השפעות הקורונה, תפיסת הדמוקרטיה ואמצעי התקשורת

לכל לוחות ה-Excel בפרק השפעות הקורונה, תפיסת הדמוקרטיה ואמצעי התקשורת >>

הנושאים המתחלפים בסקר החברתי של הלמ"ס בשנת 2022 היו ההשלכות החברתיות־כלכליות של משבר הקורונה, תפיסת הדמוקרטיה ואמצעי התקשורת וסוגיות דת ומדינה.

בכל הנוגע לקורונה, הסקר בחן את השפעות המשבר בתחום הבריאות והמצב הנפשי, מצב התעסוקה ואיכות התעסוקה – בכלל זה עבודה מרחוק, פגיעה בשכר ומצב כלכלי. בתחום תפיסת הדמוקרטיה ואמצעי התקשורת, הסקר בחן את תפיסת הדמוקרטיה ואת העמדות של הציבור לגבי אמצעי התקשורת, מבחינת אמינות, מגוון דעות, אמצעי התקשורת המסורתיים לעומת המדיה החברתית, החופש להתבטא, השפעת הדת בישראל ועוד. בפרק זה נתמקד בבחינת הדמיון והשוני בין החברה החרדית לחברה היהודית הלא־חרדית בנושאים אלו.

ו.1. השפעות הקורונה בתחום הבריאות

מגפת הקורונה הופיעה בישראל בכמה גלים שנמשכו כ־3 שנים, ובמהלכן חלו בקורונה מאות אלפי ישראלים וכ־ 12,500 איש מתו מהמגפה. 

תמונת המצב העולה מהסקר החברתי היא שבמדדים האובייקטיבים מצבם של החרדים טוב פחות ממצבם של היהודים הלא־חרדים, ואילו במדדים הסובייקטיביים מצבם טוב יותר מזה של היהודים הלא־חרדים.

75% מהחרדים מדווחים כי חלו בקורונה, לעומת 56% מהיהודים הלא־חרדים. חרדים גם דיווחו על שיעור גבוה יותר של אובדן בן משפחה או חבר קרוב כתוצאה מהמגפה, בהשוואה ליהודים לא־חרדים (28% לעומת 12%, בהתאמה).

לצד זאת, בבחינת השפעות המשבר על הבריאות הפיזית והנפשית ניתן לראות כי בתחום של בריאות פיזית לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין חרדים ללא־חרדים, 85% מהחרדים ו־82% מהלא־חרדים דיווחו כי לא חל שינוי במצבם הבריאותי בעקבות הקורונה. בתחום של הבריאות הנפשית החרדים מדווחים על מדדים טובים יותר מהיהודים הלא־חרדים. ראשית, 83% מהחרדים דיווחו כי בדרך כלל מצבם הנפשי הוא "טוב מאוד", בהשוואה ל־56% מהיהודים הלא־חרדים. שנית, 91% מהחרדים דיווחו כי מצבם הנפשי לא השתנה בעקבות הקורונה, לעומת 82% מהיהודים הלא־חרדים. רק 5% מהחרדים דיווחו כי מצבם הנפשי החמיר, לעומת 15% מהיהודים הלא־חרדים. עם זאת, מרבית משתתפי הסקר, חרדים ולא־חרדים, לא פנו לטיפול נפשי בעקבות הקורונה (98% ו־95%, בהתאמה).

 

ו.2. השפעות הקורונה בתחום התעסוקה

כדי לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה, הממשלה הטילה שורה של הגבלות על הפעילות הכלכלית בישראל. הגבלות אלו השפיעו על המשק השפעה דרמטית: סגירה זמנית של עסקים, פיטורים או הוצאה לחל"ת של עובדים, מעבר לעבודה מהבית ועוד.קרנית פלוג, דפנה אבירם־ניצן, יותם מרגלית, גבריאל גורדון, חלי (רחל) זקן, ירדן קידר, עידו חי, רועי קנת פורטל, זק הירש, סקירת מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה, מחקר מדיניות 172, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021. ארבעה מתוך חמשת הגלים של המגפה התחוללו לפני שנת 2022 שבה נערך הסקר, ולכן אפשר ללמוד ממנו גם על ההשלכות ארוכות הטווח של המגפה.

בהשוואה בין האוכלוסיות נמצא כי שיעור זהה של חרדים ולא־חרדים (31%) דיווחו על הפסקת עבודה זמנית בעקבות הקורונה. בבחינת הסיבות להפסקת העבודה נמצא כי גם בקרב החרדים וגם בקרב הלא־חרדים הסיבה העיקרית הייתה יציאה לחל"ת, ובשיעורים דומים (54% ו־52% בהתאמה). בהתייחס להשפעה הכלכלית ארוכת הטווח של הקורונה, שיעור זהה של חרדים ולא־חרדים (72%) דיווחו כי לא חל שינוי במצבם הכלכלי בעקבות הקורונה, ושיעור זהה (18%) דיווחו על החמרה במצב הכלכלי בעקבות הקורונה. לעומת זאת, בבחינת השינויים בשכר בעקבות הקורונה, רק 7% מהחרדים דיווחו על עלייה בשכר, לעומת 14% מהיהודים הלא־חרדים. לצד זאת, שיעור דומה של חרדים ולא־חרדים דיווחו על ירידה בשכר בעקבות הקורונה (20% ו־23%, בהתאמה).

אחת ההשלכות ארוכות הטווח של הקורונה הייתה המעבר לעבודה מהבית. גם בהיבט זה חרדים ולא־חרדים מדווחים על מגמה דומה: 25% מהחרדים עברו לעבור מהבית, באופן מלא או חלקי, בדומה ל־24% מהיהודים הלא־חרדים. עם זאת, היחס של עובדים חרדים לעבודה מהבית שלילי יותר מהיחס של יהודים לא־חרדים: 67% מהחרדים דיווחו כי העבודה מהבית יעילה פחות מבמקום העבודה, בהשוואה ל־40% בלבד מהיהודים הלא־חרדים. בהתאם לכך, רק 9% מהחרדים דיווחו כי העבודה מהבית יעילה יותר, בהשוואה ל־23% מהיהודים הלא־חרדים.

ייתכן שהיעילות קשורה לזמינות של כלים טכנולוגיים הנדרשים לעבודה. 33% מהחרדים דיווחו כי אין להם בבית הכלים הטכנולוגיים הנדרשים לעבודה, בהשוואה ל־13% מהיהודים הלא־חרדים. בהתאמה לכך, פחות חרדים גם דיווחו כי בזמן הקורונה הוכנסו טכנולוגיות/תהליכים חדשים למקום העבודה שהשפיעו ישירות על העבודה, בהשוואה ליהודים לא־חרדים (27% ו־38%, בהתאמה).

סיבה אפשרית נוספת ליעילות הנמוכה של עבודה מהבית בקרב החרדים עשויה להיות קשורה למידת היכולת להפריד בין צורכי העבודה למטלות הבית. שיעור גבוה יותר של חרדים דיווחו כי בעקבות המעבר לעבודה מהבית הם מקדישים זמן רב יותר לעבודות הבית (חרדים: 67%; יהודים לא־חרדים: 56%).

 

ו.3. דמוקרטיה, תקשורת ודת ומדינה

בבחינה של עמדות הציבור בכל הנוגע לדמוקרטיה, הסקר החברתי מצא שבקרב החרדים ניכרת מגמה של חוסר שביעות רצון מהדמוקרטיה בישראל. 75% מהחרדים דיווחו כי הם לא כל כך מרוצים או בכלל לא מרוצים מהדרך שבה הדמוקרטיה פועלת בישראל, בהשוואה ל־45% מהיהודים הלא־חרדים. בהתאם, 59% מהחרדים חושבים כי בשנים האחרונות חל שינוי לרעה בדרך שבה הדמוקרטיה פועלת בישראל, בהשוואה ל־47% מהיהודים הלא־חרדים.

הנטייה של חרדים להביע חוסר שביעות רצון בקשר למצב הדמוקרטיה בישראל ניכרת גם ביחסם לתקשורת ולחופש הביטוי. 55% מהחרדים מרגישים חופשי במידה רבה או במידה מסוימת להביע דעה על תפקוד הממשלה באמצעי המדיה השונים, ברשתות החברתיות או בטוקבקים, בהשוואה ל־67% יהודים לא־חרדים. פן נוסף ביחס לחופש הביטוי בא לידי ביטוי בתפיסות בעניין ההשפעה שצריכה להיות לממשלה בכל הנוגע לתכנים בשידור הציבורי שהיא מממנת (תאגיד כאן וגלי צה"ל). מרבית המשיבים, 62% מהחרדים ו־72% מהיהודים הלא־חרדים, סבורים כי לממשלה לא צריכה להיות השפעה על התכנים שבמימונה. עם זאת, שיעור החרדים התומכים בהתערבות המדינה בתכנים במידה רבה או במידה מסוימת גבוה משיעור היהודים הלא־חרדים התומכים בכך (38% לעומת 28%, בהתאמה).

חרדים גם מציגים עמדות שליליות יותר כלפי אמצעי התקשורת המסורתיים בישראל: רק 21% מהחרדים מסכימים או מסכימים מאוד כי אמצעי התקשורת המסורתיים (טלוויזיה, רדיו, עיתונות) מספקים מידע אמין, לעומת 40% מהיהודים הלא־חרדים; רק 32% מהחרדים מסכימים או מסכימים מאוד כי אמצעי התקשורת המסורתיים מספקים מגוון של דעות והשקפות, לעומת 49% מהיהודים הלא־חרדים; ו־12% בלבד מהחרדים מסכימים או מסכימים מאוד כי אמצעי התקשורת המסורתיים מספקים מידע נקי מלחצים פוליטיים או מסחריים, בהשוואה ל־21% מהיהודים הלא־חרדים.

באופן כללי, חרדים תופסים את אמצעי התקשורת כאמינים פחות מיהודים לא־חרדים. 67% מהחרדים דיווחו שכלי התקשורת בישראל מתארים את המצב במדינה כגרוע או גרוע הרבה ביותר בהשוואה למצב במציאות, לעומת 57% מהיהודים הלא־חרדים. גם בעמדות כלפי אמצעי התקשורת למיניהם ניכר חוסר האמון, והפער בין חרדים ליהודים לא־חרדים ניכר בעיקר ביחס לאמצעי התקשורת המסורתיים: 14% מהחרדים חושבים כי הטלוויזיה אמינה במידה מסוימת או רבה, לעומת 50% יהודים לא־חרדים; 33% מהחרדים חושבים שהרדיו אמין במידה מסוימת או רבה, לעומת 60% מהיהודים הלא־חרדים; 39% מהחרדים חושבים שהעיתונות המודפסת או המקוונת אמינה במידה מסוימת או רבה, לעומת 51% מיהודים הלא־חרדים; ו־27% מהחרדים חושבים שהמדיה החברתית אמינה במידה מסוימת או רבה, לעומת 35% מהיהודים הלא־חרדים.

 

בחינת העמדות כלפי השפעת הדת על החיים  בישראל מעלה כמה נקודות דמיון בין חרדים לבין יהודים לא־חרדים. 72% מהחרדים ו־80% מהיהודים הלא־חרדים מסכימים או מסכימים במידה רבה כי לדת השפעה חזקה בישראל. מרבית החרדים (54%) גם מסכימים או מסכימים מאוד כי השפעת הדת התחזקה בשנים האחרונות, בהשוואה ל־63% מהיהודים הלא־חרדים. לעומת זאת, בכל הנוגע לעמדות כלפי הפרדת דת ומדינה יש פער גדול מאוד בין חרדים ללא־חרדים, ורק 15% מהחרדים מסכימים או מסכימים מאוד שיש להפריד בין דת ומדינה, לעומת 57% בקרב היהודים הלא־חרדים.

נוסף על כך, חרדים דיווחו על שינוי לרעה ביחסים בין דתיים לחילונים בעקבות הקורונה. אומנם יותר חרדים דיווחו כי היחסים נעשו טובים יותר בעקבות הקורונה בהשוואה ליהודים לא־חרדים (12% לעומת 7%, בהתאמה); עם זאת, שיעור גבוה בהרבה של חרדים דיווחו כי היחסים בין דתיים לחילונים נעשו גרועים יותר בעקבות הקורונה, בהשוואה ללא־חרדים (43% לעומת 27%, בהתאמה).

 

לוחות ה-Excel בפרק השפעות הקורונה, תפיסת הדמוקרטיה ואמצעי התקשורת