גילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות – טיוטה להערות הציבור
Photo by Canva
שמחנו לקבל לעיוננו את טיוטת גילוי הדעת שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות (להלן: "הרשות") ביום 24 בפברואר 2025 בנושא דרישת ההסכמה בדיני הגנת הפרטיות (להלן: "גילוי הדעת"). המדובר בנושא חשוב ומורכב, וגילוי הדעת משקף עבודת מחקר מקיפה, רצינית ומלאת עומק. כן יש לברך על השקיפות בה מבקשת הרשות לנקוט באשר לפרשנות המשפטית אשר תשמש אותה לצורך הפעלת מגוון סמכויותיה מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 ותיקון 13 שיכנס לתוקפו באוגוסט 2025 (להלן, ביחד: "חוק הגנת הפרטיות").חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד – 2024, ס"ח 3287, עמ' 1430 (להלן: "תיקון 13"), וכן עמדת הרשות להגנת הפרטיות כפי שהובעה בסעיף 2 לגילוי הדעת.
גילוי הדעת משקף את רצונה של הרשות לאכוף סטנדרט הגנת פרטיות ראוי ורצוי, הדומה במהותו לזה המקובל באיחוד האירופאי מכוח ה-GDPR.Regulation (EU) 2016/679 of the European Parliament and of the Council of 27 April 2016 on the protection of natural persons with regard to the processing of personal data and on the free movement of such data, 2016 O.J. (L 119) 1. אנו שותפות מלאות לרצון זה, ומנהלות מאבק עיקש מזה שנים על מנת להצעיד את דיני הגנת הפרטיות בישראל לרמה ראויה זו.
עם זאת, לצערנו, אנו חוששות שחלק מהפרשנות המוצעת בגילוי הדעת מרחיבה מידי את גבולות דרישת ההסכמה, ואינה מעוגנת בלשון חוק הגנת הפרטיות כנוסחו כעת.
עם חקיקת תיקון 13 וחיזוק סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, עליה, לתפיסתנו, להיצמד ללשון החוק ולהפעיל את סמכויותיה לפיו. הרחבת דרישת ההסכמה וחובת היידוע לצד הוספת זכות החזרה מהסכמה, כמוצע בגילוי הדעת, עומדות בניגוד לעמדת משרד המשפטים והרשות, כפי שהובעה בדיוני וועדת החוקה של הכנסת (להלן: "וועדת חוקה") לאורך כל הליך חקיקת תיקון 13.ראו, למשל, דברי עו"ד אביטל סומפולינסקי ועו"ד עמית יוסוב עמיר, פרוטוקול מס' 190, מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, יום שני, כ"א בכסלו התשפ"ד (04 בדצמבר 2023), עמ' 5, 23, 25; פרוטוקול מס' 223 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ד (9 בינואר 2024), עמ' 39- 58; פרוטוקול מס' 233 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, יום שלישי, י"א בשבט התשפ"ד (21 בינואר 2024), עמ' 2-13.
לפי עמדה זו נושאים אלו יוסדרו בתיקון עתידי ואין מקום לאסדרתם עתה. לפיכך, יש לראות באי ההרחבה, המצערת לדעתנו, של דרישת ההסכמה וחובת היידוע, וכן בהימנעות מהוספת בסיסים חוקיים לעיבוד מידע, כמו גם בהימנעות מהרחבת אגד זכויות נושאי המידע בתיקון 13 - הסדר שלילי עדכני שיש לכבדו. אין מדובר עוד בחוק הגנת פרטיות מיושן שהמחוקק לא עדכן מזה שנים. פרשנות המסתמכת על פסיקות עבר של ערכאות משפטיות איננה בהכרח רלבנטית כבר לאחר תיקון החוק. במילים אחרות, תיקון 13 נחקק לפני פחות משנה ויכנס לתוקפו בחודש אוגוסט הקרוב. סוגיית אימוץ תיקונים ברוח ההרחבות השונות המוצעות בגילוי הדעת הוצגה במסגרת הליך חקיקתו ונדחתה. משום כך, לא ניתן, לתפיסתנו, להכניס מהחלון את שהוצא במפורש דרך הדלת בדיוני וועדת החוקה.
יתרה מכך, כפי שהובהר פעמים רבות במהלך הדיונים על תיקון 13 בוועדת חוקה, בעידן הנוכחי מעובדות כמויות עצומות של מידע אישי ללא פנייה אישית לנושא המידע או קבלת הסכמתו. הרחבת דרישת ההסכמה באופן המוצע בגילוי הדעת, מבלי לעגן בחוק בסיסים חוקיים נוספים המאפשרים עיבוד מידע בדומה לאלו הקבועים ב-GDPR,סעיפים 6 ו 9 ל-GDPR. תיצור משטר רגולטורי שאינו מותאם לזה הנהוג במדינות אחרות או למתרחש והמקובל בפועל.
להלן נצביע על חלק מהפרשנויות המרחיבות שהוצעו בגילוי הדעת ואינן עולות בקנה אחד עם חוק הגנת הפרטיות:
בסעיף 3 לגילוי הדעת נאמר כי "חוק הגנת הפרטיות קובע כי איסוף ושימוש במידע אישי (להלן גם: 'עיבוד') הכרוכים בפגיעה בפרטיות יכולים להיעשות מכוח הסמכה בדין או בהסכמת נושא המידע". לכאורה, משתמע מסעיף 1 בגילוי הדעת שקיימים בדיני הגנת הפרטיות בישראל שני בסיסים חוקיים מכוחם ניתן לפגוע בפרטיות: הסכמה והסמכה בדין. אולם, מדובר בקריאה לא מדויקת של חוק הגנת הפרטיות. הסמכה בדין היא הגנה הקבועה בסעיף 18(2)(ב) לחוק הגנת הפרטיות, ונתבע יכול לעשות בה שימוש כטענת הגנה במשפט פלילי, אזרחי או הליך מינהלי המתנהל נגדו בגין פגיעה בפרטיות. חוק הגנת הפרטיות, על אף בקשות חוזרות ונשנות מטעמנו,ראו, למשל, רחל ארידור הרשקוביץ ותהילה שוורץ אלטשולר, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון 14), התשפ"ב–2022 – הצעה להוספת סעיפים הכרחיים בנוגע לעיבוד מידע אישי ומידע בעל רגישות מיוחדת, מכתב ליו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מיום 31 בדצמבר 2023. אינו מגדיר בסיסים חוקיים לעיבוד מידע וחשוב להבהיר זאת.
סעיף 1 בחוק הגנת הפרטיות קובע כי אין לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. מופעי הפגיעה בפרטיות מנויים בסעיף 2 לחוק ואינם כוללים עיבוד, שימוש או איסוף מידע. כלומר, רק עיבוד מידע העולה כדי "פגיעה בפרטיות" כלשונה בסעיף 2, יחייב קבלת הסכמת נושא המידע. לפיכך, הקביעה בסעיף 8 לגילוי הדעת לפיה הוראת סעיף 8(ד)(1) לחוק הגנת הפרטיות "תחול על מידע שנאסף שלא מתוקף הסכמה תקפה לפי החוק, אלא אם קיימת הסמכה בדין לאיסופו", אינה מדויקת ואף מנוגדת לעמדת משרד המשפטים כפי שהובעה בדיונים בוועדת החוקה בנושא, לפיה עיבוד מידע יחייב הסכמה רק במידה שהוא מהווה פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות.ראו, למשל, פרוטוקול מס' 223 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ד (9 בינואר 2024), עמ' 39- 58; פרוטוקול מס' 233 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, יום שלישי, י"א בשבט התשפ"ד (21 בינואר 2024), עמ' 2-13. השאלה האם עיבוד המידע מהווה פגיעה בפרטיות היא שאלה פרשנית ולא ניתן להכריע בה כלאחר יד בשורה אחת בגילוי הדעת.
בסעיפים 16-17 לגילוי הדעת מובהר שכחלק מהדרישה כי ההסכמה תהיה "מדעת" יש להתאים את המידע המוצג לקהל היעד, או לשאת בחובה מוגברת בנסיבות בהן קיימים פערי כוח בין הצדדים, חשש לפגיעה קשה בפרטיות או נסיבות מורכבות אחרות. אף שפרשנות זו שואפת לסטנדרט הגנת פרטיות גבוה, וראוי מאד, אין לה לצערנו אחיזה ממשית בלשון החוק והיא מהווה הרחבה הן של דרישת ההסכמה והן של חובת היידוע הקבועה בסעיף 11 לחוק.
יתרה מכך, במהלך הדיונים בתיקון 13 בוועדת החוקה נדחתה הצעתנו לעגן במפורש תנאים שונים וייחודיים להסכמה המבוקשת מקטין,ראו, למשל, רחל ארידור הרשקוביץ ותהילה שוורץ אלטשולר, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון 14), התשפ"ב–2022 – הצעה להוספת סעיפים הכרחיים בנוגע לעיבוד מידע אישי ומידע בעל רגישות מיוחדת, מכתב ליו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מיום 31 בדצמבר 2023. וכן בקשתנו לעדכן את חובת היידוע הקבועה בסעיף 11.ראו, למשל, רחל ארידור הרשקוביץ ותהילה שוורץ אלטשולר, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון 14), התשפ"ב–2022 – בקשה לדיון חוזר בדרישת ההודעה לקרת דיון וועדת חוקה ביום 21.01.24, מכתב ליו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מיום 15 בינואר, 2024.
זאת ועוד, הדרישה לפיה על מבקש ההסכמה "להקפיד להציג באופן בולט ופשוט את כלל הנתונים הרלוונטיים להחלטה, וככל הניתן בנפרד משאר רכיבי ההתקשרות",סעיף 17 סיפא לגילוי הדעת. אינה מופיעה במלואה בגילוי הדעת של הרשות שעסק, בין השאר, בהסכמת העובד לפגיעה בפרטיותו בהקשר של שימוש בטכנולוגיות מעקב בעת עבודה מרחוק.סעיפים 37-39 למסמך הרשות להגנת הפרטיות בנושא היבטי פרטיות במעקב אחר עובדים ועובדות מרחוק, מאי 2023.
גילוי הדעת כולל את הדרישה כי ההסכמה תינתן מרצון חופשי וכי תותר בנסיבות מסוימות חזרה מהסכמה.סעיפים 19-29, 43-48 לגילוי הדעת. בקביעה זו נשען גילוי הדעת על העמדה העקרונית שהובעה בעניין פלוני בבית המשפט העליון, לפיה הסכמה לפגיעה בפרטיות בנסיבות של פגיעה קשה בפרטיות אינה סוף פסוק.ע"א 8954/11 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 20.4.14). עם זאת, הרחבת אגד זכויות נושא המידע והוספת זכות חזרה מהסכמה נדונו במהלך חקיקת תיקון 13, לצד ההבנה שיש להוסיף בצידן גם בסיסים חוקיים לעיבוד מידע. עיגונה המפורש של זכות החזרה מהסכמה באופן פרשני כמוצע בגילוי הדעת, הינו בעייתי נוכח ההסדר השלילי שניתן להסיק בנושא מתיקון 13.
כאמור בפתח הדברים, גילוי הדעת של הרשות הוא מעמיק ומקיף. לדעתנו, יש לעשות בו שימוש על מנת לתמוך בהמשך תיקון חוק הגנת הפרטיות בנושאים חשובים וקריטיים כגון דרישת ההסכמה, חובת היידוע, הוספת בסיסים חוקיים לעיבוד מידע והרחבת אגד זכויות נושא המידע, כפי שאף הובטח בדיוני וועדת החוקה בנוגע לתיקון 13. ואולם, הרשות אינה יכולה להפעיל את סמכויות הפיקוח והאכיפה שבידיה ואת אלו שיכנסו לתוקפן באוגוסט הקרוב, בהתאם לפרשנות המוצעת בגילוי הדעת.
