מאמר דעה

בדמוקרטיה, שלטון החוק אינו נתון לבחירות

| מאת:

התבטאויותיהם של נבחרי ציבור באשר לתוצאות הבחירות, לפיהן הן משקפות את הלך הרוח גם בנוגע לחקירות ראש הממשלה והחשד בפלילים, מסוכנות. אמנם חלק גדול מהציבור נתן את קולו לליכוד למרות החשדות התלויים ועומדים כלפי העומד בראשה, אך זהו מדרון חלקלק של זלזול בכוחו של שלטון החוק שאסור שייסלל

Flash 90

עוד לא סיימו לנקות את הקונפטי ולקפל את שלטי החוצות, וכבר החלו במערכת הפוליטית לסכם את תוצאות הבחירות והמשמעויות הטמונות בהן.

כבר למחרת הבחירות טען חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד שתוצאות הבחירות מלמדות על כך ש"העם החליט שתיקי נתניהו הם לא אירוע פלילי", וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין קרא לתיקון חוק החסינות, כך שיבטיח שלחבר כנסת תעמוד חסינות אוטומטית בפלילים שכדי להסירה יידרש אישור חברי הכנסת (כדי לשדר אמון "שהממשלה הזו תוציא את ימיה"). אלו אמירות המשקפות ניסיון של פוליטיקאים לכרסם במעמדו של שלטון החוק. אסור להסכים להן.

תוצאות הבחירות אכן מראות שחלק גדול מהציבור הישראלי נתן את קולו לליכוד למרות החשדות התלויים ועומדים כלפי העומד בראשה. אבל בין תוצאות הבחירות לבין הליכים פליליים אין דבר. האם באמת היינו רוצים שהציבור יחליט על אשמתו או חפותו של אדם בהליך פלילי? אם נתניהו היה מפסיד בבחירות, האם היינו אומרים שדי בכך כדי להרשיעו בפלילים? ברור שלא.

דמוקרטיה לא יכולה להתקיים בלא העקרון שהכול שווים בפני החוק, גם נבחרי הציבור. מסיבה זו יש לדחות את הרעיונות שהופרחו לאוויר לחוקק את "החוק הצרפתי", חוק החסינות, או כל חוק אחר שיבקש למנוע חקירה או העמדה לדין של אישי ציבור. יש לשער שאמירות כמו זו של חברי הכנסת זוהר וסמוטריץ' מכוונות להכשיר את הלבבות בדיוק לכך, אולם ברור שחקיקה שכזו תהיה חקיקה פרסונלית פסולה שתפגע בשוויון בפני החוק.

פוליטיקאים אחדים חוזרים עתה גם לנושא נוסף שעמד במוקד הבחירות הללו, והוא טיב היחסים הרצויים בין רשויות השלטון, ובפרט בין הרשות המחוקקת והמבצעת לבין הרשות השופטת, מערכת המשפט ויתר גורמי אכיפת החוק. במהלך הבחירות הגדילה לעשות רשימת "הימין החדש" שהשוותה רטורית בתעמולת הבחירות שלה בין בג"ץ לבין ארגון טרור. בין אם תעבור "הימין החדש" את אחוז החסימה ובין אם לא, גם בעניין זה חשוב לומר: כדי שמשטר יהיה דמוקרטי הכרחי לשמור על המעמד העצמאי של גורמי אכיפת החוק. אפשר לבקר את גורמי אכיפת החוק. אפשר וגם רצוי שהם יהיו כפופים לבקרה ופיקוח.

גם אני סבור שיש מקום לשיפור במנגנוני הבקרה על רשויות התביעה, לדוגמה. אך מה שאנחנו מתחילים לשמוע הוא מנגינה אחרת, המהרהרת אחר טוהר שיקוליהם של גורמי אכיפת החוק ועל הלגיטימציה שלהם וזאת כהכנה למהלכים שיביאו לפגיעה במעמדם העצמאי. לכך יש להשיב: גם מעמדם העצמאי של גורמי אכיפת החוק הוא חלק בלתי נפרד משלטון החוק. בלא משטרה, רשויות תביעה ובתי משפט הפועלים באופן שוויוני וא-פוליטי – אין כל משמעות לחוק ולשוויון בפניו. אם נבחרי ציבור יראו בטעות את תוצאות הבחירות כהצדקה לפגיעה במעמד גורמי אכיפת החוק, תיפתח הדלת לרמיסת החוק, להעדפת מקורבי השלטון על פני יתר האזרחים, ולפגיעה בזכויות של כולנו. תוצאות הבחירות לא תוכלנה לתת לכך הכשר, משום שבלי שלטון החוק ובלי רשויות אכיפת חוק המפעילות את החוק באופן שוויוני אין לנו דמוקרטיה – אפילו אם יש לנו בחירות.

פורסם לראשונה ב-Ynet.