מה קרה מאז?

"הצעת חוק - ראש האופוזיציה" (גיליון 26)

בעת כתיבת המאמר הייתה הצעת החוק (הצעת חוק הכנסת - תיקון מס' 8) בהכנה במשרד המשפטים. בסופו של דבר היא עברה בקריאה שנייה ושלישית ב-17 ביולי 2000. חמישה עשר מחברי הכנסת הצביעו בעד החוק שישה חברים הצביעו נגדו, וחבר כנסת אחד נמנע.

בעת כניסתו של החוק לתוקף הייתה סיעת הליכוד הגדולה בסיעות האופוזיציה, ועל כן היה ח"כ אריאל שרון לראשון שנהנה מן המעמד הממוסד שהקנה החוק לראש האופוזיציה (זכות לנאום במליאה מיד אחרי ראש הממשלה פגישת עדכון מדיני עם ראש הממשלה לפחות פעם בחודש הבטחת מקום בטקסים ממלכתיים תנאי שכר מקבילים לאלה של שר). לאחר התפטרותה של ממשלת ברק ובעקבות הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בפברואר 2001 והשבעתה של ממשלת שרון, נתמנה לתפקיד יו"ר האופוזיציה ח"כ יוסי שריד, ראש סיעת מרצ שהיא הגדולה בסיעות האופוזיציה.

"שלילת כהונה של חבר פרלמנט" (גיליון 32)

המאמר דן בתנאים לשלילה אוטומטית של חברי פרלמנט כתוצאה מאישומם בפלילים, לאור ההליך השיפוטי כנגד השר לעבר יצחק מרדכי. בעת כתיבת המאמר, לפי סעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת, חלו שתי דרישות אשר החוק מורה כי רק בהתקיים שתיהן תיפסק כהונת חבר כנסת בצורה אוטומטית: אם יש עם העברה קלון, ואם הוטל על חבר הכנסת עונש מאסר בפועל. מכיוון שעל מרדכי נגזר עונש מאסר על תנאי, כהונתו לא נשללה על-פי חוק ואם ברצונו לחזור לכהן כחבר כנסת הוא רשאי לעשות כן.

מאז התפרסם המאמר השתנה החוק. ב-9 ביולי אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד: הכנסת. כיום, לפי סעיף 42א די בכך שחבר הכנסת עבר עברה שיש עמה קלון כדי שכהונתו תיפסק. הסרת דרישת המאסר בפועל הועלתה לאור גזר הדין של מרדכי. לפי יוזמי תיקון החוק, בית המשפט נמנע לפעמים מלגזור עונש מאסר בפועל בשל נסיבות אישיות של הנאשם אך שיקולים אלה אינם צריכים להקל מחומרת העברה, בייחוד כאשר מדובר בנבחר ציבור.