חינוך

לכל לוחות ה-Excel בפרק חינוך >>

לחינוך החרדי חלק נכבד במערכת החינוך בישראל, ובמערכת החינוך העברית בפרט. במרוצת השנים חל גידול מהיר במספר התלמידים בחינוך החרדי, בצד שינויים מערכתיים ומבניים, ובהם הקמת המחוז החרדי במשרד החינוך וייסוד זרם החינוך הממלכתי־חרדי. שיעור התלמידים החרדים במערכת החינוך העברית עמד בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) על 26%, ובמערכת החינוך הכללית על 20%. ואולם מאז שנת הלימודים תשע"ג (2012/13) נרשמה התמתנות בקצב הגידול של החינוך החרדי, והוא עומד על 3.7% בשנה, לעומת עלייה בקצב הגידול של החינוך הממלכתי העברי (לגווניו) — 2.2% בשנה.

במערכת החינוך וההשכלה העל־תיכונית גברים חרדים לומדים בארבעה מסלולים: בישיבה (לרווקים), ב"כולל" (לנשואים), בלימודים אקדמיים ובהכשרה מקצועית. לנשים החרדיות האפשרויות הן לימודים בסמינר (בכלל זה הכשרה מקצועית) ולימודים אקדמיים.

מספר הגברים החרדים בישיבות ובכוללים ידע תנודות בשנים 2022-2013, בעיקר בעקבות שינויים במצב הכלכלי, ברמת התמיכה המדינתית בלומדי התורה ובגיל הפטור מן השירות הצבאי. בשנת 2022 עמד מספר בחורי הישיבות והאברכים על כ־145,000. בשנים 2022-2014 חלה עלייה של 57% בשיעורם, ככל הנראה בעקבות הגידול בתמיכת המדינה בלומדים, שבד בבד הובילה גם לבלימת המגמה של כניסת גברים חרדים לשוק התעסוקה.

בשנת 2022 עמד מספר החרדים והחרדיות הלומדים לתואר אקדמי על פי שלושה וחצי לעומת שנת 2010. קצב הגידול במספר הסטודנטים החרדים, שהואט בשנים 2019-2016, חזר לעלות בשנים 2023-2020, ומספר הסטודנטים החרדים בשנת הלימודים תשפ"ג
(2022/23) עמד על 16,700. המקצועות שהחרדים והחרדיות לומדים הם פרקטיים ברובם וכאלה שמאפשרים עבודה בתוך הקהילה החרדית (חינוך והוראה, מקצועות עזר רפואיים, מינהל עסקים ומשפטים) או השתלבות במקצוע הנצרך בשוק העבודה. החרדים בוחרים ללמוד בעיקר במכללות, שתנאי הסף לקבלה בהן נמוכים יחסית. שיעור הנשירה של סטודנטים חרדים מלימודים אקדמיים ירד בשנים האחרונות, והוא דומה לשיעור הנשירה של סטודנטים יהודים לא־חרדים. מספר הסטודנטים החרדים הלומדים בהכשרה מקצועית טכנולוגית (במסגרת המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, המה"ט) עמד בשנת לימודים זו על 7,000.

ב.1. תלמידים (לפי פיקוח)

תמונת מצב

בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) למדו בחינוך החרדי — היסודי והעל־יסודי — כ־390,000 תלמידים, שהם 26% מהתלמידים בחינוך העברי ו־20% מכלל התלמידים בישראל. חלקו של החינוך החרדי בחינוך העברי גדול: בחינוך היסודי — 27%; בחטיבת הביניים — 24%; וגם בחטיבה העליונה — 24% (נתוני תשפ"ב, 2021/22). רוב התלמידים בישראל לומדים בחינוך היסודי, אבל אצל החרדים הרוב הזה גדול יותר — 57%, לעומת 52.5% בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי־דתי. הפער בין דרגי החינוך בתוך החינוך החרדי נובע בעיקר משיעורי הילודה הגבוהים באוכלוסייה החרדית, שהם הסיבה למספר הגדול יותר של ילדים בגילים הצעירים יותר, אבל גם ממעבר של תלמידים בגיל חטיבת הביניים והחטיבה העליונה מהחינוך החרדי למערכות חינוך לא־חרדיות, בייחוד ביישובי הפריפריה.

המוסדות החרדיים בגיל היסודי נחלקים לכמה סוגים, על פי המעמד המשפטי והפיקוח המדינתי עליהם (רשמי, מוכר שאינו רשמי ו"פטור"). 4% בלבד לומדים בחינוך הרשמי (ממלכתי־חרדי), 73.5% לומדים במוכר שאינו רשמי, ו־22.5% במוסדות "פטור". הלימוד במוסדות ה"פטור" רווח במיוחד בקרב הבנים: 42%, לעומת 2% בלבד בקרב הבנות (נתוני תשפ"ב, 2021/22; כיתות א'-ו').

מגמות

קצב הגידול של החינוך החרדי גבוה מקצב הגידול של החינוך העברי הממלכתי (כולל הממלכתי־דתי). עם זאת, קצב הגידול של החינוך החרדי הואט בשנים 2023-2013 — שלא כמו החינוך העברי הממלכתי, שקצב הגידול שלו דווקא עלה בשנים אלו. בשנים 2013-2003 עמד קצב הגידול של החינוך החרדי על 4.2% לשנה; מ־2013 ירד קצב הגידול של חינוך זה ל־3.7% בשנה. החינוך העברי הממלכתי, שקצב הגידול השנתי שלו בשנים 2013-2003 היה 0.5% בשנה, הואץ והגיע לקצב גידול של 2.2% בשנים 2023-2013. הגידול בשיעור תלמידי החינוך החרדי מכלל התלמידים בחינוך העברי עמד בשנים 2013-2008 על 0.5% בשנה וירד בשנים 2023-2013 לקצב של 0.25% בשנה בלבד.

למגמה זו שתי סיבות אפשריות: האחת היא הירידה בילודה במגזר החרדי שהוזכרה בפרק הקודם, והשנייה – הירידה במידת האטרקטיביות של בתי הספר החרדיים לקהלי יעד שאינם חרדים במובהק.

משקלו של החינוך החרדי־ממלכתי לבנים הגיע לכ־4% מכלל החינוך החרדי לבנים. הוא נגס בחינוך החרדי המוכר שאינו רשמי, שבין שנת הלימודים תשע"ג (2012/13) לשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) ירד חלקו מ־57% מהחינוך החרדי ל־54% ממנו. גם חלקו של חינוך ה"פטור" ירד במקצת (מ־43% ל־42%).

 

ב.2. בחינות בגרות

תמונת מצב

בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) נבחנו 44% מתלמידי כיתות י"ב במוסדות החינוך בפיקוח חרדי בבחינות בגרות. שיעור זה נמוך מאוד בהשוואה לשיעור הנבחנים בבחינות בגרות בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים־דתיים (95%). נעיר כי במוסדות החינוך בפיקוח חרדי רוב מוחלט של הבנות (69%) ניגשות לכל הפחות לחלק מבחינות הבגרות, לעומת 15% בלבד מהבנים.

שיעור החרדים בקרב תלמידי כיתות י"ב הזכאים לתעודת בגרות נמוך מאוד, והוא עומד על 16% בלבד, לעומת שיעור זכאות של 86% בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי. כמו כן, רק 36% מהחרדים שנבחנים בבחינות בגרות זכאים לתעודת בגרות, לעומת 91% מהנבחנים בחינוך הכללי הממלכתי והממלכתי־דתי. פער משמעותי מתגלה גם כאשר בודקים את שיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדים בתנאי הסף לקבלה לאוניברסיטאות (4 יחידות לפחות באנגלית): 75% בחינוך העברי הכללי הלא־חרדי, לעומת 10% בלבד בחינוך בפיקוח חרדי. פער ברור בתחום זה קיים בין הבנים לבנות במוסדות החינוך החרדיים: שיעור הבנות החרדיות הזכאיות לתעודת בגרות (25%) גבוה בהרבה משיעור הבנים הזכאים לה (6%).

מגמות

במרוצת השנים חלה עלייה של ממש בשיעור התלמידים החרדים הנבחנים בבחינות בגרות כלשהן, גם אם אינם זכאים בסופו של דבר לתעודה — מ־24% בשנת הלימודים תשס"ט (2008/9) ל־44% בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21). עלייה זו נזקפת בעיקר לזכות העלייה בשיעור הניגשות לבגרות בקרב הבנות החרדיות. בחינות הבגרות החלו לחדור בהיקף רחב לתיכונים של רשת "בית יעקב", וכיום רוב מוחלט של הבנות החרדיות נבחנות לפחות בבחינת בגרות אחת (לא כולל מבחני סאלד, הנפוצים בבתי הספר החרדיים ומוּכרים כנקודות שקולות לתעודת בגרות חלקית). בשנת הלימודים תשס"ט (2008/9) ניגשו לבחינות הבגרות 31% מהתלמידות החרדיות; שיעור זה עלה בחדות בתוך 12 שנה — ל־69% בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21). בקרב הבנים נרשמה יציבות בשיעור הניגשים לבחינות הבגרות: בשנת הלימודים תשס"ט (2008/9) נבחנו 16% מהם בבחינות, ובשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) עמד שיעורם על 15%.

הפערים מבחינת היקף הזכאים לתעודת בגרות בין החינוך החרדי לבין החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי הצטמצמו מעט בתריסר השנים האחרונות. בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי עלה שיעור הזכאים לתעודת בגרות מ־65% (בשנת הלימודים תשס"ט, 2008/9) ל־86% (בשנת הלימודים תשפ"א, 2020/21), ומדובר בגידול של 32%; ואילו שיעור הזכאים במגזר החרדי עלה מ־11% ל־16%, גידול של 45%, אם כי במספרים מוחלטים הפערים דווקא גדלו. בחמש השנים האחרונות — תשע"ו (2015/16)-תשפ"א (2020/21) — חלה קפיצה בזכאות לבגרות בקרב בנים חרדים מ־2% ל־6%, בעקבות פתיחתן של ישיבות תיכוניות חרדיות חדשות. גם בקרב בנות חרדיות חלה באותן השנים עלייה בזכאות לבגרות, מ־20% ל־25%.

ניתן לראות גם גידול בשיעור החרדים בעלי תעודת בגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, מ־6% בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) ל־10% בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21).

 

ב.3. תלמידי ישיבות ואברכים

תמונת מצב

בשנת 2022 עמד מספר תלמידי הישיבות (לא נשואים) ואברכי הכולל (נשואים) החרדים מעל גיל 18 על 156,036. 93% מבחורי הישיבות והאברכים הם אזרחי ישראל,תלמידי חו”ל הם בחורי ישיבות ואברכים בעלי דרכון זר הלומדים בישראל. 70% מהם אברכים ו־30% בחורי ישיבות. ל־81% מהאברכים יש פטור משירות בצה"ל, ומנתון זה אפשר ללמוד שהמשך הלימודים בכולל אינו רק חלופה לשירות הצבאי אלא גם תוצאה משולבת של מוטיבציות דתיות, תרבותיות וחברתיות.

תלמידי ישיבות אינם נשואים, ולפיכך רובם המוחלט הם צעירים בני פחות מ־23 (83%). לעומתם, מרבית האברכים מתמידים בלימודים בכולל גם בגיל מבוגר – 54% מהאברכים הם מעל גיל 31 (58,000 במספרים מוחלטים).

מגמות

בשנים 2012-1999 גדל בהתמדה מספרם של בני הישיבות והאברכים, בקצב של 4% בשנה, הדומה לשיעור הגידול של החברה החרדית באוכלוסיית המדינה. בשנים 2022-2012 הואט מעט קצב הגידול במספרם ל־3.6% בשנה. נתוני ההאטה האלה עולים בקנה אחד עם הגידול בשיעור החרדים העובדים. ואולם עיון בנתונים מעלה שיש קשר בין נוכחות המפלגות החרדיות בקואליציה (ותקציב המוסדות התורניים) לבין קצב הגידול של בחורי הישיבות והאברכים. השנים היחידות שהייתה בהן ירידה במספרם היו 2014-2013, שבהן המפלגות החרדיות לא היו בקואליציה, ותלמידי ישיבה ואברכים בגילים 22-28 קיבלו פטור משירות צבאי. באותו פרק זמן גם צנחה תמיכת המדינה בתלמידי ישיבות ובאברכי כולל שלא שירתו בצה"ל בכ־50%. גם בשנת 2021, שבה המפלגות החרדיות לא היו בקואליציה ותקציב המוסדות התורניים נפגע במידת מה, שיעור הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים היה 2.5% בלבד. לעומת זאת, בשנים 2020-2015 עלה מספר בחורי הישיבות והאברכים ב־7.2% בממוצע. גם בשנת 2022, שבסופה שבו המפלגות החרדיות לקואליציה, חלה עלייה ניכרת במספרם, גם אם בשיעור נמוך יותר (4.1%).

ניתן לסכם ולומר שלמרות הגידול במספר הגברים החרדים הפונים להשכלה גבוהה ולתעסוקה, קצב הגידול במספר האברכים החרדים נמוך רק במעט מקצב הגידול הטבעי של החברה החרדית.

 

ב.4. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה

תמונת מצב

בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) למדו במוסדות אקדמיים כ־16,700 סטודנטים וסטודנטיות חרדים — 5% מכלל הסטודנטים שלמדו בשנה זו בישראל. 69% מהסטודנטים החרדים הן נשים. כ־14,100 מהסטודנטים החרדים (84%) למדו לתואר ראשון, וכ־2,700 למדו לתארים מתקדמים, רובם המכריע לתואר שני. שיעור הלומדים לתארים מתקדמים מכלל הסטודנטים החרדים היה 16%, שיעור נמוך משיעור הלומדים לתארים מתקדמים מקרב כלל הסטודנטים בישראל (23%).

מגמות

שנים רבות היה מספר החרדים הלומדים לתארים אקדמיים נמוך ביותר. ואולם בעקבות השינויים בדרישות שוק העבודה והקמת מוסדות המותאמים לצורכי המגזר החרדי ניכרת עלייה חדה במספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה.

קצב הגידול של הסטודנטים החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מהיר, ובשנים תש"ע-תשפ"ג (2009/10–2022/23) הוא עלה פי שלושה וחצי (258%), לעומת גידול של 17% במספר הכללי של הסטודנטים באותן שנים. שיעור הסטודנטים החרדים מכלל הסטודנטים, שעמד בשנת הלימודים תש"ע (2009/10) על 2%, קפץ בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) ל־5%. בחישוב ממוצע שנתי, בשנים האלה גדל מספר הסטודנטים החרדים ב־10%.

בשנת תשפ"ג (2022/23) עלה מספר הסטודנטים החרדים בכ־900 תלמידים, גידול של 7%. לאחר דשדוש שניכר בשנים תשע"ו-תש"ף (כ־3.5% בשנה), גידול זה משקף את החזרה בשנים האחרונות של מגמת העלייה המשמעותית במספר הסטודנטים החרדים. הגידול בקרב הנשים עמד בשנה זו על 8%, ואילו בקרב הגברים לא חל גידול בשנה זו.

מספר הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים (שני ושלישי) עלה בשנים תש"ע-תשפ"ג (2022/23-2009/10) בקצב ממוצע שנתי מהיר מזה של כלל הסטודנטים החרדים (17% לעומת 10%). עם זאת, בשנת תשפ"ג (2021/22) התמתן הגידול במספר הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים (%3), לעומת עלייה של 9% במספר הסטודנטים החרדים לתואר ראשון. בשנים הקרובות נבחן אם ההאטה בקצב הגידול של הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים היא עקבית. הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים לומדים ברובם במוסדות האקדמיים הכלליים, שלא כמו חבריהם הסטודנטים לתואר ראשון, הלומדים ברובם המוחלט בקמפוסים נפרדים למגזר החרדי.

 

 

ב.5. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה: מסגרות לימוד וגיל

תמונת מצב

רוב גדול מתוך הסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) במכללות אקדמיות (46%) ובמכללות לחינוך (23%), ומיעוטם בלבד באוניברסיטה הפתוחה (21%) ובשאר האוניברסיטאות (10%). הרכב זה שונה במידה רבה מזה של כלל הסטודנטים בישראל – שאצלם משקל הלומדים באוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) גבוה בהרבה (34%), ואילו שיעור הלומדים במכללות לחינוך נמוך בהרבה (9.5%). לעומת זאת, כשמדובר בסטודנטים חרדים הלומדים במכללות האקדמיות (39%) ובאוניברסיטה הפתוחה (17.5%), הפערים ביניהם לבין כלל הסטודנטים קטנים יותר.

גיל הסטודנטים הגברים החרדים לתואר ראשון גבוה בממוצע מגיל הסטודנטים הגברים היהודים הלא־חרדים: 39.5% מהם הם בני 30 ומעלה, לעומת 18.5% בלבד מהסטודנטים הלא־חרדים. הסיבה העיקרית לפער זה היא גיל הפטור המאוחר משירות צבאי, שעומד על 26, לעומת גיל סיום השירות הצבאי של בנים — 21, נוסף על הנורמה ללימוד ארוך שנים בישיבה ובכולל. סיבה אחרת היא הצורך של הסטודנטים החרדים הגברים ללמוד תקופה ממושכת במכינה קדם־אקדמית לפני תחילת הלימודים האקדמיים שלהם לצורך השלמת לימודי יסוד.

בקרב הסטודנטיות החרדיות התופעה הפוכה: גילן של 47% מהסטודנטיות החרדיות לתואר ראשון הוא פחות מ־21, לעומת 12% מהסטודנטיות היהודיות הלא־חרדיות. גם כאן הסיבה היא השירות הצבאי – נשים חרדיות מקבלות פטור ממנו כבר בגיל 18. המספר הגבוה יחסית של סטודנטיות חרדיות בנות 18–21 (כ־4,500) מעיד על תופעה חדשה במגזר החרדי — פנייה ללימודים באקדמיה במקום בסמינרים לבנות.

מגמות

בשנות הלימודים תש"ע-תשפ"ג (2009/10–2022/23) ניכרה ירידה בשיעור החרדים הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות (מ־15% ל־10%), לעומת יציבות שנרשמה בשיעור הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות בקרב כלל הסטודנטים בישראל (כ־33%). ירידה קלה חלה גם בשיעור הסטודנטים החרדים במכללות האקדמיות (מ־50% ל־46%). לעומת זאת חלה עלייה בשיעור הסטודנטים החרדים במכללות האקדמיות לחינוך (מ־20% ל־23%), שניתן להסבירה בהתפתחות של אפיקי המעבר להשלמת תארים אקדמיים בחינוך ובפתיחת תוכניות לגברים חרדים. עלייה ניכרת חלה גם בשיעור הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה (מ־16% ל־21%), שהיא תוצאה של בניית מסלולים ייעודיים לנשים חרדיות במוסד זה.

בשנים תשע"ח-תשפ"ב (2021/22-2017/18) חלה עלייה קלה בשיעור הגברים החרדים הלומדים באקדמיה לאחר גיל 30 (מ־36% ל־39.5%). בקרב הנשים החרדיות חלה באותן שנים עלייה קלה בשיעור הנשים החרדיות דווקא מתחת לגיל 21 – מ־45% ל־47% מהסטודנטיות החרדיות.

ב.6. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה: תחומי לימוד, זכאות לתואה ונשירה

תמונת מצב

התפלגות תחומי הלימוד לתואר ראשון של הסטודנטים והסטודנטיות החרדים שונה מאוד מזו של כלל אוכלוסיית הסטודנטים. סטודנטים חרדים לומדים בשיעורים גבוהים יותר חינוך והוראה (29% לעומת 10% בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים), מקצועות עזר רפואיים (9.5% לעומת 5%) ומשפטים (7% לעומת 6%). נוכחות מוגבלת של סטודנטים חרדים ניכרת במדעי החברה (20.5% לעומת 25%), בלימודי הנדסה (6.5% לעומת 16%) ובמדעי הרוח (2.5% לעומת 8%). ממצא מעניין הוא השיעור הגבוה יחסית של חרדים הלומדים מדעי המחשב ומדעי הטבע (16%), אף שהוא נמוך מהשיעור בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים (20%). שיעור דומה של חרדים ויהודים לא־חרדים לומדים מינהל עסקים (כ־8%-9%).

אפשר אפוא להסיק שסטודנטים חרדים מעדיפים ללמוד מקצועות שנחשבים פרקטיים או שמאפשרים עבודה גם בתוך הקהילה החרדית (חינוך והוראה, מקצועות עזר רפואיים), וכן מקצועות שנחשבים קלים יחסית מבחינת דרישות הסף האקדמיות (מינהל עסקים ומשפטים). בתחומי לימוד אקדמיים שנועדו להעשיר את הידע, כמו מדעי הרוח, או בתחומי לימוד המחייבים ידע מתמטי מתקדם (הנדסה), יש נוכחות חרדית קטנה יחסית. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב סטודנטיות חרדיות. 32% מהן לומדות חינוך, לעומת 22% מהסטודנטים החרדים; 12% מהן לומדות מקצועות עזר רפואיים, לעומת 4% בלבד מהגברים. לעומת זאת, רק 5% לומדות הנדסה ואדריכלות, לעומת 9.5% מהגברים; ובמדעי הרוח והחברה לומדות 22% מהסטודנטיות החרדיות, לעומת 25.5% מהגברים. הבדל בולט נוסף הוא בין השיעור הנמוך של סטודנטיות חרדיות למשפטים (4%) לבין השיעור הגבוה יחסית של סטודנטים חרדים גברים במקצוע הזה (13%); הסיבה לכך היא לגיטימציה מוגבלת בחברה החרדית לעיסוק של נשים חרדיות בעריכת דין.

תחום הלימוד של רוב מוחלט מהסטודנטים החרדים שקיבלו תואר ראשון בשנת תשפ"ב (2021/22) היה חינוך (53%), שיעור הגבוה כמעט פי ארבעה משיעור כלל הסטודנטים החרדים הלומדים חינוך והוראה (14.5). המשקל של החרדים הזכאים לתואר בחינוך (53%) גבוה בהרבה ממשקל הסטודנטים לחינוך בכלל הסטודנטים החרדים (29%). הסיבה לפער זה היא העובדה שמסלול לימודי החינוך הוא בדרך כלל מסלול השלמה, ולפיכך משך הלימודים בו קצר וקבלת התואר בו מהירה. המשקל הגבוה של זכאים חרדים לתואר בחינוך מביאה לכך שהפערים בזכאות לתואר בין חרדים ליהודים לא־חרדים בתחומים אחרים גדולים יותר אף משיעור הלומדים לתארים אלו. כך, שיעור החרדים הזכאים לתואר במדעי הטבע והמחשב עומד על 8% מכלל הזכאים, לעומת 13.5% בקרב יהודים לא־חרדים, ושיעור החרדים הזכאים לתואר בהנדסה עומד על 3%, לעומת 15.5% בקרב יהודים לא־חרדים.

שיעור הסטודנטים החרדים שאינם ממשיכים לשנת לימודים שנייה גבוה מזה של הסטודנטים היהודים הלא־חרדים ועומד על 13% לעומת 8%. עם זאת, כאשר מפלחים את הנתונים מתברר שהמוסדות העיקריים שבהם סטודנטים חרדים אינם ממשיכים את לימודיהם הם המכללות לחינוך (36% לעומת 15% בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים). במוסדות אלו מרבית המקרים שבהם

הסטודנטים (לרוב סטודנטיות) אינם ממשיכים את הלימודים האקדמיים אינם מבטאים נשירה אלא השלמת מסלול לימודים קצר (מתעודת הוראה לתואר אקדמי) שנמשך שנה אחת בלבד.

ואכן, שיעור הסטודנטים החרדים הנושרים מהמכללות האקדמיות ומהאוניברסיטאות גבוה רק במעט מזה של הסטודנטים היהודים הלא־חרדים במוסדות אלו — 9% לעומת 6.5% ו־8% לעומת 7.5%, בהתאמה.

מגמות

במרוצת השנים חלו שינויים בתחומי הלימוד שהסטודנטים החרדים לומדים. שיעור החרדים הלומדים משפטים עמד על 12% בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) וירד בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) ל־7%, מעט מעל שיעור זה בכלל האוכלוסייה (6%). גם שיעור הסטודנטים החרדים הלומדים מינהל עסקים ירד באותן השנים מ־14% ל־9%. ניתן להסביר זאת בירידה בתמיכת המל"ג־ות"ת בסטודנטים החרדים הלומדים מקצועות אלו, וגם בהפנמה של הקשחת הרגולציה (במשפטים) ושל הרוויה בשוק התעסוקה בתחומים אלו. לעומת זאת, באותן שנים חלה קפיצה בשיעור הסטודנטים החרדים הלומדים מדעי החברה (מ־8% ל־20.5%) ובשיעור הלומדים מדעי המחשב (והטבע) (מ־9% ל־16%).

נתוני הנשירה מהלימודים בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) משקפים תנודות קלות בשיעור הנשירה בשנים האחרונות. כך, שיעור הנושרים מהאוניברסיטאות עמד בשנת תשע"ז (2016/17) על 8% ועלה במעט בשנת תשפ"ג (2022/23) ל־9%. לעומת זאת, באותן שנים נרשמה ירידה בנשירת סטודנטים חרדים מהמכללות האקדמיות, מ־11.5% ל־8%.

 

ב.7. סטודנטיות וסטודנטים חרדים בהכשרה טכנולוגית

תמונת מצב

נוסף על לימודים אקדמיים מתקיים בישראל מערך נרחב של הכשרות מקצועיות, ותחום מרכזי בו הוא הכשרות טכנולוגיות. הכשרות אלו הן בתחום האחריות של המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט). מספר החרדים שלמדו במסלולי הכשרה אלו עמד בשנת 2022 על כ־7,000 סטודנטים וסטודנטיות. כמעט מחצית מהם למדו הנדסת תוכנה (46%), ומקצוע פופולרי נוסף הוא אדריכלות ועיצוב פנים (14.5%).

משקלם של החרדים בכלל הלומדים בתחומי ההכשרה הטכנולוגית עומד על 18%, שיעור גבוה משיעורם של החרדים בני 18–24 בכלל האוכלוסייה (15%). בפילוח מגדרי ניתן לראות הבדל גדול בין גברים לנשים בכל הקשור ללימוד מקצועות אלו. רק 34% מהסטודנטים החרדים במסלולים להכשרה טכנולוגית הם גברים, שיעור גבוה במעט משיעור הגברים החרדים מכלל הסטודנטים החרדים באקדמיה. הגברים החרדים לומדים בעיקר הנדסה אזרחית (29%) והנדסת תוכנה (18%). רוב הנשים החרדיות לומדות הנדסת תוכנה (64%), ושיעור לא מבוטל לומדות אדריכלות ועיצוב פנים (19%). קרוב למחצית מהגברים החרדים (41%) לומדים במסלולים כלליים של הכשרה טכנולוגית, תופעה שכמעט אינה קיימת בקרב נשים חרדיות — רובן ככולן לומדות את המקצועות האלה בסמינרים לנשים חרדיות.

מרבית הסטודנטים בישראל העוברים הכשרה טכנולוגית הם גברים, ואולם הגברים החרדים הם 9% בלבד מהסטודנטים הגברים הלומדים את המקצועות האלה. הנשים החרדיות, לעומת זאת, הן 33% מכלל הסטודנטיות הלומדות את המקצועות האלה בישראל.

מגמות

בשנים 2021-2014 חל גידול של 120% במספר הסטודנטים החרדים במקצועות ההכשרה הטכנולוגית, והוא מבטא גידול שנתי ממוצע מהיר של 10%. גידול זה התרחש בקרב סטודנטים חרדים, גברים ונשים כאחד (125% ו־117%, בהתאמה).

 

לוחות ה-Excel בפרק חינוך

מקורות