תיקון חוק החברות הממשלתיות: פוליטיזציה במקום מקצועיות
התזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות מבקש להחליש ולבטל את המנגנונים שנועדו להבטיח מינויים מקצועיים, אחריות ושקיפות בניהול נכסי הציבור. הוא כולל בין היתר את ביטול "נבחרת הדירקטורים", מנגנון המשמש לגיבוש מאגר של מועמדים כשירים המתאימים לשמש דירקטורים בחברות ממשלתיות. משמעות התיקון לחוק היא העצמת כוחם של השרים למנות מינויים פוליטיים ומינויי מקורבים על חשבון עצמאות ומקצועיות הניהול של החברות שבבעלות המדינה ונכסי הציבור שבאחריותן
החברות הממשלתיות הן נכס ציבורי בבעלות המדינה, והניהול שלהן כפוף לעקרונות של מנהל תקין, שקיפות ונאמנות לציבור. מינוי דירקטורים ובעלי תפקידים מתבצע כיום בהליך תחרותי ושוויוני באמצעות "נבחרת הדירקטורים" – מאגר מקצועי שמנוהל על ידי רשות החברות הממשלתיות. מועמדים נבחנים לפי כישורים, ניסיון והתאמה מקצועית; בעלי זיקה פוליטית או אישית נדרשים להוכיח "כישורים עודפים" כתנאי למינוי, וועדה ציבורית עצמאית לבחינת מינויים משמשת שומר סף ומונעת מינויים בלתי ראויים.
מה ההוראות העיקריות של התיקון לחוק:
- ביטול "נבחרת הדירקטורים" והפסקת ההליך התחרותי למינוי דירקטורים.
- יצירת קטגוריה חדשה של "דירקטורים בעלי בקיאות חברתית" ללא דרישות מקצועיות ברורות.
- מועמדים בעלי קשר אישי או פוליטי לשרים יוכלו להתמנות בקלות רבה יותר ותוך הפחתת הדרישות המקצועיות מהם.
- החלשת הוועדה לבחינת מינויים, שתפעל תחת השפעה פוליטית ולא כגוף בלתי תלוי.
- מתן סמכות לשרים למנות ישירות יו"ר דירקטוריון, ללא צורך שהדירקטוריון יבחר בו.
- הרחבת סמכויות השרים לקבוע הוראות בנושאי חלוקת רווחים, מינוי דירקטורים והחלטות ניהוליות נוספות.
מדוע מדובר בתיקון בעייתי?
- הצעת החוק מבקשת להסיר חלק ניכר מן החסמים בפני מינויים פוליטיים נעדרי כשירות מיוחדת ומצמצמת את הבקרה הציבורית על המינויים.
- היא עתידה לפגוע בכשירות הדירקטורים, במקצועיותם ובאחריותם לציבור.
- היא עתידה להחליש את עצמאות החברות הממשלתיות ומקצועיותן, ולהכפיפם לשיקולים פוליטיים, ובכך תפגע ביכולתן לפעול לטובת הציבור ולעשות שימוש ראוי ויעיל בנכסי הציבור שבבעלותן.
