תעסוקה

לכל לוחות ה-Excel בפרק תעסוקה >>

אחד ממוקדי הדיון הציבורי על מקומה של הקהילה החרדית בחברה הישראלית הוא התעסוקה. הפער הגדול ביותר בתחום זה בין חרדים לשאר האוכלוסייה היהודית בישראל היה ב־2002, אז כשליש בלבד מהגברים החרדים היו מועסקים ורק מעט יותר ממחצית הנשים. בשנים 2015-2003 חל מפנה בשיעורי התעסוקה באוכלוסייה החרדית, בקרב גברים ונשים כאחד, בעקבות שילוב של צורכי הקהילה עם מדיניות ציבורית שתמכה בכניסת חרדים לשוק העבודה במגוון דרכים. התוצאה של שינוי זה היא שכיום למעלה ממחצית מהגברים החרדים וכ־80% מהנשים החרדיות עובדים. לאחר שנים לא מבוטלות של עצירה בעלייה בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים (2021-2015) בשנת 2022 ניכרת עלייה מחודשת בשיעורי התעסוקה שלהם.

תיאור מצבה של האוכלוסייה החרדית בעולם העבודה אינו מתמצה בשיעורי תעסוקה. רכיב חשוב נוסף הוא רמת ההכנסה. גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים הוא 57% בלבד מגובה ההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים לא־חרדים. הסיבות לפער זה הן היקף תעסוקה קטן יותר אצל החרדים ורמת הכנסה נמוכה יותר, שהיא גם תוצאה של הכשרה מקצועית מוגבלת והתמקדות בענפים כלכליים שרמת ההכנסה בהם נמוכה יותר.

השנתון מלמד על פערים ניכרים בין תחומי התעסוקה של גברים ונשים חרדים לתחומי התעסוקה של גברים ונשים יהודים לא־חרדים, שלא הצטמצמו בעשור האחרון. פערים אלו משפיעים על ההכנסה הנמוכה לנפש של העובדים החרדים וכנגזרת ממנה — על רמת החיים של משק הבית החרדי.

ד.1. שיעורי תעסוקה

תמונת מצב

שיעור המועסקים באוכלוסייה החרדית בגילי העבודה העיקריים (66-25) בשנת 2022 עמד על 66% — נמוך משיעור המועסקים באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (85%) ומשיעור התעסוקה בכלל האוכלוסייה (78.5%). מספר הגברים החרדים העובדים בגילים אלו עמד על כ־96,700, ואילו מספר הנשים החרדיות העובדות עמד על כ־142,300. משנת 2014 אנו מודדים חרדים על פי ההגדרה העצמית בסקרי כוח האדם של הלמ"ס.

שיעור התעסוקה של גברים חרדים (53%) בשנת 2022 היה נמוך במידה רבה מזה של גברים יהודים לא־חרדים (87%). הפערים בין נשים חרדיות עובדות לנשים יהודיות לא־חרדיות עובדות בשנה זו קטנים בהרבה (79.5% לעומת 83%).

מגמות

שיעור המועסקים הנמוך ביותר בקרב חרדים (42%) נרשם כאמור ב־2002 — 35% אצל הגברים ו־50% אצל הנשים. מאז חלה עלייה רצופה בשני המגדרים, ובשנת 2022 הגיע שיעור המועסקים אצל הגברים ל־53.1% ואצל הנשים ל־79.6%.

שנת 2015 התייחדה בכך שבפעם הראשונה מאז 1995 היה שיעור הגברים החרדים העובדים לפרנסתם יותר מ־50%. ואולם לאחר עלייה מרשימה בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים במשך כעשור, המצב בשנים 2021-2016 היה דְריכה בַּמקום. תופעה זו עשויה להיות מוסברת ביישום ההסכמים הקואליציוניים של הממשלות משנת 2015, שבה שבו המפלגות החרדיות להיות חלק מהקואליציה. על פי הסכמים אלו, הופחתו התמריצים לכניסה לעבודה והוגדלה התמיכה בבחורי ישיבות ובאברכים. גם ממשלת בנט־לפיד שפעלה מאמצע 2021 לא חוללה שינוי משמעותי במערך התמריצים והתמיכות למגזר החרדי. עם זאת, בשנת 2022 חלה עלייה מחודשת בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים, שבעקבותיה שיעורים אלו הגיעו לרמה הגבוהה ביותר בשלושת העשורים האחרונים (53%). 

לעומת זאת, שיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות הוסיפו לעלות גם בשנים 2021-2016. כך, אם בשנת 2015 עמד שיעור המועסקות החרדיות על 71%, בשנת 2022 הוא הגיע כבר ל־79.5%. הפער בהיקפי התעסוקה בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא־חרדיות עומד על פחות מ־5%.

 

ד.2. הכנסה חודשית

תמונת מצב

בשנת 2021, ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש מעבודה (שכירים) באוכלוסייה החרדית עמדה על 8,910 ש"ח — 57% מההכנסה הממוצעת בקרב יהודים לא־חרדים (15,707 ש"ח). הפער מוסבר בהיקף הנמוך יחסית של שעות עבודה במגזר החרדי (79% מהיקף שעות העבודה של יהודים לא־חרדים) ובשכר שעתי ממוצע נמוך יותר (77% מהשכר של עובדים יהודים לא־חרדים).

רמת השכר של גברים חרדים שכירים נמוכה מאוד לעומת רמת השכר של גברים יהודים לא־חרדים שכירים. הפערים ביניהם גדולים אפילו מהפערים שבין נשים חרדיות שכירות לנשים יהודיות לא־חרדיות שכירות. ההכנסה הממוצעת החודשית של גברים חרדים בשנת 2021 הייתה 9,707 ש"ח, 50% בלבד מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב גברים יהודים
לא־חרדים (19,279 ש"ח); הנשים החרדיות השתכרו באותה שנה 8,230 ש"ח בחודש בממוצע, 67% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות (12,330 ש"ח).

אצל הגברים החרדים השכר הנמוך נובע בעיקר משכר שעתי נמוך (71% מהשכר השעתי של גברים יהודים לא־חרדים), אך גם ממספר שעות עבודה נמוך (82% ממספר שעות העבודה של גברים יהודים לא־חרדים). בשנת 2021  השתכרו גברים חרדים 62 ש"ח לשעה בממוצע, לעומת 88 ש"ח בקרב גברים יהודים לא־חרדים. אשר לשעות עבודה — גברים חרדים עבדו 37 שעות בשבוע, לעומת 46 שעות בקרב גברים יהודים לא־חרדים.

אצל הנשים החרדיות השכר הנמוך נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות (82% משעות העבודה של יהודיות לא־חרדיות). בשנת 2021 עבדה אישה חרדית 31 שעות בשבוע בממוצע, לעומת 38 שעות שבועיות בקרב יהודיות לא־חרדיות. לעומת הגברים החרדים, השכר השעתי של נשים חרדיות קרוב יותר לשכר השעתי של יהודיות לא־חרדיות (91%); בשנת 2021 השתכרו נשים חרדיות בממוצע 63 ש"ח לשעה, לעומת 69 ש"ח לשעה בקרב יהודיות לא־חרדיות.

 

מגמות

ב־2003 שיעור ההכנסה של העובדים השכירים החרדים היה 76% מההכנסה של העובדים היהודים הלא־חרדים השכירים במשק, והוא ירד עד ל־72% בשנת 2010. לאחר שנים אחדות של יציבות חלה שוב ירידה, מהירה יותר, ורמת ההכנסה של העובדים החרדים שנרשמה בשנת 2021 הייתה 57% מרמת ההכנסה של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית.

הירידה בהכנסה של העובדים החרדים יחסית להכנסה של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית ניכרת הן אצל הגברים והן אצל הנשים. בשנים 2021-2003 חלה אצל הגברים ירידה מ־71% ל־50%. בקרב הנשים חלה ירידה מתונה יותר במרוצת השנים, מ־80% בשנת 2003 ל־67% בשנת 2021. הירידות, בייחוד בקרב הגברים, הן כנראה תוצאה של עלייה במספר המועסקים החרדים בעלי רמת הכשרה נמוכה, המניבה רמות הכנסה נמוכות לעובדים החדשים. בקרב עובדים יהודים לא־חרדים חלה באותן שנים עלייה משמעותית בהכשרה ובהתמקצעות, ובעקבות זאת הפער בינם לבין העובדים החרדים גדל.

ד.3. תעסוקה, לפי משלח יד

תמונת מצב

בשנת 2022 היו הבדלים גדולים בענפי התעסוקה ובשיעור המועסקים בהם בין עובדים חרדים לעובדים יהודים לא־חרדים. שיעור הגברים החרדים שהועסקו בחינוך (29%) היה גבוה משיעור הגברים שהועסקו בתחום זה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (5%). תחום נוסף שהגברים החרדים נוכחים בו יותר מהגברים היהודים הלא־חרדים הוא שירותי בריאות, רווחה וסעד: 6.5% מהגברים החרדים העובדים מועסקים בשירותים אלו, לעומת 4.5% משאר העובדים היהודים.

שני ענפים בולטים אצל הגברים היהודים הלא־חרדים באותה שנה היו מינהל ציבורי וביטחון (13%) ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (9.5%). שיעור המועסקים החרדים בכל אחד מהענפים האלה היה 4.5% בלבד.

פילוח מיוחד שערכנו של ענף ההיי־טק בשנת 2021 העלה שרק 3% מהגברים החרדים עסקו בתחום זה, לעומת 14% מהגברים היהודים הלא־חרדים.

אצל הנשים הפערים דומים: שיעור הנשים החרדיות שהועסקו ב־2022 בחינוך (41%) היה גבוה בהרבה משיעור המועסקות בתחום זה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (16%). הסיבה לכך היא בראש ובראשונה מספר הילדים הגדול באוכלוסייה החרדית, המצריך מספר גדול יותר של עובדות ועובדים במערכת החינוך. נוסף על כך, נשים חרדיות רבות מעדיפות את מקצוע החינוך בשל שעות העבודה הנוחות והאפשרות לעבוד בתוך הקהילה.

שיעור הנשים החרדיות שהועסקו באותה שנה (2022) בתחום המינהל הציבורי והביטחון עמד על 3% בלבד, לעומת 11% מקרב שאר העובדות היהודיות. תחום נוסף שבו ניכר משקלן הנמוך יחסית של עובדות חרדיות הוא התעשייה (1.5%, לעומת 4% משאר העובדות היהודיות). בתחום המסחר שיעור הנשים החרדיות עמד על 6.5%, לעומת 8.5% מהעובדות היהודיות הלא־חרדיות. הפילוח המיוחד של ענף ההיי־טק בשנת 2021 העלה ש־4% מהנשים החרדיות עסקו בתחום זה, לעומת 7% מהנשים היהודיות הלא־חרדיות.

עם זאת, ישנם כמה תחומים שבהם ניכר דמיון בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא־חרדיות: למשל תחום שירותי הבריאות, הרווחה והסעד, שבו שיעור החרדיות ושיעור היהודיות הלא־חרדיות עומד על 18.5%.

 

מגמות

בטווח של 8 שנים (2022-2014) לא ניכרת מגמת התקרבות בין ענפי הכלכלה שגברים ונשים חרדים מועסקים בהם לבין ענפי הכלכלה שגברים ונשים יהודים לא־חרדים מועסקים בהם.

בשנת 2014, למשל, 28% מהגברים החרדים העובדים עסקו בחינוך, ובשנת 2022 — 29%; בכלל האוכלוסייה היהודית שיעור הגברים שעסקו בחינוך ב־2022 נותר נמוך לאין ערוך — כ־5%. בתחום המינהל הציבורי הפער בין חרדים ליהודים לא־חרדים אף התרחב בשל העובדה ששיעור החרדים ירד מ־6% ל־4.5%, ואילו שיעור היהודים הלא־חרדים נותר יציב (13%). גם שיעור הגברים החרדים העוסקים בהיי־טק נותר יציב ונמוך (3%), ואילו שיעור הגברים היהודים הלא־חרדים עלה מ־12% ל־14%.

גם אצל הנשים החרדיות לא ניכרת מגמת התקרבות לנשים היהודיות הלא־חרדיות — 44% מהן עסקו בשנת 2014 בחינוך, לעומת 40% בשנת 2022, אך שיעור העובדות היהודיות הלא־חרדיות בחינוך ירד בשיעור דומה (18% ב־2014 ו־16.5% ב־2022). בשנים 2021-2014 חלה עלייה בשיעור הנשים החרדיות העוסקות בהיי־טק, מ־3% ל־4%, אך גם בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות חלה עלייה בענף זה, גם אם בשיעור קטן יותר (מ־6% ל־7%).

כמו כן, נותרו פערים גדולים בין נשים חרדיות לבין יהודיות לא־חרדיות בכמה תחומים. כך למשל, בתחום המינהל הציבורי שיעורן של הנשים החרדיות נמוך מאוד ועלה רק בנקודת אחוז בשנים 2022-2014 (מ־2% ל־3%), לעומת שיעור גבוה הרבה יותר של יהודיות לא־חרדיות בענף זה (שאף הוא עלה באותן שנים מ־10% ל־11.5%).

 

לוחות ה-Excel בפרק תעסוקה

מקורות