בחירות 2020 - ניתוח התוצאות

מערכת הבחירות השלישית בתוך שנה מאחורינו, וכעת ניתן לצפות כיצד תיראה הכנסת ה-23 - מה יהיה הרכבה, כמה סיעות נכנסו מתוך כלל המפלגות שהתמודדו, מה היה אחוז ההצבעה והיכן ישראל ממוקמת יחסית לעולם בכל הנוגע לתדירות הבחירות?

הבחירות לכנסת ה-23 היו השלישיות בתוך פרק זמן של פחות משנה. סמיכות מועדי הבחירות דרדר את ישראל למקום האחרון: מאז 1995 הישראלים הולכים לבחירות בממוצע כל 2.3 שנים.

כל כמה זמן בחירות?
(ממוצע תדירות הבחירות, בשנים, מאז 1995)

תוצאות הבחירות שוב הציבו את ישראל ביתנו בעמדה של לשון המאזניים בין ה"גושים". הליכוד, יחד עם בנות בריתו – ימינה והמפלגות החרדיות – קיבלו ביחד 58 מושבים בלבד. מדובר אמנם בהתחזקות של 3 מנדטים בהשוואה לבחירות של ספטמבר, אך עדיין לא מספיק כדי להקים ממשלת ימין-חרדים. גוש המרכז-שמאל קיבל 55 מושבים, ירידה של 2 מנדטים בהשוואה לבחירות הקודמות. ישראל ביתנו חוצצת בין המחנות עם שבעת מושביה.

מפת המפלגות לאחר בחירות 2020

8 סיעות, 18מפלגות

לכנסת ה-23 נבחרו 8 רשימות בלבד, המספר הנמוך ביותר אי פעם.
יחד עם זאת, 5 מתוך ה-8 הן רשימות משותפות של 2 עד 4 מפלגות.

כנסת מפוצלת: מספר המפלגות האפקטיבי

מספר המפלגות האפקטיבי הוא מדד המשקלל את מספר המפלגות תוך התחשבות בגודלן. הוא משקף את רמת הפיצול בפרלמנט.

מס' מפלגות אפקטיבי בבחירות האחרונות
(לשאר המדינות - עדכני לדצמבר 2019)

בניגוד לחששות של אדישות, עייפות ותסכול שייווצרו בעקבות רצף הבחירות ויביאו לירידה בהשתתפות, שיעור ההצבעה דווקא התחזק במעט מבחירות לבחירות. הפעם התייצבו בקלפיות למעלה מ-71% מבעלי זכות הבחירה.

שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת

שיעורי הצבעה: ישראל מול מדינות אחרות (בחירות אחרונות)

השיא השלילי במספר הרשימות שנבחרו לכנסת הקודמת (9) נשבר פעם נוספת והפעם נכנסו לכנסת 8 רשימות בלבד מתוך סך הכל 29 רשימות שהתמודדו. הירידה במספר הרשימות שנכנסו היא תוצאה ברורה של אחוז החסימה שעומד מאז שנת 2015 על ערך של 3.25%. זוהי משוכה משמעותית שמרתיעה מפלגות קטנות להתמודד ומייצרת תמריץ למפלגות שחוששות שייפלו מתחת לאחוז החסימה לאחד כוחות עם מפלגות אחרות הקרובות אליהן מבחינה אידיאולוגית.

שיא שלילי נרשם גם במספר הקולות המבוזבזים – כאלה שניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. לאחר שבאפריל 2019 "נזרקו לפח" מעל 350,000 קולות הפעם מדובר על פחות מ-40,000. במונחים יחסיים מדובר רק ב-0.8% מקולות ש"בוזבזו".

מספר הרשימות המתמודדות

אחוז החסימה והקולות מבוזבזים

שנת הבחירות	מספר הרשימות המתמודדות	אחוז החסימה	מספר הקולות המבוזבזים	שיעור הקולות המבוזבזים
1988	27	1%	55,505	2.40%
1992	25	1.50%	130,989	5.00%
1996	20	1.50%	78,550	2.60%
1999	31	1.50%	197,093	6.00%
2003	27	1.50%	131,740	4.20%
2006	31	2%	182,688	5.80%
2009	33	2%	103,904	3.10%
2013	32	2%	268,795	7.10%
2015	25	3.25%	189,517	4.50%
2019 - אפריל	40	3.25%	366,016	8.50%
2019 - ספטמבר	29	3.25%	126,704	2.90%
2020	29	3.25%	36,901	0.80%

הכנסת ה-23 צפויה להיות דומה מאוד לכנסת הקצרצרה שקדמה לה. רק שלושה ח"כים חדשים נבחרו הפעם: שתיים מהרשימה המשותפת ואחד מכחול לבן. בנוסף, התחזקות הליכוד החזירה לכנסת עוד 4 ח"כים לשעבר.

חברי כנסת חדשים

בחירות 2020 הן חריגות במובן זה שהם השלישיות ברצף. על כן - הערך הקיצוני-נמוך של מספר הח"כים החדשים (ראו גם השקף הבא) מצייר תמונה מעט מטעה.
לא נספרו כחדשים ח"כים "חוזרים": מולא פטין, מאי גולן, טלי פלוסקוב ועוזי דיין.

חברי הכנסת החדשים והוותיקים, לפי סיעה

מספר הנשים שנבחרו עומד על 30 – בדיוק רבע מכלל חברי הכנסת. מדובר בשיא של מספר נשים שנבחר לכנסת לאחר בחירות, אך עלייה מתונה בלבד בהשוואה לשלוש הבחירות הקודמות, בהן היו 28-29 חברות כנסת. 4 מבין 15 הנשים עומדות לייצג את הרשימה המשותפת – זינוק ענק לייצוג הנשי בחברה הערבית. יחד עם ח"כ ר'דיר מריח (כחול לבן) 5 מתוך 17 הח"כים הלא-יהודים (29%) הן נשים. זאת בהשוואה ל-25 מתוך 103 הח"כים היהודים (24%).

חברי כנסת לפי מגדר

חברי כנסת לא יהודים

	2013	2015	אפר-19	ספט-19	2020
רע"מ-תע"ל	4	-	-	-	-
חד"ש	3	-	-	-	-
בל"ד	3	-	-	-	-
הרשימה המשותפת	-	12	-	12	14
חד"ש-תע"ל	-	-	5	-	-
רע"מ-בל"ד	-	-	4	-	-
המחנה הציוני	-	1	-	-	-
הליכוד ביתנו	1	-	-	-	-
הליכוד	-	1	1	-	1
ישראל ביתנו	-	1	-	1	1
מרצ	1	1	1	-	-
כחול-לבן	-	-	1	1	1
המחנה הדמוקרטי	-	-	-	-	-
סך הכל	12	16	12	14	17

חברי כנסת לא יהודים (לפי שנים)