בחירות 1973

הבחירות לכנסת ה-8

31.12.1973

מספר בעלי זכות הבחירה

2,037,478

אחוז החסימה

1%

סך הכל מצביעים

1,601,098

מספר הקולות הכשרים

1,566,855

שיעור ההצבעה

78.6%

table
מפלגה קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
מערך 621,183 51 39.6 המועמדים המועמדים מצע מצע
ליכוד 473,309 39 30.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
מפד"ל 130,349 10 8.3 המועמדים המועמדים
חזית דתית תורתית 60,012 5 3.8 המועמדים המועמדים מצע מצע
ליברלים עצמאיים 56,560 4 3.6 המועמדים המועמדים
רק"ח 53,353 4 3.4 המועמדים המועמדים
רצ 35,023 3 2.2 המועמדים המועמדים
קידמה ופיתוח 22,604 2 1.5 המועמדים המועמדים
מוקד 22,147 1 1.4 המועמדים המועמדים
רשימה ערבית לבדווים ולכפרים 16,408 1 1.0 המועמדים המועמדים
הפנתרים השחורים 13,332 - 0.9 המועמדים המועמדים
רשימת הליגה 12,811 - 0.8 המועמדים המועמדים
העולם הזה 10,469 - 0.7 המועמדים המועמדים
תנועה לשוויון חברתי 10,202 - 0.7 המועמדים המועמדים
שיתוף ואחווה 9,949 - 0.6 המועמדים המועמדים
פנתרים-כחול לבן 5,945 - 0.4 המועמדים המועמדים
תנועה לאחווה 4,433 - 0.3 המועמדים המועמדים
רשימה ערבית ישראלית 3,269 - 0.2 המועמדים המועמדים
רשימת תימנים 3,195 - 0.2 המועמדים המועמדים
רשימה סוציאליסטית מהפכנית 1,201 - 0.1 המועמדים המועמדים
תנועה עממית 1,101 - 0.1 המועמדים המועמדים

אודות מערכת הבחירות לשנת 1973

הבחירות לכנסת השמינית נערכו בצִלה של מלחמת יום הכיפורים. הבחירות אמנם נערכו כחודשיים לאחר תום הקרבות, אבל חלקים רחבים בציבור היו שרויים בהלם וטעוני מרירות. משפחות רבות עדיין התאבלו, ורבים מהמגויסים טרם שוחררו ושהו בחזית. הליכוד (שהוקם לקראת הבחירות על בסיס גח"ל) ניצל את הרגשות הקשים, ובתעמולת הבחירות תקף את הממשלה על מחדליה וגם על שחתרה להפסקת אש בשלב מוקדם מדי, לפני שהושג הניצחון המלא. בגלל הביקורת הנוקבת והלכי הרוח נגד הממשלה אפשר לטעון שתוצאות הבחירות היו בגדר הישג לראש הממשלה גולדה מאיר ולמערך. המערך איבד 5 מושבים בלבד בהשוואה לבחירות הקודמות, ועם רשימות המיעוטים הנלוות (3 מושבים), רצ (3 מושבים) ומפלגות השמאל הרדיקלי (5 מושבים) היה לשמאל גוש חוסם של 62 מושבים. ואולם התחזקותו הגדולה של הליכוד ל-39 מושבים וצמצום הפער ביחס למפלגת השלטון היו הסימנים הראשונים למהפך השלטוני שהגיע פחות מארבע שנים לאחר מכן.

תוצאות הבחירות הבהירו שהמערך הוא עדיין הגורם היחיד המסוגל להרכיב ממשלה. משנודעו התוצאות שררה בציבור אכזבה קשה שמקורה בתחושה העמוקה שהאחראים למחדל המלחמה (ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין) לא נענשו. גלי המחאה גברו משהכריזה מאיר שהיא מייעדת להשאיר את דיין בתפקיד שר הביטחון, והמפד"ל איימה להישאר מחוץ לממשלה. בסופו של דבר הצליחה מאיר להציג ממשלה שנשענה על קואליציה של שלוש סיעות (המערך, המפד"ל והליברלים העצמאיים), ועם רשימות המיעוטים מנתה 68 חברי כנסת. ממשלה זו הייתה קצרת ימים. ועדת אגרנט - ועדת החקירה הממלכתית שבחנה את המחדל במלחמת יום הכיפורים - פרסמה בראשית אפריל 1974 את מסקנות הביניים שלה, ובעקבות הדוח והלחץ הציבורי התפטרו מתפקידיהם מאיר, דיין והרמטכ"ל. ממשלה חדשה הוקמה בראשות יצחק רבין ביוני אותה השנה.

קישורים בנושא

Alan Arian, "Were the 1973 Elections in Israel Critical?", Comparative Politics 8 (1), 1975, pp. 152-165.

Alan Arian (ed.), The Elections in Israel 1973,  Jerusalem: Jerusalem Academic Press, 1975.

Don Peretz, "The War Election and Israel's Eighth Knesset", Middle East Journal  28 (2), 1974,  pp. 111-125.