בדרך ל"נאמנות בתרבות" דורסים את חופש הביטוי

בעקבות דרישת שרת המשפטים להדיח את המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר על דברי הביקורת שהשמיעה נגד חוק הנאמנות בתרבות, מגיבים במכון הישראלי לדמוקרטיה ומציינים כי: "בקשת שקד חורגת ממסורת ארוכת שנים, שעל פיה נהגו שרים בעבר, שכללה מתן כבוד למומחים ולמשרתי הציבור המקצועיים. במקום לנסות להשתיק פקידי ציבור, על ניסיונם הרב, עדיף שתתעמת עם תוכן הביקורת לגופה".

במכון הישראלי לדמוקרטיה הגיבו למכתב התלונה של שרת המשפטים על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר וציינו כי כלל לא ברור שזילבר ביצעה חריגה כלשהי מסמכות וכי בכל מקרה מדובר בתגובה לא מידתית ובלתי ראויה של השרה שקד שתכליתה הברורה היא למנוע מגורמי המקצוע בשירות המדינה ובמשרד המשפטים מלבטא את עמדתם המקצועית והערכית. המתקפה של שקד משקפת בדיוק את אותה המגמה שעליה ביקשה זילבר להצביע.

שרת המשפטים חורגת ממסורת ארוכת שנים, שעל פיה נהגו שרים בעבר, שכללה מתן כבוד למומחים ולמשרתי הציבור המקצועיים. במקום לנסות להשתיק פקידי ציבור, על ניסיונם הרב, עדיף שתתעמת עם תוכן הביקורת לגופה.

במכון מוסיפים כי הדרישה להדחת זילבר אינה מתכתבת עם המציאות לפיה בוועדות הכנסת נוהגים גורמי מקצוע מהמשרדים הממשלתיים להשמיע את דעתם מעת לעת. ממילא סמכות ההחלטה הסופית בועדות הכנסת נתונה אך ורק בידי הדרג הפוליטי.
דרישת שרת המשפטים להדיח את זילבר מהווה פגיעה קשה בעצמאות היועץ המשפטי לממשלה. הדרך היחידה לטפל בתלונות כנגד עובדי ציבור היא ממילא באמצעות בית הדין המשמעתי של שירות המדינה ולא באמצעות מכתבים נמהרים המשוגרים לעיתונות.

ניכר כי הכנסת נמצאת בשבועות האחרונים באווירת בחירות שמובילה להקצנה בשיח ולקידום חוקים שנועדו לשרת צרכים פוליטיים- פופוליסטיים, שאינם מאפשרים דיונים עניינים ומקצועיים. במצב הנוכחי, כדאי שיו"ר הכנסת והיו"רים של הוועדות הרלבנטיות ישקלו להשעות דיונים בחוקים שנויים במחלוקת.