ממצאי מחקר בנושא שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים
בשבוע הבא תעלה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק המבקשת לשלול את אזרחותם של סייעני טרור. מחקר חדש של אפרת רחף מתנגד להצעת חוק זו וממליץ לבטל את הסמכות לבטל אזרחות בגין הפרת אמונים. קראו את תקציר המחקר ומסקנותיו.
סעיף 11 לחוק האזרחות מסמיך את שר הפנים לבטל את אזרחותו של אדם ש'עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל' ומוסיף וקובע כי תתבטל אזרחותו של אזרח שיצא שלא כדין מישראל למדינת אויב. המחקר שבכותרת בוחן הוראות אלו באופן ביקורתי, ובמסגרתו נדונה גם הצעתו של ח"כ גלעד ארדן לתיקון הסעיף בדרך שתאפשר להגביר את השימוש בסמכויות הללו.
להלן מקצת הממצאים והמסקנות הכלולים במחקר:
- חסינותו הטבועה של האזרח מפני גירוש היא הזכות המרכזית שנובעת מן האזרחות, ושלילת האזרחות מיועדת בעיקר להכשיר מבחינה משפטית את הגירוש מישראל.
- המשפט הבין-לאומי מגביל שלילת אזרחות ואוסר כליל שלילת אזרחות מאדם או מקבוצת בני אדם מטעמים גזעיים, אתניים, דתיים או פוליטיים.
- הסמכות לשלול אזרחות בגין פעילות חתרנית מאפיינת משטרים לא דמוקרטיים. ברובן המכריע של המדינות הדמוקרטיות מעשי בגידה וטרור מטופלים רק בדין הפלילי. שופט עליון אמריקני ידוע קבע זה כבר כי 'אזרחות אינה רישיון הפוקע בגין התנהגות רעה'.
- החוק הישראלי אינו מתיישב עם עקרונות המשפט הבין-לאומי ועם המשפט הנוהג במדינות דמוקרטיות, מטעמים אחדים: (א) העילה של 'הפרת אמונים' אינה מקובלת ואף לוקה בעמימות רבה; (ב) לא קבוע בחוק סייג בדבר שלילת אזרחות שתוצאתה חוסר אזרחות; (ג) הסמכות מופקדת בידי שר הפנים ולא בידי בית המשפט.
- ההוראה בעניין ביטול האזרחות בגין יציאה שלא כדין למדינת אויב אף היא חריגה. הוראה זו נקבעה בחוק בשנת 1980 בעקבות מחטף שיזם ח"כ דב שילנסקי. אין לראות ביציאה שלא כדין למדינת אויב משום מקרה פרטי של הפרת אמונים באופן גורף, ואף אין יחס ראוי בין חומרת המעשה (עברה שדינה ארבע שנות מאסר) לבין תוצאה דרקונית זו.
- התועלת המעשית הטמונה בשלילת אזרחות בגין הפרת אמונים פעוטה למדי. כך למשל, מחקר שנעשה על האנתיפאדה הראשונה העלה כי יעילותו של הגירוש מפוקפקת. הדין הפלילי מאפשר לטפל במעשי טרור ובגידה בהטלת סטיגמה על העבריין ובשלילת חירותו.
- מצד אחר, הסיכונים בסמכות זו במציאות הישראלית גדולים, בעיקר בחשש מפני אכיפה סלקטיבית ומפלה כלפי האזרחים הערבים. שמירה על אופיהּ היהודי של המדינה בסמלים יהודיים ובחוק השבות חייבת להיות מלווה בהקפדה יתרה על שוויון לפני החוק.
- טיעון הדמוקרטיה המתגוננת אינו מצדיק את הסמכויות הנדונות, וממילא לא ברורה התועלת בשלילת אזרחות למיגור הטרור.
- העברת הסמכות לבית המשפט לא תסלק את הסיכונים הטמונים בה.
- לנוכח כל אלה מומלץ לבטל את הוראות החוק האמורות (סעיפים 11[א] ו-11[ב] לחוק האזרחות). עם זה אפשר לשקול חקיקה בעניין שלילת זכויות אזרחיות לתקופה קצובה בידי בית משפט כעונש משלים לעונש העיקרי בגין הרשעה בעברת בגידה חמורה.
המחקר המלא ראה אור בסוף חודש יולי 2008:
אף על פי שחָטא – ישראלי הוא? שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים, מחקר מדיניות 73, אפרת רחף, בהנחיית מרדכי קרמניצר, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.