הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – חיזוק השקיפות והפיקוח הציבורי על המועצה להשכלה גבוהה), התשפ"ה–2025
הצעת החוק לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה הופכת את המל"ג ואת הוועדה לתכנון ולתקצוב מגופים מקצועיים וממלכתיים לגופים ממשלתיים-פוליטיים. המהלך עתיד לפגוע פגיעה חמורה בחופש האקדמי, במקצועיותה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, יעניק לדרג הפוליטי סמכויות אכיפה וענישה חסרות תקדים כלפי המוסדות האקדמיים ויפגע באיכות ההשכלה הגבוהה בישראל ובמעמדה הבינלאומי
Photo by Yonatan Sindel/Flash90
תקציר
הצעת החוק משנה מן היסוד את המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) ופוגעת פגיעה חמורה בעקרונות עליהם מבוססת מערכת ההשכלה הגבוהה. שינויים אלה יפגעו ביכולתה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל למלא את ייעודיה ומהווים איום ישיר על אינטרסים חיוניים של המדינה. המהלך מוביל לפוליטיזציה של המל"ג והות"ת, תוך איון הכשירות והמומחיות המקצועית שלהם והפיכתם לגופים אשר תלויים במישרין בשר החינוך ובממשלה. הפגיעה במקצועיות גופים אלה, עצמאותם ואי-תלותם, והפגיעה ובחופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה, שהוא תנאי בלעדיו-אין לחברה דמוקרטית ולמחקר איכותי, יערערו את איכות ההשכלה והמחקר האקדמיים בישראל, את מעמדם הבינלאומי ומעמד התארים של בוגריה.
השינויים שמבקשת ההצעה לעשות:
- כהונת המל"ג: במקום מועצה המתמנה לתקופה קבועה של 5 שנים, תקופת כהונתה של המועצה לא תהיה קבועה מראש אלא תהיה כפופה לכהונת הממשלה ותסתיים עם השבעת כנסת חדשה. מועצה חדשה תתמנה תוך 60 יום מסיום כהונת הקודמת או מינוי שר חינוך, לפי המאוחר.
- הרכב חברי המל"ג: יבוטל התנאי המחייב רוב של אנשי אקדמיה בכירים במועצה ובפעולתה, ותורחב מעורבותו של שר החינוך במינוי חברי המועצה. המועצה תוכל לפעול גם בהעדר אנשי אקדמיה.
- יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ומנכ"ל משרד החינוך יוזמנו כמשקיפים לדיוני המל"ג.
- אופן מינוי המל"ג: שר החינוך יביא את הצעתו לממשלה שתאשר את הרכב המועצה. בניגוד למצב היום, המועצה לא תתמנה על ידי נשיא המדינה בהתאם להמלצת הממשלה.
- כל בעלי התפקידים הבכירים במל"ג, כולל היועץ המשפטי ומנכ"ל המל"ג, יסיימו את תפקידם עם חילופי ממשלה וימונו בהצעת השר.עובדי המועצה כפופים לאפשרות פיטורין בהחלטת השר.
- הוועדה לתכנון ולתקצוב תחדל להיות גוף בלתי תלוי, וכל החלטותיה יהיו טעונות אישור של המל"ג.
- הממשלה תוכל להכריז על כל נושא כ"בעל חשיבות לאומית" ולהפקיע את סמכויות המל"ג לידיה.
- החופש האקדמי והמנהלי של המוסדות להשכלה גבוהה יוכפף להוראות המועצה.
- המל"ג תוסמך להטיל סנקציות כבדות על מוסדות, כולל הפחתות תקציב יומיות והתליית רישיונות, אם תמצא שלא פעלו לפי הוראותיה.
- וועדת החינוך של הכנסת תוסמך לזמן את נציגי המל"ג והות"ת וכן את ראשי המוסדות להשכלה גבוהה, לדרוש דיווחים מפורטים וכן לחייב את המוזמנים בקנסות אישיים בהעדר מענים כנדרש על ידה.
הבעיות המרכזיות בהצעת החוק:
- איון המקצועיות והכשירות: השינויים בהרכב המל"ג, הגבלת תקופות כהונתה וההוראות לעניין החלפת עובדי המל"ג והות"ת, כל אלה יפגעו ביכולת המקצועית והאקדמית לקבל החלטות התואמות את סמכויותיה של המועצה בתחום האקדמי ושל הות"ת בתחום התקציבי והתכנוני, ויפגעו באיכות פעולות ההוראה והמחקר האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה, וביכולת התכנון הכולל ארוך הטווח הנדרש למחקר ולמדע.
- שחיקת החופש האקדמי: הכפפת המוסדות לפיקוח אגרסיבי של המל"ג וועדת הכנסת עלולה לפגוע בחופש האקדמי של המוסדות בפעילות ההוראה ובפעילות המחקר באופן ישיר וכן ליצור "אפקט מצנן" שידכא את חופש ביטוי ומחשבה.
- פגיעה במגוון אינטרסים חיוניים לחברה, לרבות בביטחון ובכלכלה: השכלה גבוהה איכותית היא תנאי לקדמה ופיתוח במגוון אינטרסים חיוניים לחברה ובכלל זה בביטחון, בכלכלה ובתרבות. החלשתה של מערכת ההשכלה הגבוהה ופגיעה בעקרונות המסדירים את פעילותה יפגעו פגיעה ישירה בחוסן הלאומי.
- השימוש בכלי אכיפה ובסנקציות אישיות כלפי ראשי מוסדות הוא כלי להרתעה פוליטית ולא לשקיפות ציבורית.
- הפוליטיזציה של המל"ג והות"ת והפגיעה ביכולתם לבצע את תפקידיהם במקצועיות, הפגיעה בחופש האקדמי והשימוש בכלי אכיפה וסנקציות מרתיעות הם אמצעים הפגועים במערכת ההשכלה הגבוהה, ותואמים להליכים דומים המתקיימים במדינות המצויות בנסיגה דמוקרטית
