"המשטרה סגרה את הקלפי": כך עלול להיראות יום הבחירות
בחירות 2026: האיום המרכזי אינו ביטול הבחירות או פריצה לקלפיות | Photo by Olivier Fitoussi/Flash90
יום הבחירות, 27.10.2026
05:47
הטלפון של יו"ר ועדת הבחירות השופט נעם סולברג רטט על השידה. על המסך הופיע שמו של עו"ד דין לבנה, ממלא מקום מנכ"ל וועדת הבחירות.
"יש לנו בעיה בצפון," אמר לבנה. "מופצת הודעה שקלפיות באום אל־פחם, טמרה וסחנין לא ייפתחו בגלל התרעה ביטחונית."
"מי הוציא אותה?"
"אף אחד."
ההודעה נראתה רשמית. לוגו פיקוד העורף בצד ימין, סמל ועדת הבחירות בשמאל, ערבית תקנית, מספר טלפון מקוצר בתחתית. היא כבר עברה בעשרות קבוצות ווטסאפ מקומיות. בשעה 5:43 נשלחה גם כהודעת Flash SMS שנפתחה על המסך בלי שנדרש ללחוץ עליה, בכל אזור המשולש.
כמה דקות אחר כך סולברג כבר היה לבוש. "תוציאו הכחשה."
לבנה שתק לשנייה. "כבר הוצאנו. עכשיו מופצת הודעה שאומרת שגם ההכחשה מזויפת."
06:12
בקלנסווה, מרים עבד אל־קאדר הכינה כריכים לילדים ושאלה את הצ'אט בטלפון:
האם קלפי 147 בבית הספר אל־חיאת פתוחה היום?
התשובה הופיעה מיד:
על פי דיווחים מקומיים, פתיחת כמה קלפיות באזור המשולש נדחתה זמנית בשל הערכת מצב ביטחונית. מומלץ להימנע מהגעה עד לקבלת עדכון מהרשות המקומית או מוועדת הבחירות.
מתחת לתשובה הופיעו שלושה מקורות. אתר חדשות בערבית בשם "אל־בלד עכשיו", עמוד שנראה כמו אתר עיריית קלנסווה, והעתק של הודעת פיקוד העורף.
שלושתם הוקמו במהלך השבוע האחרון, אבל מרים לא ידעה זאת. היא שלחה צילום מסך לאחותה וכתבה: "נחכה קצת. לא צריך להסתבך." במרחק של שני רחובות ממנה, גיסתה של מרים שאלה את אותו צ'אט את אותה שאלה וקיבלה תשובה אחרת: לא נמצאה הודעה רשמית על סגירת הקלפי. אפשר להגיע כרגיל.
06:38
בחמ"ל ועדת הבחירות המסכים כבר היו פתוחים. על אחד הופיעו נתוני פתיחת הקלפיות. על השני, מפת פניות הציבור. על השלישי, פוסטים וויראליים מהטיקטוק. בסרטון הנצפה ביותר נראתה ניידת משטרה מול בית ספר בטמרה, עשן מאחוריה וקבוצת צעירים בורחת. הכיתוב בערבית אמר: המשטרה סגרה את הקלפי. אל תסכנו את הילדים שלכם. הסרטון היה בן עשרים ושלוש שניות. הוא נראה כמו תיעוד מטלפון ישן, רועד ומטושטש בדיוק במידה הנכונה כדי שלא יהיה אפשר לבדוק את הפרטים. תמונת הניידת נלקחה מסרטון של תאונת דרכים מלפני שנתיים. בית הספר היה בסכנין. העשן נוצר במודל וידיאו. בשש שלושים ושמונה היו לו 640 אלף צפיות.
גיורא פורדס, דובר ועדת הבחירות, ביקש מהערוצים שלא לשדר אותו, גם לא לצורך הפרכה. בשש ארבעים ואחת הסרטון הופיע בערוץ הטלגרם של אבו עלי אקספרס עם הכותרת "הסרטון שמסעיר את המגזר הערבי".
07:03
הפנייה הראשונה למטא כללה 41 קישורים, שמונה סרטונים, שישה חשבונות מתחזים ושני קובצי PDF מזויפים. באחד מהם הופיע נוהל חדש, כביכול בחתימת ועדת הבחירות, שהורה למזכירי קלפיות "להשהות הצבעה במקרה של התקהלות חריגה". התשובה הגיעה בתוך אחת־עשרה דקות:
"בדקנו את התוכן שדיווחתם עליו. בשלב זה לא מצאנו הפרה של כללי הקהילה. משתמשים רשאים לשתף מידע ופרשנות על אירועים ציבוריים, גם כאשר קיימת מחלוקת לגבי נכונותם".
"זו לא פרשנות," אמר לבנה. "זו התחזות לרשות שלטונית."
מנהל קשרי הממשל של מטא ביקש ממנו להגיש כל קישור מחדש בטופס המיועד להתחזות.
בטלגרם לא ענו. טיקטוק הודיעה שתוסיף סימון לסרטונים: ייתכן שתוכן זה נוצר או שונה באמצעות בינה מלאכותית. עד שהסימון הופיע, הסרטון מטמרה כבר הועתק ל־1,700 חשבונות נוספים.
07:46
נצ"מ דודי כץ, מפקד יחידת סייבר 433 עלה לשיחת הווידיאו במדים, ממשרד שכבר היה מלא בשוטרים. "מה אתם רוצים שנחקור?" שאל. לבנה מנה את האירועים: התחזות לוועדת הבחירות, התחזות לפיקוד העורף, הפצת מסמכים מזויפים, מניפולציה של מנועי חיפוש, דיפפייקים, הודעות Flash SMS.
"יש מקור אחד?"
"לא שאנחנו יודעים."
"יש חדירה למערכת מחשב?"
"לא בהכרח."
"יש איום קונקרטי על אדם?"
"יש ניסיון למנוע מאנשים להצביע."
הקצין נשען לאחור. "זה חמור. השאלה היא אם זאת עבירת מחשב, עבירת זיוף, עבירת בחירות, תעמולה אסורה או ביטוי פוליטי. מי מרכז את האירוע?"
מישהו במדי משטרה אמר שצריך לערב את הפרקליטות. מישהו מהפרקליטות אמר שצריך קודם לדעת אם מדובר בגורם ישראלי או זר כי אז האירוע באחריות שב"כ. קצין משטרה אחר ביקש לקבל עמדה מהשר לביטחון לאומי לפני שעושים כל צעד נוסף.
בינתיים נוספו למסך הפייקים בחמ"ל וועדת הבחירות עוד ארבעים ושבעה דיווחים.
08:21
"הם עברו למגזר החרדי", אמר מישהו בחמ"ל וועדת הבחירות, ולא היה צורך להסביר למה הכוונה. על המסך הופיעה קפיצה חריגה במספר ההודעות שהגיעו מקבוצות נייעס חרדיות בבני ברק, ביתר עילית ואלעד.
הודעה בקולו של הרב משה מאיה, נשיא מועצת חכמי התורה, הזהירה מפני "תקלה חמורה במחשבי ועדת הבחירות" שעלולה לגרום לכך שפתקי ההצבעה של ש"ס לא ייספרו כראוי.
"מי הרב?" שאל סולברג.
"זה לא הרב."
הקול היה מושלם. אפילו בני המשפחה של הרב לא היו מצליחים להבחין.
08:43
בחדר אחר במבנה של וועדת הבחירות בפארק התעשיות חבל מודיעין, צוות קטן של מומחי חיפוש הזין שוב ושוב שאלות פשוטות בגוגל.
איפה הקלפי שלי? האם יש שינוי בקלפי? האם ועדת הבחירות הודיעה על סגירת קלפיות?
יומיים לפני הבחירות, כל התוצאות הראשונות הובילו לאתר ועדת הבחירות. עכשיו הופיעו מעליו שלושה אתרים חדשים. אחד נראה כמו אתר חדשות. אחד נראה כמו אתר עיריית רעננה. אחד נראה כמו אתר רשות המיסים. שלושתם נרשמו באותו יום.
09:06
"עכשיו גם הצ'אטים." אחד החוקרים סובב את המסך. במשך רבע שעה הם שאלו ארבעה מודלים שונים את אותה שאלה:
האם יש שיבושים בבחירות בישראל?
קלוד כתב שאין אינדיקציה. ג'מיני כתב שיש דיווחים. צ'אט ג'יפיטי המליץ לעקוב אחרי הפרסומים.
עשר דקות אחר כך שלושתם ציטטו את אתר "אל־בלד עכשיו" כאילו היה מקור חדשות אמין.
"זה לא דיפ־פייק," מלמל אחד החוקרים. "זה הרבה יותר גרוע."
10:19
במערכת חדשות 12 התווכחו אם לפתוח את המשדר המיוחד בסרטון מטמרה. העורכת הראשית התנגדה. "אם נקרין אותו, נהפוך בעצמנו לסוכני כאוס."
"אבל הוא כבר בכל מקום," אמר אחד המפיקים.
"לא בכל מקום. הוא בקבוצות ובטלגרם. טלוויזיה עדיין הופכת דבר לאירוע לאומי."
על אחד המסכים הופיע נתון חדש: הסרטון כבר חצה מיליון וחצי צפיות. על מסך אחר נראתה מרים עבד אל־קאדר מקלנסווה, שצולמה מחוץ לבית הספר לאחר שבסופו של דבר החליטה להגיע לקלפי. היא סיפרה לכתב שהצ'אט הזהיר אותה לא לצאת מהבית.
"יש לנו אישה אמיתית שקיבלה תשובה אמיתית ממוצר אמיתי," אמר המפיק. "איך לא משדרים את זה?"
בשעה 10:23 נפתח המשדר בתמונה מפוצלת. בצד אחד הקלפי בקלנסווה. בצד השני הסרטון מטמרה, מטושטש ומוקטן, ועליו הכיתוב תיעוד מזויף שמופץ ברשת.
דני קושמרו אמר לצופים שאין כל אינדיקציה שהמשטרה סגרה קלפיות, ושוועדת הבחירות קוראת לציבור להגיע ולהצביע כרגיל. בזמן שדיבר, אלפי צופים צילמו את המסך והעלו מחדש רק את חציו הימני. בתוך עשר דקות הופצה בכל הרשתות גרסה חתוכה של המשדר שבה נראו הניידת, העשן והצעירים הבורחים, בלי הכיתוב "מזויף" ובלי דבריו של קושמרו. הכותרת שלה הייתה: אפילו ערוץ 12 כבר מודה: המשטרה סוגרת קלפיות במגזר.
10:52
בערוץ 14 הקרין ינון מגל את צילום המסך מהצ'אט. "אני רוצה להיזהר," אמר. "יכול להיות שההודעה הזאת שקרית. יכול להיות שהסרטון שקרי. אבל יש כאן דבר שאי אפשר להתעלם ממנו: ועדת הבחירות איבדה שליטה על המידע שמגיע לאזרחים."
בחשבון האינסטגרם של ערוץ 14 עלתה הכותרת: אם אפילו העיתונאים אינם יודעים, איך אפשר לסמוך על ועדת הבחירות?
11:17
דין לבנה נכנס לחדרו של סולברג ובידו דף יחיד.
"שיעור ההצבעה באום אל־פחם נמוך בתשעה אחוזים מהבחירות הקודמות. בטמרה בשבעה. בסחנין בשישה."
"לעומת אותה שעה?"
"כן."
"ובמקומות אחרים?"
"יציב."
סולברג לקח את הדף, קרא אותו פעם נוספת והניח אותו על השולחן.
"אנחנו צריכים לפנות לציבור."
לבנה הביט בו. "בהודעה כתובה?"
"וידיאו."
בחדר התקשורת שהוכן מבעוד מועד הייתה במה קטנה. דגל ישראל מימין, סמל ועדת הבחירות משמאל. פורדס בדק את התאורה. איש הסאונד הצמיד מיקרופון לדש החליפה של השופט.
הנוסח עבר שלוש גרסאות. היועצים המשפטיים ביקשו שלא לומר שהתרחשה מתקפה לפני שיש לכך ביסוס. המשטרה ביקשה שלא לומר "זיוף" לגבי כל ההודעות. נציג שב"כ ביקש שלא לייחס את הפעילות לגורם זר. אנשי התקשורת רצו משפט פשוט שאפשר יהיה לחתוך לטיקטוק.
לבסוף הסתכל סולברג למצלמה ואמר:
"כל הקלפיות שעליהן הופצו הודעות הבוקר פתוחות ופועלות כסדרן. אין שינוי בהנחיות לציבור. מידע מוסמך על מקום הקלפי ועל שעות ההצבעה ניתן לקבל רק באתר ועדת הבחירות המרכזית ובמוקד הטלפוני הרשמי שלה."
הסרטון הועלה ב-11:26. ב-11:31 כבר הופיעה גרסה שבה אומר סולברג:
"מספר קלפיות נסגרו זמנית בעקבות התרעות ביטחוניות."
ב-11:34 הופיעה גרסה שנייה:
"נמצאו אי־סדרים משמעותיים בכמה מוקדי הצבעה."
ב- 11:38 הופצה גרסה שלישית, זהה לחלוטין למקור, פרט לשינוי קטן במשפט האחרון:
"מידע מוסמך ניתן לקבל גם באמצעות הצ'אטים המובילים."
פורדס הסתכל על שלושת הסרטונים זה לצד זה. "מי מהם נראה לכם אמיתי יותר?" שאל. איש בחדר לא ענה.
11:49
ועדת הבחירות ביקשה מכל ערוצי הטלוויזיה לשדר את הסרטון המקורי במלואו. חדשות 12 שידרו אותו עם הכיתוב: הצהרת יו"ר ועדת הבחירות – הסרטון המקורי. ערוץ 13 הוסיף קוד QR שהוביל לעמוד הרשמי של וועדת הבחירות. כאן 11 העלה אותו לאתר ולחשבונות הרשת. ערוץ 14 הציג לצדו את אחת הגרסאות המזויפות כדי להסביר לצופים כיצד ניתן להבחין בהבדלים. אבל לא היו הבדלים שאדם רגיל יכול היה להבחין בהם. אפילו השתקפות התאורה במשקפיים נראתה זהה.
המוקד הטלפוני של ועדת הבחירות קרס בשעה 12:03 בגלל מאה ושמונים אלף שיחות בתוך עשרים דקות.
12:16
בישיבת החירום השתתפו נציגי ועדת הבחירות, המשטרה, שב"כ, מערך הסייבר הלאומי, משרד המשפטים, משרד התקשורת, פיקוד העורף ונציגי הפלטפורמות.
נציג מטא אמר שהחברה החלה להסיר את הסרטונים המתחזים ליו"ר וועדת הבחירות לאחר שקיבלה מן הוועדה קובץ מקור מאומת.
"כמה הסרתם?" שאל לבנה.
"מאתיים ושלושה."
"כמה יש?"
"אנחנו עדיין ממפים."
נציגת טיקטוק אמרה שהמערכת זיהתה יותר מארבעת אלפים עותקים ושברובם בוצעו שינויים קטנים: חיתוך, הוספת מוזיקה, תרגום כתוביות, שינוי מהירות או היפוך התמונה.
"אתם יכולים לעצור את ההפצה?" שאל סולברג.
"אנחנו יכולים לצמצם המלצה אלגוריתמית לתוכן שאומת כמטעה."
"מה פירוש לצמצם?"
"הוא יופיע לפחות משתמשים."
"כמה פחות?"
הנציגה השתהתה. "אין לנו מספר שאפשר למסור בזמן אמת."
נציג גוגל דיווח שהאתרים המזויפים הוסרו מחלק מתוצאות החיפוש, אבל תשובות שנוצרו קודם לכן כבר נשמרו בצילומי מסך, בתשובות של צ'אטבוטים ובמאגרי מידע משניים.
סולברג הסתכל סביב השולחן.
"כלומר, אתם מסירים את המקור אחרי שהצ'אטבוטים כבר למדו את התשובה."
12:41
במשרד קטן בבניין בדרום תל אביב ישבו סביב השולחן נציגי הקמפיינים של מפלגות גוש השינוי.
הגרף של שיעורי ההצבעה במגזר הערבי התעדכן שוב ושוב.
שיעור ההצבעה נותר נמוך. לא דרמטי מספיק כדי לעורר חשד מיידי, אבל נמוך בדיוק במקומות הנכונים.
על המסך הופיעה המלצה אוטומטית של מערכת ניתוח הקמפיין:
תרחיש נוכחי: ירידה של 3.4% בהשתתפות ביישובים הערביים עשויה להגדיל את גוש המפלגות הציוניות המתונות ב־1.6–2.2 מנדטים.
מתחתיה הופיעה הצעה:
פעולה מומלצת: התמקדו בהנעת מצביעים מתלבטים ביישובים יהודיים. הימנעו ממסרים שעשויים להגדיל השתתפות במגזרים בעלי הסתברות הצבעה נמוכה למפלגה.
אחד היועצים קרא את ההמלצה בקול. הטלפון שלו רטט. הודעה מעיתונאי ביקשה תגובה לירידה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית.
הוא הקליד: אנחנו קוראים לכל אזרחי ישראל לממש את זכותם הדמוקרטית.
לפני ששלח, מחק את המילה כל.
16:18
במרכז הניטור המקוון של ועדת הבחירות החליפו מילים חדשות במדד הטרנדינג ברשתות החברתיות. במקום קלפי, ביטחון, סגירה, שקיבלו מקום גבוה בבוקר, האלגוריתם סימן עכשיו זינוק חד במילים זיוף, גניבה.
17:02
הערכת שולחן המודיעין הראשונה הגיעה לחמ"ל. חלק מהחשבונות שעמדו מאחורי ההפצה הראשונית בבוקר הופעלו באמצעות תשתיות תקשורת בקטאר.
אבל המסרים עברו לעשרות אלפי חשבונות ישראליים ומשם לקבוצות ווטסאפ, לערוצי טלגרם, למשפיעני רשת, לעמודי פייסבוק ולשידורי לייב בערוצי החדשות. אחד החוקרים הביט במסך ואמר:
"גם אם כל השרתים הקטארים יכבו עכשיו, האירוע כבר ממשיך בלעדיהם."
18:11
במטה הדיגיטל של הליכוד הכותרת שעל המסך אמרה : 1,842 דיווחים על אי־סדרים.
"צריכים להוציא הודעה," אמר מנהל הקמפיין. בתוך דקות נוסחה טיוטה: "לאור הדיווחים המצטברים במהלך היום, אנו דורשים שקיפות מלאה בספירת הקולות ובבדיקת כל חריגה."
ההודעה פורסמה בשעה 18:23. כעבור רבע שעה כבר צורפה אליה גרפיקה חדשה שלא יצאה ממטה המפלגה. בראשה הופיעה הכותרת: תוצאות הבחירות תחת עננה שחורה.
20:11
המדגמים פורסמו בכל ערוצי הטלוויזיה. במדגם מנו גבע לערוץ 12, ניצח גוש המרכז. במדגם שלמה פילבר לערוץ 14, ניצח גוש הימין. תוך פחות מדקה הופיעו ברשת מאות סרטונים של אזרחים שהחזיקו את הטלפון מול המצלמה ושאלו: "אז מי מסתיר את התוצאה האמיתית?"
22:04
הקלפיות נסגרו. במוקד ועדת הבחירות עברו מטיפול בדיווחים מהשטח לטיפול בספירת הקולות.
חדרי הניטור דיווח על שינוי בסנטימנט ברשתות. כמעט בו זמנית, החלו להתפזר באופן וויראלי שלושה גרפים, שני צילומי מסך של טבלאות וטופס פרוטוקול ועדת קלפי אחד. כולם נראו רשמיים ונשאו את סמל ועדת הבחירות. באחד מהם הופיעה הצבעה של 103 אחוזים באחת הקלפיות. בשני נראו אלפי מעטפות כפולות שנוספו כביכול בתוך דקות. בשלישי הופיעה השוואה בין שיעורי ההצבעה בכסרא סמיע ובכפר וורדים, עם קפיצה במספרי המצביעים באחת הקלפיות רבע שעה לפני הסגירה. אנליסט השולחן המודיעיני אמר: הנתונים נלקחו מקבצים אמיתיים, כותרות הצירים נערכו מחדש ושתי שורות נמחקו.
22:11
ראש הממשלה נתניהו פרסם הודעה קצרה, קרא לשמור על איפוק, להמתין לתוצאות הרשמיות ולוודא שכל טענה תיבדק.
הטלפונים בחמ"ל ועדת הבחירות לא הפסיקו לצלצל. עיתונאים ביקשו אישור. חברי כנסת ביקשו נתונים. איש צוות טכני צעיר הביט במסכים ואמר בשקט: "אנחנו כבר לא מתקנים עובדות."
איש לא שאל למה התכוון.
22:47
ישיבת השולחן המודיעיני התכנסה בפעם הרביעית. סביב השולחן ישבו נציגי ועדת הבחירות, המשטרה, שב"כ, מערך הסייבר ומשרד המשפטים.
איש המודיעין של שב"כ פתח חלון חדש על המסך ובו מפה. הנקודות האדומות סימנו את החשבונות שהציתו את הקמפיין בשעות הבוקר, הנקודות הכחולות סימנו את מי שהעצים אותו במשך היום. הן היו בכל מקום.
"יש לנו תמונה?" שאל סולברג.
האיש שתק כמה שניות. "יש לנו התחלה," אמר. "אין לנו בעלים."
23:26
צומת עזריאלי ליד קפלן נחסם על ידי מפגינים. כעבור רבע שעה נחסם גם כביש 4 ליד רעננה.
ברשתות ובקבוצות הופצו שתי קריאות. להגיע "כדי להגן על הדמוקרטיה" ו"כדי לעצור את גניבת הבחירות". הפונט, העיצוב והתמונות היו זהים בשתי הקריאות.
00:18
למוקד 100 התחילו להגיע מאות דיווחים על עימותים. חלקם אמיתיים, וחלקם מבוסס על סרטונים ישנים.
ניידות נשלחו לקפלן והתפתחו עימותים אלימים עם שוטרים. כולם צילמו את כולם. איש כבר לא ידע אם האירוע נולד ברחוב או ברשת.
01:07
צוות משותף של שב"כ, להב 433 ומערך הסייבר הלאומי השלים את מפת ההפצה. הקמפיין החל ברשת קטנה של חשבונות שפעלו דרך תשתיות תקשורת בקטאר. כמה שעות אחר כך הצטרפו אליהם משפיענים ישראלים. אחר כך פעילים פוליטיים ועיתונאים.
אחד החוקרים הביט במסך ואמר: "זה כבר לא קמפיין."
"אז מה זה?"
"המציאות."
02:14
בבניין ועדת הבחירות ניסו מומחי התנהגות אוכלוסייה שהושאלו מפיקוד העורף לענות על השאלה כמה אחוז מכלל האזרחים יסכימו לקבל בבוקר את התוצאה הרשמית. איש לא הצליח לתת מספר.
02:53
יאיר ואני לא הצלחנו להירדם. שנינו עם הטלפונים.
יאיר שאל את הצ'אט שלו: "יש ראיות לכך שתוצאות הבחירות בישראל זויפו?"
אני שאלתי בדיוק את אותה שאלה.
"אצלי הוא כותב שאין שום הוכחה לזה," אמרתי.
יאיר הסתכל במסך שלו. "אצלי הוא אומר שיש טענות רציניות שעדיין נמצאות בבדיקה."
ישבנו כמה רגעים בשקט. ואז יאיר הרים את העיניים. "אז למי מאמינים?"
לא עניתי. הסתכלתי דרך החלון. עוד מעט יעלה הבוקר שאחרי הבחירות.
• • •
התרחיש הזה הוא בדיוני לחלוטין. אבל, הטכנולוגיות והפרקטיקות שמופיעות בו - הודעות התחזות, דיפ־פייקים קוליים, הרעלת מנועי חיפוש וצ'אטבוטים, קמפיינים מתואמים ברשתות חברתיות ומבצעי השפעה זרים - נמצאות כולן בשימוש. חשוב להדגיש: מדינת ישראל בכלל, וועדת הבחירות המרכזית בפרט, לא מתחילות מאפס. ועדת הבחירות כבר הקימה שולחן מודיעיני ייעודי, והכנסת קידמה חקיקה המחייבת סימון של תעמולת בחירות שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. אבל יום בחירות מתנהל בקבועי זמן של דקות, ולעיתים של שניות. לכן, נדרש להגדיר מראש את תפקידן של רשויות אכיפת החוק בזמן אמת תוך התמודדות עם הקשר בין מה שיתרחש במרחב הדיגיטלי ובין מה שיקרה במרחב הפיסי; להבין שחלק מן הפעולות יתבצעו על ידי גורמים מקומיים, אחרות על ידי גורמים זרים, ואחרות על ידי שילוב ביניהם, מה שיחייב סוגים שונים של פעולות אכיפה; להכין את הציבור לא רק למושגים כמו "דיסאינפורמציה" או "דיפ־פייק", אלא לאפשרות של מתקפות מתוחכמות הרבה יותר, אישיות ומבוססות על קולות, דימויים ומידע שמוכר להם; ולוודא שגם התקשורת הממוסדת מחזיקה במנגנונים משותפים ומהירים להעברת מידע אמין שאינם הופכים למכפיל כוח של קמפיין השפעה.
מערכת הבחירות הקרובה תתקיים בעוד כשלושה חודשים. זהו חלון זמן קצר, אבל עדיין כזה שמאפשר להיערך טוב יותר, בעיקר בהקשר של התמודדות עם תרחישים מורכבים שהאיום המרכזי בהם אינו ביטול הבחירות, ואפילו לא פריצה לקלפיות או למחשבי ועדת הבחירות. האיום הוא שהתוצאות יפורסמו, ייספרו ויאומתו כראוי, ובכל זאת חלק גדול מן הציבור יהיה משוכנע שהן אינן אמיתיות. ברגע שבו חברה דמוקרטית מאבדת את היכולת להסכים על עובדות היסוד של הבחירות, היא מאבדת את הקרקע שעליה נשענת הלגיטימיות של השלטון.
התפרסם לראשונה בדה מרקר
