חוות דעת

הצעת חוק יסוד: לימוד תורה

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לימוד תורה הוא ערך יסוד. אמנם בנוסח המתוקן שלה נמחק הסעיף המחייב השוואת זכויותיהם של לומדי התורה לאלו של המשרתים בצה"ל, אך גם כעת עלולות להיות לה השלכות מעשיות שיתנו גיבוי לתלמידי ישיבות המשתמטים מחובתם החוקית להתגייס לצבא. ההצעה מעלה חשש לפגיעה בעקרון השוויון, במבנה החוקתי, בחירות הדתית-תרבותית של הישראלים, בעצם קיומה ושגשוגה של המדינה, ובאופן אירוני, אפילו בעולם התורה עצמו

ישיבת פוניבז', נובמבר 2025 | Photo by Erik Marmor/Flash90

כללי

  • הצעת החוק קובעת כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". בהכנה לקריאה שנייה ושלישית נמחק ממנה הסעיף השני, לפיו מי שהתמסרו ללימוד תורה לאורך זמן ייחשבו, לעניין זכויותיהם וחובותיהם, כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי. מחיקתו של סעיף זה אמנם מצמצמת את פוטנציאל הנזק של החוק, אך הענקת מעמד חוקתי ללימוד התורה כערך שגובר על ערכים אחרים, עלולה לסייע לעיגון הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות בזמן מלחמה. יתכן שגם אפשר יהיה להשתמש בו, למשל, כדי להעביר את חוק הקפאת ההליכים נגד תלמידי ישיבה החייבים בגיוס וכדי לבטל סנקציות כלכליות שהוטלו עליהם.

  • חשוב להבהיר שלתורה 70 פנים, ובניגוד למציאות שאותה מנסה ההצעה לקבע, אין לקבוצה יהודית אחת מונופול על הגדרת לימוד תורה.

  • מועד ההצבעה: ההצעה עולה לדיון כאשר ישראל נמצאת בשנתה השלישית של מלחמה קשה, וצה"ל מצביע על מחסור חמור בכוח אדם. הטריגר הוא הרחבת שלילת ההטבות לחייבי גיוס על ידי הצווים האופרטיביים של בג"ץ מאפריל 26, לצד הסימנים הראשונים לכך שהסנקציות הכלכליות פועלות ומביאות לעלייה בגיוס חרדים.

הסכנות שבהצעת החוק

  • פגיעה במבנה החוקתי: יצירת תקדים של שימוש בחוקי יסוד לפתרון מחלוקות פוליטיות עלולה לרוקן את מעמד חוקי היסוד מתוכן ולעודד עיגון של הסדרים רגילים במסגרת חוקתית. המהלך עלול להחריף את המתח בין הרשויות, ובאופן אירוני דווקא להגביר את האקטיביזם השיפוטי על חוקי יסוד.

  • פגיעה כלכלית וביטחונית: אם תפורש ההצעה כבעלת החלטות מעשיות, היא למעשה תסייע כדי לעגן בחוק מצב שאינו בר קיימא, בו ציבור רחב לא משתלב בשירות ובשוק העבודה והאוכלוסיות המשרתות קורסות תחת הנטל. זוהי פגיעה בחוסן הכלכלי, בביטחון, במודל צבא העם ובלכידות החברתית.

  • פגיעה בעיקרון השוויון: אם ההצעה תסייע לעגן את אי־גיוס החרדים היא תפגע גם בעקרון השוויון. כיצד ניתן להצדיק את המצב שבו יש ציבור שאינו תורם את חלקו הכלכלי ואת חלקו הביטחוני, ולמעשה חי על גבם של אחרים?

  • השוויון בנטל הוא גם דרישה הלכתית: גם לפי ההלכה, במלחמת הגנה חייב כלל הציבור, לרבות תלמידי חכמים.

  • פגיעה בעולם התורה: עולם תורה חי ותוסס נשען על מצוינות, סלקטיביות, בחירה וייחודיות. הרחבת "חברת הלומדים" ללא סינון וללא מגבלת זמן יוצרת בינוניות ומחלישה את הרמה הלימודית. גיוס מרבית בני הישיבות יחזק לא רק את הכלכלה והביטחון, אלא גם את עולם התורה עצמו.

  • הצבת לימוד תורה ושירות בסתירה זה לזה: ההצעה מבוססת על סתירה, כאשר במציאות תרומה לממלכתיות ולביטחון הן תנאי ללימוד תורה משמעותי.