עניתם למסרון סקר פוליטי? לא בטוח שאתם יודעים מי קיבל את התשובה ומה הוא עושה איתה
המידע שאנחנו מוסרים בסקרי בחירות עשוי לשמש ליצירת פרופיל ולהתאמת מסרים פוליטיים | Photo by Helya Bar-Mag
תקציר
עם התקדמות מערכת הבחירות מתרבים המסרונים המגיעים לטלפונים של אזרחים וכוללים שאלות על המצב הפוליטי, העדפות מפלגתיות ודעות פוליטיות. הנמען מתבקש להשיב במספר או בהודעה קצרה, והמסרון נראה כמו סקר בחירות שגרתי. אלא שבחלק מהמסרונים לא מפורטת זהות השולח או מה נעשה עם המידע שנאסף ממי שבוחר לענות למסרון. נכון, יתכן שלא נאסף מידע אישי מהמשיבים לסקר שבמסרון. אבל בעידן של היום, כשמידע אישי הוא נכס שלא מוותרים עליו בקלות, אי אפשר לשלול אפשרות שמספר הטלפון של המשיב מקושר לתשובתו או מוצלב עם מידע נוסף עליו, באופן המאפשר ליצור פרופיל הכולל את עמדותיו הפוליטיות ולהשתמש בו, למשל, להתאמת מסרים פוליטיים. ואם אכן נאסף באמצעות המסרונים מידע אישי, הרי שחוק הגנת הפרטיות מופר.
מקור מידע נוסף על עמדותיו הפוליטיות של בוחר עשוי להיות מאגר מידע מפלגתי המכיל מידע שנאסף על ידה במערכת בחירות קודמת. גם מידע זה מעורר תהיות בנוגע לחוקיותו – האם נאסף בעבר בהסכמת הבוחר או חבר לעבודה הזין את המידע אודותיו באפליקציית בחירות ייעודית דוגמת האלקטור? וגם אם האם הבוחר הזין את המידע על עצמו או הסכים להזנתו באפליקציה, האם הוא הבין באותה העת שהמידע ימשיך וישמש את המפלגה גם במערכות בחירות בעתיד?
היכולות הטכנולוגיות היום, שמאפשרות להצליב מאגרי מידע, לנתח אותם באמצעות בינה מלאכותית, ולהסיק מהם מידע חדש ולבנות פרופילים אישיים, מאפשרות פעמים רבות להבין מאפייני אישיות ורחשי לב של אדם, לזהות נקודות תורפה ולהתאים מסרים פוליטיים באופן אישי. ולכן החשש אינו נוגע רק לפרטיותו של הבוחר הבודד, אלא גם לאוטונומיה של הבוחר ולטוהר ההליך הדמוקרטי.
יתרה מכך, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקפו בשנת 2024, אינו מתמקד רק במגזר העסקי ואין סיבה להפכו לאות מתה בתקופת הבחירות. יש לבחון האם מסרוני הסקרים ועיבוד מאגרי מידע מפלגתיים מפרים באופן כלשהו את חוק הגנת הפרטיות ולפעול על מנת לספק לזכות לפרטיות, שהמחוקק עצמו הכיר בחשיבותה לא מזמן, הגנה נאותה.
מה יכול הבוחר לעשות? לפנות למפלגה ולבקש לעיין במידע האישי שהיא מחזיקה עליו ואם צריך לדרוש את תיקונו; לדרוש ממי ששולט במאגר המידע לקבל את המידע שהחוק מחייב למסור להם, לרבות זהות בעל השליטה ומטרת איסוף המידע. במקרים מסוימים חוק הגנת הפרטיות אף מאפשר לבוחר לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק, גם בתקופת הבחירות.
ומה עם הרשות להגנת הפרטיות? בתקופת בחירות מוגבלת יכולתה של הרשות להפעיל חלק מסמכויותיה כלפי מפלגות מוגבלת, והיא נדרשת לקבל את אישורו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשם הפעלתן. ואולם, מגבלות אלה נועדו למנוע שימוש באכיפה לצרכים פוליטיים, ולא להעניק למפלגות פטור מחובת הציות לחוק. הסיכון הכרוך בעיבוד שלא כדין של מידע אישי על בוחרים, ובפרט מידע על עמדותיהם הפוליטיות, וההשלכות האפשריות של פגיעה רחבת היקף בפרטיותם על האוטונומיה שלהם ועל הליך הבחירות, מצדיקים בחינה של חוקיות השימוש במידע שנצבר לאורך מערכות בחירות. לכן ראוי שהרשות תבצע בירור רוחבי ביחס לחוקיות עיבוד המידע שבמאגרי המידע שמחזיקות המפלגות כבר עתה.
ביחס למסרוני הסקרים, כל עוד לא ידוע שמפלגה עומדת מאחוריהם, המגבלות המיוחדות החלות בתקופת בחירות אינן חלות והרשות יכולה כבר עתה לברר מי שולח אותם, האם נאסף באמצעותם מידע אישי ומה נעשה בו.
