חוות דעת

לקראת ההצבעה על הגדלת המינויים הפוליטיים

| מאת:

"ההחלטה מנוגדת לחוק שירות המדינה; מספר ועדות האיתור שהחליפו מכרזים זינק מ-9 ל-110"; נשיא המכון יוחנן פלסנר: "הופכים את השירות הציבורי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים"

לקראת ההצבעה הצפויה בממשלה ביום ראשון הקרוב (1.10.17) על צמצום מספר המשתתפים ושינוי דרך עבודתן של ועדות האיתור למשרות בכירות בשירות המדינה ועל הוספת מינויים פוליטיים של משנים למנכ"לים, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לשרים להסיר את ההצעה מסדר היום.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר, כי "יש מקום לשיפור עבודת ועדות האיתור כך שיפעלו מהר יותר ויתאימו את עצמן למציאות המשתנה. עם זאת, נטרול ההשפעה של נציגי הדרג המקצועי עלול להוביל לתהליכי איוש בכירים שיהיו פתוחים אך ורק ליחידי סגולה "המקורבים לצלחת". כך ייפתח פתח להגברת הפוליטיזציה באיוש המשרות הממלכתיות החיוניות והבכירות ביותר בשירות המדינה. אי אפשר שלא לראות את המהלך הזה כחוליה בשרשרת צעדים שתכליתם הגברת היקפי המינויים הפוליטיים. כמעסיק הגדול במדינה, השירות הציבורי הפך לאחרונה למטרה קלה לחיסול האתוס המקצועי והפיכתו לכלי שרת בידי הפוליטיקאים".

פלסנר וחוקרי המכון פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר אסף שפירא ונדיב מרדכי מציינים, כי קבלת שתי ההצעות לרפורמה יביאו לפוליטיזציה של שירות המדינה, זאת חרף מחקרים המצביעים על כך שמינויים לא מקצועיים פוגעים באפקטיביות השירות הציבורי. באופן ספציפי, הוספת משנים למנכ"לים כמשרות אמון, חותרת תחת כל מנהל תקין והגיון ארגוני, ותפגע בסדרי ויחסי העבודה במשרדי הממשלה. המהלך כולו, מנוגד לרפורמה המתבצעת בימים אלו בשירות המדינה שבמסגרתה מודגש הצורך לחזק את מקצועיותו.

ברמה המשפטית מציינים במכון, מדובר בהצעות שספק אם יש לממשלה סמכות לאשר שכן הן מנוגדות לאופיו החוקתי של שירות המדינה בישראל. פטור ממכרז עבור משנים למנכ"לים מנוגד לסעיף 12 לחוק שירות המדינה הקובע שמנכ"לים יהיו אלו שימונו כמשרות אמון. השינוי באופי הפעילות של ועדות האיתור, מבוסס על היותן הליך מקצועי "מעין מכרזי", והשינויים המוצעים בהן מנוגדים להחלטות ולפסיקות שהתקבלו בנושא.

עוד מוסיפים במכון, כי החלטת הממשלה המקורית בשנת 1999, עסקה במתן פטור לתשע משרות בכירות. חרף זאת, במהלך השנים התווספו משרות רבות להליך העוקף של ועדות האיתור וכיום כ-110 משרות בשירות המדינה מאוישות בהליך זה, מה שגרר ביקורת קשה של מבקר המדינה שקבע שרבות מהמשרות אינן עומדות בקריטריונים שנקבעו בהחלטות הממשלה. יש לציין גם, שכל התהליך המדובר מתבצע בעת שאין נציב שירות מדינה קבוע מכהן ובהליך כמעט חשאי תוך הפעלת לחץ פוליטי על שומרי סף משפטיים והיעדר הצגה רצינית של הבעיות שההצעה באה לכאורה לפתור.