מדד הקול הישראלי

סקר יולי 2026: כ-70% מכלל הציבור סבורים שקיימת סכנה לטוהר הבחירות

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל חושבים 90.5% שקיימת סכנה כזו, במרכז 76% ובימין 66% ● יותר משליש מהציבור (השיעור הגבוה ביותר במדגם) חושבים שעל ישראל להימנע ממעורבות צבאית באיראן ולהגיב רק אם תותקף ● 72% מכלל הציבור מעריכים שגבוהים הסיכויים לאינתיפאדה בעתיד הנראה לעין ● 46% מהיהודים ו-54% מהערבים חושבים שכוחות הביטחון פועלים ביד רכה מדי כלפי מתנחלים המעורבים באלימות נגד פלסטינים ● 56% מכלל הציבור חושבים שהדרך הטובה ביותר לבחור מועמדי רשימה לכנסת היא הפריימריז

| מאת:

בדרך אל הקלפי: עד כמה מוחשית הסכנה לטוהר הבחירות? | Photo by Olivier Fitoussi/Flash90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 28/7-2/8/2026, הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 600 מרואיינים בעברית ו-151 מרואיינים בערבית.

הנושאים שבדקנו החודש:

  • מצב הרוח הלאומי
  • המערכה מול איראן
  • הסכם שלום עם סוריה
  • המצב בשטחי הגדה המערבית/יהודה ושומרון
  • בליץ החקיקה לפני פיזור הכנסת
  • לקראת הבחירות: פריימריז, טוהר הבחירות, צירוף רע"ם לממשלה, זכות הצבעה לערבים אזרחי ישראל

מצב הרוח הלאומי

  • החודש חלו שינויים מזעריים בשיעורי האופטימיים לגבי שני הנושאים שלגביהם שיעור האופטימיות הוא תמיד – וכך גם החודש - הנמוך ביותר: עתיד הלכידות החברתית והעתיד הכלכלי של ישראל (בהתאמה 1%+ ו- 1.5%-).
  • לעומת זאת ניכרה עלייה מסוימת בשני הנושאים שלגביהם שיעור האופטימיים הוא תמיד הגבוה יותר: בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל חלה עלייה של 3% מ-37% בחודש הקודם ל-40% החודש (חזרה למאי השנה) ובשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל חלה עלייה זהה בגודלה מ-34% בחודש הקודם ל-37% החודש.
     

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)

  • כבעבר שיעורי האופטימיים אצל היהודים עולים בכל הנושאים על אלו שבקרב הערבים. הפער הגדול ביותר בין שני הציבורים הוא לגבי עתיד הביטחון הלאומי (27%, בהשוואה ל-24% בנושאי עתיד הכלכלה, 18.5% בנושא עתיד השלטון הדמוקרטי ו-2% בלבד בנושא עתיד הלכידות החברתית).
%, האופטימיים עתיד הביטחון הלאומי של ישראל עתיד השלטון הדמוקרטי עתיד הכלכלה עתיד הלכידות בחברה
יהודים 41 43 33 22
ערבים 14 24.5 9 20

 

המערכה מול איראן

  • בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר, למעלה משליש (37%), סבורים כי על ישראל להימנע ממעורבות צבאית במתקפה האמריקאית על איראן, ולהגיב רק אם תותקף ישירות. 20% תומכים בכך שישראל תפעל לשכנע את ארה"ב לצאת למהלך צבאי משותף. אחוז דומה (18%) סבורים שעל ישראל להצטרף למתקפה האמריקאית רק אם ארה"ב תבקש זאת, ו-16% חושבים שעל ישראל לתקוף גם ללא הסכמה או תיאום מצד ארה"ב.

  • בין הערבים ליהודים ניכר הבדל בולט: בקרב הערבים רוב משמעותי, כשני שלישים, תומכים בהימנעות ממעורבות צבאית ותגובה רק במקרה של תקיפה איראנית ישירה. לעומת זאת, בקרב היהודים זו אמנם העמדה השכיחה ביותר אך רק כשליש תומכים בה, כאשר הפיזור בין שאר האפשרויות די שוויוני - כולן מקבלות שיעורי תמיכה דומים – סביב ה-20%.

  • בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מסתמן הבדל ברור: הרוב בשמאל - כמעט 60% - תומכים בהימנעות ממעורבות אלא אם ישראל תותקף ועוד כחמישית גורסים שעל ישראל להצטרף רק לבקשתה של ארה"ב. גם במרכז השיעור הגבוה ביותר, אם כי לא הרוב, תומכים בהימנעות וכחמישית - כמו בשמאל - חושבים שישראל צריכה לתקוף רק לבקשתה של ארצות הברית. לעומת זאת, בימין בולטת התמיכה בפעולות יזומות - אם בשכנוע ארה"ב לפעולה משותפת ואם בתקיפה גם ללא הסכמה אמריקאית.
     

לדעתך, כיצד על ישראל לנהוג בסוגייה האיראנית? (%)

 

הסכם שלום עם סוריה

הסיכויים להסכם

  • שאלנו: "בריאיון לערוץ אל-ג'זירה הצהיר נשיא סוריה כי דמשק חותרת לגיבוש הסכם ביטחוני עם ישראל שעשוי לסלול דרך לשלום כולל. מה לדעתך הסיכויים להגיע להסכם שלום כולל עם סוריה?". מצאנו שהציבור פסימי ברובו: 62% מכלל המדגם סבורים שהסיכויים לכך נמוכים לעומת כ-30% בלבד שמעריכים שהסיכויים להגיע לשלום כולל הם גבוהים.

  • הערבים אופטימיים יותר מהיהודים: 40% מהערבים מעריכים את הסיכויים לשלום עם סוריה כגבוהים (48% מעריכים אותם כנמוכים) שעה שאצל היהודים רק 27.5% סבורים כך (65% מעריכים את הסיכויים כנמוכים).

חשיבות ההסכם

  • עוד שאלנו: "עד כמה חשוב או לא חשוב לישראל להגיע כיום להסכם שלום עם סוריה?". בכלל המדגם רוב משמעותי (63%) סבורים שדי חשוב או חשוב מאוד לישראל להגיע להסכם כזה לעומת רק 28.5% הסבורים שהדבר לא כל כך חשוב או בכלל לא חשוב.

  • גם כאן נמצא פער משמעותי בין יהודים לערבים: בקרב היהודים הרוב (68%) מעריכים כי ההסכם די חשוב או חשוב מאוד (24% בלבד הסבורים שאין לו חשיבות רבה). בקרב הערבים התמונה הפוכה: רק 38% סבורים שחשוב להגיע להסכם, ואילו כמחצית סבורים שלא כל כך חשוב או בכלל לא חשוב (51%).

  • מניתוח שתי השאלות ביחד עולה כי היהודים פסימיים יותר מהערבים לגבי הסיכויים להגיע להסכם שלום עם סוריה אך מכירים יותר בחשיבותו של מהלך כזה. הערבים, אופטימיים יותר באשר לסיכויים להשגת הסכם עם סוריה אך מייחסים לו פחות חשיבות.

מעריכים שהסיכויים להגיע להסכם שלום עם סוריה גבוהים, וסבורים שחשוב לישראל להגיע להסכם שלום כזה (%)

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשלושתם רוב ניכר מייחסים חשיבות להגעה להסכם שלום עם סוריה. עם זאת, ההבדלים בשיעורי החושבים כך גדולים: בשמאל השיעור הגבוה ביותר ואחריו המרכז והימין (86%, 75%, 62% בהתאמה). לעומת זאת, כשמדובר בהערכת הסיכויים בפועל להגיע לשלום כזה, ההבדלים בין המחנות קטנים יחסית: המרכז הוא המחנה המעט יותר אופטימי מבין השלושה, ואילו השמאל והימין קרובים זה לזה ונמוכים מעט יותר.

  • ההשוואה בין המחנות מגלה כי בכל אחד מהמחנות שיעור הסבורים שחשוב להגיע להסכם גבוה בהרבה משיעור המעריכים שהסיכויים לכך גבוהים. הפער הגדול ביותר נמצא בשמאל –58% בין הערכת הסיכוי להסכם לבין הערכת חשיבותו. במרכז ובימין הפערים קטנים יותר אך עדיין גדולים כשלעצמם (40% ו-37% בהתאמה).

מעריכים שהסיכויים להגיע להסכם שלום עם סוריה גבוהים, וסבורים שחשוב לישראל להגיע להסכם שלום כזה לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

 

המצב בשטחי הגדה המערבית/יהודה ושומרון

הסיכויים להתקוממות עממית (אינתיפאדה)

  • בכלל המדגם רוב גדול (72%) מעריכים שיש סיכויים גבוהים לפרוץ התקוממות עממית של הפלסטינים בעתיד הנראה לעין. רק 22% גורסים שהסיכויים לכך נמוכים. מדובר בעלייה ניכרת ביחס לפעם הקודמת בה שאלנו שאלה זו, בנובמבר 2025, אז 59% העריכו שתפרוץ התקוממות עממית בעתיד הנראה לעין.

  • הפער בין יהודים לערבים ניכר: בקרב היהודים כ-80% מעריכים שעומדת לפרוץ התקוממות פלסטינית עממית, יותר מאשר במדידה הקודמת אז "רק" כשני שלישים סברו כך. בקרב הערבים שיעור הצופים כיום התקוממות בפתח נמוך בהרבה – פחות מ-40%, דומה לשיעור שנמדד בעבר.

הסיכויים שבעתיד הנראה לעין תפרוץ התקוממות עממית של הפלסטינים בשטחי הגדה המערבית/יהודה ושומרון (%)

  • בכל המחנות הפוליטיים (יהודים) שיעור המעריכים שסיכויים גבוהים לפרוץ התקוממות עממית גבוהים והפערים ביניהם קטנים (שמאל – 84%, מרכז – 76%, ימין – 78%)

התנהלות כוחות הביטחון כלפי מתנחלים המעורבים באלימות נגד פלסטינים

  • מזה כשנה אנחנו עוקבים אחרי עמדות הציבור בשאלת האופן שבו מטפלים כוחות הביטחון במתנחלים הפועלים באלימות נגד פלסטינים בשטחים. בקרב היהודים אנו רואים יציבות: השיעור הגבוה ביותר ענו בשלוש המדידות האחרונות כי מתנהלים נגדם ביד רכה מדי (כ-46%). כרבע סבורים כיום שהיד הננקטת קשה מדי, בדומה לשלוש המדידות הקודמות.

  • בקרב הערבים, למעלה ממחצית סבורים שהרשויות פועלות ביד רכה מדי, נתון דומה לזה שנמדד לפני שנה. 10.5% סבורים שהיד הננקטת קשה מדי, בדומה לערכים שנמדדו בנובמבר וביולי 2025 ובשונה מהמדידה האחרונה באפריל 2026 שמתבררת כמדידה חריגה.

האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי קבוצות מתנחלים המעורבים במעשי אלימות נגד פלסטינים ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה? (%)

  • כצפוי, הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם גדולים: בשמאל ובמרכז רוב ברור חושבים שהיד הננקטת נגד המתנחלים המעורבים באלימות בשטחים רכה מדי (86.5% ו-63% בהתאמה). בימין, לעומת זאת, שיעור הסבורים כך נמוך יותר (31%), ושיעור הגורסים שהיד הננקטת כלפי המתנחלים האלימים קשה מדי גבוה יותר (37%).

האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי קבוצות מתנחלים המעורבים במעשי אלימות נגד פלסטינים ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה? (%, יהודים)

יולי 2026 ביד רכה מדי במידה המתאימה ביד קשה מדי לא יודעים סך הכול
שמאל 86.5 3 4 6.5 100
מרכז 63 12 12.5 12.5 100
ימין 31 21 37 11 100
  • עם זאת, מבט מעמיק לתוך הימין מגלה שבקרב הימין-מרכז שיעור גבוה יותר סבורים שננקטת יד רכה מדי (45%, לעומת 26% - יד קשה מדי), ואילו בימין המובהק התמונה הפוכה: יד רכה מדי – 26%, יד קשה מדי – 41%.

בליץ החקיקה לפני פיזור הכנסת

  • לפני פיזור הכנסת, הועברו מספר חוקים שנויים במחלוקת. שאלנו את המרואיינים למידת תמיכתם בשלושה מהם:

    • החוק להקפאת מעצר עריקים, שקובע כי לזמן מוגבל לא יינקטו הליכי מעצר או אכיפה כלפי בני ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי.

    • חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה, שמאפשר להרחיב הפרדה מגדרית גם לתארים מתקדמים בכל תחומי הלימוד, ולכל מי שמבקש ללמוד בהפרדה.

    • חוק היועץ המשפטי לממשלה הקובע שחוות דעתו לא תחייב עוד את הממשלה ושלילת בלעדיות היוהמ"ש בייצוג הממשלה בבית המשפט.

  • מצאנו כי בכלל המדגם שיעורי התמיכה בכל אחד מהחוקים נמוכים מאוד. 32% הביעו תמיכה בחוק להחלשת היועץ המשפטי לעומת 55% שהביעו התנגדות. בחוק להפרדה מגדרית באקדמיה תמכו 31% והתנגדו 64% ובחוק להקפאת מעצר עריקים תמכו 25% והתנגדו 67%.

  • בקרב היהודים שיעורי התמיכה בחוקים להחלשת היועץ המשפטי ולהפרדה מגדרית באקדמיה (כשליש בשני המקרים) מעט גבוה יותר מאשר שיעור התמיכה בחוק להקפאת מעצר עריקים בו תומכים רק כרבע מהמרואיינים.

  • בקרב הערבים כשליש הביעו תמיכה בחוק להפרדה מגדרית באקדמיה, גבוה מעט יותר מהתמיכה בחוק להקפאת מעצר עריקים והרבה יותר מאשר בחוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שרשם את ההתנגדות הרבה ביותר. חשוב לציין את שיעורם הגבוה של המרואיינים הערבים שהשיבו ש"אינם יודעים" לגבי החוק להקפאת מעצר עריקים והחוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה.

האם תומכים או לא תומכים בכל אחד מהחוקים הבאים שהכנסת העבירה לפני פיזורה? (%)

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים מגלה ששיעורי התמיכה בכל אחד מהחוקים נמוכים מאוד בשמאל (5%-6%) ובמרכז (14%-18%). בימין התמיכה גבוהה יותר אך איננה אחידה: שיעורי התמיכה נמוכים יותר בנוגע לחוקים להקפאת מעצר עצירים ולהפרדה מגדרית באקדמיה, אך בנוגע לחוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה ישנו רוב קטן שתומכים.

  • פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה שיעורים גבוהים מאוד של תמיכה בקרב החרדים בכל שלושת החוקים, ובמיוחד בחוק להקפאת מעצר עריקים. בחוק זה גם קיים פער עצום בין החרדים לבין יתר הקבוצות שבכולן רק מיעוט תומכים בחוק.

  • בקרב הדתיים הרוב תומכים הן בחוק להפרדה מגדרית והן בחוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שני החוקים שזוכים לתמיכה גם בקרב כמחצית מהמסורתיים הדתיים.

  • שיעורי התמיכה בכל החוקים נמוכים יותר בקרב המסורתיים הלא דתיים ועוד יותר בקרב החילונים.

תומכים בכל אחד מהחוקים הבאים שהכנסת העבירה לפני פיזורה? (%, יהודים)

  החוק להקפאת מעצר עריקים חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה
מחנות פוליטיים שמאל 5 6 5
מרכז 18 17 14
ימין 33 42 51
מיקום על הרצף חרדים-חילונים חרדים 78 64 64
דתיים 28 67 59
מסורתיים דתיים 40 50 54
מסורתיים לא דתיים 22 25 37
חילונים 6 7.5 14

 

לקראת הבחירות

הפריימריז

  • עם ההתקרבות לבחירות, עולה כל פעם השאלה מהי השיטה הטובה ביותר לקבוע את רשימת המפלגה לכנסת. בסקר הקול הישראלי של יולי 2022 מצאנו שהדרך המועדפת על רוב הציבור בישראל (58%) לבחירת רשימות המועמדים לכנסת היא על ידי פריימריז מסוגים שונים. באותו סקר, השיטה של קביעת הרשימה על ידי ראש המפלגה זכתה לתמיכה של 11% בלבד, כשמתחתיה בסדר העדיפויות הציבורי רק השיטה של וועדה מסדרת (7%). רבע מהמרואיינים ציינו כי אינם יודעים מה השיטה הטובה ביותר.

  • התוצאות הפעם היו דומות מאוד: בכלל המדגם הרוב (56%) הצביעו על הפריימריז כשיטה המתאימה ביותר , 11% צידדו בקביעת הרשימה על ידי ראש המפלגה ו-15% העדיפו ועדה מסדרת. גם הפעם שיעור גבוה (18%) בחר באפשרות "לא יודעים".

  • ההבדל בין יהודים לערבים גדול: בעוד שאצל היהודים רוב ברור מצדד בפריימריז, במדגם הערבים החלוקה בין האפשרויות השונות דומה: כשליש מעדיפים פריימריז, אבל שיעור גבוה בהרבה מאשר אצל היהודים מוכנים להפקיד את הרכבת הרשימה בידי מנהיג המפלגה (23% לעומת 8%) . כך גם לגבי קביעת הרשימה בידי ועדה מסדרת: (ערבים 25%, יהודים 13%). שיעורי לא יודעים דומים בשני הציבורים.
     

איזו מהשיטות הבאות עדיפה ביותר בעינייך לבחירת מועמדי המפלגה לכנסת? (%)

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מצביע על הבדלים של ממש. אם כי בשלושת המחנות ההעדפה של הרוב היא לפריימריז, הרי שהמרכז קרוב בנושא זה יותר לימין מאשר לשמאל, שם שיעור המצדדים בפריימריז כשיטה העדיפה הגבוה ביותר (שמאל 77%, מרכז 55%, ימין 60%).

איזו מהשיטות הבאות עדיפה ביותר בעינייך לבחירת מועמדי המפלגה לכנסת? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

  • פילוח לפי כוונות הצבעה בבחירות לכנסת הבאה העלה בכולן רוב למעדיפים פריימריז. זאת למעט ב-2 מפלגות: יהדות התורה (כאן שיעורים זהים העדיפו רשימה הנבחרת על ידי המנהיג ופריימריז) וחד"ש/תע"ל (כאן שיעורים זהים העדיפו ועדה מסדרת ופריימריז). בש"ס אמנם אין רוב של ממש לתומכים בפריימריז אבל שיעורם הוא בכל זאת הגבוה ביותר (42%).

איזו מהשיטות הבאות עדיפה ביותר בעינייך לבחירת מועמדי המפלגה לכנסת? לפי כוונות הצבעה בבחירות הקרובות (%, כלל המדגם)*

* מספר המרואיינים שהביעו כוונה להצביע לכחול לבן או לרע"ם קטנים בכדי לבצע הכללות

 

טוהר הבחירות

  • נושא ההולך ומתמקם בלב השיח הציבורי הוא באיזו מידה יהיו או לא יהיו ניסיונות לפגום בטוהר הבחירות על ידי גורמים אינטרסנטיים כאלו ואחרים. שאלנו: "לאחרונה, בנאום שנשא לקראת פתיחת מערכת הבחירות, הזהיר נשיא המדינה מפני איומים על טוהר הבחירות, הן מבית והן מחוץ. לדעתך, האם קיימת או לא קיימת סכנה לטוהר הבחירות בישראל?" הרוב, כך מראים ממצאי סקר החודש, בטוחים או חושבים שיש סכנה כזו.

  • בקרב היהודים שיעור הבטוחים או החושבים שיש סכנה להתערבות בתוצאות גבוה מאשר בקרב הערבים (72% לעומת 58.5%).

  • אם כי בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) מדובר ברוב הבטוחים או חושבים שיש סכנה לטוהר הבחירות, מצאנו גם הבדלים: השמאל צופה יותר מכולם סכנה כזו (90.5%), לאחריו המרכז (76%), ולבסוף – הימין (66%).
     

לדעתך, האם קיימת או לא קיימת סכנה לטוהר הבחירות בישראל? (%)

 

צירוף רע"ם לממשלה הבאה

  • על רקע השמועות שרע"ם אינה מעוניינת בחבירה למפלגות הערביות האחרות במסגרת של רשימה ערבית משותפת והידיעות שאולי ח"כ יואב סגלוביץ (כיום בסיעת יש עתיד) יצטרף אליה לקראת הבחירות הקרובות, בדקנו מה מעמדה של רע"ם בציבור היהודי בעת הזו, במיוחד נוכח ההכרה של מנהיגה בהיותה של ישראל מדינת העם היהודי. שאלנו: "האם את/ה תומך/ת או לא תומך/ת בכניסתה של מפלגת רע"ם, בראשות מנסור עבאס, לממשלה הבאה, לאחר שהצהיר כי מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית וכך היא תישאר?" מתברר כי גם בהינתן כל האמור לעיל, הרוב בציבור היהודי (61%) אינם מעוניינים בצירוף רע"ם לממשלה.

  • הממצא המפתיע הוא ששיעור דומה בקרב המרואיינים הערבים גם כן אינם מעוניינים בכך (60%).

  • פילוח מדגם היהודים לפי חמישה מחנות פוליטיים מעלה כי בשמאל המובהק ובשמאל-מרכז הרוב מצדדים בצירוף רע"ם לממשלה הבאה. ואולם במרכז, בימין-מרכז וביתר שאת בימין המובהק – רק מיעוט בגדלים שונים תומכים בכך.

תומכים בכניסתה של מפלגת רע"ם, בראשות מנסור עבאס, לממשלה הבאה, לאחר שהצהיר כי מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית וכך היא תישאר? לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

 

זכות הצבעה לכנסת של אזרחי ישראל הערבים

  • על רקע הקולות החוזרים ונשמעים במערכות הבחירות בעבר ובהווה המפקפקים בשאלת הזכות של הערבים אזרחי ישראל להשתתף בבחירות, שאלנו את המרואיינים היהודים: "לדעתך, האם צריכה או לא צריכה להיות לאזרחי ישראל הערבים זכות הצבעה בבחירות לכנסת?" מצאנו רוב ברור במדגם היהודים שבטוחים או חושבים שלערבים צריכה להיות זכות הצבעה לכנסת.

האם צריכה או לא צריכה להיות לאזרחי ישראל הערבים זכות הצבעה בבחירות לכנסת? (%, יהודים)

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים העלה רוב גדול בכולם, חוץ מאשר בימין המובהק, הבטוחים או חושבים שצריכה להיות לערבים אזרחי ישראל זכות הצבעה לכנסת (שמאל מובהק 89%, שמאל-מרכז 92%, מרכז 74%, ימין-מרכז 75%, ימין מובהק 46%).

  • בקרב היהודים המתכוונים להצביע ליהדות התורה נמצא השיעור הנמוך ביותר של מצדדים בזכות הערבים אזרחי ישראל להצביע לכנסת (22%). מעט מעליהם נמצאים מצביעי עוצמה יהודית (32%). בשאר מפלגות הקואליציה (ליכוד, ש"ס, והציונות הדתית) שיעורי הסבורים שזו זכותם של הערבים אזרחי ישראל נע בסביבות 46%-48%.

 

מדד הקול הישראלי יולי 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים28/7-2/8/2026 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון ShiluvI²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.