הקשר בין אפקטיביות המערכות הציבוריות לבין איכות חייהם של האזרחים

בקרב רוב המדינות המפותחות איכות החיים של האזרחים ורווחתם תלויות בין השאר בהספקת שירותים ציבוריים איכותיים, ורמתם של השירותים הללו תלויה במידה רבה באיכותו של המגזר הציבורי. ואולם, הניתוח והאפיון של הזיקה הזו הם משימה מורכבת. מטרתו של מחקר זה היא לאפיין את הקשר בין אפקטיביות המגזר הציבורי לבין רווחת האזרחים בקרב מדינות ה-OECD. המחקר מתבסס על 18 מדדים בינלאומיים הכוללים מידע השוואתי לגבי רמת המערכות הציבוריות, איכות השירותים שהן מספקות ומדדים הקשורים ברווחת האוכלוסייה במדינות אלו, הן אובייקטיביים והן סובייקטיביים.

מן המחקר עולים כמה ממצאים: ראשית, יש מתאם חיובי בין איכות המערכות הציבוריות לבין איכות השירותים הציבוריים, וכן מתאם חיובי בין איכות השירותים הציבוריים לבין מדדים של רווחת האזרח, גם אם הם נמדדים במגוון אופנים. שנית, מבין המאפיינים המערכתיים, בולטת העובדה שמדינות המעניקות לאזרחיהן רמה גבוהה של רווחה מאופיינות באיכות גבוהה של רגולציה ובירוקרטיה וכן בנטייה גבוהה יותר לשיתוף הציבור בקבלת ההחלטות. שלישית, יישום שינויים במאפייני המערכות הציבוריות שמטרתם להעלות את איכות השירותים הציבוריים ולהגביר את רווחת האזרחים הוא תהליך איטי והדרגתי. רביעית, בעוד מדינות בעלות רמה נמוכה של תוצר לנפש מאופיינות כמעט בכל המקרים ברמה נמוכה של שירותים ורווחת אזרחיהן, מדינות שרמת התוצר לנפש שלהן מצויה בטווח הבינוני–גבוה לא בהכרח יתאפיינו ברמה גבוהה של שירותים ורווחה. גם מדינות בעלות רמת תוצר לנפש בינונית מסוגלות להגיע לרמות גבוהות יחסית של שירותים ורווחת אזרח. לבסוף, בהתחשב בציוניה הנמוכים יחסית של ישראל במדדים של איכות המערכות והשירותים, היא מדורגת גבוה יותר מן הצפוי במדדים של רווחת האזרח, ועובדה זו מושפעת בעיקר מן האינדיקטורים הסובייקטיביים של ישראלים המדווחים על רמת אושר גבוהה במיוחד.