שינוי אופן קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון
הצעת החוק לשינוי אופן קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון ושינוי אופן ההחלטה על דיון נוסף, שוללת סמכויות ניהוליות חשובות של נשיא העליון ועלולה לפגוע ביעילות עבודת בית המשפט, באי־תלות השופטים ובעצמאות הרשות השופטת. מכיוון שאין בהצעה צורך אמתי, קיים חשש שהיא נועדה בדיוק למטרה זו
Photo by Chaim Goldberg/Flash90
תקציר
איך נקבעים היום ההרכבים בבית המשפט העליון?
ככלל, הרכבי השופטים בבית המשפט העליון נקבעים באופן אקראי באמצעות יומן בית המשפט, בהתאם לסדר הגעת התיקים, דחיפותם והיקף העבודה הצפוי בהם. מעורבות נשיא בית המשפט העליון נעשית רק במקרים חריגים, למשל בתיקים בהיקף יוצא דופן, מורכבים או בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת (אז מעורבות הנשיא היא לעניין ותק השופטים), לצורך איזון עומסים ושמירה על תפקוד יעיל ומקצועי של המערכת.
מה מבקשת הצעת החוק לעשות?
הצעת החוק מבקשת לשלול מנשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע הרכבים, ולקבוע כי ההרכבים ייקבעו באופן ממוחשב וללא התערבות אנושית. בנוסף, היא מבקשת לשנות את מנגנון קבלת ההחלטות בבקשות לדיון נוסף, כך שההכרעה תתקבל על ידי כלל שופטי בית המשפט העליון ולא על ידי הנשיא או שופט מטעמו.
מה הבעיות בהצעת החוק?
- היעדר נחיצות: קביעת ההרכבים נעשית ברובה גם היום באופן אקראי, ולכן אין צורך בהצעה.
- פגיעה באי־תלות השופטים: קביעה “ממוחשבת ללא התערבות אנושית” עדיין תחייב התערבות אנושית בעיצוב הכללים שינחו את הטכנולוגיה. משמעות ההצעה היא שלא תהיה מעורבות שיפוטית בקביעת הכללים האלה.
- שיבוש יעילות עבודת בית המשפט: היעדר שיקול דעת שיפוטי בקביעת הרכבים עלול להוביל לחלוקת עומסים לא מאוזנת ולעיכובים בהכרעה בתיקים.
- פגיעה במעמד נשיא בית המשפט העליון: שלילת סמכויות ניהוליות מרכזיות מחלישה את יכולתו להגן על עצמאות הרשות השופטת.
- חלק ממהלך רחב יותר: ההצעה משתלבת במגמה מתמשכת של פגיעה בשומרי הסף ובעצמאות מערכת המשפט.
