יום הבחירות לכנסת ה-26: כל מה שהבוחר צריך לדעת
ירושלים, אוקטובר 2026 | Photo by Yonatan Sindel/Flash90
כל אזרח ישראלי שמלאו לו 18 שנים עד יום הבחירות לפי התאריך העברי או הלועזי (המוקדם מביניהם), והוא רשום בפנקס הבוחרים, הנגזר מתוך מרשם התושבים של משרד הפנים.
האפשרות להצביע בנציגויות ישראל בחו"ל שמורה לקבוצות מצומצמות המוגדרות בחוק הבחירות לכנסת, ובהן עובדי מדינה ושליחים מסוימים של מוסדות לאומיים וחלק מבני משפחותיהם. בחירות אלה התקיימו כמה ימים לפני ה-27.10. כל השאר – צריכים לחזור לישראל כדי להצביע. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-810 אלף מבעלי זכות הבחירה מתגוררים בחו"ל. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה המליצו להרחיב את אפשרות ההצבעה מחו"ל לחלק מהאוכלוסייה הזו – אלו השוהים זמנית בחו"ל ושמרכז חייהם נשאר בישראל.
ברוב הקלפיות ברחבי הארץ אפשר להצביע בין השעות 7:00 בבוקר ל-22:00 בלילה. ביישובים שבהם עד 350 בעלי זכות בחירה בלבד, הקלפיות פתוחות רק בין 8 בבוקר ל-20:00 בלילה, וכך גם בחלק מהקלפיות המיוחדות (למשל בבתי חולים). מי שהגיע לקלפי לפני שעת הסגירה ונמצא בתור זכאי להצביע גם לאחר שעת הסגירה.
לנשיאות ועדת הבחירות המרכזית (יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, וארבעת סגניו, שהם נציגי מפלגות) יש סמכות לעכב פתיחת קלפיות, להפסיק ולחדש את ההצבעה, וגם לדחות את מועד סגירתן של קלפיות ספציפיות ב-24 שעות לכל היותר בנסיבות מיוחדות – למשל בשל אירועים ביטחוניים. גם מזכירי ועדות קלפי רשאים להחליט על הפסקת הצבעה בקלפיות וחידושה מסיבות ביטחוניות. סמכויות כלליות להורות על סגירת ופינוי מקומות, לרבות קלפיות, קיימת גם למפקדי צבא מסוימים, למשל בשעת התקפת אויב (ר' חוות דעת בנושא דחיית מועד הבחירות).
ככלל, בהתאם לעיקרון המכונה "ריתוק לקלפי", כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי שבה הוא רשום, בהתאם למענו במרשם האוכלוסין. לפני הבחירות נשלחת לבוחרים הודעה ובה מיקום הקלפי, ואפשר לברר את מיקומה גם באמצעות שירותי המידע של משרד הפנים.
הצבעה במעטפות כפולות, הנקראות בלשון החוק "חיצוניות", היא הסדר הצבעה מיוחד המיועד לקבוצות מסוימות של מצביעים. במקרים אלה, משתמשים בשתי מעטפות: אחת ללא פרטים מזהים, שלתוכה מוכנס פתק ההצבעה; ועוד מעטפה חיצונית שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של המצביע. מעטפות אלו אינן נספרות בקלפי ההצבעה, אלא נשלחות ישירות לוועדת הבחירות המרכזית ונספרות רק לאחר שנבדק כי האזרח לא הצביע גם בקלפי "הרגילה" שלו. לאחר הווידוא, מופרדות המעטפות הפנימיות מהמעטפות החיצוניות שעליהן פרטי הזיהוי, והקולות נספרים בלי שניתן לקשר בין הבוחר לבין הפתק שבחר.
איפה ומי מצביעים במעטפות כפולות? ראשית, בקלפיות מיוחדות: בנציגויות ישראל בחו"ל; בקלפיות צבאיות – חיילים; בבתי חולים – מאושפזים וחלק מהעובדים; בבתי סוהר ומעצר – אסירים, עצירים, סוהרים ושוטרים. קלפיות מיוחדות מוצבות גם במוסדות רווחה שונים, ולפי הוראת שעה לכנסת ה-26 יוצבו גם קלפיות ייעודיות למפונים.
מעטפות כפולות משמשות גם להצבעה של מי שבשל מוגבלות בניידות מצביעים בקלפי רגילה שאינם משויכים אליה. לפי החוק, בכל יישוב חייבת להיות קלפי המתאימה לאנשים המוגבלים בניידות, וביישובים גדולים – יותר מכך.
כדי שאדם יוכל להצביע בקלפי כזו, עליו לחתום על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מוגבל בניידות (אלא אם המוגבלות שלו נראית לעין או שהציג תעודה מתאימה). בפועל, במערכות הבחירות האחרונות בעלי זכות בחירה רבים שאינם מוגבלים בניידות מנצלים אפשרות זו – בעיקר מי שמתגוררים בפועל הרחק מכתובתם הרשמית, ובהם סטודנטים, עובדים זמניים ועוד רבים.
כדאי לציין בהקשר זה שבניגוד להצעת ועדת הבחירות המרכזית, ובניגוד להוראות שעה שהתקבלו לגבי שתי מערכות הבחירות הקודמות, בבחירות 2026 לא נקבעה חובה חוקית להציב קלפיות מיוחדות בבתי אבות, בשל התנגדות הרוב הקואליציוני בוועדת החוקה, חוק ומשפט. עם זאת, ועדת הבחירות המרכזית בעצמה יזמה הצבת קלפיות מיוחדות המיועדות לאנשים המוגבלים בניידות בבתי אבות רבים, מה שיאפשר לכל מי שמתגוררים בהם להצביע במקום מגוריהם ובקלפי נגישה.
הסדרים מיוחדים נקבעו גם לגבי אוכלוסיות מסוימות נוספות. לדוגמה, שוטרים רשאים להצביע בכל קלפי; מזכירי ועדות קלפי ולעתים גם חברי הוועדות והמשקיפים זכאים להצביע בקלפיות שבהן הם מוצבים; ונשים השוהות במקלט לנשים מוכות רשאיות להצביע בכל קלפי המיועדת לאנשים המוגבלים בניידות. גם הצבעות אלה מתבצעות באמצעות מעטפות כפולות.
במערכות הבחירות האחרונות, במיוחד מאז מגפת הקורונה, גבר מאוד שיעור המעטפות הכפולות. בבחירות 2022 הגיעו לוועדת הבחירות המרכזית כ־463 אלף מעטפות כפולות, קרוב ל-10% מכלל הקולות. בבחירות 2026 אפשר לצפות שהנתונים יהיו גבוהים יותר – לאור ריבוי המגויסים והמפונים, ומשום שרבים נוהגים להצהיר שהם מוגבלים בניידות ולהצביע בקלפיות מיוחדות המותאמות לכך, אף אם חלק ניכר מהם אינם מוגבלים בניידות. הצעות חוק מהשנים האחרונות (לרבות ביוזמת ועדת הבחירות המרכזית) ביקשו לטפל בתופעה זו, ולצמצם את מספר המעטפות הכפולות (שהליך ספירתן כאמור מורכב יותר), באמצעות מתן אפשרות לכל אחד לקבוע עד כמה שבועות לפני הבחירות את מקום ההצבעה שלו, גם אם הוא שונה מכתובתו הרשמית (ראו חוות דעת תומכת של חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה).
אין חובה להביא לקלפי את ההודעה לבוחר. יש להציג אחד ממסמכי הזיהוי המוכרים: תעודת זהות ישראלית (אין חובה שתהיה בתוקף), דרכון ישראלי בתוקף, רישיון נהיגה ישראלי בתוקף או תעודה צבאית אישית בתוקף. בעלי תפקידים מסוימים רשאים להזדהות גם באמצעות תעודות אחרות שנקבעו בחוק.
יום הבחירות הוא יום שבתון. עובד המועסק אצל מעסיקו לפחות 14 ימים רצופים לפני הבחירות זכאי ככלל לתשלום שכרו הרגיל עבור יום זה, מבלי שינוכה לו יום חופשה. עובד שזכאי לשבתון ועובד בכל זאת, זכאי בתנאים מסוימים להטבות כמו שכר מוגדל.
למרות השבתון, שירותים וענפים רבים ממשיכים לפעול: למשל תחבורה ציבורית, שירותי בריאות, שירותי ביטחון והצלה, מסעדות, בתי מלון ותחנות דלק. המעסיקים מחויבים לאפשר לבעלי זכות הבחירה להגיע לקלפי ולהצביע (וגם חלק מעובדים אלה זכאים לשכר מוגדל).
בכל קלפי אמורים להימצא פתקים של כל הרשימות המתמודדות. אם חסרים פתקים של רשימה מסוימת, יש לפנות לוועדת הקלפי כדי שהמחסור יטופל. אפשרות נוספת היא להשתמש בפתק לבן ריק – גם פתקים כאלה אמורים להיות מאחורי הפרגוד – ולכתוב עליו בעט כחול את אותיות הרשימה הרצויה, או את האותיות ואת שם הרשימה. פתק כזה נחשב לקול כשר. פתק לבן ללא סימון – נחשב לקול פסול.
בין המקרים שעלולים להביא לפסילת הקול: כל סימן על הפתק או המעטפה המאפשר לזהות את המצביע; מעטפה שיש בה פתקים של רשימות שונות; מעטפה שיש בה 4 פתקים ומעלה של אותה רשימה; פתק לבן ריק, או פתק לבן שלא עונה על ההגדרות שקבועות בחוק לסימון הצבעה על גבי פתק לבן ריק (ר' לעיל); מעטפות שאינן אלו שסופקו בידי ועדת הבחירות המרכזית, או שאינן נושאות את החתימות הדרושות של חברי ועדת הקלפי; פתקי הצבעה שאינם עונים על דרישות החוק והחלטות ועדת הבחירות המרכזית בהיבטים כמו גודל, צבע וכו'. ר' מסבירון בנושא.
כדי להימנע מטעויות, רצוי להשתמש בפתק מודפס תקין אחד בלבד, להכניסו למעטפה הרשמית, ולא להוסיף עליה או על הפתק סימונים.
בכל קלפי פועלת ועדת קלפי המורכבת מנציגי סיעות בכנסת היוצאת (בדרך כלל שלוש סיעות, מגושים פוליטיים שונים); כל רשימת מועמדים (לרבות רשימות שלא יוצגו בכנסת היוצאת) שאין לה חבר בוועדת הקלפי – רשאית לשלוח משקיף לאותה הקלפי. לצדם פועלים אנשי ועדת הבחירות המרכזית – שני מזכירי קלפי ובדרך כלל גם מפקח טוהר הבחירות.
ככלל, הבוחר נכנס לבדו אל מאחורי הפרגוד, כדי להגן על חשאיות ההצבעה ולמנוע הפעלת לחץ. בוחר שבשל מחלה או מוגבלות אינו מסוגל לבצע בעצמו את פעולות ההצבעה המעשיות, רשאי להיעזר במלווה, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק.
ככלל, אסור לצלם בתוך מקום הקלפי, ובכלל זה מאחורי הפרגוד. האיסור נועד להגן על חשאיות ההצבעה (לרבות על המידע אם אדם מסוים הצביע או לא) ולמנוע מצבים שבהם בוחרים נדרשים להציג צילום כהוכחה לכך שהצביעו בכלל או לרשימה מסוימת, למשל בתמורה לתשלום או בעקבות הפעלת לחץ.
איסור זה חל על המצביעים ועל נציגי המפלגות בקלפיות. נציגי ועדת הבחירות המרכזית – במיוחד המפקחים, ובמקרים מסוימים גם המזכירים – רשאים לצלם בנסיבות ותנאים מסוימים, רק לצורך שמירה על טוהר הבחירות וכאשר מתעורר חשש לפגיעה בו (גם להם אסור כמובן לצלם את ההצבעה עצמה).
באופן כללי, חשוב לדעת: זכותו המלאה של כל אחד לא לחשוף למי הצביע, ואסור לדרוש ממנו לעשות זאת או לדרוש תיעוד להצבעתו. כמובן שכל איום, כפייה או הבטחת טובת הנאה בהקשר של הצבעה לרשימה מסוימת או בכלל – מנוגדים לחוק.
ביום הבחירות אסורה כל תעמולת בחירות – שכנוע בעל פה, חלוקת חומרי תעמולה כתובים וכדומה – בתוך מקום הקלפי (כולל המבנה והחצר) ובמרחק של עד 10-5 מטרים משער הכניסה אליו (תלוי בסוג הכניסה והמבנה). מחוץ לתחומים אלה מותר לקיים תעמולת בחירות.
אם מתעורר חשד להפרעה להצבעה או לעבירה על חוק הבחירות, למשל ניסיון למנוע מבוחר להצביע, התחזות לבוחר אחר, הפעלת לחץ או איום על בוחרים, או ניסיון לפגוע בחשאיות ההצבעה, יש לדווח על כך למזכיר ועדת הקלפי או למפקח טוהר הבחירות, וכן אפשר לדווח למוקד ועדת הבחירות המרכזית. במקרה של חשד לעבירה פלילית או לאלימות יש לדווח גם למשטרה.
כן. במהלך יום הבחירות מפרסמת ועדת הבחירות המרכזית נתונים על שיעורי ההצבעה. בבחירות 2026 צפוי חידוש משמעותי: הוועדה תפרסם לפחות ארבע פעמים במהלך היום גם נתונים על שיעור ההצבעה בכל קלפי רגילה, ולא רק נתונים ארציים.
בהתאם להחלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ופסיקות בג"ץ מהעת האחרונה, לנציגי ועדות הקלפי אסור להוציא מידע על ההצבעה ולהעבירו למפלגות, לרבות על זהות או מספר המצביעים. זאת בניגוד למערכות בחירות קודמות, שבהן הועבר מידע על זהות מי שהגיעו להצביע, בין היתר באמצעות אפליקציית האלקטור.
