberg/Flash90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 28/6-1/7/2026, הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 603 מרואיינים בעברית ו-151 מרואיינים בערבית.

מצב הרוח הלאומי

• החודש נמשכה הירידה בשיעורי האופטימיים, והפעם בכל התחומים, אם כי מדובר בירידות קטנות מאוד. יש לכך משמעות משום שהן ממשיכות מגמה של ירידה שראשיתה במרץ 2026.
  
  
• זה החודש השלישי ששיעורי האופטימיים בנוגע לביטחון נמוכים משיעורם בנוגע לעתיד השלטון הדמוקרטי בישראל.
  
  
• הפער בין מדידת מרץ 2026 למדידת יוני הוא הגדול ביותר בשיעורי האופטימיים באשר לעתיד הביטחון הלאומי (בכלל המדגם 13%). הירידה השנייה בגודלה היא בשיעורי האופטימיים בנוגע ללכידות החברתית (10%), השלישית באשר לעתיד השלטון הדמוקרטי (7%) והרביעית בגודלה (3.5%) באשר לעתיד כלכלת ישראל.
  
  
• עם זאת, סדר התחומים לא השתנה – שיעור האופטימיים  הגבוה ביותר (אם כי גם כאן מדובר במיעוט) הוא בנושא עתיד השלטון הדמוקרטי, והנמוך ביותר בנושא הלכידות החברתית.
   

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית  (%, כלל המדגם)

• כבעבר, במדגם הערבים שיעורי האופטימיים נמוכים בכל התחומים מאשר במדגם היהודים.
  
  

  %, האופטימיים	עתיד הביטחון הלאומי של ישראל	עתיד השלטון הדמוקרטי	עתיד הכלכלה	עתיד הלכידות בחברה
  יהודים	39.5	42	35	22
  ערבים	7	13	9	11

 

יחסי ארה"ב-ישראל

קריסת היחסים המיוחדים או משבר זמני?

• שאלנו: "לנוכח אי ההסכמות החריפות בין ארה"ב לישראל, עם איזו מהטענות הבאות את/ה מסכים/ה יותר: מדובר בנקודת תפנית לרעה במערכת היחסים בין שתי המדינות שעלולה להימשך זמן רב; או: מדובר במשבר זמני שלא יפגע בקרבה בין שתי המדינות?". מתברר שבכלל המדגם הרוב אופטימיים (או משלים את עצמם) שמדובר במשבר זמני שלא יפגע בקרבה שבין המדינות (53%).
  
  
• יש הבדל ניכר בשאלה זו בין היהודים לערבים. בעוד שרוב היהודים (54%) מעריכים שמדובר במשבר זמני ורק 34% שמדובר במפנה לרעה ביחסים, הערבים חצויים: 47% מעריכים שמדובר במשבר זמני ואילו 46% שמדובר במפנה לרעה ביחסים שעלול להימשך זמן רב.
   

לנוכח אי ההסכמות החריפות בין ארה"ב לישראל, עם איזו מהטענות הבאות את/ה מסכים/ה יותר? (%)

• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשמאל הרוב (59%) מעריכים שמדובר בנקודת תפנית לרעה ביחסים שתימשך זמן רב ורק מיעוט (29%) רואים בכך משבר זמני. המרכז מתחלק ל-48% המאבחנים נקודת תפנית לרעה ביחסים ו-43% הרואים במתרחש משבר זמני. בימין לעומת זאת רוב גדול (65%) סבורים שמדובר במשבר חולף לעומת פחות מרבע (23%) המעריכים שמדובר בנקודת תפנית מהותית ביחסים בין שתי המדינות.
  
  

טראמפ דואג לישראל?

• החודש נמדדה התרסקות בשיעור הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ (כלל המדגם מ-44% במאי ל-28% ביוני).
  
  
• בקרב המרואיינים הערבים ירד שיעור הסבורים שכך הדבר מ-59% במאי ל-36% בלבד ביוני. זוהי המדידה הנמוכה ביותר מאז התחלנו לשאול שאלה זו בנובמבר 2024.
  
  
• במדגם היהודים שיעור הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל טראמפ צנח מ-41% במאי ל-26% בלבד ביוני, גם כן המדידה הנמוכה ביותר מאז שהתחלנו לשאול שאלה זו. בנוסף יש לקחת בחשבון שבמדגם היהודים כבר במאי היה מדובר בצלילה בהשוואה לחודש מרץ השנה, אז 64% סברו עדיין כי ביטחון ישראל חשוב מאוד לנשיא ארה"ב. כלומר בין מרץ 2026 ליוני חלה ירידה של 38% בשיעור המרואיינים היהודים הסבורים כי ישראל יכולה לשים את מבטחה בטראמפ.
   

סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ (%)

• פילוח התשובות לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב בשלושתם שאינם מסכימים כי ביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ: בשמאל חושבים כך 81%, במרכז 73%, ובימין, מחנה שבעבר ראה בטראמפ את מגן ישראל, 65% סבורים כיום כי ביטחון ישראל אינו מהווה שיקול מרכזי אצלו.
  
  
• מצאנו ששאלה זו קשורה בבירור לתפיסת עתיד הביטחון הלאומי של ישראל: בקרב אלו הסבורים שביטחון ישראל מהווה שיקול מרכזי אצל טראמפ שיעור הפסימיים (52%) לגבי עתיד הביטחון הלאומי של המדינה נמוך בהרבה מאשר אצל אלו הסבורים שביטחון ישראל איננו שיקול מרכזי אצל טראמפ (69% פסימיים).
  
  

  %, כלל המדגם		עתיד הביטחון הלאומי של ישראל
  		אופטימיים	פסימיים	לא יודעים	סך-הכול
  באיזו מידה ביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ	במידה רבה	46	52	2	100
  	במידה מעטה	30	69	1	100

 

מצבה הביטחוני של ישראל

המצב האסטרטגי-ביטחוני של ישראל לעומת טרם מבצע "שאגת הארי"

• חזרנו ושאלנו האם מצבה האסטרטגי-ביטחוני של ישראל כיום יותר טוב או פחות טוב מאשר לפני מבצע "שאגת הארי". קצת יותר משליש מכלל המדגם (38%) סבורים שמצבה האסטרטגי-ביטחוני של ישראל כיום טוב יותר – ירידה של 5.5% מהערכת מצבנו באפריל, לאחר החתימה על הפסקת האש. במקביל עלה משמעותית שיעור הסבורים שמצבנו המדינה פחות טוב – מ-28% ל-36%.
  
  
•  הירידה בשיעור אלה הסבורים שמצב המדינה טוב יותר לאחר "שאגת הארי" משותפת ודומה אצל היהודים והערבים – ירידה של 5% בשני המדגמים.
  
  

האם מצבה האסטרטגי-ביטחוני של ישראל כיום יותר טוב או פחות טוב מאשר לפני מבצע "שאגת הארי"? (%)

• מפני שמצאנו הבדלים גדולים בקרב היהודים בתוך הממקמים עצמם בימין פילחנו לפי חמישה מחנות פוליטיים. בכל המחנות, למעט בימין המובהק, שיעור גבוה יותר סבורים שהמצב הורע, כולל בקרב הממקמים עצמם כימין-מרכז (39% - המצב הורע, 34% - המצב טוב יותר). רק בימין המובהק רוב של כשני שלישים סבורים שהמצב של ישראל כיום יותר טוב מאשר לפני מבצע שאגת הארי.
  
  

האם מצבה האסטרטגי-ביטחוני של ישראל כיום יותר טוב או פחות טוב מאשר לפני מבצע "שאגת הארי"? (%, יהודים)

 

רצועת הביטחון בדרום לבנון

• רוב גדול בכלל המדגם (72%) סבורים שישראל צריכה לשמור על רצועת ביטחון קבועה בדרום לבנון, גם אם הדבר כרוך בהתנגשות עם ארה"ב, לעומת כחמישית (21%) הסבורים שלא.
  
  
• בקרב היהודים התמיכה גבוהה במיוחד – רוב מכריע (80%) סבורים שישראל צריכה לשמור על הרצועה. בקרב הערבים המצב שונה: רוב, אם כי קטן יותר, סבורים שישראל לא צריכה לשמור על רצועת ביטחון, לעומת כשליש הסבורים שכן.
  
  
• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה רוב התומכים בשמירה על הרצועה בכל שלושת המחנות, אך בעוצמות שונות מאוד: בימין, ברוב כמעט גורף (89.5%), במרכז ברוב גדול (74%), ואילו בשמאל מדובר ברוב מצומצם.
  
  

האם ישראל צריכה או לא צריכה לשמור על רצועת ביטחון קבועה בדרום לבנון, גם אם זה כרוך בהתנגשות עם ארה"ב? (%)

 

האכיפה נגד הפגנות החרדים והערכת הנהגת הציבור החרדי

הפגנות החרדים נגד חוק הפטור מגיוס ומעצר עריקים

• כמעט מחצית מכלל המדגם סבורים שהמשטרה ורשויות האכיפה פועלות ביד רכה מדי כלפי חרדים המעורבים בהפגנות והפרות סדר במחאה על חוק הפטור מגיוס ומעצר עריקים, ומנגד כרבע סבורים שהיד הננקטת קשה מדי.
  
  

כיצד המשטרה ורשויות האכיפה פועלים כנגד חרדים המעורבים בהפגנות והפרות הסדר במחאה על חוק הגיוס ומעצר עריקים? (%,כלל המדגם)

• בקרב היהודים 44%  סבורים שמדובר ביד רכה מדי לעומת 30% הסבורים שמדובר ביד קשה מדי. בקרב הערבים  שיעור גבוה יותר - רוב של 59% - חושבים שהיד הננקטת רכה מדי ורק 11% סבורים שהיא קשה מדי.
  
  
• פילוח לפי רמת דתיות (יהודים) מגלה רוב גדול בקרב החרדים הגורסים שמופעלת יד קשה מדי. גם בקרב הדתיים והמסורתיים הדתיים השיעור הגבוה ביותר, כ-40%, סבורים שמופעלת יד קשה מדי נגד המפגינים, בעוד שכרבע בכול קבוצה סבורים שמופעלת יד רכה מדי. בקרב המסורתיים הלא-דתיים השיעור הגבוה ביותר סבורים שמופעלת יד רכה מדי ובקרב החילונים מדובר ברוב גדול הגורסים כך.
  
  

כיצד המשטרה ורשויות האכיפה פועלים כנגד חרדים המעורבים בהפגנות והפרות הסדר במחאה על חוק הגיוס ומעצר עריקים? (%, יהודים)

 

הערכת הנהגת הציבור החרדי

• עוד שאלנו: איזה ציון היית נותן/ת למידת ההצלחה של ההנהגה החרדית (שרים וחברי כנסת) לקדם את האינטרסים של ציבור בוחריהם (1=גרוע, 5=מצוין)? כמעט מחצית (47%) מכלל המדגם מעריכים בחיוב את הצלחת ההנהגה החרדית בקידום האינטרסים של ציבור בוחריהם, 20% העניקו להנהגה ציון "ככה-ככה" ו-28% העניקו ציון שלילי.
  
  
• בקרב היהודים 50% העניקו להנהגה החרדית ציון טוב ומצוין, 17% ככה-ככה ו-28% ציון גרוע ולא טוב. בקרב הערבים הערכה מעט נמוכה יותר: 30% העניקו ציון טוב וצוין, 34% ככה-ככה, ו-29% ציון גרוע ולא טוב.
  
  
• באופן מעניין, דווקא בקרב החרדים עצמם ההערכה להצלחת ההנהגה החרדית היא הנמוכה ביותר מכלל הקבוצות על הרצף חרדים-חילונים. כמחצית מהחרדים נתנו ציון נמוך להנהגה לעומת פחות משליש בלבד שנתנו ציון גבוה. ביתר הקבוצות השיעור הגבוה ביותר נתנו ציון גבוה להנהגה החרדית, כאשר בקרב החילונים והמסורתיים הלא-דתיים הרוב סבורים כך.
  
  

על סולם שבין 1=גרוע ל-5=מצוין, איזה ציון היית נותן/ת למידת ההצלחה של ההנהגה החרדית (שרים וחברי כנסת) לקדם את האינטרסים של ציבור בוחריהם? (%, יהודים, לפי רמת דתיות)

• גם בפילוח לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות ניתן לראות שהשיעור הנמוך ביותר של המעניקים ציון גבוה להצלחת ההנהגה החרדית נמצא דווקא בקרב המתכוונים להצביע למפלגות החרדיות עצמן - יהדות התורה ועוד יותר מכך ש"ס. אחריהן, בשיעור מעט גבוה יותר מצויות שאר מפלגות הקואליציה. מנגד, למעלה מ-60% מהמתכוונים להצביע למפלגות "גוש השינוי" מעניקים ציון גבוה להנהגה החרדית.
  
  

העניקו ציון גבוה (טוב ומצוין) למידת ההצלחה של ההנהגה החרדית (שרים וחברי כנסת) לקדם את האינטרסים של ציבור בוחריהם^*,** (%, כלל המדגם, לפי כוונות הצבעה בבחירות 2026)

 

חקיקת חוקים מהותיים לקראת הבחירות

• היות שבקרוב יתקיימו בחירות שאלנו האם נכון או לא נכון לקדם כיום חקיקת חוקים בעלי השפעות מהותיות על המשטר בישראל. כמחצית מכלל המדגם סבורים שלא נכון לקדם כיום חקיקת חוקים בעלי השפעות מהותיות על המשטר לעומת כשליש בלבד הסבורים שכן נכון.
  
  
• הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים השיעור הגבוה יותר סבורים שלא נכון לקדם חקיקה כזו – בקרב היהודים סבורים כך 47.5% ובקרב הערבים מדובר ברוב משמעותי – 63%.
  
  

היות שבקרוב יתקיימו בחירות, האם נכון או לא נכון לקדם כיום חקיקת חוקים בעלי השפעות מהותיות על המשטר בישראל? (%)

• פילוח לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות מגלה פער גדול בין המתכוונים להצביע למפלגות המשתייכות כיום לקואליציה לבין המתכוונים להצביע למפלגות "גוש השינוי". בקרב מצביעי כל מפלגות הקואליציה יש רוב הסבורים שכן נכון לקדם כיום חוקים בעלי השפעות מהותיות, ואילו בקרב מצביעי "גוש השינוי" התמונה הפוכה לחלוטין, עם רוב גדול הסבורים שלא נכון לקדם חקיקה כזו לקראת הבחירות.

היות שבקרוב יתקיימו בחירות, האם נכון או לא נכון לקדם כיום חקיקת חוקים בעלי השפעות מהותיות על המשטר בישראל?^* (%, כלל המדגם)

מפלגה	סבורים שנכון	סבורים שלא נכון	לא יודעים	סך הכול
הציונות הדתית	74.5	18.5	7	100
עוצמה יהודית	70	18	12	100
יהדות התורה	67	15.5	17.5	100
הליכוד	64	18.5	17.5	100
ש"ס	58	11	31	100
ישר!	19	72	9	100
ישראל ביתנו	16	79	5	100
ביחד	11	82	7	100
הדמוקרטים	11	85	4	100

* הלוח כולל רק מפלגות שלהן מתכוונים להצביע 20 משיבים ומעלה.

הבחירות לתפקיד מבקר המדינה

• עוד טרם החלטת בית המשפט העליון המורה לכנסת לקיים הצבעה חוזרת, שאלנו האם נוכח ההפרה של חשאיות ההצבעה צריך לקיים הצבעה חוזרת לתפקיד מבקר המדינה. בכלל המדגם הרוב (53%) סבורים כי יש לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה, ומצד שני 34% סבורים כי אין לקיים הצבעה חוזרת.
  
  

האם צריך או לא צריך לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה? (%, כלל המדגם)

• בקרב היהודים הרוב (56%) תומכים בהצבעה חוזרת לעומת 31% הסבורים שלא צריך. בקרב הערבים לעומת זאת התמונה שונה: השיעור הגבוה יותר (48%) סבורים שלא צריך לקיים הצבעה חוזרת, לעומת 40% הסבורים שכן צריך.
  
  
• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה כי בשמאל ובמרכז רוב גדול סבורים כי יש לקיים הצבעה חוזרת ואילו בימין הדעות חלוקות כאשר שיעורים דומים סבורים כי יש לקיים הצבעה חוזרת וכי אין לקיימה. בירור מעמיק יותר בתוך הימין מגלה פערים משמעותיים: בימין-מרכז 63% סבורים שיש לקיים הצבעה חוזרת ו-26% סבורים שלא צריך, ואילו בימין המובהק רק 34.5% סבורים שצריך לקיים הצבעה חוזרת שעה ש-47% גורסים שלא צריך.
  
  
• פער בולט ניכר בין המתכוונים להצביע למפלגות הקואליציה לבין המתכוונים להצביע למפלגות "גוש השינוי". בקרב מצביעי "גוש השינוי" רוב גדול מאוד סבורים שיש לקיים הצבעה חוזרת, ולעומתם חושבים כך רק מיעוט מהמצביעים העתידיים של מפלגות הקואליציה הנוכחית.
  
  

שיעור הסבורים שצריך לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה?^*,** (%)

 

האם יש מפלגה המייצגת אותך בצורה טובה?

• שליש מכלל המדגם (33%) מאמינים שיש מפלגה המייצגת אותם היטב – אמנם נמוך אך מדובר בעלייה לא מבוטלת בהשוואה למדידה הקודמת שביצענו ב-2025 אז 26% השיבו כך. כשליש מהמשיבים (34%) חושבים שיש מפלגה המייצגת באופן חלקי את השקפותיהם, וכחמישית (21%) סבורים שאין כלל מפלגה כזו.
  
  
• הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים נרשמה עלייה בשיעור החושבים שיש מפלגה שמשקפת בצורה טובה את השקפותיהם ביחס ל-2025. עם זאת, בראייה רב שנתית לא מדובר בשיעור גבוהים בכלל. בקרב היהודים נמדדו בעשור הקודם שיעורים של 50% ויותר וגם בקרב הערבים השיעורים היו גבוהים יותר.
  
  

מסכימים שיש במדינת ישראל מפלגה שמייצגת בצורה טובה את השקפותיהם, 2026-2003 (%)

• פילוח לפי חמשת המחנות הפוליטיים (יהודים) מגלה שתחושת הייצוג הטובה ביותר נמצאת דווקא בקצוות הפוליטיים: בשמאל המובהק רוב של כשני שלישים, ובימין המובהק כ-40% - השיעור הגבוה ביותר. ואילו במחנות המסתופפים במרכז תחושת הייצוג הטובה פוחתת, ייתכן שבעקבות ריבוי האפשרויות הקיימות והציפייה ששחקנים נוספים יצטרפו למרוץ.
  
  
• פילוח לפי כוונת הצבעה בבחירות 2026 (כלל המדגם) מראה שתחושת הייצוג הגבוהה ביותר נמצאת בקרב מצביעי הדמוקרטים והציונות הדתית, שתי מפלגות עם מיצוב ערכי ברור. בקרב מצביעי ש"ס והליכוד כמחצית מרגישים שיש מפלגה המייצגת את השקפותיהם היטב, וקצת אחריהם מצביעי עוצמה יהודית. השיעור הנמוך ביותר של הרגשת ייצוג טוב נמצא בקרב מצביעי ביחד, מפלגת מיזוג בין יש עתיד ונפתלי בנט שייתכן שההבדלים ביניהם מובילים לתחושת ייצוג חלקי.
  
  

האם יש או אין היום במדינת ישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיך בצורה טובה? (%)

מחנות פוליטיים (יהודים)
מחנה	יש מפלגה מייצגת בצורה טובה	יש מפלגה מייצגת חלקית	אין מפלגה מייצגת	לא יודעים	סך הכול
שמאל מובהק	62	22	8	8	100
שמאל-מרכז	28.5	47.5	17	7	100
מרכז	30	42.5	21.5	6	100
ימין-מרכז	25.5	43.5	26	5	100
ימין מובהק	40.5	32	18	9.5	100
כוונות הצבעה בבחירת 2026 (כלל המדגם)*
מפלגה	יש מפלגה מייצגת בצורה טובה	יש מפלגה מייצגת חלקית	אין מפלגה מייצגת	לא יודעים	סך-הכול
הדמוקרטים	63.5	28	8.5	0	100
הציונות הדתית	63	30	7	0	100
ש"ס	52	27	16	5	100
הליכוד	49	29.5	15.5	6	100
עוצמה יהודית	46	45	6	3	100
ישר!	42.5	41	13	3.5	100
יהדות התורה	38.5	23	20.5	18	100
ישראל ביתנו	34	31.5	29	5.5	100
ביחד	20	55.5	19	5.5	100

* הלוח כולל רק מפלגות שלהן מתכוונים להצביע 20 משיבים ומעלה.

הקיץ שבפתח – נסיעות ואקלים

אנטישמיות ואנטי-ישראליות ונסיעות לחו"ל

• גם בפתחו של קיץ זה שאלנו את המרואיינים האם הדיווחים הרבים על התגברות האנטישמיות וההתנכלויות לישראלים משפיעים על החלטותיהם בנוגע לנסיעות לחו"ל. בכלל המדגם גם הפעם כמו ביולי 2025 השיעור הגבוה ביותר השיבו כי לגילויים אלו יש השפעה אבל רק על בחירת יעדי הטיסה, לא על עצם המהלך.
  
  
• ניכרת גם עלייה בשיעור מי שענו כי גילויים אלו לא משפיעים עליהם וכי ייסעו לחו"ל כרגיל (מ-17% בשנה שעברה ל-22% השנה). במקביל חלו ירידות בשיעור מי שענו שבגלל ההתנכלויות לא ייסעו השנה לחו"ל (מ-18% בשנה שעברה ל-15% השנה) ובשיעור מי שלא תכננו מלכתחילה לנסוע לחו"ל (מ-24% ל-21%).
  
  

האם הדיווחים על התגברות האנטישמיות וההתנכלויות לישראלים משפיעים על החלטות בנוגע לנסיעות לחו"ל? 2025 ו-2026 (%, כלל המדגם)  

• השפעת הגיל על התשובות לשאלה זו ניכרת יותר בדיווח כי ההתנכלויות ישפיעו בעיקר על יעדי הנסיעה. אם כי בכל הקבוצות זו התשובה השכיחה ביותר, הצעירים נוטים לתת לה משקל קטן יותר מהמבוגרים יותר (כלל המדגם 34-18 33%, 35-54 47%, 55 ומעלה 42%).
  
  

הדאגה משינוי האקלים

• מחקרים רבים בעבר הראו כי מסיבה זו או אחרת רוב הישראלים כמעט ואינם מוטרדים משינויי האקלים. הפעם מצאנו דווקא רוב בכלל המדגם של מוטרדים (52.5%) מהנושא על רקע הדיווחים על גלי החום באירופה של העת האחרונה.
   

 בעקבות גלי החום הקיצוניים באירופה והתחזיות לקיץ חם במיוחד ברחבי העולם, עד כמה את/ה מוטרד/ת או לא מוטרד/ת מנושא שינוי האקלים? (%, כלל המדגם)

• שלא כצפוי נוכח המודעות הגבוהה בעולם לנושא האקלים אצל צעירים, בארץ (כלל המדגם) המבוגרים מוטרדים משינוי האקלים מעט יותר דווקא מן הצעירים (34-18 48%, 35-54 52%, 55 ומעלה 56%).
  
  
• ממצא מעניין במיוחד הוא כי שיעור המוטרדים משינוי האקלים קשור ברמת הדתיות: הוא גבוה בהרבה בקרב הקבוצות שאינן דתיות בהשוואה לקבוצות הדתיות יותר.
  
  

  מוטרדים מאוד ודי מוטרדים משינוי האקלים	חרדים	דתיים	מסורתיים דתיים	מסורתיים לא דתיים	חילונים
  %, יהודים	26	36	40	58	65

 

---

מדד הקול הישראלי יוני 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28/6-1/7/2026 רואיינו 603 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.57% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון ShiluvI²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

להורדת נתוני המדד המלאים (PDF) >>

לכל מדדי הקול הישראלי >>