עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין

גם בזמן המלחמה, סיפקה ממשלת אוקראינה שירותים דיגיטליים לאזרחיה, הגבירה את שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי ואף פיתחה מערכת מבוססת-טוויטר לזיהוי צורכי האזרחים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה והנהלת הגוף להשקעות חברתיות SFI מציעים להקים באופן מיידי קרן שיקום לאומית שתסייע בשיקום תשתיות המשק ויכולותיו.

הקרן תאגם משאבים ממשלתיים עם כספי משקיעים, באופן שייעל את ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים. היא תעסוק בין השאר בשיקום וחוסן נפשי של אוכלוסיות שונות ובחוסן כלכלי.

כתובת אחת ברורה לאזרחים, שקיפות והנגשת נתונים וחיזוק השלטון המקומי הם כמה מהמהלכים שעל המרכז החדש לנקוט כדי לתת מענה מיטבי בזמן המלחמה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הקים פורום מנכ"לים וראשי מערכות לשעבר. הפורום מסייע למיפוי אתגרים מערכתיים הפוגעים ביעילות ומועילות של המערכת הציבורית, תיקוף המלצות מדיניות ושינויים מבניים לחיזוק העצמאות, מקצועיות ואובייקטיביות השירות הציבורי.
עם פרוץ המלחמה, זימנו את הפורום ל"צו 8 חברתי-לאומי" כדי לחשוב על מענים בשעת חירום, ולגבש סדרה של המלצות עבור מקבלי ההחלטות בממשלה.

היוזמה וההובלה של הפורום מטעם המכון היא בידי עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין וד"ר אסף שפירא, מנהלי תוכניות רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות, בהתאמה.

בעמוד זה נרכז את סיכומי המפגשים, התובנות וההמלצות שעולות בפורום.

אזרחיות ואזרחים שזקוקים לשירות כלשהו ממשרדי הממשלה לא רואים לנגד עיניהם רשויות, יחידות וגופי סמך אלא מענה ציבורי כולל – או את העדרו. ממשלת ישראל חייבת לאמץ שורת פתרונות שבבסיסם תפיסת - One stop shopבדומה לשורת מדינות שבהן פועלים מנגנוני תיאום, דיווח ובקרה שונים המספקים מענה אחיד, רציף ומתוכלל של הממשלה.

מתן מענה הוליסטי לאזרחים, נגישות למידע ושיתופי פעולה רב-מגזריים הם כמה מהמהלכים שעל המשל"ט החדש לאמץ לצורך פעילותו ב"חרבות ברזל".

בשעה שבחמישה משרדי ממשלה אין מנכ"ל מכהן ושלמרות שלוש שנות קורונה אין תרגולת עבודה בחירום וניהול דיגיטלי שוטף, אין זה פלא שהשירות הציבורי במלחמת "חרבות ברזל" נפגע אנושות וכך גם היכולת שלו לספק מענים רלוונטיים. נוכח המהלכים האחרונים שפגעו במגזר הציבורי, חייבים לפעול לשינוי המצב בהקדם למען שיקום החוסן החברתי.

המהלכים האחרונים שתוצאתם החלשת השירות הציבורי בישראל פוגעים הן באפקטיביות התפקוד של הממשלה והן באמון הציבור במוסדות. הפגיעה הכפולה תגבה לבסוף מחיר ממשקי הבית.

ישראל מובילה בעולם החדשנות הטכנולוגית אבל מדשדשת בחדשנות במגזר הציבורי. מתי היא תשכיל להבין את מה שב-OECD הבינו מזמן?

למרות אימוץ יעדי ה- SDGs של האו"ם בהחלטת הממשלה, אזכור בודד אחד נמצא בתכניות הממשלה לשנת 2022. בדיקת 298 החלטות ממשלה מעלה כי יעדי הפיתוח לא הוזכרו במפורש, ובהתאם גם לא נמדדו. הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו.

הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו.

4 נקודות שחייבים לקחת בחשבון לפני היציאה לדרך, כדי להפריח את הנגב בחדשנות ובמגוון אנושי.

על רקע אישור הממשלה למינוי עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית והמתקפות על הוועדה המייעצת למינויים בכירים בחברות ממשלתיות, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה שבים וקוראים לפעול לשיקום עצמאות השירות הציבורי שמעמדו רוסק בשנים האחרונות, ולהבטיח מינויים מקצועיים ועצמאיים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מברך על פרסום דוח הוועדה הבין-משרדית לרגולציה חכמה ועל הכוונה ליישר קו עם מדינות מובילות ב-OECD באמצעות הקמה ומיסוד של רשות רגולציה. זהו צעד חשוב בבניין היכולות המקצועיות של הרגולטורים השונים בממשלה. לצד זאת, יש להבטיח שהגוף שיוקם לא ינגוס בסמכויות הרגולטורים המקצועיים

אחרי עשור כחברה בארגון ה-OECD, על מדינת ישראל לשאול עצמה האם היא בגרה מספיק כדי להבין שאיננה זקוקה לפטרון חזק וכל-יכול בדמות מזכ"ל ה-OECD כדי להוביל שינוי תפיסתי שיבטיח איכות חיים לתושביה ופיתוח כלכלי-חברתי בר-קיימא