הצעת חוק יסוד: לימוד תורה
הצעת החוק מבקשת להשוות את זכויותיהם של לומדי התורה לאלו של המשרתים בצה"ל, ולמעשה לעגן בחוק יסוד את הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות, מבלי שיאלצו לשלם על כך מחיר כלכלי. היא פוגעת בעקרון השוויון, בחוסנה הכלכלי והביטחוני של ישראל, במבנה החוקתי שלה ואף בעולם התורה עצמו
ישיבת פוניבז', נובמבר 2025 | Photo by Erik Marmor/Flash90
כללי
- מטרת הצעת החוק: השוואת זכויות לומדי תורה למשרתי הצבא – עיגון פטור משירות בחוק יסוד כך שלא תתאפשר שלילת הטבות מבני ישיבות, ותימנע ביקורת שיפוטית על חוק הגיוס, אם יחוקק.
- הצעת החוק כוללת סעיף אחד הצהרתי: לימוד התורה יוגדר כ"ערך יסוד במורשת העם היהודי", וסעיף שני מעשי: מי שהתמסרו ללימוד תורה לאורך זמן ייחשבו, לעניין זכויותיהם וחובותיהם, כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי.
- הנוסח המרוכך: נוסח מרוכך של ההצעה, שעדיין לא ברור אם יהיה הנוסח הסופי, אמנם לא מציין במפורש את המילים "זכויות וחובות" אך קובע כי המתמסרים ללימוד תורה לתקופה ארוכה תורמים תרומה משמעותית למדינה ולעם, כך שקל יהיה לפרש את הסעיף באופן שיכלול את אותן השלכות מעשיות – כלומר מתן הטבות וזכויות לבני הישיבות.
- חשוב להבהיר שלתורה 70 פנים, ובניגוד למציאות שאותה מנסה ההצעה לקבע, אין לקבוצה יהודית אחת מונופול על הגדרת לימוד תורה.
- מועד ההצבעה: ההצעה עולה לדיון כאשר ישראל נמצאת בשנתה השלישית של מלחמה קשה, וצה"ל מצביע על מחסור חמור בכוח אדם. הטריגר הוא הרחבת שלילת ההטבות לחייבי גיוס על ידי הצווים האופרטיביים של בג"ץ מאפריל 26, לצד הסימנים הראשונים לכך שהסנקציות הכלכליות פועלות ומביאות לעלייה בגיוס חרדים.
הסכנות שבהצעת החוק
- פגיעה במבנה החוקתי: יצירת תקדים של שימוש בחוקי יסוד לפתרון מחלוקות פוליטיות עלולה לרוקן את מעמד חוקי היסוד מתוכן ולעודד עיגון של הסדרים רגילים במסגרת חוקתית. המהלך עלול להחריף את המתח בין הרשויות, ובאופן אירוני דווקא להגביר את האקטיביזם השיפוטי על חוקי יסוד. בהינתן דיון בחוק, סביר שייפסל כלא חוקתי וכפוגע בעיקרון השוויון.
- פגיעה כלכלית וביטחונית: ההצעה מעגנת מצב שאינו בר קיימא, בו ציבור רחב לא משתלב בשירות ובשוק העבודה והאוכלוסיות המשרתות קורסות תחת הנטל. זוהי פגיעה בחוסן הכלכלי, בביטחון, במודל צבא העם ובלכידות החברתית.
- פגיעה בעיקרון השוויון: לימוד תורה ושירות צבאי אינם ברי השוואה. ההבדל בין חובת הגיוס לבחירה בלימוד, הפער בתנאים ובסיכון החיים – מעמיקים מצב בו ציבור רחב נהנה מפירות מאמציו של ציבור אחר שלא בחר בכך.
- השוויון בנטל הוא גם דרישה הלכתית: גם לפי ההלכה, במלחמת הגנה חייב כלל הציבור, לרבות תלמידי חכמים.
- פגיעה בעולם התורה: עולם תורה חי ותוסס נשען על מצוינות, סלקטיביות, בחירה וייחודיות. הרחבת "חברת הלומדים" ללא סינון וללא מגבלת זמן יוצרת בינוניות ומחלישה את הרמה הלימודית. גיוס מרבית בני הישיבות יחזק לא רק את הכלכלה והביטחון, אלא גם את עולם התורה עצמו.
- הצבת לימוד תורה ושירות בסתירה זה לזה: ההצעה מייצרת סתירה, כאשר במציאות תרומה לממלכתיות ולביטחון הם תנאי ללימוד תורה משמעותי.