• שידור חי

המדיניות הנדרשת להחזרת מובטלי הקורונה לשוק העבודה

להלן עיקרי הדברים:

בפתח הדברים הציגו פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ודפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון, מתווה להחזרת מובטלי הקורונה לשוק התעסוקה.

פרופ' פלוג: "חשוב לזכור שגם אחרי שנצא מהמשבר ושיעורי האבטלה ירדו, יהיו אנשים רבים שלא תהיה להם זכאות לדמי אבטלה בגלל מיצוי הזכאויות הקודם. מטרת המדיניות היא מזעור הנזקים ארוכי הטווח לרווחה, לתעסוקה ולאי השוויון. חלק מהדרך הוא באמצעות החזרה מהירה לתעסוקה של כמה שיותר אנשים שנפלטו ממנו במהלך המשבר. למעשה, עשינו דרך ארוכה מאוד לפני המשבר מרווחה לעבודה ושיעורי התעסוקה גדלו. היינו מקווים שלא תיעשה הדרך חזרה להתרחבות של אוכלוסיות הרווחה בעקבות המשבר.
"נתון שצריך לקחת בחשבון כשחושבים על רשת הביטחון, כפי שהייתה עד כה וגם בהסתכלות קדימה, הוא על היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפניות. נכון לרבעון האחרון של 2020, על כל משרה פנויה יש קצת יותר מ-11 מובטלים. לשם השוואה, ב-2019 המספר היה 1.6. כשמדברים על הבעיה הגדולה של החל"ת ותמרוץ אנשים לחזור לשוק העבודה, צריך לזכור שהזכאות הגורפת לדמי אבטלה הייתה קיימת כשמספר המובטלים ביחס לכל משרה גדול מאוד.
"במטרה להאיץ את החזרה לעבודה של כמה שיותר מובטלים, יש לנקוט במדיניות שכוללת תמריצים חזקים יותר לכניסה לשוק העבודה, גם תמריצים חיוביים וגם כאלה פחות. צריך לזכור ששוק העבודה הרבה פחות מסביר פנים ממה שהיה לפני הקורונה.
"בראש ובראשונה, יש להרחיב ולהנגיש את מסלול החל"ת הגמיש. למי שחוזר לשוק העבודה בשכר נמוך מזה שקיבל ערב תקופת האבטלה, צריך לתת תמריץ חיובי. חל"ת גמיש שמשלב הכשרה מקצועית, שתסייע בשדרוג המיומנויות כדי להתאים לשוק העבודה המשתנה, הוא מרכיב נוסף שצריך להיכלל במדיניות. צריך גם לתמרץ אנשים להתפשר על תנאי העבודה במשרה הבאה, כולל החמרת תנאי הזכאות וצמצום הדרגתי של דמי האבטלה.
"במודל שנציג יש איזון חדש בין רשת הביטחון שעדיין נדרשת, כל עוד שיעור האבטלה ברמה גבוהה, לבין תמריץ לחזרה לתעסוקה. העקרונות הם הארכה נוספת של זכאות דמי האבטלה כל עוד שיעור האבטלה גבוה מאוד תוך הפחתה הדרגתית של דמי האבטלה. אחרי יוני, צריך לתלות את הזכאות בשיעור האבטלה ולא בתאריך".

אבירם ניצן המשיכה את דבריה: "במודל יצרנו מדרג – כל עוד שיעור האבטלה מעל 10%, תישמר הזכאות המיוחדת לדמי האבטלה. יש כאן אלמנט של אי ודאות שאמור להניע את העובדים להיות זהירים יותר בסירובם לחזור לתעסוקה. החל מה-1 ביולי, גובה דמי האבטלה יופחת ב-10%. בשלב הזה, עדיין לא נבקש תקופת אכשרה. ברגע שנרד לשיעורי אבטלה של בין 7.5%-10%, תהיה הפחתה של 10% נוספים מדי חודש. השאיפה היא שהלחץ יניע את האנשים לחיפוש עבודה אינטנסיבי יותר.
"יש לתת זכאות מיוחדת לדמי אבטלה במהלך הכשרה מקצועית, מעין דמי קיום, במטרה לעודד את אלו שעדיין לא מצאו עבודה למסלול זה. לכן, יש להציע הכשרות מקצועיות למובטלים ולמי שנמצא בחל"ת במימון ממשלתי – אם זה באמצעות ואוצ'רים לתחומים בהם יש מחסור או במתן דמי קיום בזמן הקורס. יש לתת דגש על התאמה לצרכי השוק, ולפעול למקסום אפקטיביות ההכשרה המקצועית ככלי להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה".
"חשוב לזכור שיש לחזק את הכלים שתומכים ביזמות ובעסקים קטנים. באחריות הממשלה להאיץ את המסלולים הקיימים".

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה: "אם אנחנו מדברים על מה יקרה אחרי יוני, אני לא יודע. האם ביוני פשוט שומטים את השטיח ואומרים שכל המובטלים ילכו לעבוד כי ירדנו מתחת ל-10% אבטלה, התשובה שלי היא ממש לא.
"אני תומך בהכשרות, אבל היכולת שלנו לעשות את הדברים בצורה יעילה היא מאוד מאוד נמוכה. הייתה ועדה בראשות קרן טרנר ורונן פרץ על הכשרות. ישבו הרבה אנשים, הוציאו דוח יפה, ולא יצא מזה כלום. בסוף, הממשלה יכולה לעשות דברים גדולים. לכו תעשו הכשרות, אנחנו מאוד בעד, שמנו על זה מיליארד שקל. אני לא יודע אם נוציא את המיליארד שקל, וגם אם נוציא אותם, אני לא יודע מה יהיה האפקט של זה. אנחנו לא צריכים לסמוך על הממשלה, אלא על השוק הפרטי, ולקבוע כללים בסיסיים כדי שהשוק הפרטי יעשה את העבודה.
"אני מאוד אופטימי. המשק נפתח, הוא יעוף קדימה. גביית המסים בינואר ופברואר הייתה גבוהה יותר מינואר-פברואר אשתקד, שהייתה גם היא שיא. יש למשק את העוצמה הבסיסית המאוד גדולה. אני לא חושש מדור אבוד ומאנשים שהתרגלו לאבטלה – זה לא רציני. כשנגיע למאי ונשאל עצמנו מה קורה בסוף יוני לדמי האבטלה, נראה מה המצב ונחליט".

אסף וסרצוג, סגן ממונה על התקציבים במשרד האוצר: "יש להעמיד יעדים לחזרה לתעסוקה: לגילאי 64-25 כ-78%, כמו שהיה ערב המשבר, עד סוף 2022. אנחנו מעריכים שאפשר יהיה להגיע לשם גם הרבה לפני. עלינו להתמקד גם בשיעור האבטלה בקרב גילאי 24-20, אותם אנשים שלא ילכו ללימודים גבוהים וכרגע מובטלים, ולוודא שהם לא נשארים באבטלה ממושכת ופריון נמוך לאורך שנים ארוכות.
"ראשית, יש לתכנן יציאה מדורגת של רשת הביטחון. יש לבחון את קיצור תקופת האכשרה שקיימת היום, אולי עד סוף 2021. רכיב משמעותי נוסף הוא ביטול הפחתת דמי האבטלה ב-30% לנמצאים בהכשרות מקצועיות.
"שנית, על מנת לעודד את התעסוקה יש להעניק מענק לעובדים בשכר נמוך, שזה בעצם חל"ת גמיש. מענק זה מאפשר לעובדים לחזור בשכר נמוך יותר ממה שהיה להם ערב הקורונה, בתוספת מענק מביטוח לאומי שמשלים להם את ההכנסה. ככל שאדם עובד יותר אחוזי משרה, הוא מתקרב ל-100% המשרה שלו. יש כאן מצב של ווין-ווין למעסיק, לעובד ולמדינה".

ד"ר ניצה קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי: "ניסיון העבר שלנו מלמד שהתאוששות שוק העבודה לאחר משבר היא איטית. כבר לפני המשבר היו לנו בעיות בשוק העבודה, למרות שהמצב היה טוב, היה לנו פריון עבודה נמוך, מחסור בהון אנושי ושיעורי עבודה נמוכים בקרב אוכלוסיות מסוימות. שיעור ההוצאה לעידוד תעסוקה, תעסוקה איכותית בפרט, היה נמוך ועמד על כשליש מהממוצע ב-OECD. כשאנחנו מסתכלים על פתרונות, עומק המשבר ועוצמתו, אני קצת פחות אופטימית לגבי מגמת השיפור. ההסתכלות חייבת להיות רחבה ולכלול היבטים שונים. זו גם הזדמנות מצוינת לביצוע רפורמות נדרשות. יש להניע את גלגלי הכלכלה, לסייע בשיקום עסקים, למצוא פתרונות לסיוע בהשתלבות של תעסוקת מובטלים דרך הון אנושי, תמרוץ יציאה לעבודה ויצירת מקומות עבודה. הבעיה שאנו ניצבים בפניה היא מאות אלפי אנשים שהם חסרי תעסוקה. לא נוכל לפתור את זה באמצעות כלי אחד בלבד. בהינתן שאנו הולכים להיות במצב הזה בחודשים הקרובים, הגישה צריכה להיות של תמריצים ופחות מקלות, דרך עידוד ותמרוץ העובדים לחזור לשוק העבודה. לצד הצעדים האלה, חייבים לזכור שיש אנשים שיתקשו למצוא עבודה, לכן יש צורך ברשת ביטחון עבורם".

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "אם אנחנו מסתכלים על משברים קודמים שהיו, החזרה לשיעור האבטלה כפי שהיה קודם למשבר, לקחה כמה שנים. כנראה שגם הפעם, לא נראה ב-2022 שנחזור לשיעורי אבטלה של 5%. אם רוצים לטפל בצורה מתכללת בהחזרת שיעורי העבודה, יש להסתכל על שלושה נושאים מרכזיים: חיזוק ההון האנושי, עידוד לתעסוקה ויצירת מקומות עבודה. בנוסף, יש ללכת למודל שונה לחלוטין בחל"ת, ולעבור לחל"ת דיפרנציאלי".

אבי ניסנקורן, עמית בכיר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה: "ההתנגדות לחל"ת הגמיש בממשלה הייתה טעות. אין גורם מתכלל אחד, וככל שאין - זה נופל בין הגופים השונים. אי אפשר לסמוך רק על המגזר הפרטי, כפי שנאמר על-ידי הכלכלן הראשי של משרד רה"מ. שוק העבודה לא עושה את שלו בהכשרות, אנחנו יודעים שיש כשל גדול בפריון והכשרות, לכן זו חייבת להיות מטלה של המדינה. השאלה הגדולה היא מה יקרה בתקציב, והאם הנושא של ההכשרות ייכנס כנושא חד פעמי או כהגדלת תקציב תשתיתית. מדינת ישראל מפגרת בהיבטים אלו, ויש להגדיל את זה ברמה התקציבית ולא רק ברמה של פרויקט חד פעמי. השאלה השנייה היא הנושא של עבודה מהבית. צריך לנצל את המשבר כדי להעמיק את זה, זה כלי טוב. הבעיה במדינת ישראל היא שהעבודה התשתית בהכשרת ובפריון לא קיימת, ויש לשאוף שהדבר ישתנה".

ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות, בנק ישראל: "בנקודה בה אנו נמצאים כעת, כשיש רשת ביטחון פרושה והממשלה נותנת מענקים לעסקים שנפגעו על בסיס הפגיעה שלהם, הדבר הכי נכון לעשות הוא לחכות ולראות איפה אנחנו נמצאים בחודשים הקרובים – בהנחה שהתמונה תתבהר בעקבות היציאה מהמגבלות הבריאותיות".

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות, המשרד לכלכלה: "לפי נתוני הכלכלנית הראשית ל-2020, יש ירידה של 100% במספר המשרות הפנויות האיכותיות, ופי 10 יותר מועמדים על כל משרה. לצד זה, נכון לנובמבר 2020 האצת המשק תפסה רק 3% מתוך התכנית הכלכלית. לא התייחסנו עד כה במדינת ישראל למקומות עבודה בענפי המסחר והשירותים ככאלה שצריך להעלות להם פריון והם בפיגור טכנולוגי משמעותי לעומת ה-OECD. כן הייתה התייחסות לפחת המואץ. אפשר לייעל ולהעלות פריון גם במסחר ושירותים וגם בענפי התעשייה, בוודאי המסורתיים".

ניצן ממרוד, מנהל אגף בכיר להכשרה מקצועית, משרד העבודה: "עלינו לראות איך אנחנו נותנים לדורשי העבודה את המעטפת ההוליסטית השלמה כשהם נכנסים להכשרה המקצועית. לדוגמה, הורדת החסם הזה של הפחתה ב-30% מדמי האבטלה למי שעובר הכשרה מקצועית. יש קושי אדיר לפרט גם לעבוד וגם ללמוד. אנחנו כמדינה צריכים לתת לו את היכולת הזאת ולאפשר להאריך את תקופת הזכאות למי שמשתתף בהכשרות מקצועיות".

רוני שניצר, מנהלת האגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות בזרוע העבודה: "לא בטוח שרשת הביטחון של דמי האבטלה צריכה להימשך גם במצב אבטלה יותר גבוהה לאנשים צעירים ללא ילדים. יש לתת על כך את הדעת, בטח כשרואים את הסיפור המשמעותי של צעירים במשבר הזה".

10:00 10:10 | דברי פתיחה

10:10-10:30 | הצגת מתווה מוצע להחזרת מובטלי הקורונה לשוק העבודה
פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ודפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה

10:30-10:40 | הצגת מתווה מוצע של משרד האוצר
אסף וסרצוג, סגן ממונה על התקציבים במשרד האוצר, ואיציק דניאל, רכז תעסוקה במשרד האוצר

10:40-11:50 | סבב דוברים והתייחסות למתווה המוצע
בהשתתפות: פרופ' אבי שימחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121; מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות, המשרד לכלכלה; ד"ר ניצה קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון ,המוסד לביטוח לאומי; ניצן ממרוד, מנהל אגף בכיר להכשרה מקצועית, משרד העבודה; ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות, בנק ישראל; רוני שניצר, מנהלת האגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות בזרוע העבודה; רועי מאור, מנהל המחקר והפיתוח, עמותה 121; רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה; אבי ניסנקורן, שר המשפטים לשעבר וכיום עמית בכיר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה

11:50-12:00 | דברי סיכום
פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר