מאמר דעה

ליישב מחדש של מבקשי המקלט

| מאת:

אסור להיכנע לדמגוגיה. צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין, שלא סביר שנוכל לגרש בקרוב את מבקשי המקלט. הגיע הזמן לאמץ פתרון אמתי שיסייע לכלכלת המדינה, יפתור את מצוקת תושבי דרום תל-אביב, ישמור על מעמדנו הבינלאומי ועל אופייה של המדינה גם כיהודית וגם כדמוקרטית.

Flash 90

אתיופיה ואריתריאה חתמו על הסכם פיוס היסטורי. מאורע דרמטי זה גרם לשרים בממשלה לקפוץ למסקנה המיידית, שבעקבות ההסכם ניתן עכשיו לגרש את מבקשי המקלט הנמצאים בישראל חזרה לאריתריאה. זוהי אחיזת עיניים והצעה, שלא רק שאינה ניתנת לביצוע, בוודאי לא באופן מיידי, היא גם לא תהווה פתרון אמתי לבעיית הפליטים בישראל ולא תשפר במאום את מצבה של דרום תל אביב.

לפנינו, ספין נוסף במערכה המסובבת גם כך של הטיפול במבקשי המקלט בישראל. השרים יודעים היטב שההסכם, בוודאי בשלב זה, אינו מהווה ערובה לביטחונם של מבקשי המקלט מאריתריאה שברחו מהשלטונות, ולא ברור ואף לא נקבע על בסיס המוסדות הבינלאומיים שאליהם ישראל מחויבת, כי לא נשקפת להם סכנה. נדמה ששוב, אין גבול למידת הציניות והאכזריות של המדינה בכל הקשור לטיפול במבקשי המקלט והפתרונות שהיא חוזרת ומציעה רחוקים מלהיות עניינים ואנושיים, אלא בעיקר מבקשים להראות כיצד ניתן לעשות רווח פוליטי מהמצב הכואב.

אחרי למעלה מעשור של כישלון בהתמודדות עם סוגיית מבקשי המקלט הנמצאים בישראל, הגיע הזמן להגיד את האמת לציבור- הבעיה לא תיפתר כנראה על ידי גירוש. לא תהיה מדינה שלישית שתקלוט אותם, ואי אפשר לבנות על ההתפתחויות הפנימיות במדינות מהן הם הגיעו. הפתרון הריאלי היחיד שישים סוף לסבלם של מבקשי המקלט ושל תושבי דרום תל אביב הוא פיזור גיאוגרפי שיתבצע באופן הומאני, מוגבל בזמן ויכלול תמריצים.

נדמה שאין מנוס מלפעול בערוץ זה, כפי שעושות מדינות רבות בעולם ביניהן אוסטריה, גרמניה, שוויץ, אנגליה, ספרד ובמקרים מסוימים גם בלגיה ושבדיה, אשר מטילות מגבלות גאוגרפיות על מבקשי מקלט הנמצאים בשטחן, על פי רוב באמצעות תמריצים כלכליים המעודדים את הישארותם באזור שנקבע על פי מפתח חלוקה סדור ונרשם בכל אשרת שהייה.

בניגוד לרוב המדינות המטילות מגבלות גאוגרפיות, למבקשי המקלט בישראל אין היתרי עבודה רשמיים, אין זכויות סוציאליות מוסדרות ואין סיוע רווחתי בסיסי. יש יסוד סביר להניח כי מתן זכויות מעין אלו, תוך התניה במעבר לאזור מסויים, יביא למעבר של מבקשי המקלט מחוץ לדרום תל-אביב. 

קשה להתעלם מהתועלת הכלכלית שתהיה למהלך כזה. פיזור גיאוגרפי של מבקשי המקלט, יאפשר להם לסייע לכוח העבודה הנדרש בישראל ממילא - בבניין, במסעדות, במלונות. זאת מבלי שהדבר יהפוך לנטל על רשות זו או אחרת. ולא פחות חשוב, יחזיר לאותם אנשים את הערך העצמי והיכולת להשתכר ולכלכל את עצמם ובני משפחותיהם בכבוד. פיזור מבקשי המקלט אינו דורש הקצאת משאבים בלתי סבירה, אלא בעיקר תיאום ושיתוף פעולה בין גורמים בשלטון המרכזי והמקומי. הוא דורש להסתכל על מבקשי המקלט כבני אדם, בעלי זכויות, שנמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית ומהווים כיום נטל על החברה שלא באשמתם, אלא כתוצאה מהזנחה מכוונת .

בסופו של יום, השאלה היא האם ראש הממשלה, שר הפנים ושאר הגורמים הרלבנטיים, אכן רוצים לפתור את הבעיה או להמשיך להשתמש במבקשי המקלט כשק חבטות והמקור לכל תחלואי המדינה. הרי ברור לכל, גם לתושבי דרום תל אביב עצמם, שהפתרונות שהציעה המדינה עד כה לא יסייעו לפתור את מצוקתם ומנהלת שתשקם את דרום תל אביב, בתקציב זעום של 28 מיליון ₪ לשלוש שנים, לא תשנה את המציאות של האזור.

אסור להיכנע לדמגוגיה. צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין, שלא סביר שנוכל לגרש בקרוב את מבקשי המקלט. הגיע הזמן לאמץ פתרון אמתי שיסייע לכלכלת המדינה, יפתור את מצוקת תושבי דרום תל-אביב, ישמור על מעמדנו הבינלאומי ועל אופייה של המדינה גם כיהודית וגם כדמוקרטית ולא פחות חשוב, כאשר ההיסטוריה תשפוט אותנו על תקופה זו, תאפשר לנו לומר לעצמנו שכאשר אוכלוסייה נרדפת באה לבקש אצלנו מקלט, ראינו בהם בני אדם ודאגנו לשלומם ולרווחתם.

פורסם לראשונה ב-ynet.