בחירות 1977

הבחירות לכנסת ה-9

17.5.1977

מספר בעלי זכות הבחירה

2,236,293

אחוז החסימה

1%

סך הכל מצביעים

1,771,726

מספר הקולות הכשרים

1,747,820

שיעור ההצבעה

79.2%

table
מפלגה קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
ליכוד 718,941 43 33.4 המועמדים המועמדים מצע מצע
מערך 430,023 32 24.6 המועמדים המועמדים מצע מצע
ד"ש 202,265 15 11.6 המועמדים המועמדים מצע מצע
מפד"ל 160,787 12 9.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
חד"ש 80,118 5 4.6 המועמדים המועמדים מצע מצע
אגודת ישראל 58,652 4 3.4 המועמדים המועמדים מצע מצע
פלאטו שרון 35,049 1 2.0 המועמדים המועמדים
שלומציון 33,947 2 1.9 המועמדים המועמדים
מחנה של"י 27,281 2 1.6 המועמדים המועמדים
הרשימה הערבית המאוחדת 24,185 1 1.4 המועמדים המועמדים
פועלי אגודת ישראל 23,571 1 1.3 המועמדים המועמדים
רצ 20,621 1 1.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
ליברלים עצמאיים 20,384 1 1.2 המועמדים המועמדים
התנועה להתחדשות ציונית חברתית 14,516 - 0.8 המועמדים המועמדים
בית ישראל 9,505 - 0.5 המועמדים המועמדים
תנועת הרפורמה הערבית 5,695 - 0.3 המועמדים המועמדים
מפלגת הנשים 5,674 - 0.3 המועמדים המועמדים
כך 4,396 - 0.3 המועמדים המועמדים
חופש 2,498 - 0.2 המועמדים המועמדים
הדור החדש 1,802 - 0.1 המועמדים המועמדים
הפנתרים הציוניים 1,798 - 0.1 המועמדים המועמדים
דו קיום בצדק 1,085 - 0.1 המועמדים המועמדים

אודות מערכת הבחירות לשנת 1977

הבחירות לכנסת התשיעית, שנערכו ב-1977, הן אחת מנקודות הציון החשובות ביותר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. לאחר שמפא"י ויורשותיה (המערך) אחזו בהגה השלטון 29 שנים (ואף יותר אם נמנה גם את תקופת היישוב), עבר השלטון לראשונה לגוש הימין בהנהגתו של מנחם בגין, שזכה בניצחון סוחף. "המהפך", כפי שנהוג לקרוא לבחירות אלה, היה שיאו של תהליך הדרגתי וממושך, ובמהלך השנים ניתנו לו הסברים רבים ומגוונים.

הסבר אחד נעוץ בתהליך ההכשרה ההדרגתי שעברה חרות במהלך השנים, מתנועה פוליטית מוקצה לתנועה לגיטימית ומקובלת. החבירה למפלגה הליברלית באמצע שנות השישים (הקמת גח"ל) והזמנת שרים מגח"ל לכהן בממשלת הליכוד הלאומי ערב מלחמת ששת הימים תרמו רבות להצלחתה של תנועת החרות. הסבר שני טמון בשינויים הדמוגרפיים והחברתיים שחלו בחברה הישראלית. עולים רבים מארצות ערב והאסלאם נתקלו פעמים רבות בהתנשאות ובפטרונות של רשויות השלטון, ובמהלך השנים התגבשו רגשות אלה לכדי שינוי בדפוסי ההצבעה. רבים הצביעו נגד מפא"י והמערך ובעד בגין והליכוד. לפי הסבר נוסף, ההתפתחויות שהתרחשו במהלך הכנסת השמינית (1974-1977) הן האחראיות למהפך: מלחמת יום הכיפורים והתסיסה החברתית שאחריה, פרשיות השחיתות שנקשרו במפלגת השלטון והתגבשותו של כוח פוליטי רענן שהציע חלופה בדמותה של מפלגת ד"ש. האירוע הישיר שהביא להקדמת הבחירות היה פיטוריהם של שרי המפד"ל בעקבות הימנעותם בהצבעת אי-אמון על רקע חילול שבת.

מתוצאות הבחירות התברר שלראשונה נושלה מפא"י/המערך ממעמד המפלגה הגדולה ביותר. היא איבדה 19 מושבים, והיה זה מספר המושבים הנמוך בתולדותיה עד כה. רוב הקולות שאבדו למערך נדדו לד"ש, שזכתה להישג גדול של 15 מושבים. הליכוד ורשימת שלומציון בראשותו של אריאל שרון קיבלו 45 מושבים. מבחינה חשבונית יכול היה המערך להקים ממשלה צרה, אבל המפד"ל מיהרה להכריז שהיא רואה את עצמה שותפה טבעית לממשלה בראשות בגין. בכך בא הקץ לשותפות ארוכת הימים בין הציונות הדתית לתנועת העבודה, שותפות שנודעה בכינוי "הברית ההיסטורית". מלבד המפד"ל הצטרפה לממשלה החדשה גם אגודת ישראל, שלא לקחהעל עצמה תפקיד של שר, אך היא הייתה חברת קואליציה לכל דבר. משה דיין, שהתמודד לכנסת ברשימת המערך, חצה את הקווים ומונה לשר החוץ. השיחות הקואליציוניות עם ד"ש לא היו קלות, והממשלה יצאה לדרכה בתמיכתם הפרלמנטרית של 62 חברי כנסת בלבד. בסופו של דבר, ארבעה חודשים לאחר הבחירות, צורפה גם ד"ש לממשלה, וזו הגדילה את בסיס התמיכה של הממשלה ל-77 חברי כנסת.

קישורים בנושא

יעקב ראובני, "חילופי שלטון בישראל ובהודו בשנת 1977: בחינה השוואתית", מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים 14, 1979, עמ' 24-5.

Asher Arian (ed.), The Elections in Israel 1977, Jerusalem: Jerusalem Academic Press, 1980.

Howard R. Penniman (ed.), Israel at the Polls: The Knesset Elections of 1977, Washington DC: American Enterprise Institute, 1979.

Don Peretz, "The Earthquake: Israel's Ninth Knesset Elections", Middle East Journal 31 (3), 1977,  pp. 251-266.