ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | חידוש חוק הפיקדון
בג"ץ פסל בעבר את החקיקה שתפגע בקבוצת מבקשי המקלט, אחת האוכלוסיות הפגיעות בישראל, ותשבש את גם מערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות.
Photo by Hadas Parush/FLASH90
סעיף 164 להסכם הקואליציוני עם "עוצמה יהודית" קובע כי יחודש "חוק הפיקדון הקובע שכל מסתנן ושוהה בלתי חוקי (בין אם הגיש או לא הגיש בקשת מקלט) יפקיד 20% ממשכורתו כפיקדון זמני שיוחזר לו עם צאתו ממדינת ישראל".
חקיקה זו נפסלה בעבר בבג"ץ, שקבע כי חוק זה נושא בחובו פגיעה בערכים חוקתיים מוגנים ואיננו עומד בתנאי פסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (בג"ץ 2293-17 גרסגהר נ' הכנסת (23.4.2020)). בית המשפט ביסס את קביעתו, בין היתר, על ההנחה כי התועלת שצומחת מסעיף זה, נסוגה מפני הפגיעה האנושה בזכויות האדם של מבקשי המקלט. תיקון זהה מכוח ההסכם יהווה התגברות על פסיקת בג"ץ, הרלוונטית גם כעת, בחלוף כמעט שלוש שנים ממועד פסק הדין ואף ביתר שאת, כשבתווך התחוללה מגפה שפגעה במבקשי המקלט באופן אנוש, לרבות במטה לחמם ובשכרם, ובחובות שצברו (להרחבה ראו אורלי לוינזון-סלע "מסתכלים אל התהום מבקשי ומבקשות מקלט בישראל בתקופת הקורונה", נובמבר 2021).
כעת, לא זו בלבד שפסק הדין לא מולא כדבעי (כך לפי מסמך שפרסם פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט תחת הכותרת "פליטים ופליטות מאפריקה: תמונת מצב דצמבר 2022"), אלא שהממשלה הנכנסת מבקשת לפגוע, באחת הקבוצות הפגיעות ביותר בישראל. זאת, כאשר בדיון שנערך בשעתו בבית המשפט הודו נציגי הממשלה כי "לא ניתן לקשור באופן חד-חד ערכי בין הפיקדון ליציאת המסתננים". דהיינו, פעולה זו יכולה להתמצות כנזק עבור נמעניה – וללא שתשיג את התכלית שלשמה קמה.
לצד פגיעה זו בזכויות האדם, תיפגע גם מערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות כתוצאה מ"התגברות" על פסק דינו של בג"ץ, ותיסלל הדרך לחקיקה נוספת שתעמוד בניגוד לחוקי היסוד, שתפגע בזכויות האדם, כאשר ידיו של בית המשפט קצרות מלהושיע.