מאמר דעה

"איך הם יודעים שאני כאן?" או: למה לאסור הוצאת פרטי מצביעים מהקלפי

המפלגות יודעות עלינו היום לא מעט: מי אנחנו, מה העמדות שלנו, מה ומי משפיעים עלינו. פיסת המידע הנוספת שהן נאבקות עליה היום – הידיעה מתי בדיוק אנחנו נמצאים מאחורי הפרגוד – תאפשר להעביר לנו מסרים מותאמים אישית, מפוברקים או לא, בדיוק ברגע הנכון

| מאת:

מסרים מותאמים אישית יגיעו בדיוק ברגע הקריטי | Photo by Olivier Fitoussi/Flash90

ביום הבחירות, כאשר תגיעו לקלפי, תצטרכו להזדהות ופרטיכם יעודכנו בפרוטוקול הקלפי. אבל לא רק שם. משקיפים מטעם מפלגות יקלידו במכשירי טלפון שלהם את מספר תעודת הזהות שלכם, והמידע שלפיו הגעתם להצביע יעבור בזמן אמת למערכת מפלגתית. המערכת הזאת כבר יודעת עליכם לא מעט: מה הכתובת שלכם, מהן העמדות הפוליטיות שלכם, במה התעניינתם בתקופת הבחירות ברשתות החברתיות, לאיזו קהילה אתם משתייכים ומי האנשים שעשויים להשפיע עליכם. עכשיו נוסף לה פרט מידע אחד, קריטי: היא יודעת שאתם נמצאים בקלפי ברגעים אלה ממש.

התיאור הזה גורם לכם לנוע בחוסר נחת? בימים אלה ממש מנהלות מפלגות הקואליציה מאבק כדי לאפשר למשקיפים מטעמן להוציא מן הקלפיות בזמן אמת בדיוק את פיסת המידע הזאת: מי מכם הגיע להצביע. בואו נדמיין מה אפשר לעשות איתה.

השעה 12:11. דניאל כהן נכנס לקלפי בכפר עציון. הוא מתלבט בין עופר וינטר לאביגדור ליברמן. כאשר הוא ממש מאחורי הפרגוד הוא מקבל הודעה שיש בה קובץ קול. הוא שומע את עופר וינטר אומר: "בעקבות ההתפתחויות של השעה האחרונה החלטתי להסיר את מועמדותי. אני מבקש מכם להצביע לליברמן". דניאל מעביר את ההודעה לידיד שהוא מכיר במטה וינטר עם סימן שאלה לצדה, אבל הוא אינו יכול להשתהות ולברר. בשעה 12:25 וינטר עצמו מפרסם סרטון ומודיע שלא פרש מן המרוץ, אבל דניאל כבר הצביע. אפשר להפיץ שקר כזה גם בבוקר, אבל מי שיודע שדניאל מצביע ממש עכשיו יכול לשלוח אותו ברגע שבו חלון הזמן שלו לבדוק, להתייעץ ולהפריך הצטמצם לשניות.

השעה היא 15:37. אחמד חטיב נכנס לקלפי בטייבה. רגע לאחר שמספר הזהות שלו נקלט מגיעה אליו הודעה בערבית ממספר לא מוכר: "לפני שאתה בוחר, חייך למעלה. המצלמה כבר רואה איזה פתק לקחת". אחמד מרים את הראש ורואה נקודה שחורה בתקרה. הוא לא יודע אם זו מצלמה. הוא גם לא מבין איך השולח יודע שהוא נמצא עכשיו מאחורי הפרגוד. בתוך דקות מתחילות להגיע ידיעות דומות מטייבה, קלנסווה ואום אל־פחם. מישהו מעלה צילום של התקרה. אחר כותב בקבוצת הווטסאפ: "אמרו לנו שההצבעה חשאית, אז איך הם יודעים שאני כאן?". אין צורך שתהיה מצלמה בשום קלפי. המידע שהגיע ברגע הנכון הופך את השקר לאמין, ועכשיו ישמש כדי להרתיע את מי שהתכוונו להצביע.

ומה לגבי מי שעדיין בבית? כשמשקיפי המפלגות מעבירים את פרטי המצביעים, כברירת מחדל נוצרת רשימה נוספת – אלה שלא יצאו להצביע. כמה נוח. והנה, מנהל צוות במפעל בטחוני גדול  מקבל הוראה לכתוב בקבוצת העובדים שלו: "מי שעוד לא הצביע, זה הזמן. תעדכנו פה בקבוצה כשסיימתם". אחד מסמן וי. אחר שולח סלפי מחוץ לקלפי. בעדכון הבא מתברר ששניים עדיין לא הצביעו. אחד מהם מקבל הודעה פרטית מהמנהל: "ראיתי שעוד לא שלחת סלפי... הכול בסדר? אתה מספיק להגיע?"

בשעה 17:00 אחר הצהריים מערכת הקמפיין יודעת מי הצביע עד עתה ומי לא. היא מזהה 4,500 בוחרים במרחב כפר סבא-רעננה-הוד השרון שעדיין לא הצביעו ושלפי הרישומים שלה צפויים לתמוך בגוש היריב. ל-1,500 מתוכם מופץ סרטון של עימותים מחוץ לקלפי והמלצה לא להגיע, ל-1,500 אחרים נשלחת הודעה המתחזה לקולו של רפי סער, ראש העיר כפר סבא, המודיע על תקלה טכנית שגורמת לעיכובים בקלפיות. 1,500 הבוחרים הנותרים לא מקבלים שום הודעה.

בשעה 17:30 המערכת בודקת האם האנשים שנחשפו לסרטון או להודעה המפוברקת יצאו להצביע. אם שיעור ההצבעה שלהם נמוך יותר, המערכת למדה משהו. היא מפסיקה מסרים שלא עבדו ומרחיבה את אלה שכן.

כל היכולות הטכנולוגיות שעליהן מבוססים התרחישים האלה קיימות וזמינות. חוקי הבחירות שלנו, לעומת זאת, נכתבו בעולם אחר, ולא תמיד ברור אם וכיצד האיסורים הישנים על הפרעה לבחירות, שחיתות ואיום או תעמולה בקלפי חלים על מנגנוני השפעה מבוססי בינה מלאכותית.

יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, קבע שלדעתו אין למשקיפים סמכות להוציא מהקלפי מידע מזוהה על התייצבות בוחרים, ושיש בכך פגיעה בפרטיות של מי שיצאו להצביע. מליאת וועדת הבחירות בחרה אתמול להפוך את החלטתו. הפוליטיקאים נתנו לעצמם מתנה על חשבוננו, אלא אם בג"ץ יחליט להפוך את החלטתם.

יש סיבה לא פחות חשובה להשאיר את החלטת סולברג על כנה: המידע על מי שכבר הצביעו יכול להפוך את יום הבחירות למערכת של תזמון, סינון ומשוב, שיודעת על מי להשפיע, מתי, איך, והאם זה הצליח. ביום הבחירות יש להשפעה הזאת מאפיין אכזרי במיוחד: היא עלולה להיות בלתי הפיכה. מי שנשאר בבית בגלל הפחדה, או הכניס פתק למעטפה בעקבות מניפולציה שהתגלתה כעבור עשר דקות, לא יכול לחזור אחר כך אל הרגע שבו עדיין היה יכול לבחור אחרת. מדוע לחכות שמישהו ינצל את הפרצה כדי לשאול בדיעבד האם נעברה עבירה? הדרך הטובה יותר להגן על הבחירות היא פשוט לא לפתוח את הפרצה מלכתחילה.


התפרסם לראשונה ב-N12