דחיית מועד הבחירות לכנסת – מגבלות ותנאים

לעמוד בחירות 2026 >>

מצב חירום דוחה בחירות, אבל במגבלות ברורות | Photo by Ayal Margolin/Flash90

עקרון היסוד : אין לדחות את מועד הבחירות לכנסת

עריכת בחירות סדירות, בתוך תקופה קצובה ובמועד שנקבע מראש, היא אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה בכלל ובישראל בפרט.אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל 560 (כרך ב', 2005). פגיעה בעיקרון זה תקשה מאוד להגדיר מדינה כדמוקרטית.רוברט דאל על הדמוקרטיה (2002).

בהקשר זה, סעיף 8 בחוק יסוד: הכנסת קובע כי "תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה". סעיף 9 לחוק היסוד קובע כי "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת [...]".

הבחירות לכנסת לא תמיד מתקיימות במועדן, אולם יש הבדל גדול בין הקדמת מועד הבחירות, שלא נחשבת כחריגה מעיקרון הבחירות הסדירות (ואכן, רוב הבחירות לכנסת מאז קום המדינה הוקדמו), לבין דחיית מועד הבחירות מעבר למועד הקבוע בחוק היסוד – שעלולה לפגוע קשות בעקרון זה (יצוין כי סקירה זו עוסקת בדחיית הבחירות לכנסת. לגבי דחיית הבחירות לרשויות המקומיות קיימים כללים שונים מאוד, שמקלים הרבה יותר על כךראו אסף שפירא ואריאל פינקלשטיין "הצעת החוק לדחיית הבחירות המקומיות בשל המלחמה מוצדקת, אך יידרש תיקון גם בכללי מימון הבחירות" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (25.10.2023), https://www.idi.org.il/knesset-committees/51103.).

הפגיעה ביסודות המשטר הדמוקרטי שעלולה להיגרם בשל דחיית מועד הבחירות חמורה כל כך, עד כי השופט חשין סבר כי לכנסת מסוימת כלל אין סמכות לחוקק, אף לא בחוק יסוד, הוראה המאריכה את תקופת כהונתה:

"כנסת פלונית מחוקקת חוק יסוד וקובעת בו כי תקופת כהונתה שלה עצמה תורחב בארבע שנים נוספות אל מעבר לארבע השנים שנקבעו בסעיף 8 לחוק-יסוד: הכנסת ("תקופת כהונתה של הכנסת תהיה ארבע שנים מיום היבחרה"). לשון אחר: כנסת פלונית נבחרה לארבע שנים והנה אומרת היא לכהן שמונה שנים תמימות. חוק זה, לדעתי, יהיה בלתי חוקי בעליל - מבחינה משפטית - ואפילו יצביעו עבורו כל מאה ועשרים חברי הכנסת (אשר יאמרו להאריך את כהונתם שלהם). העם בחר בכנסת לארבע שנים בלבד. העם לא נתן ייפוי-כוח בידי הכנסת להאריך את תקופת כהונתה שלה עצמה לארבע שנים נוספות".ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 544 (1995).

הניסיון להימנע מדחיית מועד הבחירות בא לידי ביטוי מובהק גם בתקופת מגפת הקורונה – אז, בניגוד למקומות אחרים בעולם,אביטל פרידמן ועופר קניג "בחירות בצל קורונה – כך עשו זאת בעולם" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (27.12.2020), https://www.idi.org.il/articles/33220. בישראל עשו מאמצים מיוחדים כדי להתאים את הבחירות לתנאי המגפה ולא דחו אותן.אביטל פרידמן, עופר קניג, אסף שפירא וגיא לוריא "בחירות בצל מגפה: אתגרים בניהול הבחירות לכנסת בצל מגפת הקורונה" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (דצמבר 2020), https://www.idi.org.il/equality-in-elections-workshop/0/?chapter=51700

ובכל זאת, ברור כי יש נסיבות מיוחדות שבהן מבחינה מעשית אי-אפשר לקיים בחירות במועדן. גם השופט חשין הבהיר זאת, כאשר הוסיף בהמשך לעמדתו: "ולא נדבר, כמובן, בשעת חירום ובהארכת תקופת כהונתה [של הכנסת] לאותה שעת חירום".פרשת בנק המזרחי, לעיל ה"ש 5, בעמ' 545.

התעקשות על קיום הבחירות במועדן בשעת חירום עלולה לסכן חיי אדם או לפגוע ביכולת לממש עקרונות יסוד אחרים. למשל, ייתכן שקיום בחירות בשעת חירום יפגע בעקרונות דמוקרטיים כמו בחירות כלליות וארציות (משום שחלק מבעלי זכות הבחירה, בפרט באזורים מסוימים, יתקשו או לא יוכלו להצביע), שוות (משום שהדבר יפגע במיוחד ברשימות מסוימות, למשל אלו שרוב תומכיהן מתגוררים באזורים שבהם ההצבעה מורכבת ומסוכנת יותר) והוגנות (אם שעת החירום תקשה על הליך ספירת הקולות).העקרונות של בחירות כלליות, ארציות ושוות מעוגנים בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת. העקרון של בחירות הוגנות קשור לעקרון של בחירות חשאיות, המעוגן אף הוא בסעיף זה – והוא מקובל בספרות הבוחנת תנאים למשטר דמוקרטי (למשל אצל דאל, לעיל ה"ש 2).

אם כך, נשאלת השאלה – מהם התנאים לדחיית מועד הבחירות לכנסת ומהן המגבלות על כך?

ישנן אמנם כמה דרכים לדחייה מסוימת של הבחירות, וכמה סוגים של דחיות. מבין האפשרויות שיפורטו להלן, רק הראשונה מתייחסת לדחייה של ממש במועד הבחירות, ואילו השאר מתייחסות לדחיות או הפסקות קצרות וספציפיות הרבה יותר.

1. דחיית מועד הבחירות בנסיבות מיוחדות

ההצדקה האפשרית לדחיית מועד הבחירות לכנסת היא שעת חירום. עוד לפני שהתקבלה הוראת חוק קבועה שתסדיר זאת, במלחמת יום הכיפורים (שפרצה ב-6 באוקטובר 1973), דחתה הכנסת את הבחירות שנועדו במקור ל-30 באוקטובר 1973 והן התקיימו במקום זאת ב-31 בדצמבר 1973. דבר זה נעשה בחוק שהתקבל כמעט בלא התנגדות (בקריאה השלישית ברוב של 67 חברי כנסת בעד ו-1 נגד) ב-25 באוקטובר 1973.‎‏חוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראת שעה), תשל"ד-1973; ד"כ 25.10.1973, 4575.

בשנת 1996 נכנסה לתוקף הוראה בחוק-יסוד: הכנסת שקבעה הוראות המגבילות את סמכותה של הכנסת לדחות את מועד הבחירות גם בשעת חירום. הוראה זו התקבלה יחד עם הוראות חוק-יסוד: הממשלה,חוק-יסוד: הממשלה, ס"ח התשנ"ב 214. שקבעו את הבחירה הישירה לראשות הממשלה (הבחירה הישירה בוטלה מאז) וכן את ההסדר החוקתי העדכני ביחס לחקיקת חירום.על הסדר זה, ראו: גיא לוריא, עמיר פוקס ודפני בנבניסטי תקנות שעת חירום: הצעה לרפורמה חוקתית (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2023).

הוראה זו קבועה בסעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת:

"(א) הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות;[...]"

סעיף 9א(א) עצמו משוריין, ואפשר לתקנו רק ברוב של לפחות שמונים חברי כנסת.לפי סעיפים 45 ו-45א לחוק-יסוד: הכנסת. הרוב לתיקון נדרש בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. יש טענה שסעיף 45א עצמו אינו משוריין, ולכן אפשר תחילה ברוב רגיל לתקן אותו באופן שיפחית את הרוב הדרוש לתיקון סעיף 9א(א), ולאחר מכן לתקן את סעיף 9א(א) באופן שיפחית את הרוב הדרוש לדחיית מועד הבחירות, ולבסוף לדחות בחוק ברוב רגיל את מועד הבחירות. עם זאת, לדעתנו, זו פרשנות דחוקה של החוק, ובוודאי שלא ניתן לאפשר עריכת תיקונים מעין אלה בתחולה מיידית. כמו כן, אי-אפשר לשנות, להפקיע זמנית את תוקפם או לקבוע תנאים בהוראות הסעיפים הנוגעים לדחיית מועד הבחירות – כמו שאר הוראות חוק-יסוד: הכנסת – באמצעות תקנות לשעת חירום (לפי סעיף 44 לחוק-יסוד: הכנסת).

אפשר אפוא להגדיר כמה תנאים מצטברים לדחיית הבחירות:

1. קבלת ההחלטה על ידי הכנסת: אי אפשר לעשות זאת, לדוגמה, באמצעות החלטה של הממשלה (כאמור לרבות בתקנות לשעת חירום);
2. בחוק בלבד;
3. הרוב הדרוש לקבלתו של החוק הוא שמונים חברי הכנסת לפחות. יש לכך חשיבות גדולה במיוחד, משום שבמרבית המקרים – וגם כיום, לפני הבחירות לכנסת ה-26 – המשמעות היא שיש צורך בגיוס תמיכה משמעותית מצד האופוזיציה;לביקורת על מידת הלגיטימציה המשפטית והציבורית של הוראה זו, המגבילה את סמכות החקיקה של הכנסת באמצעות רוב של 80 חברי הכנסת, אף שבעצמה התקבלה ברוב נמוך מכך, ראו את חוות דעתו של השופט חשין בפרשת בנק המזרחי, לעיל ה"ש 5, עמ' 544.
4. מתקיימות נסיבות מיוחדות המונעות את עריכת הבחירות בעיתן;
5. באותו החוק יש לקבוע את המועד החדש של הבחירות;
6. על תקופת הדחייה להיות מינימאלית ורק לפי המתחייב מהנסיבות המיוחדות. אם הנסיבות ישתנו לאחר קבלת החוק, וניתן לקצר את תקופת הדחייה, סעיף-קטן (ב) של סעיף 9א מאפשר זאת בהחלטה שתתקבל על ידי הכנסת ברוב של 61 חברי הכנסת, "ובלבד שהמועד החדש לא יהיה מוקדם מהמועד לקיום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9" – כלומר המועד לא יוקדם מהמועד המקורי לבחירות שנקבע בחוק היסוד.סעיף 9א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת ("[...] רשאית הכנסת, בהחלטה ברוב חבריה, להקדים את מועד הבחירות שנקבע לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהמועד החדש לא יהיה מוקדם מהמועד לקיום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9").

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, וממלא מקום מנכ"ל הוועדה, עו"ד דין ליבנה, התוו בהרצאה שנתנו ב- 23 ביוני 2026 שישה עקרונות להחלטה על דחיית בחירות:

1. עקרון ההכרח – נטל ההוכחה שיש לדחות את הבחירות מוטל על מי שמבקש לדחות אותן;
2. עקרון הזמניות – הדחייה תהיה לזמן מוגבל ומוגדר;
3. עקרון הפלורליזם המוסדי – ההחלטה תתקבל יחד בידי גופי שלטון שונים;
4. עקרון המוצא האחרון – הדחייה תהיה רק אם אין מוצא אחר לקיים את הבחירות;
5. עקרון השקיפות וההנמקה – דחיית הבחירות תישען על עובדות פומביות הניתנות לביקורת;
6. עקרון החזרה לשגרה –ההחלטה על דחיית הבחירות חייבת לכלול מראש את מתווה היציאה מההסדר.אבי בן הר "ניתן לדחות בחירות בעת חירום, אך יש לבחון היטב את התנאים לכך" זמן ישראל (24.6.2026), https://www.zman.co.il/697947/
   
   

חשיבותה של ביקורת שיפוטית על החלטת הכנסת לדחות את מועד הבחירות

חשוב להדגיש כי לכנסת יש ניגוד עניינים מובנה בהחלטה על דחיית הבחירות. זהו מצב שבו היא "מחוקקת לעצמה" באופן שעלול להתנגש עם אחד מעקרונות היסוד הדמוקרטיים. אמנם, הדרישה לרוב של לפחות 80 חברי כנסת מחייבת במרבית המקרים תמיכה משמעותית של האופוזיציה בדחייה – אך היא לא פותרת את ניגוד העניינים המובנה של הכנסת כמוסד ושל חברי הכנסת כפרטים (וייתכן גם מצב – והיו כאלה בעבר – שהקואליציה עצמה מנתה 80 חברי כנסת ויותר, כך שמעשית, לצורך דחיית מועד הבחירות לא יהיה צורך לגייס תמיכה מהאופוזיציה).

מכך מתחייבות שתי נקודות חשובות הנובעות גם מעקרונותיהם של השופט סולברג ועו"ד ליבנה:

1. ראשית, הנסיבות המיוחדות חייבות להיות חריגות מבחינה מהותית – שעת חירום ממשית שלא מאפשרת את עריכת הבחירות בעיתן – והנטל להוכיח זאת מוטל על מי שמבקש לדחות את הבחירות.
2. שנית, במיוחד בהקשר זה, מתחייבת ביקורת שיפוטית של בג"ץ על החלטתה של הכנסת, כדי לוודא שהיא לא חורגת מסמכותה ומעשית מאריכה את תקופת כהונתה משיקולים לא ענייניים.נקודות אלה משתקפות בדיוני החקיקה של הוראת חוק היסוד. חברי הכנסת הביעו חשש מכך שחברי הכנסת עצמם יוכלו לקבוע שקיימות נסיבות המונעות עריכת בחירות תקינות. כפי שהסביר ח"כ וירשובסקי: "מה הן "נסיבות שמונעות עריכת בחירות תקינות"? האם באמת חברי הכנסת בעצמם יכולים לקבוע זאת? [...] נניח ששתי המפלגות הגדולות מגיעות יחד לרוב של 80 והן אומרות, הדברים מתנהלים בצורה כל כך טובה ולראש הממשלה נוח כל כך, שהן מחליטות להאריך את תקופת כהונתה של הכנסת, ונסיבות מיוחדות במדינת ישראל קל מאד למצוא או קל מאד ליצור. אני זוכר את מה שהיה במלחמת יום הכיפורים ואני מבין שבנסיבות מיוחדות ולתקופה מוגבלת צריך לאפשר הארכת תקופת כהונתה של הכנסת, אבל אני בכל זאת שואל אם אי אפשר שמוסד אחר יאמר שאכן נתקיימו נסיבות מיוחדות, ולא הכנסת עצמה. במשך השנים הוצאנו מידינו את הסמכות לקבוע את המשכורת ודברים אחרים, ואולי רצוי להוציא גם ענין זה מידיה של הכנסת. לכן שאלתי היא אם אי אפשר ליצור מנגנון שונה במקצת להארכת תקופת הכהונה". (פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ה-12 (25.6.1991).) המונח "נסיבות מיוחדות" נבחר על ידי המחוקק כדי להדגיש את חריגותן של הנסיבות – שעת חירום של ממש – ובנוסף הדגישו חברי הכנסת בעת הליך החקיקה את חשיבותה של הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון כדי לוודא שמדובר אכן בנסיבות חריגות המחייבות את דחיית הבחירות. כפי שהסביר את ההסדר שהתקבל ח"כ מירום: "ראשית, אני מציע שנלך לקראת חבר-הכנסת וירשובסקי בכך שנכתוב "נסיבות מיוחדות" ולא "נסיבות", כדי להבהיר שזה צריך להיות מצב מיוחד. שנית, אם אנחנו מדברים על נסיבות מיוחדות, אפשר להגיש בג"ץ. כלומר, אם הכנסת תראה במצב רגיל לחלוטין נסיבות מיוחדות, בית המשפט העליון תמיד יוכל להגיד שאלה לא נסיבות מיוחדות". (שם.)
   
   

2. סמכויות מיוחדות לדחייה קצרה של זמן ההצבעה בקלפי מסוימת

במקרה שבו הבחירות נערכות במועדן, אך בערב יום הבחירות או ביום הבחירות עצמו קיימות באזור קלפי מסוים נסיבות מיוחדות העלולות למנוע את המהלך התקין של ההצבעה, קובע חוק הבחירות לכנסת הוראות מיוחדות המעניקות סמכויות לנשיאות ועדת הבחירות המרכזית. הנשיאות כוללת את יו"ר הוועדה (שהוא שופט בית המשפט העליון הנבחר על ידי שופטי בית משפט זה) וכן את סגניו; הסגנים הם נציגי ארבע הסיעות הגדולות בכנסת, שהן כיום הליכוד, יש עתיד, ש"ס וכחול-לבן – המחנה הממלכתי (ואפשר להגדיל את מספרם ל-8, ואז תקבע ועדת הכנסת מקרב אילו סיעות הם יגיעו).

ההוראות מאפשרות לנשיאות ועדת הבחירות לדחות את פתיחת הקלפי המסוימת, להפסיק ולחדש את ההצבעה ואף להוסיף זמן הצבעה – ובלבד שההצבעה תתאפשר רק עד 24 שעות אחרי שעת סגירת הקלפיות הקבועה בחוק. כך קובעת הוראת סעיף 70א(א) לחוק הבחירות לכנסת:

"ראו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, בערב יום הבחירות או ביום הבחירות, כי קיימות באזור קלפי פלוני נסיבות מיוחדות המונעות או העלולות, לדעתם, למנוע את המהלך התקין של ההצבעה, רשאים הם להורות על דחיית פתיחת הקלפי, על הפסקת ההצבעה ועל חידושה וכן על הוספת זמן להצבעה, ובלבד שלא תותר הצבעה כעבור יותר מ-24 שעות מהשעה הקבועה בסעיף 72 לסגירת הקלפיות, ורשאים הם להורות כי ההצבעה תיעשה באופן שמצביע חבר ועדת קלפי [...]".חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969.

במערכת הבחירות של שנת 1969 נכללה הוראה מעין זו בחוק הבחירות כהוראת שעה (כלומר, כחוק שחל רק על מערכת הבחירות ההיא).חוק הבחירות לכנסת (הוראות שעה), תש"ל-1969. הרקע לכך היה אירוע שהתרחש בקרית שמונה באותה שנה, אז הופסקו ונפסלו הבחירות להסתדרות בקרית שמונה בעקבות ירי קטיושות.הארץ (5.9.1969). על רקע זה הציעה הממשלה לאפשר ליו"ר ועדת הבחירות ולסגניו להחליט על דחייה של עד 48 שעות בזמן ההצבעה.הצעת חוק הבחירות לכנסת (הוראות שעה), תש"ל-1969, ה"ח 2. בשל התנגדות חברי כנסת לדחייה של 48 שעות, הוחלט לאפשר דחייה של עד 24 שעות בלבד.היום (26.9.1969). הוראה מעין זו נכללה גם במערכות בחירות נוספות מאז,ראו לדוגמה סעיף 30 לחוק הבחירות לכנסת העשירית (הוראת שעה), התשמ"א-1981. והיא הפכה להוראת קבע בחוק הבחירות החל משנת 1988.‎‏חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 18), התשמ"ח-1988.

לפי הוראת חוק זו, שיקול הדעת נמסר ליו"ר ועדת הבחירות ולסגניו. בעת חקיקת הוראת הקבע הובעה ביקורת על כך ש"עסקנים מפלגתיים" בדמות סגני יו"ר ועדת הבחירות עלולים להורות על דחיית פתיחתם של קלפיות משיקולים לא ענייניים,ראו את דבריו של ח"כ מתתיהו פלד בד"כ 30.11.1987, 648. והיו שתמכו מטעם זה להעביר את הסמכות לכך ליו"ר הוועדה בלבד, שהוא כאמור שופט.ראו את דברי ח"כ דן מרידור, שם, בעמ' 650.

3. סמכויות נוספות בשעת התקפה

ישנם גם מקורות נוספים מעניקים לגורמים שונים סמכות להפסיק את ההצבעה בקלפי מסוימת בשעת התקפה.

תקנות 123-120 לתקנות הבחירות לכנסת, תשל"ג-1973, קובעות כי אם "ניתנה אות אזעקה, או החלה פעולת אויב", מזכיר ועדת הקלפי – נציג ועדת הבחירות המרכזית ולא נציג רשימה – רשאי להכריז על הפסקת ההצבעה; לאפשר לחברי הוועדה ולמשקיפים לחפש מחסה; ולפני כן עליו לאבטח את הקלפי ואת חומר הבחירות. עליו להודיע על כך ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית וליו"ר הוועדה האזורית, ולחדש את ההצבעה ברגע שמתאפשר.

בנוסף, לפי סעיף 9ד לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, בעת "מצב מיוחד בעורף" (מצב שככלל מכריזה עליו הממשלה או שר הביטחון ושצריך להיות מאושר תוך ימים אחדים על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת) או ב"שעת התקפה", רשאים קצינים בכירים מסוימים המוגדרים בחוק, לתת כל הוראה הנדרשת לשמירה או להצלה של חיי אדם או רכוש. החוק מזכיר במפורש, בין היתר, סמכות לחייב אנשים לשהות במקום מסוים, לרבות במקלט או במרחב מוגן. בנוסף, לקצין בפיקוד העורף סמכויות בשטח, ובכלל זה מניעת כניסה או יציאה משטח כשנדרש הדבר להצלת נפש או רכוש.עמיחי כהן ומירית לביא, "מבצע 'שאגת הארי': מצב מיוחד בעורף" אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה (2.3.2026), https://www.idi.org.il/articles/63604. אם קלפי נמצאת במקום שעליו חלה הוראה כזאת, התוצאה המעשית יכולה לכאורה להיות הפסקת ההצבעה ופינוי הנוכחים, גם אם ההוראה הצבאית עצמה אינה מנוסחת כ"הפסקת הצבעה". על פניו, נראה בעייתי להעניק סמכות שכזו ביחס לקיום בחירות למפקד צבאי בלבד.

עם זאת ואולי בעקבות בעייתיות זו, לקראת הבחירות הנוכחיות לכנסת ה-26 נקבעו הוראות מיוחדות שיחולו רק בבחירות אלה, ושנקבעו על אף האמור בחוק ההתגוננות האזרחית או בהוראות על פיו. בין השאר נקבע כי בעת מצב מיוחד בעורף ובשעת התקפה, יו"ר ועדת הבחירות, בהתייעצות עם הרמטכ"ל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בחוק ההתגוננות האזרחית שיחולו על מקום הקלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה לבחירות. ההוראות האלה ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו באותו אזור לפי חוק ההתגוננות האזרחית, ובלבד שיאפשרו את מימוש זכות ההצבעה ואת מהלכן התקין של הבחירות. יו"ר ועדת הבחירות מוסמך באותה עת גם לקבוע כללים, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, בכל הנוגע ליישום או לתחולת חוק ההתגוננות האזרחית שעשויים להשפיע על המהלך התקין של הבחירות. ההוראות האלה לא יחולו על סמכויות לפי חוק ההתגוננות האזרחית הנוגעות למתן אות אזעקה או הנחיה מקדימה בשל התקפת אויב לצורך הגנה מיידית על חיי אדם.סעיף 6(6) לחוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026.

יודגש בהקשר זה כי נכון למועד כתיבת שורות אלה, הוכרז מצב מיוחד בעורף עד ליום ה-20.10.2026,‎‏הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 6.10.2026 (7.10.2026), https://www.gov.il/he/pages/gov-mes071026. שבוע אחד לפני מועד הבחירות. בהנחה שתוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף יוארך, ושההכרזה תהיה בתוקף במועד הבחירות – הסמכויות שמוענקות לגורמי צבא (לפי חוק ההתגוננות האזרחית) והסייגים להן באמצעות הסמכויות המוענקות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית (לפי ההוראות המיוחדות שנקבעו לקראת הבחירות הקרובות) יהיו בתוקף.