מבצע

שיקום המפלגות בישראל

המפלגות בישראל נתונות במשבר קשה, והוא חמור במיוחד במפלגות המצרפיות הדמוקרטיות. הדבר מתבטא לא רק בהישגיהן האלקטורליים, אלא גם בהיחלשות הקשר שלהן עם החברה ובפריחת הפוליטיקה האישית בישראל. נראה שאין הן מצליחות להסתגל לשינויים מרחיקי לכת, חברתיים, תרבותיים, טכנולוגיים ופוליטיים, שהתחוללו בישראל ובכל הדמוקרטיות המפותחות בעשורים האחרונים. ארבעת המאמרים בקובץ מציגים דגשים שונים בהגדרת הבעיה ובמיוחד בהצעות לפתרונה, במטרה לחזק את המפלגות ובכך את המשטר הדמוקרטי בכללותו.

מצבן של המפלגות בישראל קשה ביותר, כמעט לפי כל אמת מידה: היקפי החברוּת במפלגות, הזדהות הציבור עם מפלגות ומידת האמון שלו בהן, זיקתן לקבוצות אינטרס ומעמדן בשלטון המקומי. הקשר שלהן עם החברה הישראלית נחלש מאוד בעשורים האחרונים, וחמור במיוחד מצבן של המפלגות המִצרפיות הדמוקרטיות.

היחלשות המפלגות במדינות דמוקרטיות היא תופעה אוניברסלית, אך היא קיצונית בישראל בהשוואה לרוב רובן של הדמוקרטיות האחרות. גם העלייה של הפוליטיקה האישית, תופעה המכונה 'פרסונליזציה' קיצונית במיוחד אצלנו.

לקראת צאתו לאור של הספר שיקום המפלגות בישראל: למה ואיך? מוצג בפניכם פרק נבחר בנושא שיקום המפלגות בישראל, המציע המלצות עיקריות לשיפור תפקודן ומעמדן. אנו מאמינים כי אפילו אם מפלגה אחת או מפלגות בודדות ירימו את הכפפה ויאמצו את ההמלצות המוצעות ברמת המפלגה, יתחולל שינוי גם אצל מפלגות אחרות. אלו יחקו אותן מתוך רצון שלא לפגר אחריהן בתחרות על ליבו של הבוחר. שכן הדמוקרטיה הישראלית זקוקה למוסדות דמוקרטיים חיוניים, והמפלגות הן מוסד חשוב במארג זה.

 

תקציר ההמלצות

המלצות ברמת המדינה (תיקוני חקיקה)

1. תיקונים בכללי מימון מפלגות

  • המדינה תעניק למפלגות מימון תואם על תרומות נמוכות שהיא גייסה ועל דמי חבר שנתיים שגבתה (במגבלות על הסכום או על מספר המשלמים).
  • ייאסר שימוש בכספי המימון השוטף לצורכי בחירות.
  • מפלגות יחויבו להשקיע שיעור נכבד מההוצאות השוטפות שלהן (לפחות 50%) על פעילויות שייקבעו מראש בחקיקה – לדוגמה הקמת אתר אינטרנט ותפעולו, פעילות רעיונית ומחקרית, הכשרת פעילים ופוליטיקאים.
  • מפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים לבחירה של מועמדים לכנסת ומנהיג יקבלו מימון מיוחד לצורך כך.
  • מפלגות אשר יעמדו בתנאי מינימום של ייצוג לשני המינים ברשימה יקבלו תוספת למימון הבחירות שלהן.

2. תיקונים בשיטת הבחירות

  • הכנסת רכיב אישי לשיטת הבחירות - אימוץ שיטה רשימתית פתוחה למחצה.
  • הכנסת רכיב אזורי לשיטת הבחירות - מעבר לבחירות יחסיות באזורי בחירה רב-נציגיים.

3. הקשחת התנאים לפיצול סיעות בכנסת - הטלת סנקציות על כל סוגי הפיצול, לרבות פיצול סיעה משותפת לפי מפלגות קיימות ופיצול של למעלה משליש מחברי הסיעה.

 

המלצות ברמת המפלגות (וולונטריות)

1. מַעבר לפעילות מבוזרת באמצעות רשתות של גופים וולונטריים עצמאיים למחצה (זכיינים) הפועלים בתחומים מסוימים (לפי אזור גאוגרפי או השתייכות דמוגרפית, עיסוק מקצועי, נושא מהותי כמו איכות סביבה וכו'). המפלגה תשתף פעולה עם הגופים האלה מבחינת חסות פומבית, קשרים רצופים עם נציגי המפלגה בכנסת ובממשלה, השתתפות של נציגי הגופים האלה בוועידה מפלגתית שנתית ואולי גם מימון (בהתאם לקריטריונים שהמפלגה תקבע).

2. פעילות דיונית נרחבת, פיזית ומקוונת, במגוון נושאים שבה יוכל להשתתף כל מי שירצה. גם מצע המפלגה יגובש בדרך זו.

3. המפלגה תנוהל בידי הנהלה פוליטית מצומצמת שתסתמך על צוות מקצועי.

4. המפלגה תקיים סדנאות להכשרת פעילים ופוליטיקאים.

5. בחירת מועמדים לכנסת ומנהיג

  • המפלגה תאמץ הליך מבוזר לבחירת מועמדים לכנסת שיהיו מעורבים בו כמה גופים בוחרים (מנהיג, אליטה מצומצמת, מוסד ייצוגי, כל החברים או כל התומכים). ההליך יכול להיות בשלבים (כלומר כל גוף יהיה מעורב בשלב אחר של הבחירה) או במקביל ובנפרד (כלומר כל גוף יבחר מועמדים אחרים, או שיינתן לו משקל מסוים בהליך הבחירה).
  • יש להימנע משיטות רוביות לבחירת מועמדים אלא לאמץ שיטה שבה מספר ההצבעות (סימונים) של כל בוחר קטן ממספר המקומות הריאליים. יש להעדיף הצבעת דירוג.
  • מנהיג המפלגה ייבחר באופן דמוקרטי על ידי ציבור רחב (חברים, תומכים, פריימריז פתוחים). יש להעדיף הצבעת דירוג, ובכך להימנע מסיבוב שני.
  • המפלגה תארגן מסעות בחירות של מועמדים לרשימה לכנסת ולמנהיג, לרבות מפגשים פיזיים ומקוונים בין המועמדים לציבור, שיכללו דיון, עימות והצבעה.

6. חברי מפלגה

  • ייפתחו מגוון מסלולים ואפשרויות - בצד חברי מפלגה (משלמי דמי חבר) יהיה אפשר להצטרף למפלגה במעמד אחר, למשל תומכים שאינם חברים.
  • בכל הנוגע לחברי המפלגה - המפלגה תעדיף חברות איכותית על פני חברות המונית.
  • יינתן גמול דיפרנציאלי לפי עוצמת הקשר למפלגה - למשל, גם חברים וגם תומכים ישתתפו בהליך בחירת המועמדים, אך יינתן משקל גדול יותר להצבעת החברים.

7. המפלגה בכנסת

  • המפלגה תחלק גזרות בין חברי הכנסת שלה - כל אחד מהם יתמקד בנושא משלו, בתוך הכנסת ומול הציבור (לרבות אותן קבוצות של גופים וולונטריים עצמאיים למחצה או זכיינים). התמקדות זו תובלט כלפי התקשורת והציבור הרחב.
  • המפלגה תפעל באופן מלוכד בכל הכרוך בשימוש בכלים פרלמנטריים אישיים (כמו הצעות חוק פרטיות).

8. המפלגה בחברה

  • המפלגה תתחזק רשת של פעילים ושל גופים (הזכיינים) שיפעלו בכל האזורים במגוון נושאים וזירות בחברה.
  • המפלגה תקיים קמפיינים נושאיים, לבדה או בשיתוף של ארגוני חברה אזרחית או עם הזכיינים.
  • המפלגה תחזור להשקיע ולהתמודד בבחירות המקומיות, בבחירות למועצה ולראשי הרשויות, מתוך זיהוי ברור של המועמדים עם המפלגה.

9. המפלגה במרשתת

  • המפלגה תעלה באופן רצוף (ולא רק בתקופת בחירות) תכנים באינטרנט, באמצעות תחנת שידור מקוונת, לרבות סרטונים והסכתים.
  • המפלגה תנצל את הפעילות האישית של פוליטיקאים באינטרנט וברשתות החברתיות לטובתה, באמצעות יצירת קשר ברור בין השניים: הפוליטיקאי יידרש לסמן את עצמו כנציג המפלגה (למשל באמצעות הסמל של המפלגה) ולשתף תכנים של המפלגה, והמפלגה גם תעודד תנועה של הגולשים מהפוליטיקאים למפלגות.
  • פעילות המפלגה תועבר לפלטפורמות ייעודיות שיאפשרו לה לתאם את כל פעילויות הרשת שלה.