להורדה

שוויון בנטל או נטל השוויון?

לקראת ביטול חוק טל וההשלכות של גיוס בני הישיבות לצה"ל

כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה - פורום קיסריה 2012

  • מאת:
  • שנה:
  • כריכה: מקוון בלבד
  • מספר עמודים: 26 עמ’
  • מרכז: המרכז לממשל וכלכלה

דוח זה סוקר בתמצית את ההתפתחות של הסדר דחיית השירות במרוצת השנים ומתמקד בפעולתם של ועדות ציבוריות, הכנסת, הממשלה ובג"ץ בעיצוב ההסדר. 

מקורו של הסדר דחיית השירות לבחורי ישיבות ש"תורתם אומנותם" בהוראה של ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון במלחמת העצמאות. תמצית ההוראה הייתה הקביעה שבחורי ישיבות אינם חייבים בגיוס צבאי. הסדר זמני זה, שנגע באותה עת ל 400- בחורי ישיבות בלבד, הפך במרוצת השנים למסלול המרכזי לצעירים החרדים והיה אחראי במידה רבה להפיכת החברה החרדית ל"חברת לומדים".

חוק טל משנת 2002 נועד לעגן את ההסדר בחוק אך גם לייצר מנגנונים להגברת השוויון בנטל באמצעות שנת הכרעה ומסלולים לשירות חרדים בצבא ובשירות האזרחי. בפברואר 2012 פסל בג"ץ ברוב קולות את החוק וקבע שהוא אמנם סייע להקמת מסלולי שירות צבאי ואזרחי לחרדים, אולם כשל ביישומם בגלל הכשלים המובְנים שיש בו. ועדה קואליציונית של הכנסת - ועדת קש"ב בראשותו של ח"כ יוחנן פלסנר - הוקמה כדי להציג לכנסת חוק חלופי. את החוק החלופי יש לחוקק עד תחילת אוגוסט 2012 , מועד פקיעת החוק הקודם.

נייר המדיניות סוקר בתמצית את ההתפתחות של הסדר דחיית השירות במרוצת השנים ומתמקד בפעולתם של ועדות ציבוריות, הכנסת, הממשלה ובג"ץ בעיצוב ההסדר. הנייר מביא נתונים מספריים עדכניים על הנמצאים בהסדר דחיית השירות, על חרדים המשרתים בצבא ובשירות האזרחי ועל ההיבטים הכלכליים והחברתיים של ההסדר.
בנייר מוצגות שלוש בעיות במצב הקיים:

  1. בעיה ערכית: חוסר שוויון בקרב יחידים וקבוצות אוכלוסייה בישראל.
  2. בעיה מבצעית: נובעת ממחסור בכוח אדם בצה"ל.
  3. בעיה כלכלית: כרוכה בהסדר דחיית השירות.

הקריטריונים לבחינת המדיניות המומלצת נבחנים בנייר לאור מידת תרומתם לצמצום בעיות אלו ובהתחשב באפשרות היישום שלהם בחוק והאפקטיביות שלהם ביחס לציבור החרדי. האלטרנטיבות למצב הקיים מוצגות באמצעות שתי חלופות אפשריות. החלופות נבחנות על ידי העמדת היתרונות של כל חלופה מול חסרונותיה.

החלופה הראשונה: חלופת שירות לכול עִם מכסת פטור. בחלופה זו יחויבו גברים חרדים לשרת בצבא בהגיעם לגיל 22 , למעט קבוצה מוגדרת ומוגבלת במספרה שתיקבע על ידי מבחן חיצוני או על ידי מתן שוברי פטור לראשי הישיבות בהתאם למספר תלמידיהם. כדי ליישם את החלופה הזאת יש לקבוע בחוק תמריצים חיוביים ושליליים להגשמתה. התמריצים יכולים להיות אישיים, מוסדיים או כאלו הנוגעים לכלל הקהילה החרדית.

חלופה זו תיתקל בהתנגדות גורפת מצד החברה החרדית ומעצבי דעת הקהל שלה. יתרה מזו, ניתן לשער שאמצעים חריפים שנועדו ליצור שינוי חברתי כה מקיף יגרמו - לפחות בטווח הקצר - לקרע עמוק בין הקבוצה החרדית לבין הציבור החילוני והדתי הלא חרדי.

מבחינת שוויוניות, חלופה זו הולמת ביותר את פסיקת בית המשפט העליון. היתרונות הכלכליים שלה נובעים מכניסה עתידית של אלפי חרדים לשוק העבודה ומהפחתת התקציבים לישיבות ול"כוללים". עם זאת, ככל שהיא תצליח יותר, כך יהיו עלויותיה הכספיות בטווח הקצר גבוהות יותר.

החלופה השנייה: חלופת הצבת יעדים ברורים לגיוס חרדים. חלופה זו קובעת כי בעיקרון מדינת ישראל איננה מחייבת בגיוס את מי שמבקש ללמוד תורה. בה בעת היא קובעת שהמדינה מעוניינת לגייס את מרבית בניה של החברה החרדית. בתהליך הדרגתי שיימשך שנים אחדות ייקבע יעד שנתי ברור למספר החרדים שיתגייסו לצבא ולשירות האזרחי. אמנם כבר בשנת 2011 הציבה הממשלה יעדים לגיוס חרדים, אך על פי חלופה זו היעדים הנוכחיים ייתָּמכו לראשונה גם בתמריצים שליליים.

חלופה זו תוּבן בציבור כהמשך של מתווה חוק טל בשל אי-כפיית הגיוס על החרדים, שלא כמו הציבור הכללי - המחויב בגיוס.

לחוק הקובע יעדי גיוס אך לא מחייב את הפרט החרדי להתגייס תהיה השפעה מוגבלת על הגידול במספר החרדים הפונים לשירות הצבאי או האזרחי -לאומי, ולכן ספק אם חלופת יעדי הגיוס עומדת במבחן השוויוניות שקבע בג"ץ. היא כן עומדת במבחן ההיתכנות הכלכלית המידית.

נייר המדיניות בוחן גם את ההיתכנות של שילוב החלופות באמצעות קביעת עקרון השירות לכול בחוק, אך החלתו רק על בני המחזורים שטרם נכנסו להסדר "תורתו אומנותו", כיום בני 17 ופחות.
לפי הצעה זו:

  1. מודל הגיוס בחמש השנים הקרובות יהיה מודל היעדים.
  2. המודל יבחן עד כמה התניית תקצוב הישיבות בגיוס לצבא היא התניה אפקטיבית.
  3. בעוד חמש שנים יופעל מודל הגיוס לכול עִם מכסת פטור.

היתרונות המובהקים של שילוב החלופות הם אי-כניסה לעימות מידי עם החברה החרדית והטמעת העיקרון של שירות לכול עִם מכסת פטור בטווח של חמש שנים. עקרון השוויון ייקבע בחוק מלכתחילה, גם אם יישומו יהיה מדורג. בלי קשר לחלופה שינקטו בסופו של דבר מעצבי המדיניות, הנייר המוגש כאן מציע שורה של צעדים שיכולים לקדם את השוויון בנטל:

  1. תגמול לחיילים לפי משך ואופי השירות שלהם.
  2. קיצור השירות הצבאי ובד בבד שירות משמעותי יותר לחרדים, באמצעות:
    א. הארכת השירות האזרחי.
    ב. הקמת מסלולים דומים לישיבות ההסדר המיועדים לחרדים שיפנו לשירות קרבי.

צעדים אלו יתממשו בשילוב עם עידוד הכניסה לצבא ולשוק העבודה באמצעות:

  1. הגבלת התמיכה לאברכי "כולל", למעט קבוצת מצטיינים עד גיל 24 .
  2. פיקוח משולב על הישיבות וה"כוללים" של צה"ל ושל משרד החינוך.

מחבר הנייר: גלעד מלאך, דוקטורנט, ביה"ס למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית
בירושלים; עמית מחקר, מציל"ה - מרכז למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית

עוזרת מחקר: נועה בלומנטל-שופרוני, המכון הישראלי לדמוקרטי

תקציר

1. מבוא: קיצור תולדות דחיית השירות הצבאי לחרדים
א. הדור הראשון למדינת ישראל ( 1977-1948 )
ב. המעמד החוקי של ההסדר, הדיון בוועדות ציבוריות והחלטות ממשלה
ג. מעורבותו של בית המשפט העליון

2. הסדר דחיית השירות במספרים
א. מספר בחורי ישיבות במעמד "תורתו אומנותו"
ב. שיעור התעסוקה במגזר החרדי
ג. חרדים בשירות צבאי ואזרחי

3. הבעיות במצב הקיים
א. בעיה ערכית
ב. בעיה מבצעית
ג. בעיה כלכלית

4. קריטריונים למדיניות מומלצת

5. החלופות
א. חלופת שירות לכול עִם מכסת פטור
ב. החלופה של הצבת יעדים ברורים לגיוס חרדים
ג. שילוב בין החלופות

6. המלצות כלליות

7. סיכום