סקירה | גליון 84

משבר הקורונה- ההשפעה הכלכלית והמדיניות הנדרשת

| מאת:

משבר נגיף הקורונה תפס את כלכלת ישראל כשהיא במצב טוב - אך האם לעולם חוסן? ככל שהתפשטות המגפה תהיה רחבה יותר, וככל שנהיה במצב הזה זמן רב יותר, הנזקים לכלכלה יהיו חמורים יותר, וצעדי המדיניות שיידרשו יהיו בהיקף נרחב יותר

Flash 90

המשבר הבריאותי שמחולל נגיף הקורונה והצעדים החריפים למניעת התפשטותו גררו את העולם במהירות למשבר כלכלי מתגלגל שהיקפו ומועד סיומו אינם ידועים. מה שהחל בסוף חודש פברואר כהאטה משמעותית בפעילות המשקית, עם עצירה מוחלטת או נסיגה חדה בפעילות הענפים ספציפיים ובראשם ענפי התיירות, התעופה, ההארחה, התרבות והמסעדנות התרחב במהירות לחלק גדול מהמשק כאשר עובדים רבים מפוטרים או מוּצאים לחופשה כפויה ללא תשלום, בתי הספר מושבתים, ובעסקים הממשיכים לפעול ושלא נפגעו מירידת הביקוש, פועלים במתכונת מצומצמת בשל המגבלות שהוטלו, תוך מעבר היכן שניתן לעבודה מהבית. כך. לצד הפגיעה הישירה בתעסוקה, וגם לנוכח הפגיעה בצד ההיצע – בעקבות הנזק לשרשרת האספקה במשק גלובלי שחלק גדול מחומרי הגלם ומוצרי הביניים בו מיוצרים במדינות שנפגעו מוקדם יותר מהקורונה – כבר ברור שתחול ירידה בצריכה הפרטית הנובעת מהירידה החדה בהכנסה ומועצמת בשל אי-ודאות רבה לגבי משך האירוע ועוצמתו ובכלל זה על עוצמת הצעדים שעוד יינקטו.

כל אלה, בצד הירידה החדה במחירי המניות הפוגעת בעושר של הציבור וכן החששות מן העתיד, מביאים גם לירידה חדה בהשקעות. הירידה החדה בצריכה הפרטית ובהשקעות כשלעצמן מביאות להאטה גדולה עוד יותר בפעילות הכלכלית. אמנם ההערכות המוקדמות של האוצר וגם של בנק ישראל היו לפגיעה של עד 1% בתוצר, בטרם הוטלו המגבלות החדשות באמצע חודש מרץ על היקף הנוכחות במקומות העבודה, ומתוך הנחה שהאירוע יסתיים עד אמצע השנה (הן ניתנו לפני כשלושה שבועות וקצב האירועים גורם להתיישנות מהירה); אבל נראה שהמשק גולש במהירות למיתון, מספר העובדים המפוטרים או מוצעים לחל"ת שפנו לשירות התעסוקה נסק, וצפוי להגיע במהירות לכחצי מיליון איש ואף יותר מכך, ואם האירועים ימשכו מעל לחודשים ספורים סביר שנחווה מיתון חריף, בעוצמות שלא ידענו. אין ספק שהמדיניות הכלכלית צריכה להגיב בעוצמה כבר היום, ולהיערך להרחבת צעדי המדיניות התומכים בפעילות גם עבור תרחישים החמורים הללו.

איתנות הכלכלה הישראלית

חשוב להדגיש, הכלכלה הישראלית היא עמידה וחסונה, ואנחנו נכנסים למשבר הנוכחי במצב טוב יחסית: משק צומח, תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה מאוד, יחס חוב-תוצר סביר, רזרבות גבוהות של מטבע חוץ, וגם עמידות גבוהה של הבנקים לנוכח כריות ההון והנזילות שצברו (זוהי המערכת היחידה שנדרשה לבחון את עמידותה גם בתרחישי קיצון, והיא ערוכה אליהם). אם נכפה עלינו משבר, עדיף להיקלע אליו כשאנחנו בנקודת מוצא חזקה. נוסף על כך, המשק והציבור הישראלי עתירי ניסיון בהתמודדות עם מצבי חירום ומשברים מסוגים שונים, וגם העובדה שאנחנו "כלכלת אי", עם שליטה טובה בגבולותינו, מאפשרת נקיטת צעדים שמדינות אחרות לא יכלו לנקוט באותה הקלות ובאותה אפקטיביות ואשר תרמו להאטה ודחייה של התפשטות הנגיף. אבל ככל שההתפשטות של המגפה מתרחבת, וככל שנהיה במצב הזה זמן רב יותר, הנזקים לכלכלה יאמירו וצעדי המדיניות שיידרשו יהיו בהיקף נרחב יותר.

עד כה הצעדים שננקטו לסגירת הגבולות, לבידוד השבים לארץ, ולאחרונה גם לסגירת מוסדות החינוך, התרבות והבידור, מסייעים להאטת ההתפשטות. הם חשובים, מכיוון שאם המגפה תצא משליטה, גם האמצעים וגם הנזקים הכלכליים יהיו חמורים הרבה יותר, כפי שראינו באיטליה. עם זאת הצעדים האחרונים שננקטו ובהם מגבלות חמורות על ההגעה לעבודה בעסקים לא חיוניים והויכוח סביב האפשרות להטיל סגר מלא שיכפה סגירה זמנית מלאה של מרבית העסקים, מחדדת את המחיר הכלכלי של צעדי המנע ומתחילה לייצר trade off בין השיקולים הבריאותיים של מניעת התפשטות הנגיף לשיקולים של מניעת החרפה נוספת של המשבר הכלכלי.

ניסיון העבר

חשוב ללמוד מהניסיונות של משברים קודמים אך גם להיות ערים להבדלים בינם לבין המשבר הנוכחי. המשבר של 2008 היה שונה במהותו שכן הוא נבע ממשבר פיננסי גלובלי; מוקד הרעש היה המערכת הפיננסית בארצות הברית, ואומנם כלכלת ישראל נפגעה, אבל פחות. במשבר ההוא עיקר החשש היה מפגיעה במערכת הפיננסית, ולכן עיקר כלי המדיניות היו במגרש של בנק ישראל, שהפעיל אותם במלוא העוצמה. יתרה מזו, גם אז המשק היה שרוי בעיצומו של משבר פוליטי והתנהל עם תקציב המשכי (1/12), ולכן הסיוע התקציבי היה מינימלי. בדיעבד, העובדה הזאת לא הייתה בעייתית משום שהמשק הישראלי החל להתאושש לאחר שני רבעונים של נסיגה, ומשום שעוצמת הפגיעה הייתה מתונה יחסית. במדינות רבות אחרות בהן הפגיעה של המשבר הפיננסי הגלובלי הייתה בעוצמה רבה יותר, ננקטו, פרט לצעדים מרחיקי לכת של הבנקים המרכזיים (צעדים לא קונבנציונאליים ובם הפחתת ריבית לרמה שלילית, רכישת אג"ח ממשלתיות) גם צעדי מדיניות תקציבית בהיקפים גדולים שמיתנו את הפגיעה בפעילות והאיצו את היציאה מהמיתון.

באירועים אחרים שבהם המקור למשבר היה מקומי, בפרט אירועים ביטחוניים – כמו מבצע צוק איתן ומלחמת לבנון השנייה – התיירות ותחומי התרבות וההארחה נפגעו גם כן, והניסיון מורה שלוקח כשנה מתום האירוע ועד שהתיירות שבה לרמה שקדמה לו. אחד המאפיינים של הנזק לענפים אלה הוא הפגיעה בתעסוקה בשל העובדה שמדובר בענפים עתירי עובדים. אלא שלוtוקום שנוצר בעקבות הירידה בתיירות החוץ, נכנסה התיירות המקומית. הפעם ניתן לקוות שזה יקרה אף בעוצמה גדולה יותר בשל המגבלה על יציאה לחו"ל, אך לעומת זאת ייתכן שהחשש מהידבקות ירתיע את הציבור הישראלי מלצאת לחופשה מקומית.

צעדי המדיניות שננקטו ואלו שנדרשים

  1. הממשלה כבר הכריזה על הסטה והגדלה של קרנות האשראי בערבות ממשלתית לעסקים שנפגעו, וזהו צעד נכון מאוד. חשוב להבטיח שהפרוצדורה והבירוקרטיה יהיו מהירות.
  2. הבנקים מאפשרים דחייה של תשלומי המשכנת, ובנק ישראל מעודד אותם להוסיף ולהעניק אשראי, בין היתר באמצעות הקלות במגבלות על גובה האוברדרפט לעסקים ולמשקי הבית ובהקלה על מגבלת האשראי לענף הבנייה.
  3. נוסף על כך, כדי למתן את התנודתיות החריגה בשווקים ולהגדיל את רמת הנזילות בהם, בנק ישראל הודיע על רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני ועל פעולות בהיקף נרחב להגדלה של הנזילות בשווקים בשקלים במט"ח.
  4. כמו כן, הממשלה הכריזה על העברת תקציב של כ-2 מיליארד ש"ח למערכת הבריאות ולגורמים הנוספים העוסקים באכיפת ההנחיות של הממשלה.
  5. ואולם, תקציב זה, במסגרת של ניהול תקציב המשכי על בסיס הכלל של 1/12 מתקציב 2019, עלול לבוא על חשבון תקציבים אחרים, ועוד טרם המשבר קוצצו תקציבים לפעילויות של חינוך, רווחה בריאות והרשויות המקומיות, תחומים שנפגעו והשפיעו בעיקר על האוכלוסיות החלשות. עם זאת, חלק מהפעילויות שתוכננו בתחומי החינוך והרשויות המקומיות בוטלו או נדחו – אירועי תרבות, טיולים, חגיגות יום העצמאות (אולי יידחו לשנת התקציב הבאה).
  6. עובדים מפוטרים וגם עובדים שמוּצאים לחל"ת זכאים לדמי אבטלה, ויהיו זכאים לתשלומים אלו החל מהיום הראשון אם החל"ת יימשך מעל 30 יום. בהקשר זה ראוי לציין כי חוק דמי האבטלה אצלנו הוא מהקשוחים הן ביחס לתקופת האכשרה הארוכה (התקופה של עבודה המזכה בדמי אבטלה), והן בכך שתקופת הזכאות היא קצרה יחסית, בפרט לצעירים. הממשלה הודיעה על קיצור תקופת האכשרה מ12 ל-6 חודשים, ונקבע גם שמשך הזכאות לאנשים שכבר מיצו את זכאותם יוארך (אם כי לא נאמר בכמה זמן). הודעה מוקדמת על הארכת הזכאות לדמי אבטלה לפחות עד החזרה לשגרת חיים ללא מגבלות, תסייע להקטין את החרדה והאי-ודאות של המפוטרים או המוּצאים לחופשה ותמנע צמצום חד בהוצאותיהם.
  7. הממשלה גם הכריזה על מתן מענק של 6000 ₪ לעצמאים בעלי מחזור של עד 300000 ₪ בשנה, עם הכנסה מהעסק של עד 150000, ועם הכנסת משק בית של עד 200,000 ש"ח לשנה. רצוי יהיה להעלות את תקרת המחזור המזכה במענק.
  8. באשר לעסקים ולעצמאים שנפגעים באופן חד מהמשבר, הממשלה הכריזה על האפשרות לדחות תשלומי מע"מ, ארנונה, וביטוח לאומי, אך טרם הכריזה על דחיית מקדמות מס הכנסה .
  9. כמו כן הוכרז על הוצאה של 5 מיליארד ₪ נוספים להמרצת צמיחת המשק על פרויקטים בתחום התשתיות, ועל תמיכה במו"פ אולם הפירוט לגבי הקצאת הכספים הללו לוקה בחסר. יתרה מזאת, בהנחה שאין מדובר בהסטה בתוך מסגרת התקציב ההמשכי (המאוד מרסן) אלא בתקציב נוסף, הדבר מחייב אישור בכנסת שנכון לעכשיו לא ברור שניתן יהיה לקדם בטווח הקצר.
  10. אם המשבר יימשך יותר מחודשים ספורים חשוב יהיה לנקוט מדיניות מרחיבה גם בצד ההוצאות, כלומר להגדיל במידה ניכרת את הוצאות הממשלה כדי לצמצם את עוצמת המיתון. העובדה שמשקל החוב בתוצר נמצא ברמה נמוכה יחסית של כ-60% תוצר, ועל אף הפזרנות של הממשלה היוצאת, מאפשרת לנו ומחייבת לנקוט מדיניות אנטי-מחזורית – כלומר מדיניות שבה הממשלה מגדילה את הוצאותיה לא רק בצורה ממוקדת, בתחומים שיסייעו לטפל בפגעי המשבר, אלא גם בהשקעות ובהוצאות שהן בעלות תשואה כלכלית וחברתית גבוהה, שירחיבו את הביקושים במשק ויסייעו בחילוצו מהמיתון. אבל לצורך כך תידרש הסכמה פוליטית, ויש לקוות שהמצב הפוליטי לא ימנע זאת, כי המחיר של אי-פעולה בתנאים כאלה יהיה כבד מנשוא.
  11. בקרב הנפגעים הראשונים, ובאופן חריף ביותר, נמצא ענף התעופה ובתוכו חברת התעופה אל על. חשוב לומר – אל על היא אומנם חברה פרטית, אבל יש לה חשיבות אסטרטגית למשק הישראלי לשם הבטחת "שמיים פתוחים". כמו במשברים קודמים גם במשבר הנוכחי אנחנו רואים שחברות תעופה בינלאומיות סוגרות קווים, ול"מדינת אי" כמו ישראל חשוב שתהיה חברת תעופה ישראלית שמוסיפה לתפקד גם במצבי חירום לאומי. לכן ברור שצריך לסייע תזרימית לאל על, לצד הדרישה לצעדי התייעלות מרחיקי לכת שעל החברה להציג ולבצע. (אציין שנקודת אור מסוימת במקרה הזה היא שמחירי הנפט צונחים, ולפחות מגמה זו מצמצמת את עלויות הייצור של חברות עתירות אנרגיה.)
  12. אפשר ורצוי לנצל את המצב הנוכחי לניסוי בזמן אמת של האפקטיביות של עבודה מהבית. על המעסיקים במשק, בכלל זה במגזר הציבורי, ללוות את המהלך של עבודה מהבית במדידת תפוקות. ייתכן שהמהלך יסלול את הדרך להעברת חלק מהעובדים לעבודה חלקית מהבית (למשל יום בשבוע) גם בשגרה, מהלך שעשוי להביא לתועלות לא מבוטלות.